היום ה-329.
אסירות תודה על עוד יום נקי מפעולות תאווה.
היו מחשבות מפעם לפעם, דמיונות, פנטזיות..
לכל הזבל שהכנסתי בשבוע האחרון לוקח זמן להתנקות.. אבל אסירות תודה שלא פעלתי על זה.
התקדמתי היום בצעדים וישבתי לכתיבה אחרי ששבוע לא כתבתי. שוחחתי הרבה עם חברים ושיתפתי על הפנטזיות.
בין לבין הצלחתי גם לעבוד, להתקדם במשימה הראשית בעבודה יפה, ולעשות עוד כמה משימות קטנות על הדרך.
חבר צוות בכיר הודיע שהוא עוזב לפני כמה ימים, מצד אחד זה מאוד מבעס ומפחיד, שכן הוא האדם עם ההכי הרבה ידע וזה שפונים אליו בשאלות והתייעצויות וזה שמכיר את המערכת הכי טוב מכולם, ובנוסף חבר טוב שלי לצוות..
מצד שני, אנחנו ממש לא מסתדרים מקצועית, מתווכחים כמעט בכל הזדמנות על איך צריך לעשות דברים ולא רואים עין בעין דרכי פיתרון לבעיות. וגם הדבר בעצם הופך אותי לבכיר יותר, החברה זקוקה לי יותר, ואני רואה איך שיותר ויותר פונים אליי כשמשהו קורה, כשיש באגים וכו'..
היום פנו לעזרתי 4 פעמים במהלך היום.. חוץ מהמשימות שלי..
אז זה מוסיף לי ביטחון, ותעסוקה, ונותן לי מעמד יותר טוב חזק ובטוח בחברה, ומצד שני קצת מפחיד שלא נוכל להסתדר בלעדיו..
משתדל כמה שיותר למסור את זה לאלוקים. וגם את הפחד מהעובדה שהסמנ"ל כבר פונה אליי כל רגע באופן אישי וישיר לגבי כל מיני דברים וגם בשעות שאני בבית..
יש בזה טוב, והרבה, להיות מקורב ככה לאנשים החזקים בחברה, יוצר רושם מאוד טוב עבורי אצלהם, אבל יש גם חשש שהעבודה תתחיל לדרוש יותר ויותר על חשבון החיים האישיים שלי.
רוצה לקבל את זה באהבה ולמסור את הפחד הזה לאלוקים.
זאת ההזדמנות שלי לכפר, ולהחזיר לחברה על כל אותם שעות על גבי שעות שהייתי גוזל על שימוש בתאווה במהלך העבודה. וגם על דיווח שעות לא נכון שנהגתי לעשות בעבודה כדי להשלים שעות מבלי שיורידו לי ימי חופש. גזל גמור.
היום אני בחברה על 80% אחוז משרה, מבחירה, ואני למעשה עובד רגיל. אז גם זה בתוספת לשעות הנוספות שאני משקיע מזמני מהבית, בטוחני שעוזרים לי להחזיר ולו במעט מכל אותו זמן שגזלתי ושאני גם גוזל כיום על פעולות החלמה ותכנית.
תיכף מתיישב עם אישתי ללילה רומנטי במרפסת עם בירות. מתפלל לאלוקים לא לצפות ולא לקוות ולא לבנות על יחסי מין איתה ולא לעשות בשביל זה. אלא פשוט להיות בנתינה כלפיה ואהבה. אחרת אני מגיע למצב לא טוב וטינות וכעסים וכו'..
אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך
