ברוכים הבאים, אורח

נושא: יומן צ'(דיק) 2284 צפיות

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 4 חודשים, 1 שבוע #141448

  • המשתוקק
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4171

אוהבים אותך!

תודה על השיתוף וכל הכבוד על הימים!

אתה אלוף.
הימים ימשיכו מידי פעם להיות מורכבים, אך למען ה', אתה תמשיך להיות אלוף ותמשיך לשתף.

חזק ואמץ! מעריך אותך מאוד!
בהצלחה רבה בעז"ה.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 4 חודשים, 1 שבוע #141451

תודה רבה משתוקק!

21 יום! שלושה שבועות תספור לך... איזו התחזקות. כל יום המספר גדל, [יותר מידי לאט לטעמי ;)] ואיתו החשש מה יקרה כשהאור הגדול הזה יכבה והתאווה תחזור ותתקוף (ממש רגעי המתיחות בין רוסיה לאוקראינה).

ה'! תן לי כח, אני חסר אונים, באמת, אני יודע, וכל תקוותי אליך. אוהב אותו ואתכם ומתפלל להצלחת כולנו - חיל... (שבת שלום)

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 4 חודשים #141467

שוב תחילת שבוע קשה (ומאחוריו שבת ובעיקר מוצאי שבת לא טובים). מתחילים בשחרית מאוחרת, ממשיכים לחמיצות ועצבנות מוסוות בסדר בוקר ולעת עתה הברזה כללי מסדר צהריים "מחמת" שנ"צ שהתארך יותר מידי (משום מה התופעה הזו של שנ"צים בסגנון הזה הפכה להיות שכיחה בעידן האחרון. ה' תעזור לי!) ומה שהוביל לשנ"צ - חוסר חשק כללי ללמוד או לעשות כל דבר אחר באותו הרגע בחיים שלי.
אחרי שלושה שבועות של חסד אלקי אני חושש שהתאווה תחילה להתעורר משנת החורף הקצרה שלה. מקבל ע"ע בלי נדר לעבור שוב על המדריך ומבקש את עצתכם:
במוצא"ש ישבתי במשך שלוש שעות (אולי יותר) מתוך שיעמום (כנראה, אני לא מבין למפרע מה כ"כ מעניין בזה) לצפות ביוטיוב בסרטונים על תוכניות מוסיקה (לא ישראליות) בהם יש מושאי תאווה בתוך השופטים או המתמודדים [כל זה כשאני ישוב בתוך הקודש, ה' ישמור, נכון, אולם כל עוד אני לא בחדר עם המחשב בד"כ יש לי ביטוח שזה לא מתדרדר יותר מזה. על אף שגם זה עצמו איסור דאורייתא וכו' (אני יודע שזו לא הדרך הנכונה להתיחס לדברים במהלך ההחלמה)] - דבר שהוביל (בהתחלה רציתי לכתוב כנראה. זה לא כנראה) לכמה טיפות של קרי לילה (ב"ה לא משהו רציני יותר מזה, והיתה תחזית למבול), איך אני מפסיק את זה? זו תופעה מאוד שכיחה אצלי, שאני נגרר אחרי היוטיוב וכל זה. תגידו לחסום את היוטיוב - אופציה, אני מתכוון בע"ה בסופ"ש להגיע הביתה ולהתקין סינון רציני על המחשב, אבל אני משתמש ביוטיוב גם לדברים טובים. אולי הפתרון הוא להשתמש ביוטיוב לדברים טובים רק במחשבים של אחרים, להוריד את כל מה שאני רוצה לשמוע אצלם ולשמוע אצלי דרך הפלא'. אולי. היצר לא רוצה זה בטוח
מתפלל לשבוע טוב ונקי. באמת, אני מוכן לבכות בשביל זה, הדמעות כבר עומדות בהכן. תודה על מה שהיה ומה שיהיה ודאי יהיה למוטב. אני צקיך תשובות לכל משפט ממה שכתבתי, באמת, למרות שאני לא יכול לדרוש את זה מאף אחד. תודה לכל המגיבים, בעבר הוה עתיד. חיל.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 4 חודשים #141468

נקודה למחשבה (הרבה זמן לא הבאתי דבר כזה פה):
וַיַּעַשׂ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קֹדֶשׁ וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים טָהוֹר מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ.
את שמן המשחה עושים "קודש" ואת קטורת הסמים עושים "טהור" - מה היחס בין הדברים? מה יותר גדול?
בהבחנה קצרה רואים שבשמן המשחה אין חלבנה (גימטריא המ"ן), הסממן בעל הריח הרע כשהוא עומד לעצמו, מה שאין כן בקטורת.
(חלבנה - אותיות "חן הלב", 'קטרת' - אם "עושים" אתב"ש ואז מסכמים את הגימ' - עולה כמספר ח"ן).
אני לא יודע אם השינוי נובע מחמת החלבנה, אבל כשאין חלבנה יש קודש (קדושה) וכשיש חלבנה יש טוהר (טהרה).

