ברוכים הבאים, אורח

אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן
(0 צופה) 

נושא: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן 5459 צפיות

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130008

משתוקק חבר יקר מצטרף לדברים שכתבת ומסכים עם כל מילה אחי.
תודה רבה על ההוספה ועל החידוד של הדברים.

שנזכה להיות כנים ואמיתיים עם עצמנו במהלך התהליך בעז"ה.
אוהב ומעריך אתכם אחים יקרים!

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130022

שלום אחיי היקרים!

רציתי לשתף אתכם קצת במחשבות שעולות במהלך הדרך.

לאחרונה אני מרגיש מן עייפות כזאת בנפש, הגוף מתחיל להרגיש את תלאות המסע.
אני מקווה שזו לא מגמה שמעידה על שחיקה אלא משהו זמני שיחלוף בעבור זעם. 

אני מרגיש שיש צורך לחזק את הרצון כפי שהיה עז בתחילת הדרך.
כשאדם מתחיל לצעוד בדרך חדשה אז יש לו מוטיבציה והוא נחוש בדעתו להצליח.
אני חושב שלעיתים קל יותר לפרוץ דרך חדשה מאשר להתמיד בדרך אחת כל הזמן.
מתפלל שאזכה לראות את החשיבות של המשך ההליכה בתלם, של השגרה ושל הפשטות.
שנזכה להתחיל כל יום בכוחות מחודשים, להעריך כל רגע וגם את ההצלחות הקטנות שבדרך.

כרגע לומד לוותר על התאווה ועל מה שהיא מציעה מתוך הבנה שזו הדרך הנכונה עבורי.
מודה בפניכם שכרגע הרצון העז עדיין חי ובועט ולכן ההבנה של הוויתור היא משמעותית.
אפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עליי כך.
משתדל לעבוד על הנקודה הזאת.

תודה רבה חברים יקרים! בהצלחה בהמשך המסע בעז"ה.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130023

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 42 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4292

הכרת תודה יקר!

התלהבות בהתחלה זה דבר מוכר מאוד - זה דבר בריא וטוב - כדי לעודד אותנו להתחיל תהליך מסויים, להתניע אותו, להמריא.

עכשיו צריך לידאות בשקט ולנפנף בכנפיים רק לעיתים.
כדאי לך להתמיד בשיתופים אפילו קצרים.
לדעתי - לא בריא להיות כל הזמן שקוע בבירורים ומחשבות.

יהיה טוב. אתה עושה שבודת קודש בחיזוקים שאתה כותב לחברים פה - זה גם מרפא - מנסיון.

אל תירא ואל תחת! אתה תצליח בעז"ה.

חזק ואמץ!

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130037

תודה משתוקק אח אהוב!

אקח את הדברים לתשומת ליבי ואשתדל להרפות בנושא הבירורים. 
אני צריך לתת יותר אמון בעצמי ובתהליך עצמו בעז"ה.

החיזוקים נובעים מתוך הזדהות עם מצבו של החבר וכמו שאתה כותב זה גם עוזר בהתמודדות.
תודה רבה גם לך על החיזוקים הרבים שאתה נותן לי ולשאר החברים היקרים פה באתר. אשריך אחי היקר!

בהצלחה לכולנו בהמשך המסע בעזרת ה'.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130104

ברוך ה' ממשיך לצעוד בדרך.


בתקופה האחרונה התבוננתי סביבי אל עבר נופי חיי וחשתי שמשהו אינו מתנהל כשורה.
החלטתי לעצור לכמה רגעים בצידי השביל, להוריד מעליי את עול המסע ולמלא מצברים.
הסבתי ראשי לאחור אל עבר המסע שעברתי וחיפשתי סימנים, סימני דרך, שיוכלו לתת לי תשובה לתהיותיי אך כל מה שראיתי היו הרים נישאים וגבעות מוריקות מכל עבר משל היו ציור בידי אומן.
הסתכלתי אל עבר גרמי השמיים כדי לחפש כיוון ולזהות מהו מזרח ומהו מערב אך נותרתי בשאלתי.
קרני השמש החלו להכות על ראשי, עייף ותשוש התיישבתי בצילו של עץ גדול ושינה עמוקה נפלה עליי.

