אוהבים וכואבים

איך אני מזדהה אתה לא יודע, אני בדיוק בתקופה כזאת...

תודה רבה על התגובות ועל ההזדהות. 
בזכות השיחות היום עם חברים ועם הספונסר אני אוסף את עצמי מחדש. 
מאמץ בחום את הנקודה שאמרת לי בשיחה, עשר שמעון, להפנים שרק להיום זה לא רק בנקיות, זה גם בפעולות ההחלמה. כשהמשימות הנדרשות להחלמה נראות לי כמו הר עצום שצריך לטפס עליו לנצח, להגיד לעצמי רק להיום. עוד פעולה, עוד מסירת חוסר אונים, עוד שיחת טלפון, ועבר עוד יום מחלים, לא חושב על מחר או על 12 הצעדים, חושב על רק על היום הזה והצעד הבא בלבד. 
מודה לה' על היום הזה, יום נקי, ומתפלל להמשך הדרך. 
מחר יום חדש. בע''ה. 

זעיר אנפין היקר
אוהב המון ומאמין בך, כאב לשמוע על הנפילה
אבל שמח מאוד מאוד בדרך שלך
תמשיך לעבוד ואל תתפעל בכלום מיזה!
אם תביט בצורה פשוטה על התהליך שאתה עובר
רואים בקלות איך זה נקודתי ולא משקף את עצמך באמת.
רק חזק ואמץ אוהב המון, כאן בשמחה לדבר ולהתחזק יחד

מצטער לשמוע על הנפילה אחי היקר,
אשריך שאתה אוסף את עצמך מיד וממשיך לצעוד, זה לא מובן מאליו.

כל הכבוד על ימי הנקיות עד כה! 
בהצלחה בהמשך הדרך בעז"ה,
איתך חבר, כואב את כאבך.

בס''ד 

נקי היום מכוחו ב''ה. 

תודה למחזקים היקרים. משמעותי לי מאוד. התאווה צריכה את הלבד, את החושך ואת ה"מיוחד"...
החלמה עבורי זה ביחד, זה להוציא לאור ולשתף, זה לוותר על תחושת "המיוחדות" ולהמיר אותה באחוות מחלימים שחווים את אותם קשיים ומחזקים אחד את השני. 
מצאתי את זה פה. זה כל ההבדל. תודה. 

בס''ד 

ב''ה נקי מכוחו רק להיום 4 ימים. 

ה' יעזור לי להפנים שאני לא יכול להיחשף לתאווה להנהן בנימוס בצורה מהוגנת ולהמשיך הלאה. יש אנשים שיכולים (אולי). אני לא. 
אותי זה מפיל.

בס''ד 

אסירות תודה על נקיות ויציבות 11 ימים לא מכוחי כלל וכלל. 
מזכיר לעצמי כל הזמן שהיציבות היא רק בגלל הסחת דעת מהתאווה, אם במקרה אחשף או אחשוף את עצמי לגירויים של תאווה, לבד לא אוכל לעמוד. 
משתדל ומצליח ב''ה להקפיד על פעולות החלמה יומיות, רק להיום. זה העוגן. 

חושב ועובד הרבה על הנושא של קבלה עצמית, להכיל באהבה ובחמלה את עצמי על הפער העצום לא רק בין הרצוי לבין המצוי, אלא גם בין עצמי ברגע נתון א' לבין עצמי ברגע נתון ב'. 
מתפלל לחיבור ולהמשך יום נקי. 
תודה שאתם איתי. לבד אני לא יכול. 

אוהבים!
תמשיך לחזק אותנו בגבורה הגדולה שלך
חנוכה שמח אחי!

בס''ד 

חנוכה שמח קיפ יקר מאוד! 

