ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 75339 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128249

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898
אוהבים אחי!!! תודה רבה על התמיכה והעידוד מזדהה עם כל מילה.

היום ה-412.

יום קשה, מאוד.

התחיל מאתמול בלילה שהיו אמורים להיות יחסים עם האישה שבסוף נדחו עקב עייפות וחוסר חשק שלה..
קמתי בבוקר מבואס.

בדרך לעבודה עברתי בשוק לקנות משהו לסוכה ותרתי אחרי עיניי אחרי המראות ברחוב...
עד שנתקלו עיניי לפתע במושא תאווה מאוד רציני עבורי..

לא הצלחתי לוותר (אפילו לא היה שם קרב..) והתחלתי לעקוב אחריה במשך כעשר דקות.. עד למקום מגוריה.. שם המתנתי עוד חצי שעה בחום בשמש היוקדת כשאני כולי מזיע שמא היא תצא אולי ואיתקל בה שוב... חוסר שפיות..

בסוף ויתרתי ונסעתי לעבודה.

הפלאקי נפתח בשעה 13:58 ואני רק ספרתי את הדקות לרגע שהוא ייפתח כדי להיכנס לכל טוב שיש לעולם האינטרנט להציע לי כדי לתדלק בעוד תאווה...
שיתפתי על זה ושיתפתי אבל לא הייתה לי נכונות לוותר כלל...

כחצי שעה לפני שנפתח כבר התחלתי לתדלק. נכנסתי לאתרים ולפורומים אמנם בלי תמונות אבל המון המון מלל וטקסט וסיפורים וכו'... בהמתנה לרגע המיוחל שהפלאקי יורד.

בסוף 2 דקות לפני... בהחלטה לא שפויה החלטתי להרים טלפון לחבר ותיק המלאך השומר שלי היחידי שאני יודע שיכול באמת לגרום לי לרצות לוותר.

הסיכוי היה אפסי... אבל עשיתי את השיחה אמרתי לעצמי מקסימום זה לא יעזור תסיים איתו את השיחה תרמה אותו שאתה סוגר את הפלאקי ותיכנס...

אבל אסירות תודה זה נתן לי כוחות וסגרתי את הפלאקי.

ניצלתי בנס.

בערב הלכנו לטייל בפארק... המון מושאות תאווה בחורות בבגדי התעמלות מינימאליים וגופות חטובים והיה לי קשה מאוד...

עכשיו בבית עם יצר מטורף להיכנס מהפלאפון של אישתי תיכף כשהיא תיכנס להתקלח לאתרי זוהמה... מתפלל לשפיות לוותר שם. ושנזכה להיות ביחד בערב ממקום של קדושה. אמן.

אוהבין ותודה שאתם איתי בדרך !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128252

  • פלימו

תשמור על עצמך אחי זה לא שווה את זה...

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128261

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898
אז ויתרתי על זה באסירות תודה.

במקום זה סידרתי את כל הבית והחדרים של הילדים. צחצחתי להם שיניים קראתי סיפור השכבתי לישון.

ואז נכנסנו למיטה אני ואישתי ותוך כדי היחסים היא הצליחה להגיד משהו שיוציא אותי מדעתי ויבעס אותי עליה לגמרי..

אני לא יכול לפרט כאן זהו לא המקום.. אבל אוכל להגיד שהרגשתי כפיות טובה אדירה מצידה כלפיי הסיפוק המיני שלי... וזה אחרי שאני מאוד מאוד התאמצתי על מנת לספק אותה ואף הצלחתי..

זה הפרס שלי על היום הזה ועל כל המעשים הטובים שלי..

אני מלא בטינות כלפיה. כעס. שנאה אפילו..
אמרתי לה שהיא ממש ממש ביעסה אותי שתדע.. והיא שוב סיננה "נראה איך אתה היית מגיב אם הייתי הולכת אחרי גברים ברחוב כדי להסתכל עליהם"

כאילו כל פעם שיש ויכוח או ריב או משהו שלא מוצא חן בעיניה היא שוס שולפת את זה.. ואת האמת שממש נמאס לי לשמוע את זה...
אמרתי לה שתמשיך להתנהג ככה בהתעקשויות המפגרות האלה ונראה לאן נגיע..

