ברוכים הבאים, אורח

מתחיל את המסע בפעם הראשונה
(0 צופה) 

נושא: מתחיל את המסע בפעם הראשונה 14272 צפיות

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122854

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 497 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 422

היי
הצעד הראשון בתוכנית - הודינו כי אנחנו חסרי אונים למול התאווה.
הפירוש בפועל הוא שאנחנו לא יכולים להתמודד לבד למול התאווה כי אין לנו את הכח לכך.
מה שעזר לי להבין את חוסר האונים שלי נוא הכתיבה המפורטת של קורות חיי, מגיל
13, בו התחלתי בשימושים.
ראיתי שחור על גבי לבן איך התאווה הרסה לי את החיים - גירושין  נתק מהילדים, ריב עם המשפחה, ריבים בעבודה, טינות ללא הרף ועוד.
כתיבת הצעד הראשון שמה לי מראה.
זאת הייתה ההתחלה שלי בדרך להחלמה.
ממליץ לך לעשות זאת

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122855

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

אוהב אותך כל כך אחי.. אתה ממש מזכיר לי את עצמי..

אתה כותב מהלב ובלי מחסומים.. פשוט שופך החוצה. זו הדרך..

אוהב אותך מאוד ושוב מאוד מזדהה עם הדברים..

כמוני כמוך.. בדיוק.

אל תלקה את עצמך שזה הרצון שלך.. ככה החליט אלוקים.. וגם המעשים שלך של השנים האחרונות שיצרו התנייה במוח והגוף שלך כבר דורש את זה באופן אוטומטי.

נכנסתי למיטה אתמול בלילה והשתמשתי בכלי היחידי שאותו עוד לא חסמתי (שגם אי אפשר לחסום..) שזה הראש שלי..
ופינטזתי...
"השתכרתי בתוך הראש שלי" מבלי בפועל לעשות כלום.. רק במחשבה.. 
הפלגתי למחוזות רחוקים לעולם של תאווה ובחורות.. 
התגריתי.. ואז עצרתי והלכתי לישון..

לא כועס על עצמי שזה קרה כי זה הטבע שלי וזה מה שהתרגלתי לעשות במשך 20 שנה.. טבעי שזה לא ייעלם ככה בין לילה..

אוהבים!

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122861

  • תורה תבלין
  • רצף ניקיון נוכחי: 101 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 24

אוהבים.
מאוד מאוד מזדהה עם מה שעובר עליך.עברתי את זה אינספור פעמים ..
מציע לך להכיר את תכנית 12 הצעדים. שם תוכל לקבל לא רק נקיות משימושים אלא שחרור מכל הבלאגן הזה בראש והרצון לחפש כל הזמן משו שיטשטש את ההרגשה האמיתית שלך. 
בשביל להכיר את התכנית אתה צריך ספונסר.
אוכל לעזור לך להשיג אחד..
בהצלחה

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122867

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

איך אני מכיר ספונסר שיבין אותי ואת הרקע שלי?

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122873

  • תורה תבלין
  • רצף ניקיון נוכחי: 101 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 24

דרך קבוצות, חברים בתכנית שמכירים אותך..מי שקורא את היומן מסע שלך גם כבר מכיר אותך קצת...

:pinch: אזהרה: ספוילר!

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122874

  • תורה תבלין
  • רצף ניקיון נוכחי: 101 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 24

טעות העניין של הספוילר....

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122875

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1866

ברוך הבא.
ממליץ בתור התחלה, להיות בפורום פה, כמו שאתה עושה.
אבל לקחת את זה לתקופה ארוכה, גם אם תיפול בה (ומסתבר שתיפול, מאחל שלא) תשוטט ותבקר בפורום פה, נגיד במשך חודשיים.
זה יתן לך גם פרספקטיבה על שיתופים, וגם אולי יתחיל לחשוף אותך לאט לאט להתנהלות של מחלימים....

כאן הכרתי את החברים הטלפונים, את הדרך לקבוצות חיות, אבל בעיקר כאן הכרתי את הדרך לדבר על הבעיה....

בהצלחה!

