ברוכים הבאים, אורח

יומן צ'(דיק)
(0 צופה) 

נושא: יומן צ'(דיק) 7912 צפיות

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 2 שנים #141656

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

מזדהה מאוד. איזה טירוף חושים!
הייתי אומר שגם משחקי מחשב זה סוג של בריחה ובנוסף גם מביא אח"כ לנפילה. כך לפחות זה אצלי.

בהצלחה רבה!

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים על ידי משתמש1.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 2 שנים #141668

תודה לכם על דבריכם. אתם באמת מאמצים את רוחי. תודה על העצות.
בע"ה פעם הבאה אלך ישר לעבודה ולא אפנה למחשב בכלל. תודה ר' אלי.
קשה לי לעמוד על הנקודה שפתחה את הכל, זה יכול להיות השהות או השבת המשותפת, אבל אשתדל לעמול על מסקנות. תודה רבה לכבוד השם.
בהחלט טירוף, אתה כנראה צודק בכל מילה משתמש1, אבל איך נגמלים גם מזה? אני פשוט מוצא את עצמי חסר חשק לעשות כל דבר אחר!

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 2 שנים #141677

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

זו באמת שאלה שאני מתמודד איתה המון שנים.
אני חושב שבימים או שבועות הראשונים לאחר הנפילה זה מגיע מתוך בריחה כדי לא להגיע ולפגום שוב בברית. אבל מה קורה לאחר זמן ממושך יותר? לאחר 48 ימי נקיות אני עדיין בורח למקומות אחרים ולא באמת מתמודד עם החיים. אחרים עם נקיות של מס' שנים חויים גם את אותו הדבר בדיוק.
במקרה שלי זה נראה שחוסר ההתמודדות הפך להיות כבר חלק ממני מכיוון שלאחר מעשה אין לי חשק לעשות כלום. אני לא מרוכז, מנותק מהסביבה, ללא חשק לעשות דברים וכך זה חוזר שוב ושוב במשך שנים רבות ולכן זה נראה שזה כבר הפך להיות כ-מן דפוס התנהגות שלי לכל דבר בחיים גם לאחר תקופה ארוכה של נקיות. במקרה זה הייתי אומר שזה יותר עבודה עצמית כיצד לשנות את דפוס ההתנהגות הזה.
דבר שני, אני מרגיש תחושה של ריקנות גם לאחר זמן רב של נקיות. פעם חשבתי שאם אגיע לתקופת נקיות משמעותית ההרגשה תשתנה ואני אהיה יותר מסופק אך באמת זה לא היה כך. אני חושב שכמו שנאמר ע"י טהרני בפוסט שלו מדובר בריחוק מהשם. אם אכתוב על עצמי, כבר תקופה ארוכה שאני לא לומד בקביעות, ובזמנים שאני לומד אז הלימוד מאוד קצר. מרגיש שוויתרתי על כך תקופה כדי להשקיע בדרך הזו שאני עובר אבל באמת אני לא חושב שהוויתור הזה בריא. הלימוד והקביעות מאוד חשובים בכל התהליך הזה ולדעתי יכולים להביא לסיפוק רב ולתחליף לפגם הברית. זה לא חייב להיות רק לימוד התורה אלא גם דברים נוספים שמספקים אותי אבל בשילוב לימוד התורה ולא על חשבון זה. לכן אני חושב שלימוד התורה מאוד חשוב ושלא צריך לוותר עליו גם אם אין חשק ורצון כ"כ.

בנוגע ללימוד התורה, הרבה פעמים אני חושב לעצמי ש-אולי אני משתמש בכל ההשקעה בתהליך הזה שאני עובר בתור תירוץ לא לשבת וללמוד תורה.
זה מזכיר לי שיחה שהייתה לי עם המטפל. פעם אחת הוא שאל אותי מה נראה לך שאתה מרוויח מכל מה שאתה עובר? אולי זה באמת נוח לך להיות במקום הזה?
אני הייתי מוסיף ש-אולי בעצם החוסר שליטה הזה עוזר לי בבריחה מהרבה דברים בחיים? למרות שאני מתאמץ ורוצה מאוד לא להיות במקום הזה אבל באיזשהו מקום גם נוח לי במקרים מסויימים.