במהלך שנתי עלו בראשי זכרונות ממסעותיי הראשונים בתחילת דרכי כצועד צעיר.
היו אלה מסלולים בהם פילסתי את דרכי בין העצים והיו אלה דרכים בהן צעדתי במעלה ההרים.
היו אלה מסעות ייחודיים שברגע שהגיעו אל סיומם פרצתי בבכי גדול ובחרטה עמוקה מעומק הלב.
מסעות אלו היו רצופים משמעות מכל עבר מתחילתם ועד סופם והיעד היה ברור וידוע.

התחלתי לחוש מן געגוע עמוק אל אותה התחושה שליוותה אותי במהלך מסעות אלו.
מן תחושה אמיתית של טוהר, של תמימות וכנות הנעדרות ממסעותיי האחרונים.
חשתי את השחיקה מתחילה לכרסם בתוכי ושמעתי את זעקת הרגש הדועך בקירבי.
אותו רגש, שבעבר פעם בעוז הפך עם הזמן לכהה כאילו קיבל כמובן מאליו את סיום הדרך.


אסיים בתפילה ובתקווה לה' שאזכה לפנות לו מקום נרחב יותר בחיי.
גם במקום שלא שזפתו עין אדם, במקום שבין אדם למקום, בין אדם לבוראו.

מתפלל שיתן לי לב פועם ויעזור לי לחזור להרגיש, לחוות, לחיות.
לחזור אל אותה תמימות של ילד שמתפעל מכל אבן בדרך ומכל צמח ומכל חיה שתופיע.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130177

מה שהספקתי ללמוד על עצמי מנפילות העבר זו העובדה שאני חייב לקטוע אותן עוד בתחילתן.

ההבנה הזאת שהנפילה עצמה בעצם מתחילה הרבה לפני המעשה עצמו.
המעשה הוא בעצם רק סופו של תהליך התדרדרות שהתחיל עוד קודם.

כמו דבריו של רש"י: "עין רואה, הלב חומד וכלי המעשה וכו' "

ההבנה הזאת שאדם מושפע ממה שהוא רואה ושומע יוצרת עירנות ודריכות תמידית של האדם לסביבה בה הוא חי.
יש כאן בחינה של דע את עצמך וגם בחינה של דע את האוייב.
אני מודע לכוחות ולרצונות הקיימים בתוכי ומודע לדרך פעולותיו של היצר שמתחיל לעורר כוחות אלו בדבר קטן ומשם זה רק הולך ומתגבר.

משתף באירוע קטן אך משמעותי עבורי שקרה לי היום.
נתקלתי במראה לא צנוע היום וברוך ה' הסטתי את המבט ולא המשכתי להסתכל.
מראה שבעבר הלא רחוק היה מסתיים בצורה אחרת וכנראה ממשיך לנפילה ממש.

חשתי מן תחושה של רוגע עמוק ושחרור פנימי ללא קשר לתאווה. 
מן הבנה שלא צריך לראות הכל ולא הכל מתרחש וסובב סביבי.
המבט נועד להסחת דעת מן השקט הרועש של הנפש, מן מה שמתחולל פנימה, בתוך נפשו של האדם ושם זו ההתרחשות האמיתית.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130183

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 14 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1897
הכרת תודה כתב on 12 נוב' 2020 19:38:
ברוך ה' ממשיך לצעוד בדרך.


בתקופה האחרונה התבוננתי סביבי אל עבר נופי חיי וחשתי שמשהו אינו מתנהל כשורה.
החלטתי לעצור לכמה רגעים בצידי השביל, להוריד מעליי את עול המסע ולמלא מצברים.
הסבתי ראשי לאחור אל עבר המסע שעברתי וחיפשתי סימנים, סימני דרך, שיוכלו לתת לי תשובה לתהיותיי אך כל מה שראיתי היו הרים נישאים וגבעות מוריקות מכל עבר משל היו ציור בידי אומן.
הסתכלתי אל עבר גרמי השמיים כדי לחפש כיוון ולזהות מהו מזרח ומהו מערב אך נותרתי בשאלתי.
קרני השמש החלו להכות על ראשי, עייף ותשוש התיישבתי בצילו של עץ גדול ושינה עמוקה נפלה עליי.