מתחילים מחדש לפני 4 חודשים #141484

(פריקה) מאוכזב מעצמי קשות, במיוחד שעמדתי ואמרתי לעצמי "חיל, אתה יודע, זו כבר לא תהיה מעידה, זה לאפס את כל ה24 יום!" ובכל מקרה... מאפס את הספירה.
כן, זו השתלשלות של האירועים מחמישי האחרון ועד עכשיו.
באמת כואב לי עמוק. אני לא רוצה להיות בתוך הבור הזה.
סיפור "מדהים" של נפילה: שירותים, לוקח איתי את הפלאפון, יש עליו חסימה אבל בימיים האחרונים היא קצת קרטעה, בבוקר בדקתי אותה והיא הייתה די בסדר. פותח את הדפדפן - באופן מפתיע אני מצליח להכנס. נכנס לשורת חיפוש - המילה הראשונה שקופצת בחיפושים קודמים: "ס'". ואז מתחילה הרדיפה, מחפש את החומרים שעלו לי אתמול בלילה על המיטה, תקפו אותי פתאום. לא מוצא - עובר לחומרים הכבדים יותר, מופתע שהחסימה בכלל לא רצה (kosher play, רובינהוד [למה אי אפשר לתייג באתר?] - אם יש לך מושג מה הקטע שלהם ואם כדאי להחליף למשהו אחר), מתחיל להריץ מול העיניים, נגיעה, עוד אחת. בום.
יומן צ' מתאפס והתקוות להיות נקי 30 יום לפני פורים ואולי איך שהוא לתת לעצמי את הפריווילגיה להתחיל לצאת (אחרי שסרבתי ל4 הצעות שבאו לי בשלושה ימים) - הכל נופל. 
הכל נופל, והקב"ה רוצה שאני אתחיל לבנות את הכל מחדש. אולי הפעם אצליח. לא מתייאש, אבל גם לא מתחזק. הרבה בקורת עצמית שותפת בחזרה. עד שהלכתי לתיקון שעשו בו את כוונות הרש"ש... מתחיל מחדש. הרבה בקורת עצמית מצד דברים שלמדתי על הנפילות, חוסר יכולת איפוק ועוד ועוד.
"אתה יכול לזכות בכל הטוב שבכל העולמות אם תתחיל עוד פעם אחת מחדש". הלוואי. זה אפשרי, ראיתי. אני רוצה גם. (תוהה לעצמי על כל המניעות, על "חוסר האפשרות" להכנס לקבוצות [שאעשה את הצעד הזה בעצמי? פשוט אחפש קבוצה בירושלים ואלך לשם בלי להודיע וכד'? אני לא סגור איך זה עובד, אבל אני רוצה את הפתרון הכי חזק]). 

בתקווה לטוב יותר, בלנ"ד מחר אקום לטבול ואתחזק בעניין של תהילים, רוצה לקבוע את עצמי במדריך ובתפילות, להכנס לצעדים (חיכיתי לקבוצה אבל כיוון שבינתיים אין לי...), כואב (משום מה אני חושב/מרגיש שאני לוקח את זה די בקלות, לא כ"כ שם לב לחומרה, אולי זה חיובי) ומנסה - חיל.

www.youtube.com/watch?v=tEkLNLyia2E

נערך לאחרונה: לפני 4 חודשים על ידי חיל בלע ויקיאנו.

תגובה: מתחילים מחדש לפני 4 חודשים #141490

  • המשתוקק
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4171

יקירי, אוהב אותך מאוד.

במקום להצטער על נפילתך הרגעית, אני שמח של שקמת במהרה...
אני מאוד "מחזיק ממך", אחי היקר.. אל תיקח את זה קשה בכלל,
אתה יהודי גדול עם נשמה מדהימה... תמשיך שוב באותן אנרגיות... בבקשה ממך.

