ברוכים הבאים, אורח

מתחיל את המסע בפעם הראשונה
(0 צופה) 

נושא: מתחיל את המסע בפעם הראשונה 14271 צפיות

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 11 חודשים #135810

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 17 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 751

גם אותי הרגיז מאד לפגוש אנשים שמתעסקים כרגיל בשטויות. אברכים בכולל שבמקום ללמוד מדברים על מי ואיך נהרג, אנשים שמדברים איך צריך לשנות את המבנה.
אולי אנחנו טיפוסים רגשנים. אולי זה קשור להתמכרות. אינני יודע.
אבל לי בכל אופן נדמה לי שזה גם הרגיע את ההתמכרות. 
אוהב אותך

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 10 חודשים #135849

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248

תודה על השיתוף,
אני חושב שהכי חשוב לא לשפוט את השני, אף אחד לא יכול להבין מה עובר בראש כל אחד, שיפוטית לא יקדם אותנו בהחלמה.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 10 חודשים #136035

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

לום לכם חברים יקרים ואהובים!

קוראים לי 'עשר שמעון ואני מכור'

אני חסר אונים מול תאווה!
חסר אונים מול ריכוז עצמי גאווה תלות באחרים חוסר קבלה ועוד כמה דברים...

אסיר תודה שיש לי חברים לשתף איתם, אסיר תודה שיש לי חברים שמקבלים אותי ואוהבים אותי אפילו שהם יודעים עלי ממש ממש הכל...

התחושה היא נפלאה לדעת שאני עצמי כפי שאני עם כל השקרים הגניבות הפעולות תאווה מציצנות או מה שלא יהיה עדיין אהוב רצוי וראוי היא פשוט מדהימה!
רק אז אני מצליח לקבל ולו במעט את עצמי,

והאמת שמי שהכי לא קיבל אותי כל השנים לא היה אבא שלי שתבע ממני הרבה...לא אמא... לא היו החבר'ה, לא הרבנים בישיבה , לא בני משפחה כאלה או אחרים,
מי שהכי מתקשה לקבל את 'עשר שמעון' זה עשר שמעון בעצמו,

אסירות תודה שהצעדים והחברים נותנים לי לאט לאט לקבל את עצמי, ובחוויה שלי רק כשאני מקבל את עצמי אני מסוגל סוף סוף לקבל את אלוקים בחיי!
סוף סוף אחרי שנים (רק ליום כמובן) לחשוב על אלוקים בתור סיבת הסיבות ועילת העילות בחיי האישיים!! מסובב כל מה שקורה איתי ואוהב אותי בכל מצב שהוא,
כן כן כן גם שישבתי בשירותים עם אוזניות צופה במי יודע מה הוא אהב אותי!!
גם שהצצתי מהחלון לנסות לראות את השכנה יוצאת מהמקלחת גם שם הוא אהב אותי!!
עכשיו חברים שלא תחשבו שלא "ידעתי" את כל זה לפני, ידעתי גם ידעתי ראיתי בספרים שמעתי את הדרשות אבל לא "הרגשתי" לא הרגשתי באמת שהוא אוהב אותי!
ידעתי שככה כותבים הרבנים/משפיעים/חזלי"ם....
אבל לא באמת הרגשתי את זה.
עד שמצאתי חברים שיודעים עלי הכל ממש ובכל זאת אוהבים ומקבלים אותי! דרך האהבה שלהם אני טיפה טיפה לאט לאט "מרגיש" אלוקים אוהב!
כוח גדול+ כוח עליון ישתבח שמו!

