רובין אתה פשוט לוחץ על הכפתור בתפריט שנקרא Abort

זה מבטל את כל השינויים שמחכים לזמן המתנה כדי לקרות.

רק מעדכן שבסוף חתכתי מוקדם מהעבודה ונסעתי לקבוצה, עשיתי עוד 2 שיחות טלפון עם אנשים על הדרך וגם קראתי בספרות כך שמבחינת פעולות אני חושב שעשיתי היום את כל הפעולות האפשריות של התכנית.

אסירות תודה שחזרתי הביתה וירדתי עם הילדים לגינה וקצת השתפר המצב.. 

מתפלל לאלוקים ליום טוב מחר ולשבת מחוברת ושלווה.

אוהבים

איזה קטע, לא שמתי לב לכפתור הזה עד עכשיו.

היום ה-365.

שנה.

ספירה משנית 22 ימים ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

אסירות תודה על עוד יום נקי, לא מובן מאליו.
בתאריך הזה בדיוק לפני שנה השתמשתי בפעם האחרונה.. 
עדיין זוכר את השימוש הזה.. עדיין מתגעגע לפעמים. עדיין שוכח איפה אני ומה אני עושה ואת התהליך שאני נמצא בו.. שוכח לפעמים כמה סבלתי במחלה.

אבל זה לא ציון דרך.. אז לא אדבר על השנה ועל מה שעברתי בה, רק אסכם את היום. את ה24 שעות האחרונות.

בלילה היינו אמורים להיות ביחד אני ואישתי אבל שוב רבנו.. 
היא סיפרה על שכן שצעק עליה שנפל לה לכלוך מהפח אשפה והתנפל עליה ואמרה שזה בגלל שנאה לחרדים אמרתי לה שהוא בחור מקסים חייכן תמיד אומר לי שלום בחיוך ושואל לשלומי כך שזה לא נראה לי הסיבה... אמרתי לה שהוא כנראה רב עם אישתו או לכי תדעי מה עבר עליו.. והוא פשוט הוציא את העצבים שלו על הבנאדם הראשון שהוא נתקל בו ובמקרה זו היית את..

לא רק שזה לא ניחם אותה אלא פתאום כל האש הופנתה כלפיי.. ואת כל העצבים והפגיעה שלה היא הוציאה עלי. אז עוד ערב הלך לפח.

קמתי בעצבים ואמרתי לה חבל שבאתי לדבר איתך בכלל ידעתי שהייתי צריך לחכות לך פשוט במיטה וזהו..

והלכתי לישון. עצבני.

בבוקר קמתי ונסעתי לקבוצה. מסרתי מסר ושיתפתי והתפללתי לאלוקים כל היום להצליח להיות בקבלה של אישתי ושל פגמי האופי שלה.

עשיתי קניות היו קצת מבטים על מושאי תאווה על אף שפתחתי מעגל אבל כן הצלחתי לפרקים פשוט ללכת עם הראש למטה בכניעה.

זהו שבת קודש נכנסת.. מתפלל לשפיות ולשבת נקייה טהורה ומחוברת.

אוהב אותכם ותודה שאתם איתי בדרך!


אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: 6 שיחות טלפון עם חברי תכנית. כתיבה בפורום. שיחת טלפון לספונסר. קבוצה חיה.
מספר מעידות: 0
קושי: 2

אח יקר שלי.
אני מחכה למסר לציון שנה,
אמרת שיהיה.
אני חולק עליך אגב,
שנה זה ציון דרך משמעותי שצריך לתת עליו את הדעת!
צריך לשמוח בו.
תקנה עוד בקבוק בירה לכבוד שבת ולכבוד זה.
תקנה ממתקים לילדים.
למה לא.
לא הבנתי למה אתה לא רואה את זה כך אלא סתם כעוד יום.
שבת שלום ומבורך.

היום ה-366.

שנה ויום.

23 ימים ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

אסירות תודה ענקית לאלוקים על שבת טובה, מחוברת, כיפית. עם המשפחה עם הילדים עם אישתי.