יש שיר של שולי רנד, אתה בטוח מכיר - "דע בני אהובי" - זהו שיר שכולו אמת, מיד כשהוא הופיע בעולם, הרגשתי שזה דבר ה' לדור, כעין ניצוץ רוח הקודש של זמר פלוני.... מאת ה' הוא, ה' מדבר אלינו דרך השיר הזה.

 הרי אנחנו אנשים שיודעים להתחיל התחלות חדשות... יש לנו ניסיון בזה  וזה דבר טוב לדעת להתחיל מחדש.
בסוף תצליח. מכיר את דברי רבי נחמן זיע"א בנוגע להתחלות חדשות?  אז זה ברור ומובן מאיליו. הרי אנחנו לא מלאכים. טבעו של עולם - שמי שהיה מכור - יתחיל ויפול, יתחיל - יצליח ויפול, יתחיל שוב ויצליח יותר ויפול, אח"כ יתחיל ויצליח פחות ויפול... אבל כל זה נחוץ ומוכרח בשביל אותה התחלה - שממנה כבר לא ניפול... גם זה יגיע...
אכן, אני מבין אותך ידידי היקר, הרי גם אנו חווים את זה, ליפול שוב ושוב, זה כ"כ קשה ומר, חוסר אונים. בעז"ה תמצא מזור ונחמה, וגם אם לא - עדיין אל תירא - קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'.... ודרשו חז"ל על פסוק זה - אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה, יחזור ויתפלל...
מה שאתה מתחיל כעת זו לא התחלה רגילה - זו התחלה שהיא חלק מהמשך תהליך ההחלמה, זו נפילה שבאה אחרי כמות טובה של ימי נקיות,  ולכן אותה נפילה היא מתבקשת ומובנת מאליה וזה רק יחשל אותך, ב"ה אשריך שזכית להיות בתהליך החלמה. זו "האמת לאמיתה".... אז אומר ה' יתברך - "דע בני אהובי ... כי מלבי ...."
תהיה מבסוט.... שש ושמח כל הימים ...
יה"ר שתזכה לאור גדול,
שנזכה להמשיך להסתופף בצל שיתופיך המועילים - ומתוך שמחה ונחת, עלה למעלה עלה.

זהו מאבק קשה מאוד, אך מובן מאליו, אז בבקשה ממך יקירי, אל תירא. אתה טוב וצדיק גם ככה, הרי גם בנפילה - אתה באמצע תהליך של עלייה... כי הנפילה הזו היא חלק מתהליך העלייה - גם אם הנפילה לא נראית כך, זוהי בדיוק כוונת סוף השיר הנ"ל - "אף על פי כן אהובי - הרחק מליבך כל מחשבת פחד ובעתה, כי מתחת לכל אמת דוקרת - מסתתרת האמת לאמיתה"... - הנפילה היא "אמת דוקרת", אך הסר מלבך כל מחשבת פחד ובעתה, כי תחת אותה אמת - מסתתרת מה שנקרא - "האמת לאמיתה" - שהיא ההבנה שהנפילה הזו - היא בעצם חלק מתהליך העלייה, שהרי לא נפלת סתם, אלא תוך כדי תהליך של עלייה משמעותי ועמוק.

רבי חיל היקר! נפילה איננה חידוש אצלך.... מה אתה נרעש ממנה? החידוש אצלך זה הנקיות 20 יום!!!

בהצלחה רבה בעז"ה!

תגובה: מתחילים מחדש לפני 4 חודשים #141492

תודה רבה ר' משתוקק, חממת את ליבי. החייתני. מילים כדורבנות (לא של הלקאה עצמית, לא לידאוג). תודה רבה רבה!

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 4 חודשים #141502

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 158 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 296

יישר כוח המשתוקק!
כתבת יפה מאוד.

בהצלחה בהמשך דרכך חיל!

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 4 חודשים #141516

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 548 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 482

וכי מה יש להוסיף על דבריו של המשתוקק היקר
כולנו כך, נופלים מרגישים אח''כ רע, ורוצים ליפול שוב בגלל ההרגשה. 
אין מה לעשות, רק לקפוץ חזרה על העגלה, לדעת שהקב''ה אוהב אותנו בכל מקרה [תרתי משמע], יודע את הקושי שלנו, ואת החולי, ומעריך מאד את מה שאנו עושים. 
כמו שאם יום אחד לא התפללת זה לא סיבה מחר לא להתפלל, גם אם יום אחד נפלת זה לא סיבה ליפול מחר. 
תמשיך תאבק ובעזרת ה' תצליח. 