עבר עלי שבוע כואב מאוד בעקבות האירועים במירון, אני בדווקא כותב 'כואב' ולא 'קשה' כי אס"ת בעזרת חברים יכולתי לחוות את הכאב ולא לברוח,
הרצון הטבעי שלי היה לברוח לטינות על כל מי שלא חושב בדיוק כמוני,או מתאבל בדיוק כמוני, ואף עשיתי את זה (אפילו חבר יקר ואהוב מכאן חטף את עברת זעמי השבוע באישי...) אבל בכל זאת השיתופים והפעולות והצעדים עוזרים, והטינות והרגשות לא נשארו שם אצלי מבעבעים ורותחים אלא נוקזו החוצה בצורה טבעית, טבעית וכואבת... הכאב הוא טבעי.
גם בגזרת התאווה לא קל, קיץ חברים!!! קיץ זה זמן מאתגר, כל יציאה מחוץ לחומות הגטו.... היא כניסה לאינטרנט פרוץ ... וכל לגימה יכולה לעורר אלרגיה שלא תיגמר עד שיכאב לי ממש!
אס"ת לחברים שמחברים אותי לאלוקים,אס"ת למעגלים לשיתופים ושאר הכלים!
בימים אלו מלאו שנה להצטרפותי לפורום ובעז"ה אשתדל לכתוב את רגשותי בסיכום שנה בשמור עיניך שנה שבה פגשתי סוף סוף חברים תכנית צעדים ספונסר ואלוקים אישי !!
אוהב אתכם כל אחד ואחד

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 10 חודשים #136466

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

שלום חברים יקרים,
הפורום הזה הוא כלי עוצמתי מאוד להחלמה, באופן אישי הכל התחיל אצלי מהפורום כאן, ואני יודע על עוד רבים מאוד שחוו חוויה דומה,
גם אם הם התקדמו לתכנית קבוצות או טיפול מקצועי ומה שלא יהיה, בכל זאת הפורום הזה היה המקום הראשון שיכולנו להתבטאות לשתף ולחלוק את החלק הכמוס הסודי הזה שמלווה אותנו במשך שנים,

העוצמה של הדבר הזה היא מיוחדת,
בכל כמה ימים רואים חבר שמצטרף וכותב כמעט את אותם מילים "לראשונה בחיי אני מרגיש שמשהו השתנה" "הגיע הזמן לשינוי" "פעם ראשונה שאני יכול לחלוק" וכו' כותרות מלאות רגש שמעידות על ההתרגשות שאנו חווים בפעם הראשונה שאנחנו מוצאים את המקום לשתף ולהיות סוף סוף כנים עם עצמנו ועם אחרים,
אני מזדהה תמיד עם הכותרות האלו משום שאני זוכר טוב מאוד מה היה לפני קצת למעלה משנה, איך אחרי שנים על גבי שנים של דשדוש,שנים של נשיאת הסוד הזה איתי 24-7 365 ימים בשנה, בלי יכולת לשחרר, מצאתי סוף סוף את המקום, ההרגשה היתה נפלאה!
אני רוצה לזכור את זה!
לזכור שלא הצלחתי להפסיק ליותר משבוע וחצי... (ולמעט פעם אחת שעשיתי שריר למשך חודשיים בערך וכן תקופה קצרה אחרי החתונה) אני במשך שנים רבות לא הצלחתי לבד,
גם היום אני לא מצליח לבד...!
היום יש לי חברים נפלאים רבים ומתרבים כל יום, יש לי כוח גדול יכול לעזור לי,
ולאט לאט ככל שאני מוכן לחשוף יותר ויותר בפני חברים (אני עדיין לא מושלם שם ויש כמה דברים בעיקר "דברים קטנים" שאני לא מוצא נכונות לחשוף ולשתף ואני מתפלל שתהיה לי הנכונות לעשות את זה..)
אז ככל שאני חושף יותר ויותר אני מרגיש קשר יותר טבעי ויותר נוח עם ה',
במשך שנים הייתי לומד ומוסר שיעורים כותב חידושי-תורה, הולך לקברי צדיקים, אבל היה דבר אחד שלא רציתי או לא הצלחתי לעשות,
תפילה,
משום מה לא מצאתי את הכוח להתפלל, לא היה לי הנכונות והרצון לעשות את זה, יכולתי ללכת ללמוד תורה במקום להתפלל,
היום אני מבין שהיה לי (ועדיין..) קשה לי לעמוד בצורה גלויה מול אלוקים, אלוקים שכעסתי עליו, אלוקים שלא הבנתי אותו, ואלוקים שכועס עלי, או מרחם עלי כי אני מג'נון(גם לא הרגשה טובה....),
אבל איכשהו אני מוצא את עצמי כבר תקופה ארוכה מתפלל שחרית במניין מוקדם כל יום, ואפילו לומד קצת לפני..
הדבר הזה הוא לא נורמלי בשבילי!
ואני מוצא קשר ישיר לעובדה שאני משתף עם חברים ככל שאני חושף את הסודות שלי מול אחרים אני מצליח לעמוד מול האלוקים שלי,
לא אני עדיין לא מבין אותו..
ואני עדיין מלא בשאלות וספקות..
וכל יום יש הרגשות אחרות לפעמים אני טס גבוה ולפעמים צולל עמוק, אבל אני רואה איך לצאת מעצמי מהסודות שלי גורם לי לחיבור עם אלוקים, גורם לי לחיבור אמיתי בבית, ולעוד מתנות טובות,