אסירות תודה שלא היו אירועים חריגים ולא היו ריבים.

היו כמה סיוטאציות שיכלו להגיע לריב, היה איבוד עצבים קצת גם שלי וגם של אישתי ברגעים מסויימים אסירות תודה שזה לא קרה בו זמנית כך שזה לא התפתח לבלאגן.

אני חייב לשלוט בכעסים שלי, כלפי הילדים כלפי אישתי. חייב לעשות שם עבודה. חבל.. אני סתם הורס לעצמי.

בלילה היינו יחד אני ואישתי והיה גרוע.. לא כ"כ יכול לשתף כי זה יותר מידי אינטימי.. אבל לא היה טוב והיא הלכה לישון עצבנית.

מתפלל לאלוקים להיות יותר בנתינה במקום הזה.. אני רואה שאני מגיע למקום של אפתיות וחוסר אכפתיות כלפי אישתי ואני חייב לעשות פעולות של אהבה ונתינה מהצד שלי אקסטרה כדי "לכפר" על התלות והריצוי בה שיורדים.

מתפלל לשפיות וליום נקי ומחובר מחר עם המון עשייה בעבודה. מתפלל לאלוקים שיעזור לי לצאת ולוותר על פגם האופי של העצלנות שלי ולעבוד על המשימה בהשתוקקות במרץ ובאהבה!

אוהב אתכם ותודה שאתם איתי בדרך.


אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום.
מספר מעידות: 0
קושי: 1

אוהב אותך חבר יקר!
כפיים על השנה, כל הכבוד!
כנ"ל מחכה לשמוע ממך

היום ה-367.

שנה ויומיים.

ספירה משנית 24 ימים ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

היה לי יום לא קל היום..
בשבת בערב יחסי אישות לא טובים עם אישתי ששוב השאירו משקעים וטעם רע.. והרגשה לא טובה אצלי.

קמתי עם זה היום בבוקר. עם המועקה הזאת בפנים. ראיתי שאני רגיש מאוד לתאווה.. היה קשה לוותר על מבטים בדרך לעבודה..
באיזשהו שלב בדרך ראיתי מושא תאווה בביגוד ספורט עושה הליכה ואחרי כמה דקות חזרתי לחפש אותה.. אסירות תודה שהיא לא הייתה .. אבל כן פעלתי על תאווה שם כשחיפשתי.

שיתפתי המון בבוקר את הרגשות שלי ואת הרצונות וכתבתי צעדי 4 על עצמי ועל אישתי. זה עזר לי להשתחרר.

רוב היום ניסיתי לעבוד ולהתקדם במשימה בעבודה ללא כל כך הצלחה. לקראת הערב נכנסה איזה משימה דחופה שדיי תפסה אותי לשעתיים. אסירות תודה על כך.

עליתי לקבוצת יום ראשון בזום, כשבדרך בנסיעה הספקתי לראות מושא תאווה מאוד חשופה ברכב בפקק, עצרתי בשולי הכביש כדי לתת לה לעבור ולסוע לידה שוב ולגנוב עוד מבט - פעולה שנייה של תאווה היום.. חוסר שפיות. חסר אונים מול בנות עם חלק עליון חשוף.

הקבוצה והמסר שהיה בה מאוד חיברו אותי. חזרתי הביתה סידרתי את הביתה כמשך כחצי שעה את כל הבלאגן של הילדים לנחת רוחה של אישתי. אסירות תודה על יציאה מעצמי ועזרה בבית.

מתפלל לאלוקים שאצליח להיות עם אישתי הערב ממקום של נתינה. להשתחרר מהדאגות והלחצים שמלווים אותי בכל פעם שאנחנו נכנסים למיטה.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. קבוצה טלפונית. קבוצה חיה בזום. כתיבה יומית. כתיבת צעדים. כתיבת צעדי 4. טלפון לספונסר. 11 שיחות טלפון לחברי תכנית.
מספר מעידות: 2
קושי: 5

כל הכבוד מתרפא יקר .
אתה ממש עושה דרך של מתאבד ..
וזו אכן הדרך להצלחה .
ממש ראוי להערצה , אוהבים אותך איש יקר.
בהצלחה בהמשך , ולא להוריד את הרגל מהדוושה.