יצאתי מהבית בכעס לעשות סיבוב ולהירגע.. דיברתי עם חבר תכנית.. אסירות תודה שבעבר יציאה אחרי ריב כזה הייתה משמעותה דבר אחד - שוטטות במקומות של זונות... והפעם זה לא הלך לשם אלא למקום של החלמה.

קראתי את הפוסט של טהרני.. הוא הזכיר שמה פצצות שהולכות ונערמות ובסוף או מתפוצצות או שמשכחים אותם ע"י תאווה.. ושהתכנית נותנת אפשרות שלישית לפרק את הפצצה..

מאוד אהבתי את המשל הזה. מאוד.

תוך כדי השיתוף עם החבר הבנתי שהכעס שלי נובע מריכוז עצמי, מחוסר קבלה של האחר, מגאווה מתאווה ומרצון שדברים יתנהלו איך שאני רוצה ובלי שינויים.
התובנה הזאת לצערי עוד לא עזרה לי להירגע ופה כנראה נכנס גם הפגם אופי של התמסכנות והתקרבנות... בא לי לכעוס ולהיות ברוגז איתה כמה ימים.. להעניש אותה.. להעניש את עצמי ולסבול.
בא לי להגיד לה שאני לא רוצה שנשכב יותר בכלל שאני לא צריך טובות מאף אחד... ולהתמודד עם מציאות כזאת שלא שוכבים יותר. שאין יותר מין בחיים שלי בכלל...

מחר אשב לכתוב צעדי 4 בצורה מסודרת בע"ה. ואח"כ אמשיך לצעדים 5-6-7. מתפלל שזה יעזור לשחרר אותי מהטינות הנוראיות האלה.


אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128282

  • הלוחם613
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 136

וואו!
יצר הרע אחי, תוקף אותך ללא רחם,
אתה חייב לדעת שאתה במתקפה לא פשוטה עכשיו בכלל!!
אתה חייב משהו שיזנק אותך קדימה...
איזה מנוע חדש....
אני חושב שאולי כדאי שתחשוב על משהו שייתן לך זינוק מהכיוון של הפעולות...
אולי ספונסר חדש...
אולי להגביר את הקבוצות...
אני מאמין שאתה יודע מה כבר יכול לעזור לך...
אתה חייב לעלות על מטוס קרב....
כי הטנק כבר לא כל כך מספיק ומספק...
אז תפתח את החופה...
תתניע...
ותמריא...
מצפה לשמוע.
עוקב באדיקות..
אני ממש ממש מתחזק ממך ואני בטוח שככה כולם...
ואל תשכח ש"כל הגדול מחבירו יצרו גדול ימנו" זה ממש ככה.
אשרייך!!
אוהבים!!
הלוחם631.

הלוחם613.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128315

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318
מתרפא כתב on 30 ספט' 2020 21:05:
אז ויתרתי על זה באסירות תודה.

במקום זה סידרתי את כל הבית והחדרים של הילדים. צחצחתי להם שיניים קראתי סיפור השכבתי לישון.

ואז נכנסנו למיטה אני ואישתי ותוך כדי היחסים היא הצליחה להגיד משהו שיוציא אותי מדעתי ויבעס אותי עליה לגמרי..

אני לא יכול לפרט כאן זהו לא המקום.. אבל אוכל להגיד שהרגשתי כפיות טובה אדירה מצידה כלפיי הסיפוק המיני שלי... וזה אחרי שאני מאוד מאוד התאמצתי על מנת לספק אותה ואף הצלחתי..

זה הפרס שלי על היום הזה ועל כל המעשים הטובים שלי..

אני מלא בטינות כלפיה. כעס. שנאה אפילו..
אמרתי לה שהיא ממש ממש ביעסה אותי שתדע.. והיא שוב סיננה "נראה איך אתה היית מגיב אם הייתי הולכת אחרי גברים ברחוב כדי להסתכל עליהם"

כאילו כל פעם שיש ויכוח או ריב או משהו שלא מוצא חן בעיניה היא שוס שולפת את זה.. ואת האמת שממש נמאס לי לשמוע את זה...
אמרתי לה שתמשיך להתנהג ככה בהתעקשויות המפגרות האלה ונראה לאן נגיע..

