אוקי שלום זה שוב אני, 
בימים האחרונים לא כתבתי ולא כתבתי באריכות ובפתיחות כהרגלי מאז שהצטרפתי, 
כמה סיבות, כמו שכתבתי היו לי ימים מלאי שיניוים ונסיעות, גם המחשב לא ממש עבד ולכתוב מהסמארטפון אני לא ממש אוהב, 
אבל אודה ולא אבוש שגם לא היה לי כוח ועצבים לכתוב, וכמו שאמא שלי תמיד לימדה אותי אם זה מפחיד ומפריע לך כנראה שזה הדבר שאתה צריך לעשות,
בעקבות הנסיעות שלי הוצרכתי להכנס לסוג של בידוד עם המשפחה הגרעינית, מקקוה להשיג את הבדיקה ולצאת בקרוב, אבל בימים האחרונים אני בבידוד, וכל סדר היום שלי השתנה,
מאז תחילת הקורונה הדבר שהחזיק אותי (גם לפני שהצטרפתי לתכנית אבל הייתי בתקופה שפויה יחסית רוב הזמן) היה הסדר יום שלי שהיה די בסדר, וגם העובדה שהייתי בקרבת אנישם שרואים בי דמות חשובה ומכובדת והשלא לשמה יחד עם הלשמה שמרו אצלי על סדר יום, 
עכשיו הכל השתנה ואני מרגיש את ההבדל, 
ברוך ה' ובעזרתו אני עדיין נקי, אבל בהחלט מחפש הסחות, אתמול עד 4 בבוקר אני משוטט כאן באתר קורא פוסטים ישנים העינים נעצמות ואני מקליק לדף הבא, בשלב מסוים זה הרגיש ממש כמו השימוש מבחינת האובססיה לקרוא ולקרוא ורק ולהמשיך להעסיק את המחשבה, 
אני יודע שיכתבו כאן, 'טוב אבל עדיף להיות כאן מבפורנהאב...' ונכון אתם צודקים,
אבל הגלגל מתגלגל,,, וברגע שאני מחפש הסחות ודברים להעיסק את הראש במקום להתמודד עם עצמי,להסתכל על עצמי במראה,ובמקום ולהגיד 'לילה טוב' וללכת לישון אני מחפש איזה תוכן להכינס לראש,אני יודע שזה לא מקום טוב,
וגם התוצאות בהתאם קימה מאוחרת, תפילה חטופה, בושה,אשמה, חיבור חלש לה', וכו' וכ' מצב גורר מצב, 
ההתלבטות שלי בקשר למצב שלי נמשכת, 
אני מקבל את העצה של בנתיים להמשיך באתגר לבקר בפורום ולראות מה יילד יום, 
אני חושב שזאת עצה טובה ותודה לכל החברים שהשיאו וממשיכים להשיא אותה, 
בנתיים אני מתפלל שיהיה לי חשק ורצון להתפלל להתחבר לעשות פעולות עשיה, ולהרגיש קרבת ה',
הלוואי ששאוכל לשבת עם עצמי לקפה ... ללכת לישון בשלווה.... להיות רגוע, להיות שלוף 
ורבונו של עולם הרי יש לי את כל התנאים!!!! פרנסה,כבוד,אשה טובה, כישורים, כל מה שאני צריך!
לכאורה....
תן לי את השלוה הפנימית את הבטחון הפנימי את ההרגשה שאני עושה דברים נכונים, 
אחתום בבקשת ותחינת המשורר האהוב לאלוקיו
"הוריני ה' דרכך אהלך באמתך יחד ליבי ליראה את שמך"

המשתוקק כתב on 07 יוני 2020 09:13:

בדרך כלל טובה מאוד, עכשיו קצת בבחינת 'תורה שלמדתי באף' מקווה ש" אף חכמתי תעמוד לי"...