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים על ידי משתמש1.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 2 שנים #141684

וואו, דברים משמעותיים. תודה רבה. אם כן עלי לברר היאך משנים את דפוס ההתנהגות הזה. לכאורה כבר מצאתי עצות במדריך אבל חוסר החשק תוקף אותי תמיד וזה לא תמיד עוזר. ללימוד תורה עוד יש לי קצת כפייה עצמית, אבל זה מתגמד מחמת המשיכה העצומה אחרי.. מדהים איך אני נמשך אחרי דמיונות, דברים שהעולם משווק לי כדי שאתמקד בו ולא ביסוד התשוקה, עולם הבא והאור הגנוז.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 2 שנים #141816

ערב טוב. כנראה שהכתיבה עוזרת וחשובה, כמו הקריאה, ואת שתיהן לא עשיתי. אז יש כאן בקשה (למי שיוכל) - תעודדו אותי לכתוב, לעדכן כאן דווקא, כדי שאבוא גם לקרוא ולשים לב. 
שוב נפלתי, בטריק העתיק של התאוה - כבר ראית ונגעת אתמול, תאפס היום ותמשיך ספירה חדשה של "ללא הוצאה". ואז היא משכנעת אותך - כיוון שכבר איפסת היום על מה שקרה אתמול - "תנצל" את היום. איום ונורא. מפה לשם הספירה מתאפסת לצורה הבראשיתית שלה - גם ההוז"ל מצטרפת.
כמו שכבר אמרתי - החרטה שלי מאוד התקהתה, לא יודע אם מכח האתר (כנראה שלא רק, סביר להניח שגם בלעדיו היא היתה הולכת ונכבית). לכתוב כאן מגילות של מחשבות עושה משהו אחר מאשר בקבוצה אחרת.

"תיפח עצמן של מחשבי קיצין" - זה נאמר הרבה מאוד עלינו ואנחנו חווים את זה מאוד חזק. לשני הכיוונים. האחד של "ממחר אני מפסיק" והשני של "אני צריך להחזיק עד תאריך X (כל שכן אם הוא תאריך של חג או משהו) ואז יהיה לי יותר קל, סגולת היום ואריכות הזמן", ואז אנחנו מזניחים.
כמה פעמים אמרתי לעצמי - אתה צריך לעבור שוב על המדריך (ולא עשיתי). אני צריך את האומץ להדפיס אותו שיהיה לי תמיד ליד המיטה. כן, לעשות עליו חזרות, כן אולי קצת טיפש שאני חושב שזה יעזור לי אבל למה לא לנסות.

(אנחה) טוב, מתחילים את הכל מחדש. פעם שעברה אמרתי ש"ההתחלה הזו מריחה יותר טוב", אבל התבדתי. כל ההתחלות קשות, במובן מסוים הן יותר קשות כשמתחילים שלא מהקרקעית של הקרקעית. אבל אני כן מרגיש משהו אחר, וזה מוזר כי מה הסיכוי? בתוך כל הטינופת הזו? 
אני מאמין שאני יכול לצאת, כן לגמרי, ובלגמרי זה לא אומר לעזוב את דרך האבנים הצהובות אבל זה כן אומר להיות סוף סוף משוחרר מהעול שבדבר, מהכאב הפנימי ותופעות הלואי הכל כך חמורות של המחלה. ה' בבקשה.

קבוצות חיות? מאן דכר שמיה. נשכחתי ונעזבתי - הרבה באשמת עצמי. מקבל על עצמי באופן מידי להטריד על זה. את החסימה אני מנסה לסגור תוך כדי כתיבה. אם היא היתה פה הפעם זה לא היה קורה ולאט לאט נשכח או נמרח עד שהייתי מגיע הביתה.
איך זה התחיל? סרטי sci-fi בצרורות ובאופן כללי שיטוט ביוטיוב (אוי לי על ביטול תורה, זה פשוט איום ונורא) שמוביל לחיפוש סצינות מסרטים שמוביל...

מבקש קצת חיזוק ואהבה ובעיקר הבנה, כי אני לא מעז לשתף אחרים באיזור שלי עדיין, אני רק מכריז שאני צריך תפילות ושיש לי בעיה גדולה.
מתלבט אם לפנות שוב ליועץ הישיבתי, שפעם שעברה אמר לי לנסות שבועיים דרך האתר (עברו יותר מחודשיים מאז אותם שבועיים) ואם זה לא הולך (מה נקרא לא הולך?) אז ללכת לטיפול פסיכולוגי. במובן מסוים יש לי אישור למימון מההורים (אם זה יעשה מצידי במסווה של שיחות הכנה לדייטים) למעט מן הפגישות שהוא המליץ (וכל פגישה כידוע עולה סך רציני שאין לי, הוא המליץ על יותר מעשר לי יש אולי אפשרות לממן שלוש או ארבע) ויותר מזה אין לי מושג מה לנסות.