יצאתי מהבית בכעס לעשות סיבוב ולהירגע.. דיברתי עם חבר תכנית.. אסירות תודה שבעבר יציאה אחרי ריב כזה הייתה משמעותה דבר אחד - שוטטות במקומות של זונות... והפעם זה לא הלך לשם אלא למקום של החלמה.

קראתי את הפוסט של טהרני.. הוא הזכיר שמה פצצות שהולכות ונערמות ובסוף או מתפוצצות או שמשכחים אותם ע"י תאווה.. ושהתכנית נותנת אפשרות שלישית לפרק את הפצצה..

מאוד אהבתי את המשל הזה. מאוד.

תוך כדי השיתוף עם החבר הבנתי שהכעס שלי נובע מריכוז עצמי, מחוסר קבלה של האחר, מגאווה מתאווה ומרצון שדברים יתנהלו איך שאני רוצה ובלי שינויים.
התובנה הזאת לצערי עוד לא עזרה לי להירגע ופה כנראה נכנס גם הפגם אופי של התמסכנות והתקרבנות... בא לי לכעוס ולהיות ברוגז איתה כמה ימים.. להעניש אותה.. להעניש את עצמי ולסבול.
בא לי להגיד לה שאני לא רוצה שנשכב יותר בכלל שאני לא צריך טובות מאף אחד... ולהתמודד עם מציאות כזאת שלא שוכבים יותר. שאין יותר מין בחיים שלי בכלל...

מחר אשב לכתוב צעדי 4 בצורה מסודרת בע"ה. ואח"כ אמשיך לצעדים 5-6-7. מתפלל שזה יעזור לשחרר אותי מהטינות הנוראיות האלה.


אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!


מיום ליום אני מתחיל לחשוב שאתה ה"בינוני" שהתניא דיבר עליו
כל ההזמן במלחמות אין סוף אבל אף על פי זה לא מפסיד 

הייתי שמח אם היית שולח את הפוסט של טהרני..

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 6 חודשים על ידי mitmoded.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128335

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

תודה חברים יקרים ואהובים. תודה.

אבל אני ממש לא חושב שאני בינוני... ובטח לא גדול מאף אחד אחר (כל הגדול מחברו...) 
פשוט אני משתף הכל... אז זה נראה ככה.. אני משתף כל הזמן את המשברים ואת הניסים וכותב כמעט הכל.. אז זה נראה שאני סובל או חווה יותר מאחרים... 

אבל האמת המרה שכולם עוברים את מה שאני עובר אם לא יותר...



היום ה-413

עוד יום קשה בטירוף...

עוד יום שהתחיל בחוסר שפיות.

קמתי עצבני ומלא טינות על אישתי.. התפללתי וחזרתי הביתה. היא ביקשה סליחה על מה שהיה אתמול במהלך היחסים בינינו. במקום לראות את הבקשת סליחה שלה התפוצצתי עליה שזה מסריח שהיא כל פעם שולפת את המשפט הזה שפוגע בי הכי עמוק.. מנצלת את החולשה שלי ואת העובדה שנפתחתי אליה ופתחתי בפניה את הקשיים שלי והמחלה שלי.

אמרתי לה וחזרתי על המשפט הזה 3 פעמים כדי שתקלוט- "את לועגת על הנכות שלי!"

אחרי ויכוח ארוך נראה שהיא קיבלה.. היא התנצלה על זה והבטיחה שלא תחזור על כך (ממש מוזר..)
אבל עדיין עלתה הטענה שלה שאין לה חשק לקיים איתי יחסים וגם כשיש בשנייה שנכנסים למיטה שוב עולות לה המחשבות על זה ויורד לה החשק ולכן היא התבעסה באותו לילה...