21 יום,

שהם שלושה שבועות,
ברוך הוא וברוך שמו עדיין נקי,
מתחיל קצת להזדהות עם הכלי של נקי 'רק להיום', היתה לי אתמול מחשבה שמה שהפריע לי תמיד ב'רק להיום' זה שאני יודע שזה שקר,הרי אני רוצה להיות נקי לכל החיים או לפחות לתקופה ארוכה... ולכן לא הצלחתי להתחבר לרעיון, 
אבל אתמול היתה לי תובנה, רק להיום זה לא 'שאיפה' זה לא ה'מטרה' ,
רק להיום זאת 'פעולה' 
כאשר אני מתמודד עם גל בוודאי שהשאיפה שלי היא עדיין להיות נקי כל החיים, אבל הפעולה שלי מתמקדת בלנסות לשרוד את היום הזה וזהו, 
האבחנה הזאת מקלה עלי להשתמש בכלי, 
אתמול היה לי גל,
לאו דוקא של רצון לראות פורנו אלא רצון לברוח, לראות איזה סרט או משהו כזה בקיצור לשכוח מכל החיים האלה ומכל המאבק וכל מה שקורה, הסטרס של הימים האחורנים הביא אותי כמעט לדכאון,
הבעיה היא שכמו שכתבתי כל כך הרבה, הלגימה האשונה שלי היא הבריחה, ואין לי ספק שהיא תובל להתדרדרות,
בסוף ראיתי סרט די נקי עם האשה,, נכון שאני לא מבסוט מזה כי המטרה שלי היתה לברוח, אבל מצד שני העובדה שעשיתי את זה עם מישהו אחר הוציאה קצת את העוקץ של הניתוק מהעולם, שאני כל כך אוהב, עכשיו אני צריך להיות חזק ולא להמשיך, 
אני צריך להתמודד עם המקום הזה שבו אני נמצא כרגע, למרות שהמצב הזה כואב, מעצבן, ומשגע לי את הראש, 
בעבר הייתי מחכה שאשה תרדם ואז בורח...
 לפחות אתמול ברחתי איתה יחד, וזה מרגיש הרבה יותר טוב, כי השארתי את החיים שלי איתי,
חוץ מזה אני קצת בדאון מכל המצב שיש איתי עכשיו חוסר היכולת לנהל סדר יום נורמלי, וכו' וזה משפיע על המצב רוח, 
הסרט אתמול היה נקי אבל כמובן היו בו מושאי תאוה קצת, ב'ה לא הלכתי לישון מיד אחרי אלא קראתי קצת בספר בשביל להפסיק בין פורענות לפורענות.... 
היתה לי גם אכזבה מסויומת אתמול מדבר שמאוד רציתי שיצא לפועל וכנראה שלא הולך לקרות, ואני חושב שזה היה אחד הסיבות שהובילו אותי לרצון לברוח, 
ב'ה יש חיבור טוב בבית לאחרונה ואני יודע שזה לא בזכותי ובזכות מעשי, אלא  חסד ה', 
ראיתי שמשתוקק כתב באיזה מקום שאנחנו מעדיפים לומר לעצמנו שאנחנו בורחים ולא להגיד את האמת שרוצים עונג ותאווה, 
במחילה בכבודו (הוא אחד החברים ברמה כאן דווקא) צחקתי בקול, 
כמה הייתי מעדיף לומר שאני פשוט 'בעל תאוה' ולא להבין שאישיות שלי נדפקה, 
אין לי כוח להאריך וכתבתי תגובה לזה במקום אחר, 
יום טוב שיהיה לכל החבריא יום של שפיות נקיות ובעיקר יום של פכחון 
"תנו שכר לאובד ויין למרי נפש"

1- מזדהה מאוד עם הדברים, הרב קוק מסביר שהחזון הוא בעל תעופה רבה... כשאדם שואף - אז הוא שואף גבוה...  כלומר - החזון הוא יותר מהיר מהמציאות...
כשהוא נפגש עם המציאות - הוא רואה שזה לא כ"כ פשוט.
פה "החכמה" נמצאת - להבין שהחזון הוא טוב ונכון, אך כדי להגשים אותו בפועל - צריך "כביכול" לרדת ממנו... להקטין אותו...   ואז ביגיעה אט אט מגיעים אליו לבסוף...


אורות דתהו בכלים דתיקון...

