ברוכים הבאים, אורח

כותב בפעם הראשונה בחיים
(0 צופה) 

נושא: כותב בפעם הראשונה בחיים 7730 צפיות

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים #141850

תודה חברים על התגובות, הזמן קצר לצערי ולכן לא יכול לכתוב יותר, אבל שמח לעדכן 16 ימים נקיים,
חמישה ימים רצופים שאני מתפלל במניין עם ספר תורה עם ברכת כהנים עם תחנון. כיף גדול וסיפוק אין סופי..
מרגיש שאני עושה קצת סדר בחיים המבולגנים, ויודע לשים דגש על דברים שחשובים..
יש כמובן עוד עבודה רבה, אבל ההתחלה נותנת כוחות...
בהצלחה לכולם, ניפגש בפעם הבאה...

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים #141879

בוקר טוב חברים ושבוע טוב.

ברוך ה' גם השבוע הזה נפתח בצורה טובה, התפילה בבוקר הפכה להיות משהו שאני פשוט עושה. לא במובן הרע של זה, אלא במובן שזה הפך להיות חלק מהחיים שלי. כמובן שעדיין יש את היצר שאומר עזוב כבר מאוחר אולי עוד כמה דקות במיטה, ולפעמים אני גם מאפשר לו לצערי, אבל בסוף אני קם ומגיע לתפילה ומתפלל כמו שצריך. זה בהחלט ממלא אותי בסיפוק ובהרגשת ניצחון.

שתי נקודות שהתחדדו לי בשבת האחרונה בהתאם לשבוע האחרון:

א. אחרי כמעט שנה שלא התפללתי במניין או לצערי בכלל, השבוע זכיתי להתפלל במניין ואני מגיע יחסית מראשוני המניין...ופתאום קלטתי איזה עזות מצח יש לי.
אני אסביר: אני יושב בבית כנסת ומחכה לפעמים לעשירי כמה דקות כדי שיהיה ניתן להתחיל את התפילה ואז שמגיע מישהו אני אומר לעצמי למה הוא מגיע רק עכשיו, הוא לא מתבייש.

ואז אני תופס את עצמי- במשך חודשים שלמים אתה ישנת בזמן הזה, היהודי הזה נלחם כל בוקר וקם כמו אריה כדי להתפלל, האם גם הוא ביקורתי כלפיך עכשיו על איפה היית כל השנה? ופתאום קלטתי כמה ענווה צריך וכה צריך להוריד את הגאווה העצומה שאני פתאום שרוי בה. 
בהקשר של הגאווה השבת הייתי עם כל הילדים כי אשתי הרגישה לא טוב, והגעתי לתפילה בשעה איחור, הם היו כבר באמצע קריאת התורה. אבל זה היה מדהים בעיניי. פתאום אני לא מוותר ליצר ואומר בושות להגיע בשעה כזאת, אני פשוט הולך ועושה את המקסימום שאני יכול. מה הרווחתי? חצי קריאת התורה, התפללתי שחרית (אומנם לבד, אבל לא אמרתי לא נורא!) שמעתי קריאה של פרה. ברכת הגומל כמה ברכו, עשרות אמנים, דברי תורה מחזקים של הרב. תפילת מוסף במניין, ברכת כהנים, פטום הקטורת, עלינו לשבח ועוד...האם זה לא שווה?
אז את כל זה הצלחתי כי הורדתי את הגאווה שלי שאמרה לי כל השנה לא נעים להגיע באיחור, לא נעים לבוא עם ילד וכו'.

טוב מרגיש לי שהארכתי קצת, אז אשמור את הדבר השני למחר בעזרת ה'.
כדאי לכם לקרוא מחר, בעניי זה חידוש מופלא..
יטום טוב חברים, וכיף לי להיות כאן ולשתף אתכם. כיף לי להצליח כל יום, וכיף לי למלא כבר 19 ימים נקיים...
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 12 חודשים #141971

שלום חברים,
כתבתי משהו ממש ארוך ושלחתי אותו עכשיו אבל משום מה הינטרנט החליט שהוא לא אוהב את זה ולכן זה לא השמח כהודעה...זה מבאס כי ממש השקעתי, ועכשיו אני לא יכול לחזור ולכתוב..
אז חברים אני פה ושמח להיות איתכם, מקווה שבהמשך היום אתפנה לכתוב שוב.
יום טוב המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 12 חודשים #141972

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 371 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 494

המתגבר כל הכבוד לך על הנקיות,
ועל המשך המאמצים אשריך, אני מקנא בך,
כתבת לגבי התגובות והשיתופים מסכים איתך לגמרי,
זה נותן כוח,
והרבה פעמים בזכות זה ניצלתי מנפילה,
או שאבתי עידוד,
אז אחי,
תהיה חזק!!!!!!!!!

