יישר כח על השיתוף תמשיך הלאה.
מעניין מה שאתה כותב

כן זה אמת מדהימה. מאז שכתבתי את ההודעה הקודמת עבר עוד שעה ורבע, שבהם חזרתי ללמוד, והצלחתי ב''ה לברר עוד כמה נקודות קשות בסוגיא. ועכשיו כשאכנס לחדר לישון, ואשתי תתלהב מהמתמיד שלה, זה יהיה אמת. אם לא היית נכנס לכאן לפני שעה ורבע, סביר שהיית נכנס למקום אחר, ושעה שעתיים, של גלישה תרתי משמע, עד שהייתי מרגיש זבל, והולך לישון עם הרגשה דפוקה, בקשר לעצמי, ובזה שאני משקר את אשתי, ובבוקר לא היה כוח לקום להתפלל כמו בן אדם. - נכנסתי עכשיו בשביל להודות, לכל החברים, ובעיקר למנהלי ומייסדי האתר הקדוש הזה. בהצלחה לכולם

עשר שמעון אחי היקר!

שמח לשמוע על רגעים משמעותיים של טוב.
אשריך על ההתמודדות, על ימי הנקיות ועל התהליך שאתה עובר.

תודה על השיתוף אחי, מתפלל שתעשה את הדבר הנכון והטוב עבורך בעז"ה.
מאמין בך ומקווה להמשך הצלחתך.
אוהב ומעריך.

עשר שמעון כתב on 28 דצמ' 2020 19:35:

אוהב אותך אחי ושמח מאוד לשמוע!! 
מדהים לדעתי הדרך שאתה עושה וכן ההורדת ראש הזאתי הכניעה ההבנה שלבד אני לא יכול...

אתה עושה פעולות למרות הקשיים... 

אשרייך מתפלל עבורך לעוד יום נקי ומחובר !  

אוהבים

עשר שמעון, התגעגעתי.
מקווה שייצא לנו לדבר או להיפגש בקרוב. בהצלחה רבה בדרך שאתה עושה. 

שאלות להיום 
1 האם הגעתי היום למצב שבו אני מוכן ונכון להודות בפה מלא שהובנתי ושאיבדתי שליטה על ההתנהגות האובססיבית שלי,או שאני עדיין חושב שיש לי את היכולת לשלוט בדחפים שלי,  

2 מה חכול לגרום לי לחשוב היום שלמרות ההיסטוריה שלי סביב הסם עדיין יש לי את היכולת לשלוט בו ולתמרן אותו 

3 מה חכול לעור לי היום להתקדם צעד אחד קדימה, אל עבר הכנות שלי מול עצמי והמציאות שסביבי,ולהודות היום בפה מלא שאין לי את הפריבילגיה והיכולת לשלוט על ההתמכרות שלי, 
תשובות: 

1: כשעשיתי צעד ראשון עם הספונסר חשבתי שהגעתי למצב הזה, אבל הראש ממשיך לשכנע אותי שאני יכול, ובכל זאת אני מתחבר מאוד לחוסר האונים של "אבדה לי השליטה על חיי" ומוכן להודות בזה, 

2: כל יום שאני מצליח לא להשתמש ולא לפעול וזאת בלי להיות מחובר לכתיבה חברים ספונסר וכו' גורם לי לחשוב שאני יכול לעשות את זה לבד, 

3: העובדה שבכל פעם אני חוזר אחרי תקופה של שליטה על חיי למצב של אובדן שליטה... ההיסטוריה שלי בעבר ובהווה  שכל פעם חזרתי לבריחה ושימוש, מלמדת אותי גם על העתיד שבלי שינוי אמיתי כך ימשיך גם  להיות, וזה החוסר אונים שלי, אני לא יכול לבד.