(אנחה). הרבה סיעתא דשמיא לכולנו. כואב, מאוכזב, אבל תמיד מרים את הראש ככול שאני יכול (אני חושב) - חיל...

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 2 שנים #141818

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

אוהבים אותך מאוד ! 
מכיר את הכאב הזה, 
כמה אני מכיר.. 

התחושות של אחרי שימוש הרצון לברוח,
ולכן אני מעריך באופן מיוחד את העובדה שאתה כאן, משתף וכותב בכנות, 

אני רק יכול לומר לך שיש תקווה, אני לא הצלחתי להשאר נקי יותר משבוע וחצי במשך 13 שנה (למעט אולי לפני החגים או בכמה חודשים אחרי החתונה) 
ומאז שבאתי לכאן לקחתי ספונסר והתחלתי לעשות מה שאומרים לי הייתי נקי 175 יום אחרי זה 250 יום ועכשיו 150 יום רק להיום, 
אני לא הצלחתי להשתחרר מתלות במדיה 7סרטים סדרות משחקי מחשב ושאר בריחות במשך שנים ורק להיום כבר כמעט שנתיים שאני חווה שחרור גובר והולך מזה, (אמנם היו לי פה ושם ימים של צריכה אבל הנצחון הוא גובר והולך) 
אני לא הצלחתי להיות כנה על שום דבר בחיים שלי ורק להיום אני משתף חברים וספונסר בכל הסודות הכי מביישים שלי, בכל התכניות שהראש שלי מספר וחווה שחרור גובר והולך, 

אני לא מספר לך את זה בשביל שתדע כמה אני מחלים, 
אדרבה הפוך לגמרי! 
ביום שאני מתחיל להתייאש מהשכל שלי, להבין שהראש שלי הביא אותי למחלה ולא הוא זה שיוציא אותי, ואני שומע לאנשים אחרים מחלימים, מוכן להחשף בפניהם ולקבל את מה שהם אומרים לי קורים לי ניסים גלויים ממש, 

יש תקווה! 
תאמין לי אחי היקר ! 

מציע לך ליצור קשר עם חברים מחלימים, יש כאן באתר לא מעט, תפנה אליהם בתיבה האישית ותשתף אותם, 

אני בטוח שתחווה חופש אמיתי! 

אוהב אותך ומזדהה איתך ממאוד מאוד !!! 

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 2 שנים #141820

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

החזרת אותי אחורה לרגעים שלפני ואחרי מעשה.
איזו הרגשה נוראית. כמה שזה לא פשוט להתמודד עם זה.
מזדהה מאוד עם כל מה שכתבת.

מה נראה לך שיכול לעזור לך להתמודד עם זה יותר טוב עכשיו? יש לך איזו תוכנית כחלק מהפקת לקחים?
אשמח לקבל ממך עצות כיצד ליישם זאת גם על עצמי.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 2 שנים #141822

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 371 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 494


מתלבט אם לפנות שוב ליועץ הישיבתי, שפעם שעברה אמר לי לנסות שבועיים דרך האתר (עברו יותר מחודשיים מאז אותם שבועיים) ואם זה לא הולך (מה נקרא לא הולך?) אז ללכת לטיפול פסיכולוגי. במובן מסוים יש לי אישור למימון מההורים (אם זה יעשה מצידי במסווה של שיחות הכנה לדייטים) למעט מן הפגישות שהוא המליץ (וכל פגישה כידוע עולה סך רציני שאין לי, הוא המליץ על יותר מעשר לי יש אולי אפשרות לממן שלוש או ארבע) ויותר מזה אין לי מושג מה לנסות.

עם יד על הלב הייתי מת ללכת לטיפול,
זה מוסיף המון,
לא תמיד זה עוזר לגמרי,
אבל זה מקדם אותנו למודעות,
כסף זה שיקול,
אצלי יש גם את הבושה מהאישה.
בהצלחה בכל.
תמשיך לכתוב,
כיף לקרוא.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 11 חודשים #142123

נעלמתי לתקופה. הפלאפון שלי נגנב לפני שלושה שבועות ולכן הזמינות והנוכחות שלי ירדו. כמו כן הכל, אבל לא רק מהסיבה הזו. בין הזמנים. זה הסיוט. חוסר ניצול מוחלט. שעמום גדול שמביא לידי חטא. ואני ממש חסר אונים. לחלוטין. יש לי כ"כ הרבה רצונות והספקים וחוסר רצון מוחלט לעשות כלום. רק כשאני מתפלל עולה החשק, האהבה המסותרת הזו ששוברת אותי. אני כבר לא יודע איך להתיחס לדברים, כיצר הרע או יצר טוב. כואב לי. זה בלתי נסבל. פשוט הרגשת אפס גמור, קבור בתוך מחילת הבדידות שלי. 