הטחתי בה כמה דברים
א. זה המצב. בחרת להישאר ולא להתגרש ולפרק את החבילה אז תעמדי מאחורי ההחלטה הזאת ומספיק להזכיר לי את זה כל פעם!!
ב. את צריכה טיפול! כמו שאני צריך טיפול גם את צריכה טיפול וזה לא בושה.
ג. אני היום כבר לא באותו מצב שהייתי אז וכבר כמעט ולא עושה את הדברים האלה אז אין טעם להמשיך להזכיר לי את חטאיי העבר

להפתעתי היא קיבלה.  

את הכל.

סיכמנו שאני אמצא לנו מטפל זוגי ונתחיל טיפול. בשבילי זה טוב כפליים גם עבודה על הקשר גם טיפול עבורי שתמיד יכול לסייע וגם טיפול עבורה.

אבל עם כל זאת כל הדבר הזה מאוד טילטל אותי וגם ככה הראש כבר בשימוש כך שנסעתי בחוסר אונים ושפיות בבוקר לאותו מקום שראיתי בו אתמול את הפרוצה ההיא ועמדתי שם על נתיב ההליכה שלה 50 דקות שלמות בשמש בחום בחוסר שפיות כדי לחכות שהיא תעבור אולי שוב ואסתכל בה...

בסוף החום שבר אותי.. הזעתי כולי.. היא לא עברה.. המשכתי לעבודה.

היה לי חרבנה של יום.. ישבתי לכתיבה. כתבתי. כתבתי צעדי 4. התקשרתי לחברים.

הספונסר לא ענה.. שוב.. פעמיים.. ולא חזר אליי

סביבות השעה 5 נזכרתי שאפליקציה מסויימת לא חסומה לי עם הפלאקי- התקנתי אותה ותוך דקות הייתי עמוק בתוך תאווה. סרטונים. צ'אטים. פרסומים של זונות.. פורנו.. הכל.

במשך שעה וחצי גלשתי שם. מהופנט.
גמרתי בדעתי להשתמש היום.. לעשות עוד צעד אחד לכיוון..

התקשרתי לחבר תכנית בכיתי לו שאני אבוד... אבוד. אני נופל..

הוא נשאר איתי על הקו עד שהחניתי בבית.. 

הלכנו לפארק כל המשפחה.. לגמתי שוב עוד מלא תאווה...

המצב שלי בקאנטים..

אם לא יקרה איזה נס אני אפול בימים הקרובים.

אני לא עומד בזה יותר...

אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128339

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

אוהבים אותך!
החלק הראשון למרות שנשמע שיש הבנה גרם לי לקצת עצב לשמוע שכך היחסים עם האישה.
כשאני שם לב שכתבתי משהו אז אני משתדל לא לחזור עליו כדי לא להיות מציק או להיות בפגם אופי של שליטה או משהו מעוות אחר אבל למקרה שלא שמת לב רציתי להזכיר שקיים גם אס-אנון לנשים מכורות- אין לי שום ניסיון שם או מושג איך זה עובד אבל אולי אם אתה מחפש משהו שיעזור לה להתמודד עם הבעייה שלך ואולי גם לדעת להבין ולתמוך אז אולי זה רלוונטי?

מנסה לומר בעדינות בלי לתת ביקורת, יש לך קטע כזה שחוזר בשיתופים על טיול בפארק עם המשפחה ואז לגימות.. לא יודע איך זה אצלך או אצל אנשים נשואים אבל לי לא יוצא כמעט בכלל לצאת להסתובב סתם בכל מיני פארקים כאלה..
היום יצאתי עם המשפחה לאזכרה ובחזור ברגל עברה מישהי מולי ממש בבגד חשוף (כזה שמתאים למקום אחר אולי ולא לאמצע הרחוב) אסירות תודה לאלוקים שהצלחתי לנעוץ את הראש בטלפון ולא להרים אותו כשחלפתי על פניה. אז לי זה מאוד קשה ואם הייתי יוצא לשיטוטים הרבה יכול להיות גם מאוד מסוכן..

*מרגיש שאני קצת נותן איזו ביקורת ואולי פועל מפגם אופי אבל זאת לא הכוונה, אני משתדל להזדהות ואולי לנסות לעזור אם אני יכול, אם זה מפריע אשמח לדעת

אוהב אותך והרבה הצלחה.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 6 חודשים על ידי gidi.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128342

מתרפא אחי היקר!