במהלך שנתי עלו בראשי זכרונות ממסעותיי הראשונים בתחילת דרכי כצועד צעיר.
היו אלה מסלולים בהם פילסתי את דרכי בין העצים והיו אלה דרכים בהן צעדתי במעלה ההרים.
היו אלה מסעות ייחודיים שברגע שהגיעו אל סיומם פרצתי בבכי גדול ובחרטה עמוקה מעומק הלב.
מסעות אלו היו רצופים משמעות מכל עבר מתחילתם ועד סופם והיעד היה ברור וידוע.

התחלתי לחוש מן געגוע עמוק אל אותה התחושה שליוותה אותי במהלך מסעות אלו.
מן תחושה אמיתית של טוהר, של תמימות וכנות הנעדרות ממסעותיי האחרונים.
חשתי את השחיקה מתחילה לכרסם בתוכי ושמעתי את זעקת הרגש הדועך בקירבי.
אותו רגש, שבעבר פעם בעוז הפך עם הזמן לכהה כאילו קיבל כמובן מאליו את סיום הדרך.


אסיים בתפילה ובתקווה לה' שאזכה לפנות לו מקום נרחב יותר בחיי.
גם במקום שלא שזפתו עין אדם, במקום שבין אדם למקום, בין אדם לבוראו.

מתפלל שיתן לי לב פועם ויעזור לי לחזור להרגיש, לחוות, לחיות.
לחזור אל אותה תמימות של ילד שמתפעל מכל אבן בדרך ומכל צמח ומכל חיה שתופיע.

וואוו אחייי!! כל כך כיף לקרוא.. כל כך נהניתי! איזה כישרון איזה כתיבה נפלאה! כל כך.. פואטי

תודה רבה על כך! מאוד מאוד התחברתי למילים!

גם אני חלק נכבד מהצעידה הרגשתי פתאום שהתנתקתי מכל מיני תחושות שליוו אותי בעבר...

הרגשתי דווקא יותר מנותק מהשם יתברך ויותר רחוק ממנו... 

היום אני חווה את סגירת המעגל הזאת. את החיבור החזק לאבא שבשמיים ממקום טוב ואמיתי! ממקום של רצון ואהבה! וחשקת נפש!
חווה דברים שלא חוויתי לעולם...

מחכה לשיעור הגמרא של יום שני בכליון עיניים! הולך להתפלל 3 תפילות ביום מתוך אהבה ורצון כנה להתפלל! ולא מתוך הרגשת חייב ולא לעבור על מצוות עשה וכו'...

רק להיום...

מתפלל שזה יימשך ככה. לנצח. מתפלל שכולנו נזכה לזה. כל יום ויום רק להיום.

אוהבים

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130200

האמת , שהיה תענוג לעבור על כל המסע מהעמוד הראשון , 
אבל בעמוד הרבעי זכיתי לשיתוף הראשון שלך הכרת ! . 

בקשר לדברים שנכתבו אין לי תשובות להכל אבל בהחלט אני חושב שאני מכור , או מכור בפוטנציה .
אתן לך דוגמא מהמסע האישי שלי , היתה לי תקופה לפני חג סוכות של חודש וחצי נהדרים מלאי סיפוק בעבודה ובחיי היום יום וגם במצב הרוחני .
לא היה לי צורך לפזול ימין או שמאל לרגע אחד . בעקבות כך הרגשתי שהכל מאחורי ואני בכלל לא מכור ויצאתי מכל הגלגל הזה . הרגשתי צורך להתנתק מהחברים למסע כי השיתופים שלהם עלולים להחזיר אותי לצרה הזו "שהצלחתי" לצאת ממנה .
אך הכל היה שקר אחד גדול , שנגמרה התקופה הטובה בעבודה והמצב התחיל להיות קשה - הרבה שעות של פנאי ובטלה והבעיה חזרה למקומה הרגיל . 
בהחלט אני מאמין שאני מכור , בהחלט אני מאמין שאני יכול לצאת מהבעיה הזו ואני במסלול לעשות את זה.