אתמול חוויתי את זה בעצמה רבה מאוד!

אתמול בלילה מצאתי באקראי שסינון מסוים אצלנו בבית הפסיק לעבוד, כמכור אמיתי מייד ניגשתי "לבדוק" עד כמה הוא לא עובד ותוך שניות הקשתי את מלת החיפוש... רק לבדוק ...
ואכן כן הסינון לא עבד והופיע מה שהופיע על המסך..
בשלב זה אני קולט את האדרנלין מתחיל לגעוש, הלב מתחיל לדפוק, הראש חושב על שלל האפשרויות שעומדות לפני,
-רגע רגע קורא קול קטן אצלי, אתה לא רוצה ליפול, נכון?
המממממ...
-האם אני לא רוצה ליפול?
מי יודע ומי מבין מה אני רוצה ..
בשלב זה הרי השכל כבר מוצף בדופמין והאלרגיה מתחילה להשתולל,
-טוב תראה רק קצת ולא תשתמש...
חחחחחחחחחח
כאילו יש לי שליטה על זה,
-אז לפחות תתפלל עם זה, תתפלל לה' שלא תיפול היום,
מנסה להתפלל ולא מצליח, לא רוצה יוצא לי מין מלמול לא ברור כזה רק בשביל לצאת ידי חובה
-ה'תצילאותילאבאליליפולהיוםתעזורלי
משהו כזה...

חוסר אונים!!
אני כותב בקבוצת החלמה 'מי זמין'
לא עונים,
-מצוין יש לך אפילו תירוץ אף אחד לא זמין אז איך אפשר להאשים אותך הרי הסינון הפסיק לעבוד לא באשמתך, התפללת, פנית לחברים, עשית את כל ההשתדלות האפשרית, יאללה מה עוד אפשר לעשות???

אבל ה' נתן לי אומץ לעשות עוד רק פעולה אחת,
עליתי לקבוצה אחרת של החלמה שאני חבר בה, קבוצה שלא נעים לי לשתף שם כי אני לא מכיר את החברים וכתבתי "מי זמין"
תוך דקה שתיים מישהו היה שם בשבילי, וכמה דקות אחרי עוד אחד ועוד אחת...

