שלום אני ממש מבין לאחר 38 יום שאני נקי שזה לא קרה כבר כמה שנים טובות את הדחף לאונן לפורנו ולמין.
עכשיו סיימתי איזה תיקון שלא הצלחתי לפתור את הבעיה שלו במשך כמה שעות ישר שסיימתי אמרתי לעצמי בו תפנק את עצמך תאונן תתפרק תרגיש טוב תהנה נו היה לך קשה אתה מבואס יאלה תתפנק.
זה קורה גם שאני רב עם אשתי או שהיא לא מוכנה כרגע לחיי אישות למרות שכבר קבענו לפני שבועיים שכן או שפתאום עייפה או פתאום אחד הילדים גרם למריבה בבית כן בזמן הזה אני מנחם את עצמי עזוב שכח מהחיים הקשים אתה זוכר יש לך פינה שקטה שבה אתה מתפנק כן תאונן תהנה תרגיש טוב.
כן זה קורה כאשר אחרי לידה לוקח איזה חודשיים עד ששהאישה טהורה ובזמן הזה לא אין סיכוי להתאפק.
ממש עיצבנת אותי טוב סבבה אל תדאגי אני יכול להנות בלעדייך אני אומר לעצמי יש לי מסך שבשניה פורץ את החסימה יש לי אותי יש לי שם בחורות יותר יפות מאשתי יש שם דברים שבחלומות לא אצליח להגשים עם אשתי אז מה את שווה בכלל עיצבנת אותי לא צריך טובות יש לי אותי את הגוף שלי את המסך וזה מספיק.
אבל מה שעוצר אותי כרגע זה להצליח להגיע ל90 יום ברציפות אחר כך אלוקים גדול.
עכשיו אני יודע למה אני משתמש

מדהים איך שתיארת את זה! ממש מדוייק!

ככה זה בדיוק אצלי.

עד היום ברגעים האלה הראש אוטומטית מושך אותי לכיוון של שימוש... עד היום המחשבה שעולה ברגעים האלה זה השימושים.. לפעמים זה מייאש אותי כאילו לא משנה כמה זמן אני אימנע מלהשתמש עדיין החיווט במוח שלי מחובר שם - קשה לך? לא טוב לך? האישה לא זורמת? אתה סובל? הילדים מעצבנים? יש תרופה גש לפורנו גם לראות בנות מתערטלות וכו'..

זאת המחשבה הראשונה שמיד עולה.. אסירות תודה שהיום בשונה לעבר יש מחשבה הבאה שמגיעה גם כמעט באופן אוטומטי שאומרת לי - תתקשר מיד לחבר לשתף. או במקרים קיצוניים יותר שאני ממש רואה את עצמי כבר משתכנע תתקשר לספונסר..

עדיין הרצון להשתמש נמצא שם וצץ כל כמה ימים.. שבועות במקרה הטוב.. אבל באסירות תודה שנשאר לי קצת יותר זמן שפוי בשביל פעולות וכדי לוותר על זה..

כשהפסקתי לעשן סיגריות היו לי 3 ימים נוראיים ממש הרגישו כמו יום כיפור... שאתה רק מחכה שיסתיים..
אח"כ עוד חודש חודשיים של התמודדות יותר קלה ואחרי 3 חודשים כבר לא זכרתי בכלל שעישנתי..

אמנם חזרתי לעשן בסוף.. אחרי כמה חודשים.. בפעמיים שהפסקתי.. ואני יודע שזה דיי הכחשה אבל בתאכלס ממש סתם חזרתי לעשן לא ממש הייתי צריך את זה.. יכלתי בקלות לוותר ועדיין חזרתי לעשן..

הלוואי שעם ההתמכרות הזאתי זה היה ככה.. בגלל זה קשה לי לשמוח או להתגאות בהישג של 340 יום בלי... כי אני לא מרגיש 340 יום בלי.. אין לי מושג אפילו איך זה צריך להרגיש ואם אני בסדר..
הרצון עדיין שם .. עז כמו בשבועיים הראשונים להפסקה.. עדיין זוכר את השימוש האחרון.. חי אותו.. משחזר אותו בראש.. רוצה לחזור לשם ולראות עוד מה עוד יש לאינטרנט להציע...

זה לא עוזב ולא מרפה.. לפעמים יש תקופות של כמה שבועות שזה עוזב.. אבל זה תמיד תמיד חוזר.

מתפלל לאלוקים לעזרה, לשפיות, לרצון ויכולת להישאר נקי רק להיום.

אוהבים

השאלה שלטעמי צריך לשאול אחריי שהבנת את זה.. 
אז למה אחריי שעשית את זה אתה לא מרגיש "שהתפרקת" אלה אתה מרגיש שוויתרת ?
נקודה למחשבה...

כי לברוח להתמכרות זה לא תשובה נכונה לפתרון אמיתי.
קושי שמצטבר לא חולף בשניה בסיפוק של רגע קושי שעובר עלי יש לו תהליך של שחרור הרבה יותר עמוק ממה שפורנו יכול להציע.
אם הייתי יכול לשלוט על תדירות הפעמים שהייתי מאונן בחודש מילא אבל ברגע שזה אוטומטי באופן כפייתי אז אין פה באמת התפרקות זה אשליה שבחמש שניות של הנאה הכעס או הלחץ ישתחרר לכן זה ויתור