מוחין דקטנות או קטנות המוחין,
או סתם דכאון,

לא יודע מה זה אבל אני מחפש בדידות וזה לא טוב,
לא עונה לטלפונים, 
לא עולה לשיחות זום שאני אמור להשתתף בהם, 
לא לומד עם החברותא בטלפון,
יושב לבד, 
ואין כוח להתפלל, ולא ללמוד, וגם לא לכתוב,
משוטט ב'שמור עיניך' כמו זומבי, נכנס רגע לנטפליקס ומנתק מיד, 
לתאווה יבקש נפרד,
האם הנפרד גורם לביקוש התאווה או שהתאווה גורמת לאדם להפרד?
אני לא יודע בנתים הענין של התאוה יחסית בסדר, אבל הבעיה של הנפרש קיימת, אני בבידוד ובידוד לי... 
מבחוץ אני מחייך לאשה מסביר לה שקצת קשה לי בימים האחרונים, אבל בפנים צועק, 
אני לא יודע את פשרה של הצעקה, 
צעקה לעזרה?
צעקת כאב?
סתם צעקה... לא יודע אבל יושב לבד ולבד זה לא טוב,
יש לי מחשבות על האפשרות להשתמש, אני מסתכל עליהם מהצד מסתכל על המחשבות ונאנח, בקול חלש אומר להם תעזבו אותי והם עוזבים אבל בטח יחזרו,
תעזור לי ה' לעבור את הלילה הזה בשלום לפחות לקורא קריאת שמע בכוונה, 
ומחר יהיה יום חדש יום של פעולות 
תעזור לי ה' לקוות למחר לא להתייאש ממחר 
"שמחנו כימות ענתנו שנות ראינו רעה"

שמעון אתה עשר.
אגיד לך איך זה אצלי אולי זה יכול להועיל גם לך...
אצלי אני גם לפעמים מרגיש צורך להיות לבד לבד לבד, לא פלאפונים,לא אף אחד מסביב.
רוצה את הפינה שלי וכמובן שהכי טוב ונוח זה גם להשתמש.
אני נהייה כמו כדור שמוציא קוצים כלפי הסביבה , ובפנים הנפש בסטרס, לא יודעת בעצמה מה היא רוצה.
למדתי מזה שאני צריך זמן לעצמי להרגע מלחצים ובככל.
זמן לעצמי.
לקחתי על עצמי 10דקות כל יום לשבת במקום פתוח(עדיף צנוע אה?) וסתם לבהות בנוף או לשמוע שירים.
אני ממליץ לך עכשו לעשות את זה.
תגיד לאשתך שאתה צקיך לעשות סיבוב לנשום או משהו.
תצא, תנשום אויר, דבר עם אבא, שמע שירים שאתה אוהב.
דבר עם הנשמה שלך.
ואל תפחד, אתה לא לבד, אנחנו איתך פה.

"מַה תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל בְּנֵי ישְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ׃

ברוך ה' וברוך שמו עדיין נקי,
קשה לי לכתוב בימים האחרונים, קשה לומר שאני בתקופה טובה ובהחלט עולות מחשבות אצלי עך האפשרות ךהשתמש, 
מחפש הדחקות והסחות, סרטונים וסרטים, יש עלי לחץ משפחתי עכשיו, ובמלוא הצניעות אני חןשב שאני עושה את הדברים הנכונים, לאשה לילדים ולבית בכללי,אבל הלחץ מגביר בי את הרצון לסם, לשכוח קצת מהלחץ, ואני חושב לעצמי מה יקרה אם אפרגן לעצמי איזה הסחה של כמה שעות, איזה סרט טוב או משנו כזה,אבל אני יודע מנסיוני המר לאן זה מוביל, מתפלל שלא אפול לשם, 
קשה לי גם עם תפילות, 
בשבועות האחרונים היתה לי התעלות מסיומת בתפילה ובקשר לה' 
עכשיו אין לי כוח להתפלל, ויש לי את כל הזמן שבעולם אבל אני רק רוצה לשכב על הספה ולהקליק את החיים שלי, להעביר את הזמן, 
הלחץ עושה את שלו, 
ה' אני מתפלל אליך עכשיו מעל דפי שמחר עיניך, תן לי כוח, כוח להתמיד בעובודה, לא ליפול, לא להשתגע מהלחץ, 
ה תקרב אותי אליך, 
תוציא אותי מקטנות המוחין שבה אני נמצא, 
מתפלל להשרא נקי הלילה, 
מפחד ללכת לישון הלחץ של כל היום עוד נמצא ולא פורק, הוא רוצה טשטוש, 
"עוזרני א-ל חי כי בך חסיתי"  

או הב ים

מבין אותך לחלוטין
מאחל לך הצלחה רבה בהתמודדות עם הקשיים, ללא שיומוש בתאווה

ברוך השם נקי, 
עברתי על ההודעות הראשונות שלי בפורום, כתבתי בכל כך כנות ופתיחות, 
ואולי לכן השיתוף כל כך עזר, 
בהמשך היום אולי אנסה שוב, 
מתפלל ליום של חיבור לה' של שלווה, נתינה ללמוד לשמור ולעשות, ולהשאר על הקרקע, 
אתמול אחרי מה שכתבתי כאן הוצרכתי לטפל ולעסוק בענין הקשור לעבודה( פרנסה) שכבר הרבה זמן היה צריך לעשות שינוי שם, 
תוך כדי שעסקתי בשיחות הרגשתי צורך לברוח, 