משתף איתם על המצב,
"אוהבים אותך"
-תפתח מעגל,
תעשה רשימת רווח והפסד,
עצה כזאת ואחרת ובעיקר הזדהות,
אני ממשיך לשתף,
ואז פתאום אני מוצא שיש לי נכונות להתפלל לה' שיציל אותי מנפילה ושימוש היום!
אני מתפלל אליו,
אבא אני לא רוצה ליפול היום!!! עשיתי רשימה מה ארוויח מנפילה ומה אפסיד ואני פשוט לא רוצה את זה!! אבא תעזור לי לפתור את הבעיה, אבא תעזור לי להיות בכנות (הייתי צריך כנות מסוימת מול אשתי בשביל להחזיר את הסינון שלא היתה לי נכונות לעשות אותה ולכן פחדתי שאדחה את הטיפול בעניין)
ואבא כמו אבא.. שולח לי קצת אומץ קצת שלווה, וקצת כנות,
בנס גמור טיפלתי בבעיה, הסינון חזר אבל אני רוצה לשתף 2 תובנות עיקריות (למי עדיין קורא ולא השתעמם בדרך...)

1) כוח גדול מביא אותי לכוח עליון-
רק כשאני חושף לפני חברים אמיתיים ומספר להם את האמת על מה שעובר לי בראש אני מסוגל לפנות לה' ולהתפלל אליו באמת!
2) ההחלמה לא יכולה להיות תלויה בסינון-
אני יודע שיש על זה דיונים ארוכים כאן, ואני אישית משתדל להתקין סינונים מחמירים עד כמה שאפשר, אבל בסופו של דבר אסור לי לסמוך רק על זה, ואני צריך לזכור שההחלמה האמיתית לא תבוא מחומות וגדרים אלא משיתוף כנות ותפילה.

זהו, זה מה רציתי קצת לחלוק אתכם חברים יקרים, תודה לכם אתם הכוח שלי, אני לבד לא יכול בכלל!!

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 10 חודשים #136468

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484

עשר שמעון יקר ואהוב! לקחת אותי איתך בחוויה חוצת חושים.
החל מעניין הפורום, נכון, פה הכל מתחיל ומדהים לראות איך שזה מתפתח, מתנה טובה מאבא. לפני שהגעתי לפורום התמודדתי לבד מול כגרגר חול מול הר ולא הצלחתי להבין את עומק הבעיה בלי להבין שאין לי סיכוי! (כן הייתי בטיפול והבנתי שם כמה דברים, אך עיקר ההחלמה שלי התחילה בהצטרפות לפורום) ומתוך נפילה ונפילה מצאתי את עצמי מרחיב את מעגל ההחלמה שהתאפשר בזכות הפורום. 

מדהים הניסיון שהיה לך אתמול! הנה עכשיו, 11:25 בבוקר, אם היית נופל אתמול, שום עונג רגעי לא היה נשאר איתך לעכשיו חוץ ממועקה וביאוס שנכנסת למלכודת העכברים. 
ועכשיו? אין הרגשה טובה מזו! עמדת בניסיון.
משבח אותך על הפעולות בזמן אמת, נראה שפעלת על אוטומט כי אחרת זה לא אפשרי אולי...
קיבלת ניסיון, ויצאת יוסף.
גאה בך, אוהב אותך! תודה שהצלחת.

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 10 חודשים #136472

  • דף חדש
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 370

מטורף.!
איל, זה מחכה כל פעם בפינה.. 
ההרגשה הזו שפתאם הסינון לא עובד ואתה עומד לבד מול ים של פורנו..  רק ל"הקליק" כתבת מה המוח מרגיש בזמן הזה... זה ממש ככה הצפה מטורפת ואדרנלין... פשוט משוגע.. 
פה לעצור בזמן... זה צריך משהו כמעט על טבעי.. 
כל כך שמח שאתה אחרי... 

בהצלחה בהמשך המסע

"תמיד נזכור שאנחנו בנים של מלך"

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 10 חודשים #136483

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 371 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 494

אהבתי,
ממש התחברתי לקושי להתפלל,
אני גם חוויתי קושי ענק להתפלל,
עברו עלי תקופות,
שהתפילה שלי הסתכמה בגלגול תפילין,
וממש כמוך לא הרגשתי חיבור להשם,
היום המצב יותר טוב,
ועדיין זקוק לשיפור,
ואני יודע שהכל תלוי ברמת הקשר להשם יתברך,
אוהבים.
ותודה על השיתוף.