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 11 חודשים #142028

היי חברים,
איזה כיף גדול, 29 ימים נקיים, ממש לא מובן מאליו...כיף גדול מאוד...
אז כמובן ששוב הזמן קצר והמלאכה מרובה, מצד שני לא הייתי כאן כמה ימים וזה ממש חסר לי, אני צריך את הכתיבה אני צריך לקרוא את הדברים שלכם, את ההתמודדות של כולנו.
אז הנה אני כאן, ואני כאן לספר לכם על מה שהיה לפני שבוע, שכתבתי ולצערי נמחק לי בשליחה...

נתחיל מהטוב נמשיך אלא הרע וננסה לסיים בטוב.
בפרשת שמיני מובא חטאם של נדב ואביהו, וחזל התלבטו בזה המון.
כמובן שהם אנשים גדולים וחטאם לא דומה לחטא שלי, אבל בכל זאת חזל מנסים ללמד אותנו משהו מחטאם הגדול ששיך גם בנו.
אחד הפירושים שראיתי היה על כך(הנצי"ב) שהם התקרבו לה' יתברך כל כך עד שהגיעו למדרגת וימותו, י הם נשארו למעלה ולא הצליחו להתחבר ללמטה, לחיים. פירוש נוסף על אותו רעיון זה שהם לא נשאו נשים, כלומר הם הרגישו שבמדרגתם הם לא יכולים להיות מחוברים לחיים הטביעיים, הם צריכים להיות פרושים (מזכיר קצת את משה רבינו שפרש מהאישה וכו').
על הפירוש הזה יש רעיון מיוחד של רבי נתן בליקוטי הלכות:

"כִּי הֵם מִגֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה לֹא רָצוּ לְהוֹרִיד עַצְמָן לְקַשֵּׁר גַּם עוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם דְּלָא אִנְסִיבוּ כַּנַּ"ל, וְרָצוּ לִכָּנֵס לַמִּשְׁכָּן לִפְנִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר עַצְמָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי לָהֶם, אֲבָל לֹא הוֹרִידוּ עַצְמָן לְקַשֵּׁר גַּם הַתַּחְתּוֹנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם דְּלָא אִנְסִיבוּ כַּנַּ"ל". 

הם לא רוצה להתחתן כי הוא רוצה להישאר בגובהי מרומים! אבל במציאות צריך לרדת למטה, חייב לרדת למטה, זה תכליתנו - לטפל בילדים, להתפרנס לשמח את האישה...
אולי מתוך זה ניתן להבין את הקשר של חטאם דווקא לקטורת. הקטורת כידוע עולה למעלה למעלה, זה דרכה, להתחבר אל הבורא, אבל כידוע הקטורת לא יכולה לעלות למעלה בלי פרט אחד חשוב והוא החלבונה. החלבונה ריחה רע ובכל זאת היא נצרכת לחיבור של הקטורת. החלבנה מרמזרת על פושעי ישראל, על החוטאים, ובכל זאת היא נצרכת. 
עד כאן זה דברים יחסית מוכרים, אבל כאן אני רוצה להעיז פניי ולהגיד לכם את החידוש שהתברר לי באותה שבת.
אני תמיד הבנתי שאני הצדיק, או לפחות זה שכל הזמן משתפר ומתקדם, ואני צריך להבין שבעולם יש גם רשעים וצריך להתייחס אליהם ולקרב אותם, כי בלעדיהם אי אפשר, בלי החלבנה אי אפשר להקטיר קטורת.

פתאום הבנתי בדיוק ההפך.