לברוח רחוק, 
הייתי במצב שכל החלטה שלא אקבל תגרור תוצאות שאינם רצויות, 
בסוף איכשהו שחררתי קצת וקיבלתי החלטה מסוימת ואפילו פעלתי ושלחתי מייל לבוס, 
עכשיו אנחנו נכנסים לצומת ולחישוב הדרך מחדש, 
כותב בשביל לפרוק את המתח ולשתף את הלחץ שהולך להצטבר בענין, 
בקיצור למרות שב'ה יש לי רווחה כלכלית מסוימת, בחודשיים ואולי שנים הקרובות כנראה זה יצטמצם במעט לצורך השלמת תארים ולימודים, 
הורגלתי בזמן האלקון לא להיות לחוץ בסוף חודש וכיורד האשראי, 
מתפלל להתנהלות כלכלית נכונה, 
בעבר היתה לי התנהלות כלכלית גרועה מאוד מאוד, חוסר ישרות חוסר כנות וחוסר אחריות, 
אני יודע שהשד הזה עדיין נמצא בי, 
מתפלל שעם הנקיות והנסיון לנקיות תבוא גם קבלת אחריות בנושא הזה, 
והלחץ לא ישבש לי את החיים 
שוב.... 
"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" 

דבר שאני חושב עליו קצת בימים האחרונים ואולי ע'י הסידור בכתב יתבהר אצלי ואם לא יועילו החברים דכאן ויהיו לי לעינים,
מאז תחילת כתיבתי כאן בפורום המכובד הזה (לא הרבה זמן24 יום בסה'כ) מה שאני עושה הרבה זה לחשוב על עצמי, לכתוב על עצמי, ולהתעסק בעצמי,
אני יודע שזה טוב מחטא מרפא ובריא, אבל יש הגדרה אולי לא יפה... אבל באנגלית אומרים "תוציא א הראש מהת@ת של עצמך", 
בפרט מי שנשוי יש לו ילדים, אחריות, עבודה ודברים נוספים.. יש לי טעם לא טוב מהעיסוק הזה בעצמי כל הזמןף 'מה אני מרגיש' 'למה אני מרגיש' וכו' וכו' (אני יודע יוע שה חושב למשפחה שיהיה אבא בריא וחשוב לסביבה שאטפל בעצמי אבל כמה ריכוז עצמי אפשר כבר)
זאת אומרת אם האמת היא שאנכי עפר ואפר גרגר קטן ביקום ענק סוכ"ע וממכ"ע מה יש לך להתעסק כל כך הרבה בפנימיות דפנימיות של האישיות, 
קשה לי להסביר את עצמי, 
הרבה זמן שמקננת אצלי המחשבה הזאת ולא רציתי לשתף כי אני לא יודע מאיפה היא באה ולאן הולכת היא המחשבה הזאת,
אולי זה יצר ההדחקה הידוע שלי שמעוטף באצטלא דרבנן,
אולם אתמול ישבתי וביקשתי לעיין בספר אקראי ובאורח פלא הזדמן לידי קונטרס מאמרי חסידות מאדמורי חב"ד (אינני חבדני'ק אגב) והמאמר הראשון שנדפס בו הוא מאמר "ויספו ענוים" מהאדמו'ר האמצעי ע'ה ובמאמר זה מסביר בעומק ובהירות על פי מחשבה וקבלה איך הענוה מולידה שמחה והגאוה מולידה עצבות,בתוך הדברים כתוב "כשאינו חפץ כלל להיות יש ודבר להשיג מדרגה ומעלה וכו' וגם בכל אשר עשה טוב אי'ז מצד עצמו כלל וכלל רק מאת ה' הוא אזי לא יפול בעצבות כלל מחסרון השפע אדרבה יהיה תמיד בשמחה כי אין שמחה יותר ממי שאין לו דאגה להיותו עניו ושפל ואינו חפץ כלום שידאג ויתעצב מהעדר לו דבר מה"  
זה ציטוט קצר ממאמר נפלא מאוד ובהיר מאוד,
בתחילה חשבתי הנה הוא הולך עם עקרון הכניעה, כאשר לא תפתח ציפיות לא יהיו לו דאגות ואכזבות, 
אבל עכשיו אני לא כל כך בטוח, ונדמה לי שהעיסוק העצמי הכל כל מודגש אולי מביא אותנו לעצבות ועצבות היא השורש לנפילה (לפחות אצלי)
אינני יודע,
הדברים אפילו לא ברורים אצלי,
אבל אני חושב אולי צריך לקחת כלים מהתכנית וקצת פחות להתעסק עם עצמי, 
או שאולי זה בעצם מה שמלמדים בתכנית ואם אני הייתי מוותר על גאוותי והולך לקבוצות וכד' הייתי יודע...
קצת פרדוכסלי....
בכל מקרה אני כותב בשביל לשחרר ולסדר למרות שכמדומני הדברים לא נכתבו ברור מתנצל
"ויספו ענוים בה' שמחה ,ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו"