כמו שמשתוקק רשם הבעיה שלנו היא הפרשת הדופמיין במוח שזה מצב גשמי לחלוטין , בגלל זה התקופה הראשונה היא מאוד קשה לעצור את הצפייה בסירטונים ולאחר מכן אדם עלול לפתח רגישות לכל מבט ברחוב כדי לנסות לדלות קצת דפומיין שיופרש במוח .
כאשר אנחנו עסוקים בדברים אחרים כנראה שהדופמיין מסופק לנו ממקום אחר בגלל הסיפוק בעשייה וזה מצליח למלות את החלל .
ושוב כל מה שרשמתי הוא יפה מאוד אבל בשעת נסיון כל הידע הטכני הזה לא יעזור לי בכלל אלה רק החסימה תעזור לי לנצח את הדחף הבלתי נשלט לרוץ למחשב ולראות איזה שטות . 

אוהבים , תמשיך לשתף להיות איתנו . 

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130209

מתרפא אחי היקר אני שמח מאוד לשמוע שסגרת מעגל וכעת אתה מרגיש חיבור טוב ועמוק. אשריך!
כיף לשמוע שאפשר גם אחרת, לראות אנשים מהצד ההוא ולשמוע מהם שבאמת טוב להם.
תודה על החיזוקים הרבים מהדרך שלך ומההתגברות המתמשכת.

באמת יש בה משהו בנפילה, יותר נכון לאחר הנפילה, יש שם רגע עמוק של השתוקקות ורצון לקרבת ה'.

"וחטאתי נגדי תמיד" אני לא רוצה לזכור רק את החטא עצמו, את זה אני כבר זוכר היטב.
מתפלל שגם תחושת ההתחדשות המתנוצצת לאחר החטא תישאר במלוא עוזה ותהיה לנגדי תמיד לאורך המסע עצמו.

מסופר על יהודי אחד שהגיע לרב שלו וסיפר לו שבמקום עבודתו ישנם אנשים המנבלים את שפתם ועכב כך נגרם לו צער רב. הרב השיב לאותו אדם: "אני מאחל לך שאוזניך ימשיכו להיצלות".

הרב איחל לאותו תלמיד שדבר זה ימשיך להפריע לו ושלא יתרגל למצב זה.

ישנם דברים שהפריעו לי בעבר וכעת מתוך הרגלי הרע בהם אינם טורדים עוד את מנוחתי.
אני מצטער על כך שאני כבר לא מצטער מאותם דברים.

שנזכה להתחדש בעז"ה. "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים". בכל יום ויום ממש.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130210

אחת שאלתי חברי היקר!

תודה על הכנות ועל השיתוף מהמסע האישי שלך. מזדהה עם התחושות שתיארת.
אני מודע היטב לחסרונותיי ולחולשותיי ולכן ישנה חשיבות רבה לעמידה על המשמר כל העת.
ובנוסף לכך, כמו שכתבת, אני מאמין באמונה שלימה שאני מסוגל לצאת מזה בעז"ה.

לעניות דעתי, ההגדרה של מכור נועדה לשים מראה מול פניו של האדם, שלא יתכחש לחסרונותיו אלא יכיר בהם וידע אותם ומתוך כך יקח אחריות מלאה על חייו וידע להישמר מפניהם. הגדרה זו אינה באה חלילה להקטין את האדם עצמו ולא להצדיק את הנפילה הבאה. 


לגבי מה שכתבת לעניין השיתוף. אני מודה שכרגע אני עוסק יותר בבירור העניין מיסודו.
אני מרגיש שאם הנקודה הזאת תתיישב בלב היטב אז המסע עצמו יעבור בצורה חלקה יותר.
מי שיש לו 'איזה למה' שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל 'איך' (ניטשה)


מתפלל לתת יותר אמון בתהליך עצמו בעז"ה.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130224

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3144 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3547
הכרת תודה כתב on 09 נוב' 2020 18:57:
שלום אחיי היקרים!

רציתי לשתף אתכם קצת במחשבות שעולות במהלך הדרך.