רוצה לשתף שאני חסר אונים מול התאווה. מרגיש בגל תאווה חדש שעולה לאט לאט.. והקריז מתגבר... והרצונות לפתוח את הפלאקי ולחפש סרטוני תאווה מתחדשים...

ראיתי מושא תאווה מאוד רציני עבורי היום בבוקר... חשופה לגמרי.. מדהימה.. לא איכנס לפרטים למרות שמאוד רוצה.. חסר אונים מול הגוף החשוף שלה והפנים.. הלכתי אחריה להציץ עליה כשהיא באוטו ואחרי זה שיפרתי מיקום כדי שהיא תעבור לידי שוב ואוכל לראות אותה מזווית שמשקיפה עליה קצת מלמעלה עד שהיא נסעה. 

וכל זה תוך כדי שאני בקבוצה הטלפונית של הבוקר...

אני חסר אונים ומתנהג בחוסר שפיות טוטאלי. לא מצליח לעצור מול הרצון ללגום עוד.

אסירות תודה שלא פתחתי את הפלאקי כרגע.. ושלא יצאתי לשוטט... אבל זו מעידה שלישית שלי ביומיים....

מתפלל לשפיות ולעזרה מהקב"ה..

בירכתי אותה ושיתפתי את זה כמה פעמים בטלפון, רוצה גם לשתף כאן.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

היום ה-368.

25 ימים ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

אסירות תודה על יום נקי, לא מובן מאליו.
הקושי הולך ומתגבר.. הגל מתרומם לו לאט לאט.. המחשבות מתגנבות פנימה. הרצונות. הרצון ללגום משהו.. לראות..

אסירות תודה שהמשך היום היה נקי, עבדתי והייתי מרוכז בעבודה ובפעולות חיבור במהלך היום. בערב הלכנו לפארק עם המשפחה ועוד זוג חברים. היה יחסית לא הרבה פריצות דווקא.. המון חרדים.. פה ושם בחורה חצי ערומה אסירות תודה שדיי ויתרתי על מבטים.

מתפלל לאלוקים לעוד יום אחד שפוי נקי ומחובר. רק להיום.

אוהבים!


אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. קבוצה טלפונית. כתיבה יומית. כתיבת צעדים. טלפון לספונסר. 7 שיחות טלפון לחברי תכנית.
מספר מעידות: 1
קושי: 5

אתה גיבור אמיתי! מקווה שהגל ידעך לו היום

היום ה-369.

ספירה משנית 26 ימים ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

רוצה לשתף שאני מרגיש ריקנות.. שיעמום.. חוסר ריגוש בחיים.. מרגיש כאילו החיים הפכו להיות פשוט שורה ארוכה, אינסופית של ימים שבאים זה אחר זה.. ללא כל התקדמות בשום דבר.. תמיד דמיינתי את התקופה הזאת של ניקיון בעברי כמשהו אחר... כהרגשת שלמות אופפת וחמימה.. בה הכל ורוד.. היחס לחיים.. חיוך מרוח באופן קבוע על הפרצוף.. הרגשה של עשייה של אושר אמיתי..

מרגיש היום שאני אחרי שנה של נקיות שאני פשוט כל יום ויום עומל רק כדי "להעביר" את היום.. ולהגיע ליום שאחריו מבלי להשתמש.. החיים מרגישים לי סיזיפיים מתמיד.. שגרתיים.. בנאליים.. משעממים.. הולך לעבודה.. מתקשה עם המשימה.. מתפלל לאלוקים שיעזור לי לעבוד.. חוזר הביתה.. עוזר בבית.. הולך לקבוצות.. מדבר עם חברים במהלך היום.. עוד שבת מגיעה.. וכך החיים עוברים לי מבלי שאני מרגיש שום הנאה אמיתית.. לא מצליח למצוא אושר בדברים הקטנים (או הגדולים) שאלוקים נתן לי...
באישה אוהבת ומדהימה בבית בפרנסה טובה שפע ילדים מדהימים.. רואה את הכל כשיעמום אחד גדול.. זה החיים שלי? ככה אני רוצה להעביר אותם? בית עבודה בית עבודה קבוצה בית עבודה שבת פארק עם הילדים בית... וכמובן שהראש אומר לי שעם תאווה בחיים הכל נהייה מעניין.. מרגש.. נפילות ירידות עליות בכיות... קריזים למעלה למטה.. רכבת הרים אמיתית...