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 4 חודשים #141562

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 158 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 296

אהבתי את ההשוואה לתפילה
יישר כוח אלי!

תגובה: מתחילים מחדש לפני 3 חודשים, 4 שבועות #141602

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 61 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 277
המשתוקק כתב on 28 פבר' 2022 20:11:

יקירי, אוהב אותך מאוד.

במקום להצטער על נפילתך הרגעית, אני שמח של שקמת במהרה...
אני מאוד "מחזיק ממך", אחי היקר.. אל תיקח את זה קשה בכלל,
אתה יהודי גדול עם נשמה מדהימה... תמשיך שוב באותן אנרגיות... בבקשה ממך.

יש שיר של שולי רנד, אתה בטוח מכיר - "דע בני אהובי" - זהו שיר שכולו אמת, מיד כשהוא הופיע בעולם, הרגשתי שזה דבר ה' לדור, כעין ניצוץ רוח הקודש של זמר פלוני.... מאת ה' הוא, ה' מדבר אלינו דרך השיר הזה.

 הרי אנחנו אנשים שיודעים להתחיל התחלות חדשות... יש לנו ניסיון בזה  וזה דבר טוב לדעת להתחיל מחדש.
בסוף תצליח. מכיר את דברי רבי נחמן זיע"א בנוגע להתחלות חדשות?  אז זה ברור ומובן מאיליו. הרי אנחנו לא מלאכים. טבעו של עולם - שמי שהיה מכור - יתחיל ויפול, יתחיל - יצליח ויפול, יתחיל שוב ויצליח יותר ויפול, אח"כ יתחיל ויצליח פחות ויפול... אבל כל זה נחוץ ומוכרח בשביל אותה התחלה - שממנה כבר לא ניפול... גם זה יגיע...
אכן, אני מבין אותך ידידי היקר, הרי גם אנו חווים את זה, ליפול שוב ושוב, זה כ"כ קשה ומר, חוסר אונים. בעז"ה תמצא מזור ונחמה, וגם אם לא - עדיין אל תירא - קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'.... ודרשו חז"ל על פסוק זה - אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה, יחזור ויתפלל...
מה שאתה מתחיל כעת זו לא התחלה רגילה - זו התחלה שהיא חלק מהמשך תהליך ההחלמה, זו נפילה שבאה אחרי כמות טובה של ימי נקיות,  ולכן אותה נפילה היא מתבקשת ומובנת מאליה וזה רק יחשל אותך, ב"ה אשריך שזכית להיות בתהליך החלמה. זו "האמת לאמיתה".... אז אומר ה' יתברך - "דע בני אהובי ... כי מלבי ...."
תהיה מבסוט.... שש ושמח כל הימים ...
יה"ר שתזכה לאור גדול,
שנזכה להמשיך להסתופף בצל שיתופיך המועילים - ומתוך שמחה ונחת, עלה למעלה עלה.

זהו מאבק קשה מאוד, אך מובן מאליו, אז בבקשה ממך יקירי, אל תירא. אתה טוב וצדיק גם ככה, הרי גם בנפילה - אתה באמצע תהליך של עלייה... כי הנפילה הזו היא חלק מתהליך העלייה - גם אם הנפילה לא נראית כך, זוהי בדיוק כוונת סוף השיר הנ"ל - "אף על פי כן אהובי - הרחק מליבך כל מחשבת פחד ובעתה, כי מתחת לכל אמת דוקרת - מסתתרת האמת לאמיתה"... - הנפילה היא "אמת דוקרת", אך הסר מלבך כל מחשבת פחד ובעתה, כי תחת אותה אמת - מסתתרת מה שנקרא - "האמת לאמיתה" - שהיא ההבנה שהנפילה הזו - היא בעצם חלק מתהליך העלייה, שהרי לא נפלת סתם, אלא תוך כדי תהליך של עלייה משמעותי ועמוק.

רבי חיל היקר! נפילה איננה חידוש אצלך.... מה אתה נרעש ממנה? החידוש אצלך זה הנקיות 20 יום!!!

בהצלחה רבה בעז"ה!


השיר הזה כמובן נמצא אצלי בפלייליסט הוירטואלי שלי "שירים שגורמים לי לבכות"
יחד עם "המפתחות של האזיקים" של אלייצור
ועם "אמן על הילדים שלי שלא יירשו את השריטות (וההתמכרות) שלי"

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 3 חודשים, 3 שבועות #141645

תודה לכל המגיבים.