רק להיום נקי 12 ימים. ב''ה. 
מחנוכה שעבר עברו 365 ימים. מתוכם עברתי בנקיות לפחות 302. חסד ה' גמור. 
שמעתי היום משהו יפה, פעמיים בתנ''ך מופיעה המילה ''וינוס'' אצל יוסף מול אשת פוטיפר ובפסוקי ההלל לגבי ים סוף, והמדרש שם לב לכך ודורש שמה שגרם לים לנוס בקריעת ים סוף זה שהוא הריח את עצמות יוסף, בשכר וינוס מאשת פוטיפר, נס הים מפני בני ישראל. 
מה יכול לתאר לעצמו את שכר העמידה בניסיון? את שכר פעולות ההחלמה? את שכר ה''רק להיום''? הויתור על התאווה במצבי ניסיון? את שכר ההודאה בחוסר האונים?
מעניין שבעברית הקדמונית שורשי המילים הם רק שתי מילים והשורש נ.ס משותף למילים: נס, ניסיון וניסה (בריחה). 
יה''ר שבשכר הבריחה מהתאווה והעמידה בניסיון נהיה ראויים לנס החנוכה, לנס הנקיות ולחסד ה' יום יום. רק להיום. 

בס''ד 

חנוכה שמח! 
נר רביעי. עדכנתי נקיות 14 ימים וקבלתי אוטומטית את המייל על עלייה לרמה 4. וחשבתי לעצמי "שוב? זו הפעם הרביעית בקדנציה הנוכחית בפורום שאני ברמה 4... "
לרגע חשבתי להיעצב אל ליבי. למרות שאני בימים טובים ב''ה. שמח, יציב ומפוכח. היה בזה רגע מייאש. 
אבל נזכרתי בתקופה שהייתי ב 190, 200, 240 ימים ורק התפללתי שכאשר אפול יהיה לי את הכוח לשתף, יהיה לי את הכוח לקום ולהתחיל מההתחלה, שלא איעלם ואברח שוב מהפורום לשמונה שנים... מעצמי... ממנו... 
אז אני שמח לבשר שאני כאן, ובפעם הרביעית ישתבח שמו אני בשבועיים של נקיות, וזה כל-כך יותר נקי בפעם הרביעית... 
לא דמיינתי את עצמי ככה, עם ספונסר, עם חברים ובשיתוף, עם ספרות ורק להיום בע''ה אולי אתחיל ללכת לקבוצה בקרוב.  

בלי לחץ. בנחת. הפעולות הקטנות. היום. ועוד יום. ורק היום. כל פעולה מביאה למקום חדש. ומהמקום החדש מה שהיה נראה אתמול בלתי אפשרי, היום נראה סביר בהחלט. שמח בדרך בעיקר. אין יעד רחוק אליו אני לחוץ להגיע. יש את היום ואת עצמי כמו שאני היום וזו העבודה. 
כמו נר שמאיר עכשיו. 
חנוכה שמח!

בס"ד

שלום לכולם,

29 ימים, חסדי ה'. הפעם הם עוברים לאט. ממש. אולי זה בגלל שהם מלאים יותר. 

הבוקר קמתי במצב רוח על הפנים, חלום (בלי קרי), חצי רומנטי-חצי ארוטי, שהשרה עלי תחושת שיחרור משכרת שלא רציתי להתעורר ממנה. לא יודע מי זו הייתה, זו לא הייתה אישתי, והייתה תחושה של ספונטניות, צחוק ותחושה שאני רצוי כמו שאני. בקיצור התבאסתי. לא יודע ממה בדיוק. מה החלום הזה מראה לי לכאורה?

בקושי גררתי את עצמי מהמיטה, נפלתי על ארבע ומסרתי את חוסר האונים המוחלט שלי, מול המציאות, מול עצמי, מול הבריחות שלי, מול התודעה המתעתעת שלי, מול הרבדים הלא מודעים שלי שעוד יותר מבלבלים, מול התאווה ומול הכל. התחננתי לוותר ולסיים את היום הזה נקי. זה באמת הרגיש קצת יותר טוב אחר-כך.