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122878

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

אז אתמול דוקא הלילה הסתיים בסדר ואנחנו מתחילם יום שני (או שלישי לא יודע איך סופרים הרי הפסקתי כבר בראשון בלילה) 
למדתי תורה,ואחרי זה הלכתי להתאמן רצתי בערך חצי שעה וזה עשה לי רק טוב, אחרי זה התגברתי על עצמי ולא לקחתי את הטלפון למיטה,ואפילו לא את הלפטופ,קראתי קצת בשביל להשתיק את המחשבות ונרדמתי, ברוך ה' תודה על עוד יום, 
הבעיה שלי היא שאין לי טיפת אמון שאצליח בתוכנית הזאת אם אני כנה עם עצמי, (ואני חושב שאולי המעלה היחידה שלי היא שאני לא עובד על עצמי ולא משקר את עצמי ולא ממציא תירוצים) אז אם אני כנה עם עצמי אני ודע שאין לי סיכוי!
כמו שכתבתי כבר מבחינתי השינוי הגדול שעושה הפורום זו העובדה שבפעם הראשונה בחיי אני מוציא מהפה אני המילים המפורשות,
יש לי בעיה אני צופה בפורנו,
אני מאונן,
אני לא מצליח לשלוט על זה,
ועיקר התסכול שלי והבעיה שלי זה 'הטריגר'  הלגימה הראשונה כו שאתם קוראים לזה,הדבר הזה שפתאום נדלק לי בראש וברגע שהוא נדלק אני יודע,אין לי סיכוי לא משנה אם אני באמצע יום מוצלח מלא סיפוק עצמי שמחה והצלחה, ברגע שהטריגר הופעל אני יודע מה יקרה, אני יכול לשבת ולראות איזה כתבה על פוליטקה או ספורט וכל דבר אחר ואז מילה אחת או רבע תמונה או מה שלא יהיה מדליק את הטריגר וזהו הלך עלי, 
אני מלא בכעסים,מלא בעצבים ומלא בעצב,
והכי מעצבן ועצוב זה שאין לי על מה, החיים שלי כל כך מושלמים על הנייר, אין לי על מה להתלונן ,גדלתי במשפחה סופר נורמלית, אשתי מדהימה ומושלמת ואפילו יפה, הילדים שלי מקסימים אין לי סיבה לא לחיות את החיים להנות מהרוחניות והגשמיות שלי, אבל במקום אני מוצא את עצמי סובל, גורם לעצמי סבל, ממציא כאבי ראש וכאבי גב בשביל לתרץ את התסכול, הולך לישון עייף ובמקום להרדם מוצא את עצמי טוען עוד דף ועוד דף בטלפון עובר מקטגוריה לקטגוריה ,ואז תוך כדי השיא אני כבר בוכה ומתוסכל אבל זה לא יפסיק אותי מלנסות להשקיט את העצב והתסכול במנה חדשה, 
כמות הכסף,והזמן, שלום בית,זמן עם הילדים,, התקדמות עצמית ,וכו' וכו' שאני מפסיד מוסיפים לתסכול שלי,מה שגורם לי לחפש עוד מנה ועוד מנה...
אני מרגיש שהפסדתי בחיים את יכולת הריכוז שהיתה לי פעם אין לי כוח להתרכז בדבר יותר מכמה דקות רצוף ואין לי ספק שזה בגלל שכל הבפנים שלי בלאגן אחד גדול, 
והכי גרוע זה התקווה !
הזמנים האלה שאני בנסיקה, זמן טוב, עולה ומתעלה מרגיש קרבת אלוקים וקדושת הזמנים, הכל זורם הכל סבבה,אבל גם בתוך העליה אני לא מסוגל להנות כי אני יודע שבוא תבוא הנפילה וכשהיא תבוא היא תכאב הרבה יותר,
אני אפילו לא יכול להנות מהנקיות שלי כי אני מפחד להגיד לעצמי שהשתפרתי והתקדמתי, הנסיון שלי לימד אותי שכל פעם שעשיתי את זה כאב לי יותר, 
ויש לי במה להיות גאה הרי אני נלחם ומנסה מתקין שמירות על המחשב והפלאפון,מנסה להתפלל,מקבל קבלות ואפילו לפעמים מתגבר ממש על עצמי , (לפני כמה שבועות קבעתי פגישה עם **** צמרת משהו לא רגיל שלחתי לה בפייפאל דמי קדימה מאה דולר ויש לי תור ברגע שארצה רק צריך להתקשר ולקבוע ובכל זאת עצרתי את עצמי, אפילו נכנסתי פעמיים לרכב לקחתי בגדים שלא יזהו אותי והתחלתי ליסוע אבל בדרך העסקתי את עצמי עשיתי טלפונים ועוד דברים וככה עברתי את הקריז אבל לא לעולם חוסן) 
אבל גם על מהדברים הטובים אני לא מסוגל לשאוב בטחון, 
אני יודע שיכתבו לי כאן (אם יגיבו...) אתה חזק,אתה עשר, זה לא אשמתך וכו' וכו' וכו' 
אבל הלב שלי שבור האמון שלי בעצמי שבור והאמונה שלי בהקב'ה צריכה חיזוק גדול, 
הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך אמן 