אז (נאנח) עדכון. אחרי יום רביעי שעשיתי תפילת יו"כ קטן הייתה בי התקווה שאוכל לשמור על נקיות מאותו הרגע עד פורים. התבדתי, מבאס מאוד. יום חמישי היתה חתונה של המשפחה. אחרי לימוד קצר בבוקר חזרתי להיות כל היום עד רגע היציאה לחתונה על המחשב, מכור למשחק המחשב הרגיל. משום מה גם שם אני רוצח ונהנה מזה. חתונה, חוזרים הביתה שמחים. משם אני נגרר ללילה לבן על המחשב. אותו המשחק. יום שישי - אחר שחרית של ראש חודש מקוצרת ביותר (מניין אשכנזי מטורף) חוזר הביתה והולך לישון עד אחר הצהרים, מפספס את כל הלימוד שרציתי לעשות. שבת שבע ברכות - ב"ה לומד הרבה ממה שרציתי להספיק, אבל שבת ארוכה עם בנות דודות וחברה של בן דוד, סיוט. מבטים, הרהורים לרגע שרץ מיד לבטל אותם. 
חוזרים הביתה - שוב לילה לבן על המשחק. הולך לישון בבוקר בשש, בונה על זה שמישהו יחשוב להעיר אותי - קם לבית ריק בשעה 11:46, מוותר על שחרית, פותח את המחשב ו... דבר שאתם כל כך מכירים - "בודק" את החסימה. לא עובדת. נבהל, מוריד אותה שוב ו"בודק" - לא עובדת, ואז מתחילה על נפילה. אחרי פחות מחצי שעה אני אחרי גמירה. יורד קומה - לא יכול לאכול, עוד לא התפללתי - הולך למחשב עד שיגיע זמן מנחה. עד כאן אנחנו מדברים על יותר משלושים שעות בשלושה ימים שאני משחק משחק מחשב (אותו אחד), לא ישן, מפספס את הארוחה המשפחתית, לא מתפנה כמו צריך. מכור. 
בשבלב מסוים מתפלל מנחה במניין, משחק כדורסל ברחוב עם איזה חילוני וחוזר הביתה. לא הולך לערבית, מחכה ל"טרמפ" לירושלים - מפגש משפחתי נוסף עם כל הבנות דודות הנ"ל, ועוד קרובים נוספים. אחרי שעות ארוכות סוף סוף מגיע לישיבה, נכנס מיד לחדר, - חייב שירותים, נכנס, "בודק" את החסימה בפלאפון - לא עובדת (למה לעזאזל? זה יותר מכוחי!), אחרי שעה וקצת נפילה שנייה. גולש מהשירותים למיטה, במודע "מפספס" ערבית (רשות לא?). קם למחרת בבוקר ב11 וחצי - אין מצב שאני 'מפספס' שחרית היום (אחרי זמן תפילה, לפני חצות). 
מפה לשם, לא לומד היום סדר בוקר (עזרה לרב בישיבה), ישן בשעת מנחה ולא נזכר להתפלל עד אחרי שקיעה ועכשיו כותב את הדברים כשהקריז מתפתח לי בראש ועולה מחשבה לבדוק אם החסימה לא עובדת דווקא בשירותים.

כמה הזויים אנחנו יכולים להיות?

אוהב ומתחזק מהדברים היום בפורום. תודה לכולם. לילה טוב.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 3 חודשים, 3 שבועות #141647

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 548 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 482

כן קורע לב. 
התפללתי בשבילך.
דע לך תמיד אפשר לחזור.
אותו טלפון אצלי ואני לא נוגע בו. שומר לי את ההרגשה הרעה של הנפילה בשביל לא לחזור אליה. ומצד שני חזור לעבודה.
תחזור לעבודה. אל תרשה לעצמך שאם לא התעוררת אז לחזור למחשב.
ה' יעזור לך. הוא אוהב אותך, וגם אנחנו אוהבים אותך

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 3 חודשים, 3 שבועות #141651

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 61 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 277
חיל בלע ויקיאנו כתב on 08 מרץ 2022 22:03:
תודה לכל המגיבים.