לאחרונה אני מרגיש מן עייפות כזאת בנפש, הגוף מתחיל להרגיש את תלאות המסע.
אני מקווה שזו לא מגמה שמעידה על שחיקה אלא משהו זמני שיחלוף בעבור זעם. 

אני מרגיש שיש צורך לחזק את הרצון כפי שהיה עז בתחילת הדרך.
כשאדם מתחיל לצעוד בדרך חדשה אז יש לו מוטיבציה והוא נחוש בדעתו להצליח.
אני חושב שלעיתים קל יותר לפרוץ דרך חדשה מאשר להתמיד בדרך אחת כל הזמן.
מתפלל שאזכה לראות את החשיבות של המשך ההליכה בתלם, של השגרה ושל הפשטות.
שנזכה להתחיל כל יום בכוחות מחודשים, להעריך כל רגע וגם את ההצלחות הקטנות שבדרך.

כרגע לומד לוותר על התאווה ועל מה שהיא מציעה מתוך הבנה שזו הדרך הנכונה עבורי.
מודה בפניכם שכרגע הרצון העז עדיין חי ובועט ולכן ההבנה של הוויתור היא משמעותית.
אפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עליי כך.
משתדל לעבוד על הנקודה הזאת.

תודה רבה חברים יקרים! בהצלחה בהמשך המסע בעז"ה.

בוקר טוב חבר יקר,

כתבת שאתה מרגיש צורל לחזק את הרצון.

בדיוק לפני כמה ימים דיברתי עם חבר מכאן על דברי האדמו"ר מפיאסצנה ב"חובת התלמידים" (בקטעים קצרים שבסוף הפרקים ולפני המאמרים). הוא אומר שם שרצון זה לא דבר יציב, ולכן אי אפשר לסמוך עליו לאורך זמן. מה שכן יציב, זו החלטה ברורה לכיוון מסוים, שגם כשאני לא רוצה ולא מתחשק לי, אני זוכר שהחלטתי בזמן של צלילות הדעת שזה הדבר הנכון ושהחלטתי להיות מחויב לכך ויהי מה.

ובקיצור, בעיניי - יותר מאשר לחזק את הרצון, עדיף לחזק את ההחלטה והמחויבות. 

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130228

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 14 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1897

בדיוק לפני כמה ימים דיברתי עם חבר מכאן על דברי האדמו"ר מפיאסצנה ב"חובת התלמידים" (בקטעים קצרים שבסוף הפרקים ולפני המאמרים). הוא אומר שם שרצון זה לא דבר יציב, ולכן אי אפשר לסמוך עליו לאורך זמן. מה שכן יציב, זו החלטה ברורה לכיוון מסוים, שגם כשאני לא רוצה ולא מתחשק לי, אני זוכר שהחלטתי בזמן של צלילות הדעת שזה הדבר הנכון ושהחלטתי להיות מחויב לכך ויהי מה.


מדהים ומדוייק! אהבתי מאוד.

מאוד מסתדר לי עם החוסר יכולת שלי להפסיק לעשן...

הרצון להפסיק מגיע בכל פעם שאני בסדנא שלהם... 
הדבר היחידי שמשתנה כל פעם זה אחרי כמה זמן הוא נעלם...

וכשהוא נעלם אתה שוכח למה בכלל התחלת.


אי אפשר להסתמך על הרצון בכלל.. 
אני חושב שנפלה לי עוד תובנה כעת על למה בכלל חשוב קבוצות וחברים ושיתופים וכתיבה וכל העבודה היומיומית הזאתי והמייגעת לעיתים....

פשוט כדי שאני לא אשכח מה אני עושה... כי אם זה היה תלוי ברצון שלי הייתי לא רק משומש מזמן אלא הייתי משתמש אפילו עכשיו במקום להיכנס לכאן ולכתוב...

אבל בגלל שאני בכזה סט מאסיבי של פעולות יום יומיות שכולן עם מכנה משותף אחד - ההחלטה שלקחתי ביום בהיר אחד אחרי סבל נוראי שאמרתי אני לא רוצה את זה בחיים יותר!!! ולקחתי ספונסר והחלטנו שזה הדברים שאני אעשה...
אז כשהרצון (או החוסר רצון..) נעלם, עדיין היו שם הפעולות שהורגלתי בהם כדי להזכיר לי מהיכן באתי ולהיכן אינני רוצה לחזור..