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 10 חודשים #136699

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 17 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 751
עשר שמעון כתב on 25 מאי 2021 08:19:

העוצמה של הדבר הזה היא מיוחדת,
אין ספק
לזכור שלא הצלחתי להפסיק ליותר משבוע וחצי... (ולמעט פעם אחת שעשיתי שריר למשך חודשיים בערך וכן תקופה קצרה אחרי החתונה) אני במשך שנים רבות לא הצלחתי לבד,
גם היום אני לא מצליח לבד...!
כך רובם כאן


מנסה להתפלל ולא מצליח, לא רוצה יוצא לי מין מלמול לא ברור כזה רק בשביל לצאת ידי חובה
-ה'תצילאותילאבאליליפולהיוםתעזורלי
כמה פעמים אני זוכר את עצמי, מחזיק במחשב שיש לו איזו תקלה בחסימה, ומתפלל זכור ושמור בדיבור אחד, הקב''ה תעזור לי אני לא רוצה ליפול היום, אבל למה זה לא נפתח לי כבר, תעזור שיפתח ... חחח. אם לא אני הייתי המשוגע זה היה יותר מצחיק אותי. 

 אבל אני רוצה לשתף 2 תובנות עיקריות (למי עדיין קורא ולא השתעמם בדרך...)
איך אפשר להשתעמם משיתפים מדהימים כאלה. שמעלים נכון את מה שקורה לנו, ומה שכולנו מרגישים. 


2) ההחלמה לא יכולה להיות תלויה בסינון-
אני יודע שיש על זה דיונים ארוכים כאן, ואני אישית משתדל להתקין סינונים מחמירים עד כמה שאפשר, אבל בסופו של דבר אסור לי לסמוך רק על זה, ואני צריך לזכור שההחלמה האמיתית לא תבוא מחומות וגדרים אלא משיתוף כנות ותפילה.

ודעתי הענייה החלמה לא קשורה לסינון בכלל, הסינון הוא קביים לחולה. החלמה זה להבין כשיש לך כרגע מחשב בלי סינון אתה לא נוגע בו, לא פותח מקום שיכול לקפוץ לך בעייה. להבין ולפעול לפי ההבנה הזו
אוהבים אותך, תמשיך להצליח. 

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 10 חודשים #136759

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863
בוקר טוב חברים יקרים, רוצה לשתף אתכם במעידה שהיתה לי אתמול,
אתמול אחרי לאחר יום שהתחיל קשה מאוד,המון טרדות ועניינים שהייתי חייב לטפל בהם ולא ממש עשיתי עבודה טובה...
בסוף היהיום אחרי שכבר הייתי בטוח שיצאתי מכל הבעסה שהיתה לי, אחרי ערב של לימוד תורה תפילת ערבית במנין חיבור עם אנשים,
החלטתי לסגור איזה בקבוק שהיה לי דרך הטלפון של אשתי, (בזמנו כמו שכתבתי לפני שבןע בערך ההגנה שלה הוסרה, אז החזרתי אותה לפני שבוע אבל היה צריך לעשות שם עדכון מסוים),
כאן מתגלית המחלה של החוסר שפיות במלוא עוצמתה...
 במקום לפתוח מעגל לפני שאני נכנס לטפל בזה, במקום לשתף חברים ולחשוף את זה, הייתי בטוח שאני במקום טוב ולא צריך את זה,     בקיצור כמו מכור קלאסי תוך כדי עדכון ההגנה מצאתי את עצמי גולש לתאווה,
ואז ברגע שהתחלתי ללגום היה קשה להתנתק מצאתי את עצמי ממש נמצא שם מעביר מתמונה לתמונה...
אס"ת שלא יכולתי להכנס לאתרי פורנוגרפיה רשמיים אבל תאווה רצינית מצאתי גם מצאתי,
 אחרי שעה בערך של הסתכלות נעלתי את זה סוף סוף ובדקתי שעדכון ההגנה עובד
הלכתי לישון מאוחר עם הרגשה של שימוש הרגשה מאוד לא טובה,  אני צריך לזכור שאני פשוט משוגע כשזה מגיע לתאווה! אין לי שום הגיון.. הולך לחסום ומוצא את עצמי גולש.. אני חסר אונים לחלוטין!!!