מרגיש היום שאני פשוט נכנסתי לאיזה שביל ארוך וענק ומשעמם ללא כל ריגוש וללא כל הרגשת התקדמות... אפילו הכסף בבנק נשאר אותו דבר כל חודש... הדבר היחידי אולי שמתקדם זה המשכנתא שממשיכה לרדת מחודש לחודש... שעוד 27 שנה נסיים לשלם אותה..

מתפלל לאלוקים שיעזור לי לראות את הטוב. להבין שזה רק יום כזה.. תקופה כזאת.. יש הרבה לאן להתקדם והרבה מה לעשות. הרבה מה לתת והרבה מה לקבל גם מבלי להשתמש בתאווה. מתחנן לאלוקים שיעזור לי להבין את זה.. אחרת אני אמצא את עצמי חזרה משתמש בתאווה.

נשארתי נקי היום באסירות תודה גדולה לא מובן מאליו. היו כמה מבטים היום, בדרך לעבודה ובחזור ממנה, וגם כשיצאנו לצהריים במסעדה עם חברים מהעבודה הייתה שם מושאת תאווה מושלמת שהיה קשה לי מאוד לוותר על מבטים.. אבל אסירות תודה שכמה פעמים ויתרתי על לחזור שוב כדי לראות מישהי, מה שראיתי היה רק מהמקום שבו הייתי לצורכיי או בנסיעה.

נסעתי לקבוצה בערב, תוך כדי הקבוצה הייתי קצת מנותק ורצו לי המון פנטזיות של שימוש בראש.. עד שהתחלתי להרגיש מועקה. 
ידעתי שאני צריך לשתף את זה ולשחרר, שיתפתי בקבוצה ואחריה חיפשתי חבר טלפוני שיוכל לשמוע שיתוף מפורט של הדמיונות שלי. עשיתי כמה טלפונים אבל אף אחד לא ענה.. וגם בסוף כשמישהו ענה לי הוא היה חייב לנתק באמצע השיתוף שלי..

אז המשכתי את השיחה עם אלוקים.
פירטתי לו הכל, כי הוא הרי כבר יודע מה רץ לי בראש..
והתחננתי לעזרה. ודיברתי איתו מעומק הלב ובכנות עד שכמעט בכיתי..

אסירות תודה על שיחה מדהימה עם בורא עולם. שיחה מהלב כמו שהרבה זמן לא הייתה לי! 

וזה עזר ברוך השם. מרגיש שהשתחררתי מהפנטזיה הזאתי.

מודה לאלוקים על עוד יום נקי אחד לאוסף. לא מכוחי.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. קבוצה טלפונית. כתיבה יומית. כתיבת צעדים. כתיבת צעד 4. טלפון לספונסר. 6 שיחות טלפון לחברי תכנית. קבוצה חיה.
מספר מעידות: 0
קושי: 4

מתרפא יקר!
אשרייך!!
אשריך שאלו הם ה'בעיות' שלך!
קצת בנאליות, קצת שיעמום.
אתה יודע למה אשרייך?
כי הגעת לשלב, (לעניות דעתי כמובן)  שבו אתה נקי והנפש שלך רוצה רוחניות.
רוצה לינוק, בקדושה, בטהרה,
אני יודע מה שאני אומר מנסיון אישי מאוד בתחום!
הדבר היחיד! שיכול להוציא אותך מזה זה לימוד תורה!
כן, 
ממש ככה.
לימוד תורה.
לא שיעור.
חברותא!
תקבע לעצמך חברותא עם איזה ידיד קרוב הספק קטן כל יום, זמן לא רב.
וככה כל יום יקבל את המשמעות שלו. את הייעוד שלו.
אני נותן לך פה עצה זהב, ששמעתי מהמשגיח שלי בישיבה, וזה מאוד מאוד עזר לי.
הידיעה שבהמשך היום יש לך חברותא ואתה מתקדם איתו, לומד איתו הספק קבוע יום יומי הוא מאוד מאוד ממלא.
זו הצעתי הקטנה ממני עליך,
אם תנסה תצליח.
אוהב.
הלוחם613.

