זהו.. זה משהו שאף פעם לא היה לי באסירות תודה.. והראש מספר לי שזה יהיה הדבר החם הבא הדבר שיציל אותי וייקח אותי לחיים מאושרים ושמחים וימלא בי את כל החסר! 
הריגוש הזה של קשר חדש.. מסתורי.. דיסקרטי.. אפילו לא במובן של מין בכלל.. רק בצורה של קשר רומטני של לדבר דברי אהבה איתה ולקבל ממנה.. 

יודע שזה בסה"כ שקר שהראש שלי מספר לי כדי להחזיר אותי לביצת התאווה. אסירות תודה שהשיתוף על זה בבוקר עם חברים מאוד עזר לי להשתחרר מזה... 
אבל זה היה משהו חדש עבורי שלא חוויתי עד כה.. להתרגש בצורה מינית עד כדי כך רק מפנטזיה של קשר ושיחה עם מישהי ואולי נשיקה במקרה הכי גרוע... לא יודע.. לא משהו שחוויתי בעבר.

אוהבים!

היום ה-381. 

א.ת על עוד יום נקי מפעולות תאווה.. לא ברור מאליו..

לא הייתי הכי שמח רוב היום.. אבל שקעתי בעבודה ובהתקדמות במשימה שם. אסירות תודה על זה.

היה המון חשק ומחשבות על הבחורה משבת.. אסירות תודה שלא זרמתי עם זה.

הגעתי הביתה והתפתח ויכוח עם האישה שגלש לריב.. סביב הרגלי האישות שלנו.. לא נעים ומתסכל אותי.. מרגיש שגם שאני בא ממקום של לעשות טוב אני מקבל התנגדות ומקלות בגלגלים וצינון מאישתי.. חבל.. מבעס אותי וגורם לי לרצות לזרוק את הכל..

מזל שאין לי את האפשרות הזאת.. שהסבל שם הרבה יותר גדול.

מתפלל לשפיות. תודה שאתם איתי בדרך.

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. כתיבה יומית. כתיבת צעדים. כתיבת צעד 4. טלפון לספונסר (שלא ענה). 6 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. קבוצה חיה בזום.
מספר מעידות: 0
קושי: 2

אוהבים רבנו

אסירות תודה גדולה !!

עכשיו אני מבין למה לא עונה לי כל היום בטלפון עד בדיוק השעה שאני מתפלל מנחה ולא יכול כבר לענות.

אוהב אותך אחי !!!!

אצלי ריב עם אישה זה מתכון מעולה לנפילה,
כל הכבוד שאתה יודע שבנפילה רע יותר

אוהבים אותך מתרפא היקר
נראה לי שאתה מתאר מצב שמראה שההחלמה אצלך מתקדמת 'רק להיום' בחסדו יתברך, אשריך.
אני גם הרגשתי עם הזמן שהנקיון וההחלמה החזיר לי יכולת להתרגש ולהרגיש דברים יותר עדינים,
תמללתי בעבר הרצאה שהייתה מאד חזקה בשבילי,
שבה מטפלת מסבירה את התהליך שאתה מתאר קורה לגברים נשואים רגילים בכל העולם.
זה בפורום לגברים נשואים - קישור
מתפלל שיהיה לתועלת, ושאבינו מלכנו הרחום והמיטיב ימשיך להיות בעזרנו במעלה דרך ההחלמה
באהבה
'פנימה'

אמן! אוהבים! אקרא תודה על השיתוף של המאמר.
כן, גם אני התחלתי להרגיש באמת שזה סוג של רגרסיה עבורי.. חזרה לימי קדם.. לימים של התיכון שהפנטזיות האלה היו מרכז חיי ורוב שימושיי...

עדיין מפנטז עליה.. עדיין לא עזב אותי. אבל בפנטזיה שלי היא זורקת עצמה עליי ואני בורח..

גם לתוך הפנטזיה נכנס לי ההרס והסבל של אחרי..

זה לא יוביל אותי לשום מקום.. לא יקדם אותי.. לא ימלא אותי.. לא ייתן לי את מה שחסר לי.

מתפלל לאלוקים לשפיות ולוותר שם על הרצון העצמי שלי.

אוהבים

יפה מאוד, שילבת את הרע שבפנטזיה בתוך הפנטזיה, אנסה גם
תודה רבה ובהצלחה!