בנימה אופטימית אני מאוד מאושר שבניגוד לעבר בו לא הייתי עוצר בהסתכלות... וממשיך לאיפוס,
הפעם היתה בי נכונות מסוימת להפסיק ולא איבדתי את הראש,
כמו כן בעבר הייתי קם מאוחר ויוצא לחלוטין מהשגרה בעקבות דבר כזה ואס"ת לאלוקים שלמרות הכל קמתי מוקדם מאוד היום עשיתי כתיבה יומית ותפילה שיחה עם הספונסר שיחות עם חברים ופעולות של חיבור,
אני רוצה לקחת 2 דברים מהמעידה החמורה הזאת,
1) אסור לי לסמוך על סינונים חייב לפתח יכולת אמיתית להכנע גם במצב שבו השימוש זמין לי 100 אחוז,    
2) שיתוף בזמן אמת! שבוע שעבר עשיתי את זה ובכמה רגעים התאווה נעלמה.. אתמול לא עשיתי את זה ונכנסתי לבדידות שזה הסכנה הכי גדולה מבחינתי,
מתפלל ליום אחד שפוי יום של קבלת רצונו יתברך, אני חייב להזהר כי יש בי רעל מאתמול והיום יהיה חם, אני מודה בכל פה אני חסר אונים!! לא יכול לבד בכלל ! מאמין באמונה שלמה שבעזרת חברים בעזרת שיתופים אני יכול להיות נקי, ולמסור את חיי ורצונותי לכוח העליון שלי אלוקים האוהב כפי שאני (לא) מבין אותו.
תודה אוהב אתכם 

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 10 חודשים #136764

  • דף חדש
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 370

מסכים מאוד עם כל מה שכתבת... מאוד התחברתי שאי אפשר לסמוך רק על סינון.. צריך גם תהליך עצמי עמוק יותר..

סינון הוא מן, קביים לצאת מכל המצב שאנחנו נמצאים בו.. 

"תמיד נזכור שאנחנו בנים של מלך"

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 9 חודשים #137036

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

שלום חברים יקרים ואוהבים

*קוראים לי עשר שמעון ואני מכור*

אווהוה מכור!

*אוהבים אותך עשר שמעון*

וואו איזה שבוע עבר עלי, אולי אחד הקשים שהיו לי ברצף הנקיות הנוכחי, שבוע של פעולות על תאווה, שבוע של שימושים בלי לאפס..
שבוע של חוסר שפיות!

לצד זאת זה היה שבוע שבו נשארתי מחובר לחברים,  שבוע שבו למרות הכל נשארתי על הסוס, לא ברחתי לגמרי כמו שהייתי עושה בעבר, לא נעלמתי כמו שהראש שכנע אותי לעשות, לא הסתרתי את מה שעובר עלי למרות שכל חלק ממני זעק לשקר להסתיר לייפות לטייח ולא להניח את הדברים על השולחן,

מה קרה השבוע?
נוצרה לי גישה מסיומת לתאווה באינטרנטדרך מכשיר שהוא לא שלי אבל נגיש לי מאוד בפרט בשעות הלילה המאוחרות,אבל במקום לחשוף אותה לפני חברים ולספר בדיוק בדיוק לספונסר מה קרה,העדפתי לייפות את זה, לדבר מעורפל על "גישה שנוצרה לי לפורנו",
ברגע שהתחלתי לשמור מידע לעצמי האובססיה התחילה, וברגע שהיא התחילה אני יכול לנצח פעם אולי פעמיים אבל בסוף היא חזקה ממני,