שלום חברים יקרים ואהובים, 
בחסד ה' נקי היום,
בחסד ה מחובר,
הבוקר ממש התחיל לא טוב קמתי מאוחר פספסתי תפילה התמרחתי ולא היתה בי נכונות להתחיל את השבוע הזה בכלל.
בחסד ה' פתחתי מעגל עם חבר יקר ותוך רבע שעה מפתיחת המעגל ישבתי לבוש מצוחצח עם כוס קפה טעם וריחני ומוכן להתחיל את היום והשבוע,
איזה כיף שיש לי חברים לשתף! שותפים לדרך!  שיש לי אנשים (אמנם לאט לאט ולא בקצב שהספונסר היה רוצה...)
אני מתחיל להפתח לשתף יותר ובעיקר לחשוף יותר ויותר ופחות להסתיר,
יש לי דרך ארוכה להגיע לכנות, ובכנות אני אומר לכם שאני לא רואה את עצמי מגיע אי פעם לכנות מלאה,
אבל היי היו אנשים במצב שלי ואף גרוע יותר שהצליחו, 
ה' שידע איך להוציא אותם יכול להוציא גם אותי,
הדבר המדהים הוא שפעם בעברי היו לי עשרות חברים שהייתי מדבר איתם על בסיס יומי הייתי מעורבב בכל מה שקורה, חבר של זה ושל זה מכיר את פלוני ואת אלמוני,
אבל הייתי כל כך בודד,
היום יש לי הרבה פחות חברים, התאווה והריכוז העצמי שלי גרמי לי במשך הזמן להתנתק יותר ויותר,  אבל לאחרונה בחודשיים האחרונים אני פחות בודד,
רק להיום כל יום מחדש צעד קדימה ושתי צעדים אחורה...
היום אני בוחר להיות אופטימי להסתכל על הכוס המלאה,
אשתי הולכת לטבול בימים הקרובים ואני פתאום שם לב שזה כמעט נורמלי שלא השתמשתי בכל תקופת האיסור,
הראש הפרפקציוניסט שלי אומר לי לא להתרגש מזה,
אבל אני בוחר להיות אסיר תודה על נקיות של יום על פעולה מחברת על מתנות קטנות,
יחד עם זה לזכור כמה אני חסר אונים, כמה אני יכול בשניה אחת כן כן ממש בשניה אחת (לצערי אני יודע ומכיר את זה על בשרי) ליפול לאותו מקום בדיוק שממנו אני מנסה לצאת,
אני מתפלל להמשיך להיות בתפילה ובתחינה, אל תעזבני אלוקי ישעי!

בדיוק הבוקר קראתי בספרות המומלצת מאוד של אל-אנון, שקשה לי לראות התקדמות בגלל שיש לי ציפיות לא מציאותיות, ואם אני רוצה לראות התקדמות, אני צריך להסתכל איפה אני ביחס למקום שממנו באתי.

איכשהו גם הספונסר אמר לי דברים ממש דומים, מבלי שאפילו העליתי את הנושא.

כשאני חושב על זה, אפילו זה שקראתי הבוקר בספרות של התכנית והתקשרתי לספונסר זו התקדמות עצומה ביחס לטירוף המוחלט שחויתי לפני כשבועיים, שסיפרתי לך עליו.

כשאני שופט את עצמי לפי אידיאלים מוחלטים אז שום דבר לא שווה. צריך כל הזמן לתרגל את זה: אסירות תודה על דברים קטנים מצד אחד, ולא לזלזל בפיצפוצי תאווה (או טינה, פחד וכדו') מצד שני.

שלום חברים יקרים ואהובים קוראים לי עשר שמעון ואני מכור...
תודה טהרני על התובנה הנפלאה, 
בעקבות הדברים שלך ובעקבות תגובה שכתבתי לחבר יקר כאן בפורום (יהודה מ) חשבתי על הדברים ,
אני חושב שהרצון שלי הוא לשנות הכל מהמסד ועד הטפחות!!!!!  בנקיות/בקדושה/בתורה /במדות/בפרנסה /בשלום בית/בכשרון/במראה חיצוני/ בבריאות/ובכל תחום שאני יכול לחשוב עליו,
הרצון הזה הוא אחד הדברים שמעכבים אותי מלעלות סוף סוף על דרך ולהתחיל לחזור לשפיות,
אני זוכר שבכל פעם שהייתי בכמה ימים טובים של חיבור של נקיוות של לימוד תורה של התנהלות כלכלית נכונה ועוד, הראש שלי היה ישר לוקח אותו לתכנונים ארוכי טווח...., "תמשיך ככה עוד שנה יהיה לך כך וכך כסף ותדע כך וכך דפי גמ' בע'פ"
הראש גם היה לוקח אותי לעבר, ומפנטז איך היו נראים החיים שלי לו הייתי מתנהג תמיד כפי שאני נוהג עכשיו, 
וכטבעם של פנטזיות, הם מאוד מאוד מהנים עד שהם התפוצצו לי בפנים... והשאירו חתכים עמוקים וכואבים ....
המחשבות האלה שאני חיב לשנות את כולי "וכולך מום רעייתי ויופי אין בך"... לא נותנים לי להנות מהדברים הטובים, ומהמתנות הקטנות (והמצטברות לאט לאט) שבדרך,