מעתיק לפה הודעה שכתבתי לחבר בפוסט אחר, רוצה שזה יהיה חלק ממסע שלי:

אתמול עוד שיחה מבעסת עם האישה.. אחרי שרבנו. אומרת לי שירד לה החשק להיות ביחד ושזה הרבה מושפע מהמחלה שלי.. גם מהיחס הלא טוב שלי אליה אבל גם מהמחלה שלי מהעובדה שהיא יודעת שאני נמשך לנשים אחרות ומסתכל עליהן.. שהיא רואה את העיניים שלי מרצדות כשאני הולכים ביחד בחוץ..
מסתבר שהיא רואה הכל.. שמה לב להכל.. אפילו שאני מנסה להסתיר.. וגם בגלל שלפעמים אני בכלל לא מנסה להסתיר..

ואני פשוט מסתכל בה בחוסר אונים.. מזדהה איתה אבל אין לי מה לעשות.. זה אני כך ברא אותי אלוקים... זאת ההתמודדות שלי... האמת? זה קצה קצהו של ההתמודדות האמיתית..

אם היא רק הייתה יודעת את המחשבות שלי.. את הרצונות שלי בפנים.. את הפנטזיות שלי...

הרגשה שלא משנה כמה אני מנסה דברים חיצוניים עדיין מושפעים ממני ומשפיעים עליי.. אין לי מה לעשות שם.. מרגיש לגמרי חוסר אונים.

זה גורם לי לרצות להשתמש.. לחזור לשימושים.. אולי לנהל רומן ולהתעלם מאישתי ומהרגשות שלה.. אולי אפילו להתגרש ולהתחיל חיים חדשים...
אבל אני יודע שהכל זה עצת היצר.. עצת המחלה שלי שרק רוצה שאחזור להשתמש..

מוריד את הראש בכניעה.. בפני אבא שבשמיים. יודע ומבין שזהו רצונו עבורי.. שהוא איתי ועוזר לי לעבור גם את הנקודות האלה והמשברים האלה.. ששום דבר לא מהווה סיבה עבורי להשתמש. ששימוש רק יחריף את הבעיה ויגרום לי לסבל הרבה יותר חזק..
מודה לאלוקים שעוזר לי לזכור את זה גם ברגעים הקשים האלה - רק להיום.

אוהבים!

פנימה
תודה רבה על המאמר, הוא מקיף מאד.
אצלי, השימושים לכל צורותיהם, היוו פתרון למצוקות.
במקום לגעת במקומות הכואבים, לחשוף אותם, בחרתי לברוח למקום בו אני שוכח מהכל ומתרכז רק בדבר אחד, לעיתים נעים, לעיתים מסוכן, אבל מקום בו לכמה שעות אין בוס על הראש, אין טלפונים כועסים, אין משימות דוחקות, אין בעיות בבית עם האשה, ההורים.
כשאני בוחן לאורך ההיסטוריה מה קרה אחרי תקופה של שימושים, אני רואה שהתרסקתי. 
אף רומן לא הצליח לפתור את המצוקות שלי
הן רק התעצמו:
נוצרו בעיות חדשות
התגרשתי
התנתקתי
התעצבנתי
פגעתי
רק כשהגעתי לתוכנית 12 הצעדים של SA התחלתי לטפל באמת בבעיות העמוקות שלי.
הבנתי לעומק ששימושים לא פותרים כלום, רק מזיקים
הגעתי לקרקעיות עמוקות מאד
מקומות אפלים מאד
מפחידים מאד.

אני מנסה להתחבר לכח העליון שבשמים שימלא אותי
שיעזור לי

צריך רק לזכור שאצל אסתר פרל אין לא ברור לקשרים מחוץ לנישואים. בספר האחרון שלה זה בולט במיוחד. אז צריך לבחון כל דבר מדבריה בשבע עיניים.

היום ה-382....

התותחים הכבדים התחילו לרעום.. כנראה שרק חשבתי עד עכשיו שההתמודדות שלי קשה ..

הריב עם האישה מסרב להסתיים.. היום בבוקר לפני שהלכתי לעבודה באתי לתת לה נשיקה והיא בתגובה אמרה לי שהיא לא נרדמה כל הלילה.. ששאלתי למה היא ענתה "בגלל כל המחשבות, הכאב הסבל"..