אתמול בלילה ממש רציתי לאפס, הייתי כבר בפורנו הייתי הרבה יותר ממעידה.. אז מה הבעיה אמר הקול בראש "תן כמה נגיעות למטה והכל מאופס ויאללה הזדמנות להתחיל מחדש"

אין לי איך להתווכח עם הראש שלי.
רק יכול להגיד לו,
"ת'שמע אחי ראשי היקר, אתה שיכור,מסטול מת, משומש לגמרי מפוצץ בתאווה ודופאמין, אתה לא שפוי, יכול להיות שאתה צודק ועדיף לאפס,ויכול להיות שלא, אבל דבר אחד ברור אתה לא שפוי עכשיו, אז בא נדבר מחר בבוקר"

ולמחרת בבוקר הראש המשיך להיות לא שפוי, מחשבות ותכנונים על תאווה, מחשבות לחצות קווים,להגיע לשימושים שעוד לא עשיתי... לקנות מכשירים שונים להעלם לברוח, לשקר, הראש מספר ומספר ומספר,
ואני מרגיש משומש ומגעיל,
ואז פתאום אני מחליט להסתכל על היום שלי בלי קשר למה שקורה לי בראש, לנסות להסתכל על מה עשיתי בפועל,
וואלה...
קמתי מוקדם למרות שהלכתי לישון מאוחר ( הייתי בשימושים זוכרים...)
הייתי נחמד לילדים שלי,
התפללתי שחרית, למדתי לימודים קבועים שאני משתדל ללמוד אחרי התפילה,
הכנתי ארוחת בוקר מפנקת לאשתי,
למדתי עוד תורה, הייתי בנתינה לאנשים, התקדמתי מקצועית, עשיתי כתיבה וצעדים,
לא רע...
למה אני כותב לכם את זה?
לא לספר לכם כמה אני תותח ומוצלח...
באמת שלא...
אני מכור שלא מסוגל להחזיק את הצ'ופצ'יק שלו במכנסיים...
אז למה בכל זאת אני מספר?
בגלל שחשוב לי מאוד לעשות הבחנה ברורה בין מה שקורה לי בראש לבין מה שאני עושה בפועל, אני היום הרגשתי משומש למרות שדווקא הייתי בעשייה מאוד חיובית,
למה?
כי המחשבות שלי (שהם אינם בשליטתי לפחות לא בשלב זה של חיי..) השתוללו וחשבו כל מיני דברים ותכנונים,
אבל זה לא אמיתי...
זה חרטא! עורבא פרח מחשבה הפורחת בראש היא לא מציאות!
כמה פעמים אני פועל בחיים שלי על פי דברים שקורים בראש לי...ובראש שלי בלבד הם קורים! לא בשום מקום אחר!

ההבנה הזאת שינתה מאוד את הצורה שבה הסתכלתי על היום שלי. ולפתע פתאום הפנטזיות והתכנונים גם פרחו ועפו להם ואינם עוד בראשי..

חברים אני חסר אונים מול חיי, חסר אונים מול רצון לברוח מהחיים למקום שמסמם אותי הכי חזק, תאווה!
אני לא יכול לבד!
הבחירה היא  בידי, האם אני משתף חברים מספר להם בכנות את העובר עלי,ודרך זה מתחבר לאלוקים?
או שאני ממשיך לסבול..
רק להיום אני מתפלל לעשות את הדבר הנכון!

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 9 חודשים #137039

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

אוהבים אותך אחי!!

מאוד מזדהה עם השיתוף הזה.. אוי כמה פעמים שהייתי במצב הזה... שהראש פשוט מתחיל לפעול נגדך.. אם רק הייתה אפשרות לחווט מחדש את החוטים בהתפרצויות התאווה האלה..