אני חדש פה, לכן מרגיש שקטונתי מלהגיב אך בכל זאת אני רוצה לכתוב לך אחי משהו קטן.
אני עוקב אחרי הפוסט שלך וקורא את ההודעות שלך במהלך המסע הזה. 
רוצה להודות לך אחי על הפתיחות הגדולה שלך, הכנות והשיתוף. זה לא מובן מאליו.
אני קורא מההודעה הראשונה שלך ורואה איזה תהליך ענק עברת אחי.
אני חושב שזה בסדר לעצור רגע, להסתכל אחורה על הדרך המשמעותית שעברת ולהיות גאה בעצמך.
אני מאמין שאתה מהווה פה השראה להרבה חברים בדבקות במטרה.
מאחל לך הרבה הצלחה אחי, מאמין ומקווה להצלחתך בעז"ה.
אני מרגיש שאני צועד ממש יחד איתך.

אם תרצה אחי לשתף ולדבר אז באמת בשמחה גדולה!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128344

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

וואו! תודה רבה לך חבר חדש על המילים החמות! ממש ממש ריגשת אותי!

לא משנה כמה פעמים אני אשמע את זה כל פעם זה ירגש אותי מחדש...

ולצערי כל פעם אני אשכח את זה כעבור תקופה

לא מצליח להירדם.. המחשבות.. אוךך המחשבות..

לא עוזבות אותי לרגע..

כל הבחורות החצי ערומות שראיתי היום עוברות במוחי בזו אחר זו.. 
מנסה להסית את המחשבות.. לדברים של קדושה.. לדברים משמחים.. לכל דבר אחר... 

לא כ"כ מצליח...

הורגת אותי המחשבה שזה סוף הדרך בשבילי.. הייתי במצב הזה בעבר וכעבור תקופה נפלתי..
וזה מסרב לעבור מסרב להסתיים..
ואין קבוצות בגלל הסגר.. והספונסר לא זמין ואני פתאום לא מבין בכלל מה אני אמור לעשות בצעדים ואיך הם אמורים לעזור לי.. הכל מעורפל.. שחור.. פאסימי.. מדכא.

אני בתקופה מאוד מחוברת מבחינת הפעולות הדתיות - מראש השנה אני כל בוקר מתפלל שחרית ומנחה במניין.. מקפיד על כל הברכות.. אשר יצר.. נטילה.. ברכת המזון..
ממקום טוב ולא בכפייה או בכוח..

ודווקא בתקופה הזאתי התאווה חוזרת בכל הכוח ואני מתרסק לתוכה..

לא מפסיק להתפלל לאבא שבשמיים שיעזור לי..
אבל לא מפסיק לחשוב שזה בעצם מה שתמיד עשיתי בעבר... וזה לא עבד לי..

עזור לי אבא לעשות מה שצריך. אין לי מושג מה זה.. אבל מה שזה לא יהיה עזור לי..

אמן 


גידי לגבי מה שאמרת עם הפארק.. יש עכשיו סגר והילדים תקועים בבית כל היום.. יש לנו פארק ענק ליד הבית ואישתי כל יום מחכה לי שאחזור מהעבודה ונלך איתם לפארק..

אין לי כל כך ברירה כי אין לי משהו אחר לעשות כרגע... עבור הילדים..

כשאני מחובר אני יכול ללכת לפארק ולוותר.. אני יודע שהבנות הערומות שם הם לא הבעיה שלי... פשוט אני כל כך לא מחובר שכרגע אני סובל שם.. אבל לא יכול לוותר על זה...

לגבי S-anon אישתי הלכה לכמה מפגשים בעבר והפסיקה אחרי הלידה. היא אמרה שהיא רוצה שוב ללכת אבל קצת מפחיד אותי למען האמת.. אפרט בפרטי אם תרצה או אולי כאן בהמשך.. נראה

אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128346

  • הלוחם613
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 136

וואו אחי...
זה אחד הפוסטים הקשוחים שלך.
הוויכוח עם האשה.
אני חייב לומר שאני ממש ממש מבין אותך וזה אם כל הפחדים שלי
לכן אני עדיין לא מתחיל לחשוב על לשתף את זה.
מאחל לך שפיות ומפוכחות.
אוהב אותך מאד.
הלוחם613.