אני החלבנה

כן כן אני החלבנה, אתם מבינים את זה. אני זה שנפל וחטא ופספס תפילות אני החלבנה האמיתית. והחידוש הגדול של פרשת שמיני, שכל הצדיקים שבעולם זקוקים לי כדי להגיע לדבקות אמיתית, בלעדיי הם לא מגיעים למעלה. אני הגורם החסר להם.
הסיבה שאני צריך לעשות מאמץ ולהיות מחובר לדברי תורה ולמצוות ולשמירה מפגם הברית, זה לא כי אני הצדיק, אלא כי אני רוצה להיות חלק מהקטרת הקטורת, בשלב הראשון בתור החלבנה.
אני חייב קצת להוריד את הגאווה שלי של אני הטוב, וכל השאר הפחותים לי, ולהבין שני הפחות, ולמרות זאת צריכים אותי להשלמת המשימה.
אני שנמצא למטה אוסף את העבודה במציאות, את הטיפול בילדים, את הייסורים שאני מקבל, את העוד תפילה שאני מצליח לאסוף, ויחד עם כל זה אני לוקח את כל הנפילות שלי, ואת כל המראות האסורים שראיתי ואני מצרף את זה לקטורת (מזכיר לכם החלבנה ריחה רע, ובכל זאת היא מצטרפת- גם אני מביא איתי את הריח הרע של כל העבירות- אבל עדיין אני מצטרף)

אז עם החידוש הזה אני יכול לשתף אתכם שלפני שבוע צפיתי כמה דקות בסרטונים אסורים, עכשיו במרחק של שבוע שלם זה ממש עצוב לי ולא מובן לי איך עשיתי את זה, אבל זה קרה.
ברוך ה' בנסי ניסים הצלחתי לעצור לסגור ולשמור על עצמי נקי מפגם הברית לעוד יום יומיים, שבוע שלם.
היום אני אומר בפה מלא, ברוך ה' שניצלתי, ברוך ה' שהצלחתי לעצור, ואני אומר בפה גדול גם את הנפילה הזאת אני מביא לקטורת ועם ישראל שמח בי.

בזכות הנפילה הזאת, דחפתי את עצמי ללמוד יותר תורה במהלך היום (וכבר שבוע שלם ברוך ה' אני מצליח לעמוד בזה)
בזכות הנפילה הזאת אני קם לתפילה בבוקר במניין כל בוקר מאז, כבר שלושה שבועות שאני מצליח להתמיד, תודה לך ה' על זה.
בזכות הנפילה הזאת אני משתדל לצאת למנחה וערבית.
בזכות הנפילה הזאת אני יותר עוזר בבית.
בזכות הנפילה הזאת אני משתדל להיות אדם יותר טוב.
בזכות הנפילה הזאת אני כאן היום כותב לכם את זה.
כי חשוב לי שתדעו שגם כאשר אתם מרגישים שאתם חלבנה, אתם חלק מהקורבן העצום הזה של הקטורת, אתם עדיין מגיעים עד כסא הכבוד...
אז זהו מסיים בדמעות, ובשמחה עצומה- "עין במר בוכה ולב שמח" על הזכות הגדולה להיום מהמתגברים והמצליחים עוד יום ועוד יום.
ובזכות קדושת חודש ניסן וחודש הגאולה נזכה לישועה שלמה.
חג שמח (סתםםםם מאמין שניפגש שוב עד אז...)
המתגבר




המשך הדברים של רבי נתן למי שרוצה לראות את כל ההשלמה של הדברים:

"וְעַל-כֵּן הָיָה הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם בַּקְּטֹרֶת, שֶׁהִקְרִיבוּ קְטֹרֶת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם, כִּי בֶּאֱמֶת קְטֹרֶת גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, סְלִיקוּ דְּקֻרְבָּנָא עַד אֵין סוֹף. וּבִפְרָט קְטֹרֶת שֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה עַד אֵין סוֹף, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה בָּא בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת חֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע, שֶׁמְּרַמֵּז עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְמִצְוָה זוֹ שֶׁל קְטֹרֶת הֶרְאָה לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִנְיָן הַנַּ"ל הַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וּבִפְרָט בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁדַּיְקָא מִי שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ כֵן הוּא יָכוֹל לְהוֹרִיד עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד לְהַגְבִּיהַּ אֲפִלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים הַמֻּנָּחִים בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה בְּיוֹתֵר. וְזֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת מַעֲלָתוֹ הַגָּבֹהַּ, כִּי כְּשֶׁהוּא רַק לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֵין זֶה שְׁלֵמוּת וְכוּ' וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ אָנוּ רוֹאִין בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁל קְטֹרֶת שֶׁגָּבֹהַּ מְאֹד, וּמֵחֲמַת גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל קְטֹרֶת שֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא הָיָה בָּא בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת חֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע, לְהוֹרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה כִּי אִם כְּשֶׁיְּכוֹלִין לֵירֵד לְמַטָּה לְמַטָּה לְהַעֲלוֹת כָּל הַשּׁוֹכְנֵי עָפָר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי קְטֹרֶת מְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְאֹד בְּחִינַת חֶלְבְּנָה. וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַקְּטֹרֶת, וְעַל-כֵּן קְטֹרֶת מְטַהֵר עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה כַּיָּדוּעַ, אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲלִיַּת הַקְּטֹרֶת לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן , אַדְּרַבָּה מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא הוּא מְטַהֵר עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּכְנִיעַ אֶת הַקְּלִפּוֹת כְּמוֹ קְטֹרֶת, כִּי קְטֹרֶת מְטַהֵר כָּל הַמְקוֹמוֹת מֵהַקְּלִפּוֹת אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים מְאֹד, וּמַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לְגֹדֶל מַעֲלָתוֹ יָכוֹל לֵירֵד אֲפִלּוּ לְמַטָּה וְכַנַּ"ל.
וְנָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁנִּכְנְסוּ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וְלָא אִנְסִיבוּ, שֶׁרָצוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְטֹרֶת, אֲבָל לָא אִינְסִיבוּ, שֶׁלֹּא יָרְדוּ לְמַטָּה לְקַשֵּׁר גַּם כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן פָּגְמוּ בְּהַקְּטֹרֶת שֶׁהִקְרִיבוּ, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּטֹרֶת כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים מְאֹד, וּכְשֶׁאֵין מַקְרִיבִין הַקְּטֹרֶת בִּבְחִינָה זוֹ, הוּא פָּגוּם, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ חִסֵּר חֶלְבְּנָה מֵהַקְּטֹרֶת שֶׁאָז בְּוַדַּאי הַקְּטֹרֶת פָּסוּל לְגַמְרֵי.
כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁאֵין מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז אֵין יְכוֹלִין לִכָּנֵס לִפְנִים לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר לְאַהֲרֹן אַחֲרַי מוֹת שְׁנֵי בָּנָיו הַנַּ"ל, "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ". כִּי אִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת וְהַקְּטֹרֶת, וְכָל סֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָז הוּא סְלִיחַת הָעֲווֹנוֹת, וְעִקַּר הַכַּפָּרָה עַל-יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְכִפֶּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכוּ'. וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָז יָכוֹל לְהָרִים כָּל הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל הַמֻּנָּחִים בְּמַדְרֵגָה שְׁפָלָה וּנְמוּכָה, לְהָרִים כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ".

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 11 חודשים #142361

היי חברים, ברוכים השבים לי...

נעלמתי לשלושה שבועות. נשארתי נקי ושמח..
הקב"ה שולח לנו אתגרים בחיים שלא יהיה לנו זמן לכלום, אבל ברוך ה' אין זמן לחשוב על תאוות.
גם ברגעים הקשים והעצובים וגם ברגעים שיש רגע של שקט ידעתי להשתלט על הרגשות והתאוות ולנצח אותם...תודה לה על זה ותודה לכם שתמיד ידעתי שאתם כאן מחכים לי, רוצים לדעת מה איתי, מדי פעם נכנסתי לכמה דקות לקרוא את הדברים ולעדכן את הטבלה שלי ולשמוח ב50 ימים ויותר שכבר הגעתי אליהם.
בלעדיכם זה לא היה קורה?

אז למה נעלמתי? אשפוז של אשתי ולידה מורכבת ואשפוז מורכב שאחריו, כל אלו גרמו לטירוף אחד גדול בחיינו. אבל אני מודה לה על כל החסדים.
 קטונתי מכל החסדי אשר עשית את עבדך.

כאן המקום לומר לכם תודה, לומר לה' תודה ולשמוח בכל יום של ניצחון, ובכל מאבק שהצליח לי.
הנה שבת קודש האוהבה תכף נכנסת, ויהי רצון שנוכל להמשיך את קדושת הפסח ואת קדושת הימים הטובים הללו שלא אומרים בהם תחנון לעלות ולהשתפר ולהוסיף עוד מחול על הקודש.