ה', צרה אחת לי, באמת, תושיע אותי כבר ממנה. רק זה והכל יהיה כל כך יותר טוב. מה מסובב אותה? העצלנות, העפריות שלי. זה פשוט איום ונורא. כואב לי. אני מקווה שאני לא משפיע רע על אף אחד. אני מתחזק ואוזר אומץ. מתחיל מחדש תוך שאני כ"כ כואב את ההתרסקות הזו, שממוטטת אותי לגמרי. איפה היראת שמים? איפה הצדיק לעין כל שלא זז כל היום ופותח ספר? 

מקווה לקחת ממכם התחזקות ועצות. (מקוה שאצליח איך שהוא לארגן שיחה עם משהו מפה. אני חושב שאני צריך את זה). לילה טוב. אוהב ומעריך מאוד - חיל.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 11 חודשים #142126

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863
חיל בלע ויקיאנו כתב on 11 אפר' 2022 19:46:
נעלמתי לתקופה. הפלאפון שלי נגנב לפני שלושה שבועות ולכן הזמינות והנוכחות שלי ירדו. כמו כן הכל, אבל לא רק מהסיבה הזו. בין הזמנים. זה הסיוט. חוסר ניצול מוחלט. שעמום גדול שמביא לידי חטא. ואני ממש חסר אונים. לחלוטין. יש לי כ"כ הרבה רצונות והספקים וחוסר רצון מוחלט לעשות כלום. רק כשאני מתפלל עולה החשק, האהבה המסותרת הזו ששוברת אותי. אני כבר לא יודע איך להתיחס לדברים, כיצר הרע או יצר טוב. כואב לי. זה בלתי נסבל. פשוט הרגשת אפס גמור, קבור בתוך מחילת הבדידות שלי. 

ה', צרה אחת לי, באמת, תושיע אותי כבר ממנה. רק זה והכל יהיה כל כך יותר טוב. מה מסובב אותה? העצלנות, העפריות שלי. זה פשוט איום ונורא. כואב לי. אני מקווה שאני לא משפיע רע על אף אחד. אני מתחזק ואוזר אומץ. מתחיל מחדש תוך שאני כ"כ כואב את ההתרסקות הזו, שממוטטת אותי לגמרי. איפה היראת שמים? איפה הצדיק לעין כל שלא זז כל היום ופותח ספר? 

מקווה לקחת ממכם התחזקות ועצות. (מקוה שאצליח איך שהוא לארגן שיחה עם משהו מפה. אני חושב שאני צריך את זה). לילה טוב. אוהב ומעריך מאוד - חיל.

אוהבים! 
דרך אאגב זה לא ממש מסובך ל"ארגן שיחה בטלפון" 
שולחים הודעה אישית לחבר ויוצרים קשר 

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 11 חודשים #142157

תודה משתוקק!
עשר שמעון - זו "בעיה" נפשית-רגשית..

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 11 חודשים #142160

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863
חיל בלע ויקיאנו כתב on 13 אפר' 2022 07:50:

תודה משתוקק!
עשר שמעון - זו "בעיה" נפשית-רגשית..


מבין אותך. 
אם יש לך רצון לזה תתפלל לה' שיתן לך כוח להתקשר לחבר, ה'בעיה' הזאת קטנה על ה' לא משהו שהוא לא יכול לסדר... 

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 11 חודשים #142237

קבלתי.