אוהבים!!

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130280

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 42 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4292
טהרני היקר. יישר כח על הבאת דברי האדמו"ר מפיאסצנה הנכונים כ"כ.



בהצלחה רבה בעז"ה

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130286

אשריך טהרני אח יקר על ההארה של הנקודה החשובה הזאת! חיזקת אותי חבר.
ישנה חשיבות רבה לחיזוק ההחלטה, למרות שהרצון והחשק אינם חזקים כבתחילה.

לעניות דעתי, המחוייבות והרצון הם שני עניינים השזורים האחד בשני.
יש להמשיך לעמול כל העת, לברר וללבן את הידיעה כדי שתתקבע היטב בנפש ותיצור הזדהות ומחוייבות כלפי התהליך עצמו, ומתוך כך ינבע בנו הרצון ויתגבר.

הרב קוק כותב על נושא זה 'ידיעה-רצון-יכולת' :

'הידיעה הברורה מחוללת את הרצון, כשהיא עומדת על הבסיס הטוב.
חמדת הטוב כל שהיא מתבררת יותר כך היא מתחזקת, כל מה שמתברר יותר שהטוב הוא טוב באמת- כן הרצון מתגבר.
גבורת הרצון מחוללת את היכולת. 

למדנו מזה, שהידיעה הרצון והיכולת הנם תמיד אחוזים יחד, ובמקום שנמצא מדע לאין גבול, שמה הרצון הוא בלתי גבולי, והיכולת בלי גבול, גם היא' .


שנזכה לזה בעז"ה.
תודה רבה לכם אחיי היקרים על המשך בירור נושא זה.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 1 שנה, 10 חודשים #130383

ברוך ה' ממשיך לצעוד בדרך.

חבריי היקרים אני רוצה לשתף אתכם קצת במחשבות פשוטות שעולות במהלך הדרך.
ברשותכם אפתח בדיון שמעסיק אותי לאחרונה, והוא נוגע לדרך ההתמודדות שלנו.

האם האדם מיסודו הוא רע או טוב? בשאלה זו התחבטו כבר גדולי הפילוסופים.
מצד אחד מופיע הפסוק  "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום" .
זו גם גישתו של פרויד שטען שהאדם מונע על ידי דחפיו ויצריו.
לפי גישה זו האדם נברא עם תאוות ועם נטיות רעות ויש לחנכו ולהדריכו ללכת בדרך הישרה.

מצד שני  מופיע פסוק נוסף "אשר עשה האלוהים את האדם ישר, והמה ביקשו חִשבונות רבים" .
זו גישת עולם המוסר לפיה המידות הטובות נטועות באדם כבר משעת לידתו.
תפקידו של האדם לחזור אל מצבו ההתחלתי, הטהור והטבעי.


​אני מנסה לברר עם עצמי האם אני בעצם נלחם בכח חיצוני לעצמי, או שמא זו מלחמה פנימית.

מצד אחד אני לא רוצה את הנפילה, אני מרגיש שהיא חיצונית לי, שהיא לא חלק ממני ואני רוצה טהרה אמיתית.
מצד שני אני משתדל להיות אמיתי עם עצמי ואני רואה שיש צד שרוצה בנפילה, צד שקיים בי ואני לא יכול להתעלם מקיומו. התאווה והרצון קיימים ויש צורך להתגבר עליהם.

האם קיימים בתוכי שני כוחות מנוגדים ויש צורך לבחור בטוב על פני הרע או שמא רק כוח הטוב שוכן בקרבי ואילו כוח הרע הוא חיצוני למהות שלי ואינו מגדיר את האני שלי?

אף על פי שלמותר לציין, אציין ואומר שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלפי שתי הגישות מטרת האדם להתגבר על הצד הרע ולגלות את צד הטוב שבקרבו.


תודה רבה חבורה קדושה ויקרה על הבירורים
אוהב ומעריך אתכם מאוד
זמן ליצירת דף: 0.71 שניות

Are you sure?

כן