רק להיום אני רוצה לזכור שנכון שהעתיד מפחיד אותי והעבר מדכא אותי ... אבל אין לי אלא את השעה הזאת והיום הזה וטיפה לטיפה מצטרפת..
אני רוצה גם לזכור ששום דבר לא ישביע את הרעב הזה שיש בי לשלמות,  גם אם יהיה לי את כל מה שאני רוצה וכל הפנטזיות יתגשמו תמיד ארצה עוד.
אני יודע את זה כי בכל פעם שקרו לי דברים טובים בחיים תמיד רציתי עוד ולא הייתי מסופק, 
כשעשיתי את השידוך החלומי שכל העולם קינא בי , זה לא סיפק אותי
כשהיתה לי רווחה כלכלית ומה שרציתי יכולתי לקנות ולעשות. זה לא סיפק אותי,
כשמסרתי שיעורים בתורה והקשיבו לי בעיינים פעורות זה גם לא סיפק אותי ,

רק להיום אני רוצה להפנים באמת ולזכור שיש דבר אחד בלבד  שיכול לספק אותי,
חיבור אמיתי לאלוקים!

עשר שמעון כתב on 04 ינו' 2021 17:20:

אוי, שמעון אתה עשר.
כמה תיארת נכון את המצב שלי
כמה אתה צודק

שלום חברים יקרים ואהובים, 
שמי עשר שמעון ואני מכור!

*אוהבים אותך עשר שמעון*

ובכן אם חשבתי והרהרתי והסתפקתי אולי אני לא באמת מכור, אולי אני סתם עצלן דחיין "בעל תאיייווה" וכיוצ"ב,  ה' הזכיר לי שאני אהההמ אההמ....
מכור.
אחרי ימים טובים 'לכאורה', תקופה טובה 'לכאורה' היתה לי מעידה אתמול בלילה , מעידה שראיתי אותה מגיעה ולא ממש עשיתי הרבה למנוע אותה,
בעצם עשיתי קצת..
שיתפתי חבר שהיה איתי בטלפון שיש לי רצון לחפש תאווה, וגם שיתפתי קצת בקבוצה שאני חבר בה,שאני במצב לא טוב...

אבל אחרי כל השיתופים כאילו אמרתי לעצמי, טוב עכשיו ששיתפת בה נראה אם הקסם יקרה,התאווה תמוגג,ותעלם בעשן.... ומכיון שהיא לא שלא נעלמה אלא גברה ותפחה..
הקסם לא קרה,
אני חייב להיות באסירות תודה ולהיות שמח שלא היתה לי מה שנקרא "נפילה" ולא הוצאתי שז"ל... למרות שאני מרגיש הכי מלוכלך בעולם, והאמת שלא ממש השתחררתי עדיין מהרצון להשתמש שהיה לי,

*אוהבים אותך עשר שמעון*

*שריקות ומחיאות כפיים*

המסקנה שאני רוצה להסיק כחלק מתוצאות וועדת החקירה החיצונית שחוקרת את האירוע המצער אמש (אנחנו לא סומכים על מח"ש.....)
היא, ובכן:
אני לא יכול להמשיך להדחיק דברים!  לא יכול לקחת את כל הטינות ההרגשות הקנאות החוסר בטחון העצבים וכו' שיושבים אצלי עמוק ולהדחיק אותם ,להתעלם מהם, לנסות לדחוף אותם מתחת לשטיח ולקוות ולהתפלל שאיכשהו הם יעלמו משם,
זה לא עובד כך,
הלכלוך מצטבר...
ההרגשות הלא טובות שאני מתעלם מהם או מדווח עליהם בחצי פה לכמה חברים לא נעלמים, ואם אני לא עושה עליהם עבודה אמיתית, בשלב מסוים הם ייצאו..
ובשלב מסוים כשהמועקה תגדל, ותבוא איזו אופציה לשימוש או ללגימה אני אהיה באמת ובתמים חסר אונים ולא יהיה לי הכוח והרצון למסור את עצמי לכוח עליון ולהשתחרר,