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122879

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 526

דבר אחד אני יכול להגיד אם יש אנשים שהיו במצב שלך והצליחו כנראה שזה אפשרי.
אתה רק צריך להאמין.
וכמובן להתחיל לעשות בנידון.  

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122880

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 497 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 422

מבין בדיוק מה שאתה כותב.
חווה את הדברים באופן דומה.
כשטוב, כשרע, התאווה מחכה בכל מצב.
בתוכנית אומרים - נקי רק להיום.
הכוונה שאנחנו לא צריכים לחשוב יותר מדי על העתיד ולא להצטער על העבר.
הכעסים על מה שקה בעבר והטינות והפחדים מהעתיד הם הרסניים.
אני כל הזמן מנסה להזכיר לעצמי -  רק להיום.

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122909

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

אוקי הולך לישון עןד מעט,( סיפרתי כבר שאני בחו"ל אז השעות שלי אחרות )
שארית היום עברה עלי בסדר יחסית. 
זאת אומרת כיון שמזג האוויר היה יפה אז יצאתי קצת להליכה, וכן יצאו עוד כמה בריות להליכה... היו לפחות שתיים שלבשו ממש ממש חשוף וספורטיבי, ממש בצורה שלא הולכים ברחוב, למזלי הלכתי עם מישהו אז לא יכלתי ממש להסתכל,
אבל גם אם הייתי מצליח להתגבר בעצמי, אני שונא את ההתמודדות, את העובדה שגם שאני מתגבר אני יודע שמחר כנראה לא אתגבר... 
היתה לי שיחה ממש טובה עם אשתי היום הרבה זמן לא דיברנו דברים תכליתיים ועמוקים, 
באמצע היא אומרת לי שהיא מרגישה לאחרונה שהיא מתלבשת לא מספיק בצניעות אז אולי חושבת לזרוק כמה דברים, 
עכשיו אני ממש לא רוצה שתזרוק אותם... אני כל כך אוהב שהיא הולכת בצורה מושכת,
אני יודע שאני זבל של בן אדם כי אני לא מתחשב בעובדה שלאחרים יש ניסיונות, אבל אני רוצה לספר את האמת שאני מרגיש טוב שאשתי הולכת מושך
ואני מרגיש צבוע.... צבוע ושקרן! 
כמובן אמרתי לה שתעשה מה שהיא חושבת ותסמוך על האינטואיציה שלה וכל מיני דברים כאלה 
אבל בלב התפללתי שיעבור לה החיזוק הזה... 
ואני מרגיש ממש זבל בגלל שזה מה שאני רוצה, 
זה לא שהיא מתלבשת בפריצות או קצר ממש, אבל בא נאמר שהיא לא ממש מנסה להסתיר את הנתונים... 
ריבונו של עולם אולי הניסיונות שלי הם עונש שאני לא מתחשב בניסיונות של אחרים??? 
מצד שני גם לפני שהתחתנתי הייתי משתמש מאוד... 
בכל אופן זה מאןד מבלבל אותי 
חונני מאתך חכמה בינה ודעת "

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 10 חודשים על ידי עשר שמעון.