post=123791 כתב on 11 יוני 2020 14:23:

תשובה מדהימה משתוקק ! מדוייקת להפליא.

שמעון אחד הדברים שהכי עזרו לי ושהבנתי כבר מההתחלה זה כמו שאומרים בברסלב הרבה פעמים לזרוק את השכל?.. 
השכל שלי והמחשבות והפילוסופיה הובילו אותי לדבר אחד בלבד - שימוש.

כשאני ניסיתי בכוחות עצמי עם מה שאני יודע כביכול.. עם התורה שלמדתי והכלים שהיו לי זה לא הלך לי ואולי היו ימים טובים יותר וימים טובים פחות אבל בסוף תמיד חזרתי.לאותה נקודה שפלה של אחרי השימוש..

כשהגעתי לתכנית ומצאתי אנשים שהיו בדיוק באותו מצב שלי (ואף חמור יותר) והם נקיים תקופה ארוכה, והם העידו שדיברו וחשבו בהתחלה בדיוק כמוני.. עד שזרקו את השכל והתמסרו לתכנית ועשו מה שאחרים עשו ומה שהספונסר שלהם הנחה אותם וזה עבד להם.. אז החלטתי שכך גם אני אעשה.

אז התחלתי לעשות למרות אי אילו ספיקות שהיו לי... או מחשבות של "טוב הכלי הזה נשמע טוב, לכלי הזה אני מתחבר, אבל הכלי הזה ממש נראה לי לא שייך ולא יעיל" לפעמים אפילו זה גבל במחשבות של כפירה באלוקיי ישראל ל"ע...

בסוף הבנתי שזה הכל בשפתינו עצת היצר.. בשפת התכנית עצת הראש החולה שלי שרוצה להחזיר אותי לשימושים ושלא אחלים..

וזו העצה הכי טובה שאני יכול לתת.. שוב.. מנסיוני הקטן והדל.. זה מה שעבד עבורי לפחות ב10 חודשים האחרונים.. זרוק את השכל ואל תתעסק במחשבות האם זה טוב או לא טוב..

זה עבד ועובד עבור המון חברים ותיקים אז זה יעבוד גם לך.

אני התמסרתי לתכנית לחלוטין ושמתי אותה לפני הכל, לפני העבודה לפני המשפחה וכן גם לפני העבודת השם שלי, לא כי כל הדברים האלה לא חשובים... אלא כי כולם באופן אירוני מושפעים מהמחלה שלי ומהשימושים שלי.. אז בשביל כולם חשוב שההחלמה תהיה מעל הכל. 

אוהבים ותודה שאתה משתף את המחשבות העמוקות.
תמשיך לבוא.