הלוחם613.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128356

מתרפא כתב on 01 אוק' 2020 22:42:


לא מפסיק להתפלל לאבא שבשמיים שיעזור לי..
אבל לא מפסיק לחשוב שזה בעצם מה שתמיד עשיתי בעבר... וזה לא עבד לי..



מתרפא אחי היקר אני רק רוצה לתת לך תזכורת קטנה שאתה ביום 413 שלך.
אז אני לא כל כך מבין אחי את מה שכתבת שזה לא עבד לך..
ב"ה אתה מצליח ובגדול! מעריך אותך מאוד אחי.
שוב תודה על השיתוף והכנות. זה מאוד מחזק ונותן כוחות להמשך המסע.

בהצלחה מתרפא אחי!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128377

באמת שאתה יכול אחי!

באמת שיש לך את הכוחות להתמודד!

יש לך כוחות לא אנושיות מול התאווה! פשוט גיבור על..

לייעץ קטונתי, אבל תזכור שאנחנו מאחוריך וכמובן בראש ובראשונה ה' שאוהב אותך אהבה מטורפת שאינה תלויה בדבר!!!
אוהב אחי היקר!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128380

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

תודה אחים יקרים שלי תודה!

ברוך השם אסירות תודה על יום טוב. יום שקט ומשוחרר.

המון ויתורים. קצת מבטים גם.. אבל אסירות תודה שלא נשאבתי פנימה.

הכרת תודה לגבי מה שכתבת - התכוונתי הרבה לפני ה413 יום האלה. הרבה לפני שהגעתי לתכנית...
התכוונתי במשך ה-6 שנים האחרונות שעוד לא הכרתי את התכנית והפעולות והפורום והחברים... כל מה שעשיתי היה להתפלל בלי הפסקה להשם שייקח את זה ממני...

זה מה שהתכוונתי שלא עבד עבורי..

אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128383

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 16 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 526

אולי בזכות שהתפללת הרבה לפני ה' הכיר לך את התוכנית...

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #128527

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898
יהודי מתוק כתב on 03 אוק' 2020 16:44:

אולי בזכות שהתפללת הרבה לפני ה' הכיר לך את התוכנית...


לא אולי כי אם בטוח !

לכן לא אמרתי שזה לא עזר התפילות בוודאי שהן עזרו, שכן כך הגעתי בסוף לתכנית.. אבל כשכתבתי זה לא עבד התכוונתי שהתאווה לא נלקחה ממני ולא ההתמודדות ועד לפני 417 ימים גם לא השימושים...


ימים טובים מבחינת תאווה, יש מבטים וקושי על ויתור אבל אין אובססיה מטורפת ללכת להסתכל לשוטט... 
פה ושם נתקל בנסיונות של פלאפון פתוח של אישתי או הימצאות לבד על יד מחשב פתוח.. ועצם העובדה שאני ישן בסוכה ואני לבד כל הלילה ומחוץ לבית היא כשלעצמה ניסיון שכן אני יכול ללכת ולסוע לאן שבא לי... 
אבל אסירות תודה שאין אובססיה... אז אני יחסית.מצליח לוותר בקלות על פעולות קשות של תאווה.

החלטתי גם לא להחמיר עם עצמי... לחזור לאותם קווים מנחים שהייתי בהם בהתחלה.

אני מאמין שעם הזמן ועם התכנית והצעדים והפעולות ההחלמה תגיע ותתבסס יותר ויותר.. 
אולי זה לא יעזוב לעולם ואולי כן אבל מה שבטוח זה לא יישאר באותה עוצמה...

מה שכן יש המון ריבים עם האישה שגולשים לפסים מאוד קיצוניים של הרמת קול וכעס וצעקות... מתפלל לאלוקים ליכולת לוותר שם.. להירגע.. להפסיק עם הכעס הזה.. הכעס הבלתי נשלט הזה ..

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

זמן ליצירת דף: 0.90 שניות

Are you sure?

כן