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122928

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

אוקי כמה מחשבות, 
קודם כל בימים האחרונים (מאז יום שני שהתחברתי לאתר ממש והתחלתי לכתוב) אני מוצא את עצמי מבקר כאן כל הזמן, כותב די הרבה עובר על סיפורים של אחרים,
מצד אחד אני מרגיש ויודע שזה טוב בשבילי להרגיש נורמלי, מצד שני אני לא כל כך אוהב את העובדה שאני מבלה בזה יותר מידי זמן ואסביר, 
הרי עיקר הבעיה שלי היא העובדה שאני מנסה להשקיט את כל המחשבות האכזבות הבלבולים שלי בסמים,
ב'ה אני לא לוקח הירואין אבל במקום הירואין אני לוקח פורנהאב... זה בגדול אותו צורך להשקיט את מה שהולך אצלי,
זה מתבטא בעיקר בפורנו אבל לא רק, אני יכול אוהב לראות סרטים וסדרות למרות לא באמת נהנה מהם יותר... כבר לא נהנה מהעלילה,מהמשחק או שום דבר, רק העובדה שיש עכשיו שעה וחצי או שעתיים של שקט בראש, 
אותו דבר ספורט, אני כבר עברתי את הגיל של ההתלהבות שיש לבחור חרדי מגילוי עולם הספורט... אבל למרות זאת אני מסוגל באובססיביות לעקוב אחרי הקבוצה שלי לשמוע פודקאסטים על תוכניות רכש ושיפוץ האיצטדיון למרות שזה לא מענין אותי בשיט! 
כי לפחות זה משתיק את הראש. 
נכון שהסימפטום הכי קשה של הבעיה שלי והכי מפריע זה פורנו, אבל פורנו היא לא שורש הבעיה שלי. 

ומכאן הפחד שלי שהעיסוק התמידי הזה באתר 'שמור עיניך' הוא עוד דרך שלי להעסיק את עצמי על מנת שלא להשאר לבד עם עצמי.
אני יודע שיש הבדל מהותי, כי כאן זה לא 'הסחת הדעת' אדרבה זו 'שימת דעת' כי העיסוק שלי הוא לא להתעלם ממה שקורה אצלי,אלא הפוך זה להתעמת ולהסתכל לזה בעינים,
אבל כמו שכבר כתבתי איבדתי כל טיפת אמון בעצמי ואני לא מסוגל לפרגן לעצמי אפילו על דברים טובים,

בעיה נוספת היא למרות שאני משחק אותה גבר שכותב רק לעצמי ולא מעניין אותי אם יגיבו אני מוצא את עצמי מרפרש כל הזמן בודק תגובות,
כנראה שהעובדה שאני שופך את הלב בפעם הראשונה בחיים גורמת לי לחפש הזדהות או אפילו רק לראות שקוראים אותי, הייתי כל כך שמח אם היה כאן אפשרות כמו בווטסאפ לראות כמה אנשים קראו אותי, 
ולחדשות בהרחבה:
אשתי קיבלה מחזור יוצאים לשבועיים עכשיו,
בעבר השבועיים האלו לא היו קשים לי כל כך. למרות שאני מאוד אוהב להיות איתה, כי מצד אחד יכלתי עדיין לספק את היצר המיני שלי,ומצד שני נהנתי מההפסקה והריגוש החדש, אני קצת מפחד עכשיו פשוט אני לא רגיל שבועיים הפסקה ממש.... (אם אצליח חחחחחחח),
חוץ מזה התחברתי למה שכתב כאן משתוקק בעבר שהקביעות וההספקים חשובים כל בשביל להכניס את החיים לסדר. אבל אני חושב שיכולת הריכוז שלי נפגעה מאוד, וזה מפחיד אותי.
שובה ה' חלצה נפשי....

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122930

עשר שמעון כתב on 21 מאי 2020 15:04:

אוקי כמה מחשבות, 
קודם כל בימים האחרונים (מאז יום שני שהתחברתי לאתר ממש והתחלתי לכתוב) אני מוצא את עצמי מבקר כאן כל הזמן, כותב די הרבה עובר על סיפורים של אחרים,
מצד אחד אני מרגיש ויודע שזה טוב בשבילי להרגיש נורמלי, מצד שני אני לא כל כך אוהב את העובדה שאני מבלה בזה יותר מידי זמן ואסביר, 
הרי עיקר הבעיה שלי היא העובדה שאני מנסה להשקיט את כל המחשבות האכזבות הבלבולים שלי בסמים,
ב'ה אני לא לוקח הירואין אבל במקום הירואין אני לוקח פורנהאב... זה בגדול אותו צורך להשקיט את מה שהולך אצלי,
זה מתבטא בעיקר בפורנו אבל לא רק, אני יכול אוהב לראות סרטים וסדרות למרות לא באמת נהנה מהם יותר... כבר לא נהנה מהעלילה,מהמשחק או שום דבר, רק העובדה שיש עכשיו שעה וחצי או שעתיים של שקט בראש, 
אותו דבר ספורט, אני כבר עברתי את הגיל של ההתלהבות שיש לבחור חרדי מגילוי עולם הספורט... אבל למרות זאת אני מסוגל באובססיביות לעקוב אחרי הקבוצה שלי לשמוע פודקאסטים על תוכניות רכש ושיפוץ האיצטדיון למרות שזה לא מענין אותי בשיט! 
כי לפחות זה משתיק את הראש. 
נכון שהסימפטום הכי קשה של הבעיה שלי והכי מפריע זה פורנו, אבל פורנו היא לא שורש הבעיה שלי. 

ומכאן הפחד שלי שהעיסוק התמידי הזה באתר 'שמור עיניך' הוא עוד דרך שלי להעסיק את עצמי על מנת שלא להשאר לבד עם עצמי.
אני יודע שיש הבדל מהותי, כי כאן זה לא 'הסחת הדעת' אדרבה זו 'שימת דעת' כי העיסוק שלי הוא לא להתעלם ממה שקורה אצלי,אלא הפוך זה להתעמת ולהסתכל לזה בעינים,
אבל כמו שכבר כתבתי איבדתי כל טיפת אמון בעצמי ואני לא מסוגל לפרגן לעצמי אפילו על דברים טובים,

בעיה נוספת היא למרות שאני משחק אותה גבר שכותב רק לעצמי ולא מעניין אותי אם יגיבו אני מוצא את עצמי מרפרש כל הזמן בודק תגובות,
כנראה שהעובדה שאני שופך את הלב בפעם הראשונה בחיים גורמת לי לחפש הזדהות או אפילו רק לראות שקוראים אותי, הייתי כל כך שמח אם היה כאן אפשרות כמו בווטסאפ לראות כמה אנשים קראו אותי, 


מתחבר מאוד , גם לי זאת מחשבה שעלתה היום לראש . אפילו הפורום קיבל אצלי קיצור דרך בדפדפן באופן אוטומטי .
מצד שני היום זה היום השלישי שלי ובלי הפורום לא נראה לי שהייתי מצליח להמנע . כמה שעות יכולתי לשרוף על צפייה טפשית ולסיים את היום ללא משמעות כלל.
בלי קשר לנושא יש לך אחלה כתיבה ואני מוצא את עצמי מזדהה עם התמודדות שלך.

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122934

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

כבר כמה פעמים שראיתי חברים שכותבים על כך וגם בתכנית נתקלתי הרבה פעמים בזה וגם הספונסר שלי דיבר איתי על זה בתחילת הדרך.. על להחליף התמכרות בהתמכרות..

אני לאחרונה חזרתי לשחק פוקר בפייסבוק וזה בא אצלי גם בקטע אובבסיבי ושל בריחה ואני מוצא את עצמי ממש מבזבז על זה שעות לפעמים במקום לעשות דברים אחרים מועילים...

יש חברים שייעצו לי שאכן זה לא דבר טוב כי אני מחליף התמכרות בהתמכרות..

אבל דווקא הספונסר שלי אמר לי תגיד תודה עד לפני כמה חודשים היית מבזבז את הזמן הזה על פורנו וסרטוני תאווה ביוטיוב...

וגם חבר תכנית מאוד קרוב אמר לי על זה שיש גישה שנקראית harm reduction
הורדת סיכונים

למשל יש נרקומנים בחו"ל שמזריקים כל הזמן במזרקים משומשים וכדי שלא יהיה להם מחלות המדינה מספקת להם מזרקים חדשים נקיים..

זה דוגמא קיצונית מאוד.. אבל יש דוגמאות אחרות על אנשים שהיו מכורים לזונות ולמין לא מוגן והם עובדים בדרך אחרת של אוננות ופורנוגרפיה בלבד...

שוב על מנת להקטין את הסיכונים..