כאמור, ומן הסתם כידוע, תקופת בין הזמנים היא תקופה קשוחה מאוד. אני מכה חטא על פשע (ואני כותב את זה שניה אחרי נפילה) על כל נפילה שקרתה לי עד עכשיו. לדעתי השנה אני למטה יותר מכל שנה אחרת. תקופה כזו חשוכה לא עברה עלי שנים. אני מרגיש שאני לא מסוגל, שאני חייב שמישהו פשוט ישלוף אותי מהבור הזה ויקח אותי יד ביד עד הסוף. נגמרו לי הכוחות.
הגודל הרוחני של הימים האלו מול השבירה הגדולה של חוסר המיצוי, של אי העמידה בהספקים - אני מתחיל להבין שבאמת התאווה היא כנראה מפלט. היא הגיעה עד עכשיו במסווה של שעמום אבל עכשיו היא תופסת כיוון ברור של בריחה מסוימת. לא האמנתי שאני אגלה את זה בתוכי. בעצם - אני לא מוכן לקבל שזה בתוכי. זה חיצוני לי גרידא.
נפלתי לפני ארע וחצי שעות, למדתי אולי שעה וחצי ואז נפלתי שוב לפני עשרים דקות. נכון, מאשים את עצמי, ויש לי על מה. אבל אסור לחפש אשמים, או תירוצים, או כל דבר אחר בסגנון. צריך לקום. להחליט שוב, בפעם המאה (תכל'ס יותר) להפסיק ו... אני לא יודע שוב. אני מרגיש אבוד, אשליה של התאווה שכל הפתרונות רחוקים. אולי סוף סוף, אחרי מליוני דיבורים והבטחות לעצמי אעבור שוב על המדריך ואסגור את העניין של הסינון.
כואב לי, כאמור, שזה קורה בימים האלה. כל כך כואב לי. קבלתי היום שתי תוכחות, מהאור החיים ומר' יעקב אבוחצירא. תוכחות כואבות. אם זה מה שגרם לי - הם לא התכוונו, אני קצת יותר התכוונתי.

מ"מ, אני יוצא מהפה סח הזה עם הבטחות חדשות ומתחיל ליישם אותם מחר בלי נדר. סינון. התבודדויות בקביעות. הגעה לקבוצות (ברגע שאחזור לישיבה) וקריאה כמו מנטרה של המדריך ויישומו (בכלל זה לחזור לעשות כושר).

שבור, רצוץ, עייף, מלא חרטות, מלא הסתרות, רחוק מאבא וכואב על כך - חיל.

אבל מצד שני - מאמין בתשובה, מקווה שספירת העומר תסייע, מאמין בחסד ה' שמתמיד עלי (ומלא דאגות מכך באופן מסוים - ראו במקום אחר בקרוב) ורוצה להיות שליח שלו באמת ובשלימות (אני לא חבדני"ק אבל זה אמיתי) - חיל בלע ויקיאנו.

(הערה כמו פעם: הפסוק הזה של "חיל בלע ויקיאנו" מוכר לחלקנו מן התיקונים על הפגם. המשמעות הפשוטה היא שהכוחות הרעים שלקחו את ניצוצות הקדושה מכח חטאינו יקיאו את אותם הניצוצות וישחררו אותם כך שיוכלו לחזור למקומם המתוקן ולרדת לעולם בסדר הנכון והישר. אבל יש פה צד נוסף. גם אנחנו בולעים. כל מה שאנחנו רואים (מכח התאווה) נקלט ונתמע בתוכינו ואנחנו צריכים לפעול ולהשתדל כדי להקיא את הדברים האלו החוצה שלא ישובו ויטרידו אותנו. בתפילה ובהחלמה).

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 11 חודשים #142238

אשמח אם למישהו יש פנאי (וכנראה גם אומץ) לעשות איתי שיחה כדי לחזק אותי. תיאום בהודעה אישית. זה זמן להודות גם על כל התמיכה בכתב. זה לא מובן מאליו שיש כאן אנשים שקוראים ומגיבים. תודה רבה. באמת.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 10 חודשים #142471

טוב, עברו שבועיים. אני כאן, קורא את כולכם, אבל לא מספיק כותב. אין לי אינטרנט בצורה רציפה אז אני פשוט פותח את החלונות וקורא (זו הזדמנות פז לומר תודה רבה למשתוקק שמעלה כל מיני מאמרים מן העבר - תודה לך! אני קורא הכל על אף שאני לא מגיב. אתה פועל תועלת גדולה!)

שבוע ויום לנקיות. ב"ה ספורט יש, סינון (מודה ומתוודה) אין, קבוצות - כמעט היה, אבל לא הייתה לי את האפשרות לבדוק את המיקום המדוייק אז לא הלכתי. בע"ה השבוע. אוהב את כולכם, (מרגיש שהקב"ה קצת מייסר אותי לאחרונה, צריך ללכת לרופא לבדוק מה זה) ומעריך - חיל.

זמן ליצירת דף: 0.84 שניות

Are you sure?

כן