כמה קשה, בעצם בלתי אפשרי, לעצור ולחזור לשפיות..

כמה נראה שזה סוף העולם שזה לעולם לא יילך עכשיו עד שאשתמש...

אוהב אותך מאוד אח יקר מודה לך על השיתוף הכנה! מתפלל עבורך שתזכה רק להיום לוותר על התאווה... שאלוקים יעשה לך את הנס הזה רק להיום כדי שתוכל לחזור לשפיות ולחיבור..

אוהבים!

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 9 חודשים #137054

עשר שמעון אוהבים ! 
אני חושב שהפוסט הזה הוא אחד החשובים שנרשמו !. זה בעצם סוד ההחלמה. 

תודה על הדברים החשובים ובהצלחה גדולה בהמשך הדרך.

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 9 חודשים #137514

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

שלום חברים יקרים,
לא שיתפתי כאן כבר תקופה, לצערי אני חווה ניתוק בזמן האחרון, חוסר מוטיבציה לעשות תכנית לדבר עם הספונסר ואפילו עם חברים..

הפחתתי בעשיית צעדים ועושה כתיבה יומית רק לצאת יד'ח בקושי מדבר עם הספונסר ועושה רק 2 או 3 טלפונים ביום, וגם אז לא משתף איכותי,

התוצאה בשטח אני חווה קושי גובר והולך מול התאווה, ניתוק מאלוקים, קושי בפעילות הדתית שלי, חוסר שינה,
פעלתי על תאווה כמה פעמים בשבועות האחרונים יש לי כמעט גישה חופשית לאינטרנט לא מסונן בימים אלו לצערי, (יש לנו פלאפון זמני בבית שלא שלנו ואי אפשר לעשות עליו סינון) ולפחות 4 פעמים חיפשתי שם תאווה,
הקושי שלי היא גם בגלל שאני יודע שיש פתרון!!
אני יודע כי חוויתי על בשרי את השלווה והמתנה של התכנית, את החיובר המתוק הזה לאלוקים,את ההתעוררות הדתית (החיובית) שזה מביא,חוויתי מה זה לשים את הראש על הכרית בלילה לנשק את האשה לילה טוב ופשוט לעצום עינים בלי טינה, בלי נקיפות מצפון,בלי רגשות שצריך להדחיק ולברוח מהם,
אני טעמתי את היין ההונגרי...
ויכול עדיין לטעום זה נמצא ממש מולי..

אבל אין לי נכונות בימים אלו, יש לי קושי להמשיך להסתכל פנימה אל תוך עצמי, אל כל המקומות שהצעדים מפנים אותי, אל הטינות שלי, הדחיינות שלי החוסר קבלה, וחוסר כנות, ובעיקר האגו,
אני מעדיף לברוח,
וזה מסוכן לי מאוד,
בנוסף אני עומד לפני תקופה שבה תהיה לי אפשרות בגלל מצב של נסיעה לחו"ל להשתמש נון סטופ, ומאוד מאוד מפחד מאיך אוכל להתמודד שם,
רק להיום אני יודע ...
אבל האובססיה חזקה,

מתפלל לאלוקים שיתן לי נכונות לעשות דברים שלא נעימים לי, שיתן לי נכונות לוותר לוותר על הבריחה, על התאווה על הסיפוק העצמי ובעיקר בעיקר על האגו ההרסני,
האגו שלי הוא לא חבר שלי..
לא היום.

אסיר תודה שלא נפלתי, שנשארתי מחובר במדת מה ולא התנתקתי לחלוטין כמו שהראש שלי רוצה,
תודה אבא,
בכל צרתם לו צר.

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים, 9 חודשים על ידי עשר שמעון.

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 2 שנים, 9 חודשים #137518

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 371 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 494

אוהבים עשר שמעון,
תהיה חזק.

זמן ליצירת דף: 0.79 שניות

Are you sure?

כן