השבוע הלכתי בפעם הראשונה לקבוצה פיסית. הייתה חוויה טובה מאוד של קבלה, של הארת פנים, של רצון משותף להחלמה ושל יחד שחזק יותר מהמחלה. 

מתמקד בקטן. בהיום. בפעולה הבאה. משתדל לזכור כמו שאומר קיפ יקירינו "השכל הוא המלך", לא להתרגש ממצבי רוח, אבל ובנוסף לזה, לזכור שגם השכל לא הביא אותי רחוק. גם את השכל להכניע. הפעולות הקטנות, כניעה, מסירה, שיתוף, שיחה עם הספונסר, הם אלה שינצחו את הקרב. 

לך אייחל. 

בס"ד

שלום חברים, 
אני זעיר אנפין, מכור לתאווה, נקי בחסדי ה' ומכוחו לגמרי 56 ימים מאוננות, מפורנו ומחיפוש תאווה.
בימים אלה בהנחיית הספונסר אני כותב את הצעד הראשון שלי. 
משתתף פעם בשבוע בקבוצה.
עושה כל יום מספר פעולות החלמה ומרגיש לטובה את האפקט המרגיע של ההתקדמות האיטית המדודה של מעשים שמושכים את הלב, מרגיעים את הרגש ומייצרים מסגרת יציבה. 
עומד בהתלבטות לגבי החלטה משמעותית מאוד מהבחינה המקצועית. הרבה סערת רגשות, הרבה קושי לחשוב על הדברים בצורה מסודרת, חוסר אונים מוחלט מול הדמיונות שלי, מול הפחדים שלי, מנסה להתרגל ולהתפלל, למסור את חוסר האונים שלי, לבקש הנחיה ועזרה. מרגיש בחוש איך כשאני מתפלל ופונה אני אכן בדרך כלשהי נענה. ב"ה.

מקווה ומייחל לטוב.

מכיר ומוקיר טובה גדולה לפורום הזה. לפני קצת פחות משנה הצטרפתי אליו ואשר בעזרתו ובעזרת החברים היקרים פה, התחילה עבורי שנה של שינוי משמעותי מאוד בהתמודדות מול מחלת התאווה. 

לא כותב מספיק ולא מגיב כמעט בכלל ועדיין אסיר תודה. תודה. 

בס"ד

מסביב יהום הסער

בחסדי ה' נקי רק להיום 61 ימים. 

עייף ומשועמם וקצת מותש. קר לי וזה גם מעייף אותי מאוד. 
שמח שיש לי עוגנים שעוזרים לי להישאר מחובר להחלמה ולנקיות. 
לא יודע מה הייתי עושה לבד. כמעט בוודאות הייתי נופל.
ולא מקריז של תאווה, סתם ממקום של קושי, ממקום של שיעמום, ממקום של בריחה מעצמי ובכלל.
סיימתי כתיבת צעד ראשון. עדיין מרגיש קצת מטולטל. 

מאחל לכולם ט"ו בשבט שמח. הפריחה והלבלוב עדיין נסתרים מהעין, והעץ נראה יבש וקפוא ועירום, אולם התהליכים מתרחשים בהיחבא, בליבה, בפנימיות הגזע, ובוודאי שכל פעולת החלמה, גם אם נראית יבשה וטכנית, תועיל ותישא טל ברכה להצמחת ניצנים, עלים, פרחים ופירות. בע"ה.

בס''ד 

ב''ה, אסירות תודה גדולה מאוד על 90 ימים של נקיות, התקדמות וצעידה.
רק להיום. 

ב''ה מבין ומפנים שאני חסר אונים מול התאווה, מול הפחדים שלי, מול פגמי האופי שלי, מול הבריחה שלי מעצמי ומהמציאות.
מבין שרק כוח עליון יכול להחזיר אותי לשפיות. 

מתפלל לכנות, לאומץ ולמוכנות לעשות מה שצריך, מה שאני יכול ומה שתלוי בי כדי להיות נקי ולהמשיך בהחלמה. רק להיום.