אז (נאנח) עדכון. אחרי יום רביעי שעשיתי תפילת יו"כ קטן הייתה בי התקווה שאוכל לשמור על נקיות מאותו הרגע עד פורים. התבדתי, מבאס מאוד. יום חמישי היתה חתונה של המשפחה. אחרי לימוד קצר בבוקר חזרתי להיות כל היום עד רגע היציאה לחתונה על המחשב, מכור למשחק המחשב הרגיל. משום מה גם שם אני רוצח ונהנה מזה. חתונה, חוזרים הביתה שמחים. משם אני נגרר ללילה לבן על המחשב. אותו המשחק. יום שישי - אחר שחרית של ראש חודש מקוצרת ביותר (מניין אשכנזי מטורף) חוזר הביתה והולך לישון עד אחר הצהרים, מפספס את כל הלימוד שרציתי לעשות. שבת שבע ברכות - ב"ה לומד הרבה ממה שרציתי להספיק, אבל שבת ארוכה עם בנות דודות וחברה של בן דוד, סיוט. מבטים, הרהורים לרגע שרץ מיד לבטל אותם. 
חוזרים הביתה - שוב לילה לבן על המשחק. הולך לישון בבוקר בשש, בונה על זה שמישהו יחשוב להעיר אותי - קם לבית ריק בשעה 11:46, מוותר על שחרית, פותח את המחשב ו... דבר שאתם כל כך מכירים - "בודק" את החסימה. לא עובדת. נבהל, מוריד אותה שוב ו"בודק" - לא עובדת, ואז מתחילה על נפילה. אחרי פחות מחצי שעה אני אחרי גמירה. יורד קומה - לא יכול לאכול, עוד לא התפללתי - הולך למחשב עד שיגיע זמן מנחה. עד כאן אנחנו מדברים על יותר משלושים שעות בשלושה ימים שאני משחק משחק מחשב (אותו אחד), לא ישן, מפספס את הארוחה המשפחתית, לא מתפנה כמו צריך. מכור. 
בשבלב מסוים מתפלל מנחה במניין, משחק כדורסל ברחוב עם איזה חילוני וחוזר הביתה. לא הולך לערבית, מחכה ל"טרמפ" לירושלים - מפגש משפחתי נוסף עם כל הבנות דודות הנ"ל, ועוד קרובים נוספים. אחרי שעות ארוכות סוף סוף מגיע לישיבה, נכנס מיד לחדר, - חייב שירותים, נכנס, "בודק" את החסימה בפלאפון - לא עובדת (למה לעזאזל? זה יותר מכוחי!), אחרי שעה וקצת נפילה שנייה. גולש מהשירותים למיטה, במודע "מפספס" ערבית (רשות לא?). קם למחרת בבוקר ב11 וחצי - אין מצב שאני 'מפספס' שחרית היום (אחרי זמן תפילה, לפני חצות). 
מפה לשם, לא לומד היום סדר בוקר (עזרה לרב בישיבה), ישן בשעת מנחה ולא נזכר להתפלל עד אחרי שקיעה ועכשיו כותב את הדברים כשהקריז מתפתח לי בראש ועולה מחשבה לבדוק אם החסימה לא עובדת דווקא בשירותים.

כמה הזויים אנחנו יכולים להיות?

אוהב ומתחזק מהדברים היום בפורום. תודה לכולם. לילה טוב.

אחי אהובי, חזק ואחוז עצמך!!
אל תתיאש!! 
כל פעם שאנחנו נופלים, אנחנו מקבלים חבטה. והחבטה כואבת.
אז לפעמים אנחנו אומרים...
למה בכלל לעלות... הרי שוב אפול ואקבל חבטה.
והאמת?
שכל חבטה חיזקה אותנו
כל נפילה גרמה לנו יותר לרצון אלוקי לעלות ולהתעלות
בן אדם,
עלה למעלה עלה,
יש לך כנפי רוח,
אל תכחש בם!!

תעשה תחקיר אירוע, מה גרם למה, איפה הייתה נקודת השפל, איפה התחיל הטריגר, מה הייתה הלגימה הראשונה
מה היה יכול לעצור את הנפילה?
תלמד, תגיע למסקנות.

ואל תתיאש. השם איתך עמך ואצלך .

אוהבים!!

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 3 חודשים, 3 שבועות #141656

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 158 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 296

מזדהה מאוד. איזה טירוף חושים!
הייתי אומר שגם משחקי מחשב זה סוג של בריחה ובנוסף גם מביא אח"כ לנפילה. כך לפחות זה אצלי.

בהצלחה רבה!

נערך לאחרונה: לפני 3 חודשים, 3 שבועות על ידי משתמש1.
זמן ליצירת דף: 0.76 שניות

Are you sure?

כן