שבת שלום חברים
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 11 חודשים #142389

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

מזל טוב מזל טוב

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 10 חודשים #142441

היי חברים, 
מצטער על קיצור הדברים אבל אני עם אשתי כמעט כל היום וזה לא מאפשר לי פניות לשבת ולכתוב בצורה מסודרת, אבל אתם מאוד חשובים לי אז אני כאן.
מה היה לנו השבוע? ברוך ה' הילד גדל אומנם עדיין מאושפז אבל רואים ניסים ונפלאות ותודה ענקית לה' על זה.
אני עצוב. וזה מתסכל אותי. אני רואה את הניסים שה' עושה איתי אני רואה את כל האורות שהוא שולח לי ואני בוחר להיות עצוב וכועס על עצמי על זה שלא הייתי סבלן לילד המסכן שלי, שהרמתי עליו את הקול ועוד.

נקיות- ברוך ה' עדיין נקי מנפילות בפועל.
למה אני מתכוון?
אני מצטער לכתוב את זה, אבל שבוע שעבר במוצאי שבת הייתי לבד בבית אשתי נשארה אצל ההורים שלה ואני חזרתי מאוחר מאוד הבייתה עם כל הילדים, עייף רעב ואחרי שבת קשוחה מאוד ומתישה.
ואז פתאום מצאתי את עצמי גולש לאתרים וסרטונים לא צנועים בכלל.
הצלחתי לעצור את עצמי וללכת לישון.
אבל באופן לא מפתיע באמצע הלילה קמתי עם קרי ענק.
 התלבטות קשה אם לאפס או לא, אבל במצב השביר שלי זה היה פשוט עצת היצר לאפס ולכן לא וויתרתי לעצמי והמשכתי הלאה. אולי חלקכם צוחקים וחושבים שאני עושה שקר בנפשי, אבל לא. זה אמיתי לגמרי.
יומיים אחר כך ללא התראה וללא שום סיבה אמיתית, חלמתי בלילה חלום הזוי על אישה שלא מושכת אותי ולא רואה בה כלום, ופתאום אני מוצא את עצמי יחד איתה בחלום.
לצערי גם בלילה ההוא קמתי עם קרי. 
זה העציב אותי מאוד וביאס אותי, אבל אני מבין שזה מסוג הנסיונות שאין לי שום שליטה עליהם אלא על התוצאות שלהם אחר כך, על השמחה שלי ועל הכניסה לעצבות.
האם אני מצליח? בסה"כ בהתאם לנסיבות כן. אבל לצערי היום אני במצב של עין במר בוכה ולב שמח, רק להפך, כלפי חוץ משדר חוזק וביטחון ופנימה? אויי פנימה עצבות גדולה.
ועם זה צריך להיכנס לשבת קודש...מקווה שאצליח עם תשעה קבין במקלחת להסיר את כל הזוהמות האלה ולשמוח...
חברים תתפללו על הילד שלי שאומנם זה בעילום שם אבל תדעו שיש יהודי שנולד לו ילד שצריך תפילות, והמעשים שלכם והתפילות שלכם מכוונות אליו.

שיהיה שבת שלום לכולנו.
אוהב אתכם ומתגעגע לשיחות ולדיונים כאן.
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 10 חודשים #142517

אני יודע מה הפתרון!!!!

ההבנה הזאת פגשה אותי היום.
אני יודע מה הפתרון לבעיה שלי.

האם אני יודע מה הבעיה?
 כן כולנו יודעים, אני מכור, וכאשר התאווה משתלטת אני לא שולט בעצמי.
אני אומר לעצמי עד מחר אני לא רואה, ושתי דקות אחר כך אני רואה.
אני אומר לעצמי אני לא פוגם כי אני טהור ואז אני פוגם.
מה נסגר איתי?
אני פשוט מכור.

ואז הגיעו ימים טובים, ואז נפילות, ממש כמו בתקופת השופטים.
פתאום אני נמצא במקום אחר.
גם לא פוגם גם מדבר עם ה' כל יום, גם מתפלל, לא סתם מתפלל מגיע לבית הכנסת מהראשונים, מהעשרה הראשונים...לא מפספס כלום. לומד תורה.