עוד פעם להכניס לי את זה לפרצוף... גם ככה לא חרא לי מספיק עם עצמי שצריך לקבל גם חרא ממנה..

הלכתי לעבודה. התקשרתי לחברים שיתפתי עליתי לקבוצת הבוקר.

שלחתי הודעה שאני אוהב אותה עם לבבות ושיהיה בסדר שלא תדאג.
לא רק שזה לא הרגיע אותה זה שוב הכניס אותה למטר של הודעות... דברים הזויים...
שהתכנית לא עובדת לי שאני עדיין מסתובב במקומות של זונות ומסתכל עליהם ורוצה ל***ן אותם... שהיא מאמינה גם שכבר עשיתי את זה... 
שרק הולך ליותר ויותר קבוצות ונעלם יותר מהבית ומצד שני המחלה ממשיכה
שהבטחתי לה שאחרי שנה זה יורד \ נעלם ועכשיו אני אומר לה שזה תהליך וזה לוקח שנים...
(מאיפה לעזאזל היא הביאה שאמרתי לה שאחרי שנה זה נעלם?! אני לא האמנתי בכלל שאצליח להחזיק שנה נקיות אז איך יכלתי להגיד שזה רק לשנה התהליך הזה?! לא מובן)

בקיצור.. הכל התהפך עליי שוב.. כאילו רק אתמול היא גילתה שאני סקסוהוליסט ושאני בתכנית..
חזרנו לנקודת ההתחלה.

קשה לה.. והיא סובלת.. ורע לה ומר לה והיא אבודה ולא יודעת מה לעשות עם עצמה וכו' וכו' וכו'...

ואני מצד אחד מבין אותה... אני מבין שהיא לא מבינה את זה את מה שעובר עליי לכן היא נפגעת אם אני מסתכל על מישהי שווה וחושב עליה... זה פשוט כל כך ברור לי שזה לא מבחירה שלי שאני שבוי שם... שאני כאילו בגלל שאני כבר לא כועס על עצמי אז אני מצפה גם ממנה שלא תכעס עליי...

אני צריך להזכיר לעצמי תמיד שהיא לא מכורה... אז היא כנראה לא תבין לעולם...
אני צריך לקבל את זה שהיא מרגישה ככה ...

אבל הפחדים צצים. והדאגות. והכעסים.. והרצונות..... אוייייי הרצונות......

אם היא גם ככה מאמינה שהלכתי לזונה אז אולי אלך וזהו?

באחת ההודעות שלה היא כתבה לי - חשבתי על זה... אני רוצה שאם תלך לזונה תגיד לי. אני לא איפרד ממך.. אבל אני רוצה לדעת.
חשבתי על זה ומקסימום אתה תשכב עם זונות ואני ואתה לא נשכב נישאר חברים טובים ונגדל את הילדים ביחד וזהו.

ואין לי מושג מאיפה זה נפל עליי ומה הקשר זונות עכשיו איך הגעת לזה לעזאזל??.....

חוסר אונים אמיתי... לא יודע איך להגיב לא יודע מה להגיד.. מרגיש שהכל מתפרק לי בפנים ודווקא עכשיו... דווקא עכשיו.....

בקיצור המשכתי לכתוב לה מגילות דפים על גבי דפים והיא המשיכה לענות לי בחצאי תשובות ובקושי ענתה...

בסוף זה נגמר בזה שהיא מרגישה אבודה לגמרי ושאני אברר לנו על טיפול זוגי..

אז לגבי הטיפול - אם מישהו מכיר מטפל זוגי (עדיף עם התמחות במקרה של בעל מכור למין ועדיף שיהיה חרדי ואם לא חרדי אז לפחות דתי) אני אשמח להמלצות...

ולגבי כל שאר ההרגשה החרא שאני מרגיש בלב..... רוצה למסור את זה לאלוקים אוהב.

אני לא מבין את רצונך ממני אבא... לא מבין. דווקא אחרי כל המאבק המטורף הזה של השנה השלמה+ במקום להגיע למקום של קצת נחת ושלווה דווקא ההיפך זה מה שקורה לי ? אבל ברור שאני לא אבין... כי אני בשר ודם.. ואני רואה רק את הכאן ועכשיו ואתה רואה את כל התמונה כולה.