ב'ה שבת נקיה, 
וברוך שמו על ימים נקיים, יש קצת מבטים אבל אין כמעט "מבט שני"
לפעמים אני מרגיש שיש לי חובה לכתוב כאן, 
חובה לעצמי כי השיתוף באמת עוזר לי, 
אבל כשאני פותח אין לי באמת מה לכתוב כי לא קרה שום דבר דרמטי בימים האחרונים, 
אז האם זה כמו יומן אישי לדווח מה קורה איתי...
ב'ה יש בזמן האחרון חיבור טוב מאוד עם האשה הן בנפש והן בבשר,
ברור לי שזה קשור לנקיות ולפכחון (אני חושב להתחיל להשתמש במילה פכחון ולספור יותר ימי פכחון, אני מרגיש שזה מתאר יותר במדויק את המצב שלי, 'נקי' זאת מילה גדולה אבל 'פכחון' זה מצב כואב מצב קשה אבל לפחות  מצב אמיתי...) 
אמנם לא סיפרתי לה עדיין את מצבי, וגם אני לא בטוח שאי פעם אספר (כנראה שאני אצטרך להתייעץ קודם לא חושב שזה דבר שעושים רק כי כאן בפורום יש חברים שמעודדים את זה...) אבל בהחלט נפתחתי יותר, אני משתף אותה יותר בקשיים שיש לי במקום מה שהייתי עושה בעבר שזה לשחק אותה גבר שלא מזיז לו כלום לידה, וזה בהחלט עוזר,
הקורונה והמצב המוזר עכשיו שלא ממש חוזרים לשגרה קשה לי כי השגרה שומרת עלי! 
חוץ מזה יש עוד דבר שאני מתמודד איתו אולי לחלקכם הוא ישמע שולי אבל אצלי זה ממש קשור ללגימות....
 מתחיל עכשיו ספורט לחזור וכמו שכתבתי כמה פעמים יש לי משיכה גדולה לזה,
אין לי משהו נגד זה באופן ספציפי אני לא חושב שזה בעיה בעצם,
אבל לי אישית זאת בעיה בכמה מישורים :
א, הצפיה היא באינטרנט ולא תמיד דרך אתרים כשרים מידי, זה מביא אותי בהחלט קרוב לכרם אשר הנזיר אמר ללכת סחור סחור מסביב ולא להתקרב,
הקירבה לסם דרך האינטרנט והחיפוש של לינקים וכד' היא לא טובה,
ב, כבר מזמן זיהיתי שאצלי זה הרבה יותר בריחה מאשר התענינות אמיתית זה לא באמת מענין אותי אבל כיון שאני כל כך אוהב ורגיל להדחיק, אני משתמש שנים בצפיה בספורט כהדחקה, זה יושב חזק מאוד על הצורך שלי בהסחות וטשטוש המחשבה,
הרבה פעמים שהייתי נקי לא הצלחתי להשאר כי תמיד הייתי קשור לאינטרנט ולשטיויות דרך הספורט והצפיה, וכיון שאני רוצה להשאר מפוכח אני מאוד מפחד מזה,
ג, הסתרה יש בזה ענין של הסתרה (למרות שלאשתי לא ממש יהיה אכפת) אני מתבייש קצת שאני מתענין כל כך בספורט ולכן אני מסתיר את זה לדוגמא אם היא תכנס לחדר אני אעביר למסך אחר במחשב, ושקרים והסתרה הם החממה שבה גדלים כל השימושים הרעים שלי,
ד, בושה אני מתבייש בזה שאני מתעניין, אני מרגיש שזה בזבוז זמן, שטויות, ובאופן כללי אני לא מרגיש טוב על עצמי מזה, הבושה גורמת לחוסר שמחה חוסר הערכה עצמית וכו' וכו' 

אז למה אני לא מחליט להפסיק וזהו,
כי אני מפחד לקחת על עצמי עוד מלחמות,
אני עסוק בימי הפכחון (נקיות) גמילה מסרטים משקרים ושימוש בתאווה ואין לי כוח לקחת על עצמי מלחמה חדשה, 
או שזאת עצת היצר ודרכו להשאיר אותי קרוב לעולם שלא טוב לי.
איך אני יכול לדעת....
בנתיים אני אנסה לקבוע לעצמי גדרים כמו לא להסתיר ולא להגזים וכו', אבל הפרפקציוניסט שבתוכי לא יתן לי להרגיש טוב עד שאני אפסיק עם זה לגמרי,
אני יודע שלחלק ממכם זה אולי נשמע נושא שולי כאילו מה הבעיה לראות ולהתענין בזה זה לא תאווה או משהו, 
קשה לי להסביר ולהאריך אבל אצלי זה מאוד קשור
זאת האישיות השניה שלי, היא חיה וקיימת וזה האוכל שלה ספורט סרטים פורנו הסתרה ושקרים,
אם אני רוצה להרוג אותה אני לא יכול להמשיך להאכיל,כבר כתבתי כמה פעים שעיקר הבעיה שלי היא לא השימוש ואוננות אלא האישיות הסודית המוסתרת לבניתי במשך השנים (שדרך אגב גם חיה דרך הכתיבה כאן באתר אבל לפחות זה מביא תועלת...) כאשר מבחוץ אני צדיק ועושה את כל הדברים הנכונים ומקובלים בחברה שלי ומבפנים יש זמירות אחרות, 
מקווה שע'י הכתיבה יוקל עלי במקצת 
תודה לכל המגיבים מתרפא משתוקק וכל החבריא קדישא,
"ערוב עבדך לטוב אל יעשקוני זדים"