אז מה הבעיה?

שזה קצת נעצר.
אחרי הגל האחרוך של חודש וחצי, זה נבלם.

יש לי את כל התרוצים- אשתי ילדה, הילד מאושפז, כל הילדים בבית אשתי ואני על הציר, עייפות חולשה עצבות.
אבל האם באמת יש לי תירוצים, האם אני מסכן? האם אני חלש?

לא ולא ולא!!!!
אני חזק וגיבור.
וגם אמיץ.
הצלחתי במשך 66 ימים לא להוציא זרע לבטלה. אפילו לא טיפה אחת בכוונה.
למה אני כותב בכוונה, כי פעמיים היה לי קרי לילה. פעם אחת באשמתי ופעם אחת באשמת היצר הרע שהחליט לשבור אותי בימים הקשים.

אבל 66 ימים נקיים זה מרשים.

אז פתחתי ואמרתי שאני יודע מה הפתרון- 
הפתרון פשוט, צריך לדבר עם ה', צריך לספר לו על הבעיות, לנסות לפתור איתו את החולשות.
כשאתה מדבר אתה בקשר, וכשאתה בקשר אתה ירא שמיים.
אתה עבד נאמן. פתאום אתה לומד תורה, פתאום אתה קם בבוקר לתפילה. פתאום אתה מחובר.

וכשאתה מחובר מגיעה התאווה אבל יש לך משאף, יש לך מכשיר הנשמה מיידי שנותן לך כוחות.

ברוך ה' נעשו איתי המון ניסים, מצבנו טוב מאוד. אני חייב להודות על זה יותר ולשמוח בזה.
וגם עם קשה, השלך על ה'...

פרשת בהר לפנינו- ושם בתחתית ההר לפני מתן תורה, נזכה להכניס את התורה ואת ה' לקרבנו.
שבת שלום חברים...
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 10 חודשים #142526

וואו, איזו שמחה לשמוע! באמת! איזו חיות! אשריך, חיזקת!

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 10 חודשים #142603

75 יום זה מכובד מאוד, ולצערי לכל דבר טוב יש סוף.
סוף שהוא התחלה, סוף שהוא המשך של הקיים.
מכאן ממשיכים הלאה, אומנם הייתי חסר כוחות היום, אומנם ראיתי את הנפילה הזאת מקילומטר אבל לא היה לי שום כוח לפעול... אז 75 יום תמו להם, ואני שמח על כל יום ויום.
הפעם ננסה להמנע מכל סוג ש צפייה בתקווה שנצליח.

אוהב אתכם, וקשה לי שאתם לא פה כמו בעבר...אבל אני חייב למצוא לי את הדרכים להתקדם.
אז הפתרון קיים אך האם זה פשוט להשתמש בו? ממש לא.
היום הייתי לבד בבית והנה זה בא...סרטון ועוד אחד ופתאום זה כבר לא בשליטתי...
שמח על התקופה ויוצא לדרך חדשה ונקייה בעזרת ה'.

בשורות טובות

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 10 חודשים #142604

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

אוהבים אותך! 
מזדהה מאוד, קשה מאוד אחרי נפילה לאסוף את עצמנו, מעריך אותך על הכתיבה כאן למרות הנוכחות הדלה בפורום בימים אלו... 

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 10 חודשים #142659

מצטרף לקודמי. תמיד שמח לשמוע ממך.. תמשיך בבקשה.