אין לי ספק שזה לא עונש ... אין לי ספק אני לא חושב ככה לרגע..

להיפך
אני יודע שאתה עושה לטובתי. אני יודע שאני אמור לעבור את זה דווקא עכשיו.. את כל הבלאגן הזה..
ואם אישתי לא תרצה שנישאר ביחד והיא תרצה להתגרש, ואני אצטרך לשלם לה דירה + מזונות על 4 ילדים ולחיות מ1500 שקל בחודש - אז זה כנראה רצונך עבורי וכנראה שיהיה לי הכי טוב שרק יכול להיות מהמצב הזה...

אז אני לא דואג אבא... אני מסיר את הדאגות ממני... את הפחדים האלה... גם את הפחדים שאלך להשתמש עכשיו ואזרוק הכל לפח... מוסר הכל אלייך אבא יקר. הכל ממך והכל לטובה. וכמה שאני סובל היום ומסתובב עם המועקה הזאת בפנים וצריך לעבוד ולדבר עם חברים במשרד כאילו הכל בסדר - זאת המתנה שלי אלייך אבא. אני מקבל באהבה את כל מה שאני עובר! אני יודע שאתה דואג לי. יודע שאתה דואג להביא אותי למקום הכי טוב בעולם עבורי! ולא רק בעולם הזה.... אלא לנצח נצחים.



אוהב אתכם ותודה שאתם איתי בדרך.

אז נכון להיום ב-24 שעות האחרונות:
כתיבה בפורום. שיחה עם הספונסר. קבוצה טלפונית. 4 שיחות עם חברי תכנית.
לא כתבתי היום
מעידות: 1
קושי: 4

מתרפא היקר
מאחל לך שתמשיך בתהליך ההחלמה המדהים שאתה עובר.
מה שאשתך מרגישה שייך לה, אתה צריך להתרכז בהחלמה שלך.
זה מה שאני עשיתי ועושה, כשהאישה מזכירה לי את הבגידות שלי אני אומר לה שאני מבין ואני בתהליך החלמה, וזהו. לא מפתח שיחה על זה.
אמר לי בעבר חבר ותיק - הן שוכחות וסולחות, והוא צדק.

תאמין או לא, אבל זה לדעתי סימן טוב.

זה סימן שאשתך מרגישה בטוחה מספיק לידך לשתף אותך בכל הדברים האלה.

תחשוב אם יש מישהו אלכוהוליסט ששותה כל היום, אשתו ברור שלא תשתף אותו בכלל, כי מבט אחד בפרצוף השתוי שלו והיא מבינה שאין בכלל עם מי לדבר.

אבל נניח שאחרי שהאלכוהוליסט עבד קשה והיה נקי שנה, פתאום אשתו מגיעה אליו ובוכה שהיא עצובה ורע לה.

והאלכוהוליסט כזה "מה ? מה נסגר איתך ? למה לא בכית ככה שהייתי שתוי, המצב היה פי 1000 יותר גרוע אז !"

התשובה היא פשוטה: אכן, המצב הרבה יותר טוב עכשיו, וזה בדיוק הסיבה למה היא מרגישה צורך לשתף איתך את התחושות האלה עכשיו.

ברור שזה היה נחמד אם היא הייתה משתפת את התחושות הקשות האלה בעוד 25 שנים, אחרי שתהיה נקי כבר עשרות שנים ומנטור עולמי ומפורסם של תוכנית 12 הצעדים, אבל מה לעשות ? היא החליטה לעשות את זה עכשיו.


בכל מקרה, זה בהחלט ניסיון קשה, אולי הניסיון הכי קשה שיהיה לך - כי זה פחדים קשים שנוגעים לחיים שלך, כל הנוחות שלך וכל השגרת חיים שהיית רגיל אליו, פתאום התנפצה, וכל הפחדים של גירושין וממון וכדומה פתאום צפים. בטח רועדות לך הידיים.
שתה כוס מים, תירגע, היא לא נפרדה ממך אז, היא לא תיפרד עכשיו.
זה רק אומר שהיא רואה את היחסים ביניכם ברמה חדשה, והיא מצפה ממך ליותר כעת, כי היא רואה שאתה מסוגל לעשות יותר.