ברור שהאידיאל זה להפסיק לגמרי מכל סוג של בריחה כלשהו ולעשות עבודה אמיתית וטובה על הנפש ולהתעסק בדברים חיוניים והכרחיים בלבד כמו לימוד התורה הקדושה תפילות עזרה בבית לאישה לילדים...

אני באופן אישי לא שם.. אז אני מרשה לעצמי כרגע (ומעדיף) שאם אני לא מצליח כרגע לעצור את הבריחות האלה אז שכשאני כבר בורח לפחות לברוח לפוקר ולא לפורנו.

אותו דבר איתך.. אם אתה מרגיש שאתה יכול כרגע להוריד לגמרי כל סוג של בריחה לך על זה. אם זה יקשה עלייך ותיפול חזרה לפורנו אז אדרבא ממליץ לך לחיות כאן בתוך האתר הזה - זה עדיף.

אוהבים!!

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 10 חודשים #122935

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

קשה לי, 
דיברתי היום עם 'אסירותודה', זאת הפעם הראשונה בחיים שלי שדיברתי בקול על הבעיה שלי,
והוא שם לי מראה מול הפנים.
הוא אמר לי ישר אם אתה רוצה להעזר בכלים שלנו אתה חייב חייב לקחת את הסיכון של חשיפה, 
ואני שואל אותו 'מה אי אפשר בקבוצה טלפונית' 'אי אפשר דרך חבר אחד' ספונסר' אבל הוא מתעקש אם אתה רוצה שנעזור לך אתה חייב להחשף. 
עכשיו תבינו אני פשוט לא מסוגל, 
לא מסוגל 
המעמד שלי הפרנסה שלי,כל החיים שלי תלויים במעמד שלי, (ככה זה בעלמא דשקרא...) אם אסכן את המעמד שלי אני מכניס המון אנשים למעגל הנזק שלי, 
אני כל חיי הייתי שם משפחה ואז שם פרטי, אני לא יכול להרחיב אבל אין סקטור כמעט בציבור החרדי שלא מכיר את המשפחה שלי,
ובשבילי להחשף זה בושה וסיכון, 
אני בטוח שלכל אחד זה קשה ולכן אני מצדיע ומעריך את כל מי שעשה את הצעד הזה, 
אבל אני פשוט לא מסוגל,
השיחה הזאת מתסכלת אותי, כי אני יודע ומבין שהוא צודק, 
ברור שהוא צודק,
החשיפה לשמש היא הרפואה היחידה 'לתאווה יבקש נפרד' אומר הפסוק, הנפרדות הזאת ההסתרה החיים הכפולים הם משרשי הבעיה, 
אבל לא יכול להיות שהוא צודק ואני צודק?
אני מרגיש כמו גר שבא להתגייר ובית הדין משלחים אותו, אומרים לו עזוב זה לא בשבילך, בשביל לבדוק אם יש לו את תכונת העקשנות את התכונה היהודית... 

ומאז השיחה שלנו אני חושב לעצמי, 
מי אמר בכלל שאני מכור? 
אז נכון שהרבה פעמים אני לא מסוגל להפסיק, ונכון שקשה לי לא להסתכל,וקשה לעבור שבועיים נקיים... 
אבל אני לא אובססיבי, אני מסוגל בלי בעיה לעבור שבוע בלי, אפילו שבוע וחצי... וכן היו לי גם תקופות יותר טובות,
אולי אני בסה'כ בעל תאווה כמו כולם נברא אצלי יצר הרע, 
אבל מי אומר שאני צריך 'גמילה' 
ובלב אני זוכר,
זוכר את הפעמים שאמרתי טוב אפסיק ומצאתי את עצמי חוזר,
זוכר את הפעמים שאחרי שמסרתי שיעור תורה ודברנו יחד והתחזקנו ביחד, אז כן אחרי השיעור ישבתי להרגע על הספה ו... הדלקתי את הטלפון ו...סוף
אבל מי אומר שאני מכור? 
ועוד דבר מאז השיחה עם איתו אני מרגיש יאוש ויאוש הרי גורם לדבר אחד, מחשבות ,פתאום אני מוצא את עצמי מסתכל על עוזרת הבית... מתי בחיים שלי הסתכלתי על הפיליפינת הזאת????
השיחה הזאת היתה קשה לי
הושע עבדך אתה אלוקי 

זמן ליצירת דף: 0.69 שניות

Are you sure?

כן