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 9 חודשים #143089

היי חברים,
ואווו כתיבה אחרונה לפני חודש, ממש מבאס שככה יצא...
אומנם עברתי חודש מעולה מבחינת התאווה, חודש נקי, אם לדייק 32 ימים נקיים,
אך לצערי גם חודש די ריק מביחנה רוחנית.
הרצון? גדול מאוד.
המעשה? קטן מאוד.
לשמחתי הילד השתחרר מבית חולים וחזרנו כולנו הביתה אבל העומס הנפשי בעיקר בתפעול של הכל גורם לי להיות כל כך עמוס שאני לא מצליח להתפלל או אפילו להניח תפילין בימים מסויימים.
לא מאמין שחזרתי לזה, אבל זה פשוט קורה.
עוד פעם ימים בלי לימוד תורה, עוד פעם ימים שלמים בלי תפילה ובלי יראת שמים.
למה זה בא לי? נראה לי כמאמר חז"ל: "יום תעזבִינִי ימים אעזבֵךְ"..
ברור לי שזה רק בתחושה שה' לא איתי, כי אחרי הכל אני רואה איך הוא דואג לי ושומר עליי.
אני
 מרגיש אותו איתי בכל רגע, אבל ביראת שמים ובעבודת ה' אני מרגיש שאני צריך לעשות יותר מאמץ.
אז למה  אני פה עכשיו?
 כמה סיבות לדבר:
א. אני אוהב אתכם ואתם ממש חסרים לי.
ב. אני מבין שאני ממש צריך את התמיכה שלכם.
ג. קשה לי מאוד עם לדבר עם ה', ואני מרגיש שהכתיבה כאן היא מעיין דיבור עקיף עם ריבונו של עולם, אז אני מנצל את הבמה הזאת להגיד לה' כמה אני אוהב אותו וכמה אני מעריך את כל מה שהוא עשה ועושה בשבילי.
ד. כי עכשיו קפץ לי רצון להיכנס לאתרים ולראות קצת דברים לא צנועים. ולכן אמרתי זאת הזדמנות לכופך את היצר ולהיכנס לכאן לעשות ההפך.
אז הנה אני כאן ומנסה לשמוח בהצלחות שיש לי ומקווה שבעזרת ה' יהיו הצלחות נוספות...אשתדל לעדכן ולספר לכם.

קצת לגבי מה שכתבתם לי:
לגבי סינון- זה לא רלוונטי כל כך כי יש לי המון אפשרויות גישה לאינטרנט פתוח ולכן לחסום מכשיר כזה או אחר זה מעין פלסטר. אני ממש מאמין בחסימה שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאמין שזה עוזר בנפילה המקרית ומרחיק אותך קצת מהחטא, אבל במקום שלי ובאפשרויות הפתוחות שלי אני מבין שאני חייב להתמודד עם זה גם כאשר זה פתוח. האם זה קל? ממש לא, זה מלחמה קשה הרבה יותר אבל ה' עוזר.

דבר אחרון שאני רוצה לשתף בהצלחה קטנה שהייתה לי אתמול. אשתי קנתה בגד של הלבשה תחתונה, ועל האריזה היה תמונה של בחורה לבושה בפריט הזה.
ואשתי מראה לי ואמרתי לי זה נראה לי יפה? והיא לא ממש מבינה שזה לא מצב תקין להראות לגבר בחורה חצי ערומה.
החמאתי לה ואמרתי לה שזה יהיה יפה ושתתחדש, ואז במהלך הנסיעה באותו זה ישב לי מול הפרצוף ואני ממש מתאמץ לא להסתכל על זה. ואז בשלב מסויים אמרתי לאשתי שתהפוך את העטיפה שזה לא יהיה לי מול הפרצוף. היא באמת הפכה.
כשהגענו הביתה היא הניחה את זה בלי לשים לב בחדר שינה על השידה מול המיטה שלי. אבל זה היה הפוך.
אני יוצא מהמקלחת ורואה את זה שוב מול הפרצוף שלי. ואני מתחיל להרגיש את הזרמים בגוף של רק להפוך את זה ולראות קצת. ואני אומר לעצמי אתה מסוגל לא להתסתכל מה אתה תינוק?
ובאמת הצלחתי להתגבר אבל אחרי חמש דקות אני שוב רואה את זה. וממש שיגע אותי.
אז הלכתי פתחתי את העטיפה ופשוט הוצאתי את הנייר שהיה שם קיפלתי ושמתי בפח, וככה נעלמה לה התאווה.
מעשה פשוט אבל לא פשוט בכלל.

תודה לך ה' על החסד הגדול הזה.

עד כאן לעכשיו,
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 9 חודשים #143114

א. גם אנחנו, עשית לי חשק להתקשר אליך (למרות שאין לי את המספר, התרגשתי מהמתיקות).
ב. יותר מנשמח שתחזק גם אותנו בשרשורים אחרים.
ג. ללא ספק הקב"ה קורא את האתר...
ד. אשריך! והסיפור עם ההלבשה - להיות גיבור כבר מהדברים הקטנים זו הדרך. 
מתפלל להצלחתך גם ברבדים הרוחניים בהרגשת אלקים חיה ונושמת, חיל.

זמן ליצירת דף: 1.04 שניות

Are you sure?

כן