בשבועות האחרונים אני במועקה, דברים שונים בהרבה נושאים יושבים עלי. החל מהקורונה והשלכותיה, עניינים פיננסים,  ענייני משפחה,  התקדמות מקצועית, התקדמות רוחנית, קנאה בבני משפחה עשירים, דחיינות של מסמכים ודברים לטפל שעולים לי עכשיו, ועוד הרבה דברים, כל זה יישב ודגר אצלי, ויושב ודוגר עדיין,
ועכשיו התוצאות...
הלוואי שמסקנות הוועדה היו מסתיימות עם החלטה לדרך פעולה... אבל אני שבעתי מהחלטות כאלה,
שבעתי מרגעים שבהם "ראיתי את האור" וידעתי בדיוק מה אני צריך לעשות!
עכשיו אני יושב בעוונה וכותב לכם שאין לי מושג מה לעשות,
אבל אני יודע מצעד 2 שלי שיש כוח עליון ויש כוח גדול, שהם יכולים להחזיר אותי לשפיות, 
אני יודע את זה כי שמעתי סיפורים של חברים שהיו במצב שלי ובמצבים קשים בהרבה יותר ובמשך זמן יותר, והוא החזיר אותם לשפיות! (וחזקה אין אדם מנחיל שקר וכו'..)
אני יודע כי הם סיפרו לי שכשהם החליטו למסור לו את החיים שלהם (צעד 3 ) הם חוו חוויה רוחנית ששינתה איתם לגמרי !
זהו זה מה שיש לי להגיד,  נגמרו לי המילים. אוהב אתכם!

אוהבים אותך! גישה מדהימה!

לילה טוב חברים,
אסירות תודה על שבוע מחובר מאוד! באמת שבוע של התקדמות, שבוע שבו עשיתי עבודת צעדים, לנסות להבין את צעד 3,    חשבתי שאכתוב על זה פוסט נפרד להסביר את המורכבות של צעד 3 לאדם חרדי או דתי,       היו לי תובנות והתחלתי לכתוב, אבל כנראה שרצונו נעשה... ובאמצע הכתיבה איבדתי את ההשראה.....
בשבוע הזה התחלתי לאט לאט  ליישם כניעה,    אני עדיין מתרגל ומתרגל את רעיון הכניעה, אבל ככל שאני עושה את זה יותר זה הופך לברור ופחות מורכב,         
אני כבר למעלה מ8 חודשים קורא כאן על כניעה, אבל נראה לי שזה מסוג הדברים (כמו הרבה דברים בתכנית...) שמבינים רק אחרי שמיישמים, קשה להסביר את זה בשכל, אבל באמצעות החוויה אני מתחיל קצת להבין (גם על זה רציתי לכתוב פוסט... האמת היא שכתבתי קצת בשרשור על הירידה בדת, בעקבות הסיפור עם הזמרת ברדיו עיי"ש) 
 עדיין מרגיש ניתוק קצת מאבא שבשמיים , אני עדיין מדבר אליו בגוף שלישי....    מתפלל שהוא יתן לי את מתנת החיבור אליו! את המתנה של קשר אמיתי עם כוח עליון!          
אני מתחיל להפנים שלבד אני לא יכול זה לא רק סיסמא זאת מציאות!  
החיבור הזה הוא הכוח הגדול שלי! ואני חייב כוח גדול בחיים!   

ככל שעובר הזמן ואני יותר ויותר כנה אני מוצא כמה אני אובססיבי, וכמה הראש שלי מספר לי סיפורים,    רק להיום אני רוצה לזכור שזה לא אני, זאת האובססיה,   ואם קופצת לראש איזו מחשבה, או רצון, זה לא אני!!!    זה כמו תיק בעין...כמו גרעפס אחרי חמין ...זו תגובה רפלקסיבית, זאת לא פעולה מודעת!  
 מתפלל לזכור את זה!!!! 
מאוד עזר לי השבוע לפתוח כל יום בכתיבה יומית,   מתפלל לקבל כוח להתמיד בזה,  

 תודה חברים אוהב אתכם!!

אוהבים עשר שמעון אתה עשר.

..