תודה רבה אחי!! אתה השלישי שאומר לי את זה היום... אז כנראה שזה באמת נכון וזה המצב.

מתפלל לאלוקים לחזור להתקרב שוב לפעולות שמקרבות אותי אליו יותר - לימוד תורה, תפילות, מעשי חסד. אמן.

היום ה-370.

שנה ו-5 ימים.

ספירה משנית 27 ימים ללא שוטטויות או אתרים.

אסירות תודה על יום נקי עם המון עשייה, התקדמות בעבודה במשימות, מסירת מסר צעד ראשון שמאוד התרגשתי לקראתו משום מה.

במהלך היום התקשרתי לחבר תכנית מאוד מאוד ותיק.. שנקי מעל 10 שנים.. מישהו שאני מאוד תופס ממנו בהחלמה ומתרגש ממנו ומחזיק ממנו ממש כגורו של החלמה ומודל לחיקוי. התקשרתי אליו פעם אחת עד היום כשהייתי במשבר כשהקטנה שלי נולדה ועמדתי ליפול. והתקשרתי שוב אתמול והוא חזר אליי היום.

דיברתי איתו על היובש שאני מרגיש.. השיעמום.. כל מה ששיתפתי אתמול.

אסירות תודה שהוא ממש ממש עודד אותי והפיח בי כוחות מחודשים!!

הוא אמר לי כמה דברים ומה שאני רוצה לציין מהם זה שקודם כל שנה נקיות זה רק תחילת הדרך.. כמו שתואר באוניברסיטה או דוקטורט או לימודי רפואה זה לוקח 4, 5 או אפילו 6 שנים.. כאן אני לומד איך לתקן את עצמי ואת הפגמים שלי וזה לוקח שנים בדיוק כמו תואר.
ודבר שני הוא אמר שאני עובר ניתוח לב פתוח בלי הרדמה. בלי משככי כאבים בלי סימום שכל החיים לקחתי.. אז אני מרגיש את הכאב.. חי אותו.. אבל כמו בכל ניתוח בסוף הוא נגמר ואתה מבריא! 

זה נתן לי המון המון כוחות בעיקר ההזדהות שקיבלתי ממנו! נזכרתי שבאמת בכל המסרים ששמעתי בתחילת הדרך, מסרים של שנתיים שלוש או חמש שנים ניקיון היו הרבה יותר חזקים ועוצמתיים ממסרים של שנה..

עבודת הצעדים במשך שנים עושה את שלה ואתה אשכרה משתנה לאט לאט ואני מאמין בזה! וזה נותן לי המון מוטיבציה להמשך הדרך.


לסיום בערב הלכתי עם אישתי לחתונה של משפחה שלה. הלכתי להביא בירה מהבר וקלטתי את הברמנית מושא תאווה באמת לא מהעולם הזה.... לא הייתה מביישת את הסרטוני פורנו הכי טובים שאני מכיר...

אסירות תודה שהשפלתי מבט. לא הסתכלתי לה על המקומות הבולטים והחשופים למרות שמאוד מאוד התאוויתי. יצאתי החוצה קלטתי עוד 2 אורחות חשופות לגמרי, ויתרתי על מבטים גם שם.

יצאתי החוצה התקשרתי לחבר למסור חוסר אונים ולהתפלל לקב"ה שיעזור לי לוותר על הרצון שלי להסתכל עליהן. ובאסירות תודה ענקית הוא עזר לי.

בהמשך רציתי שוב בירה, ביקשתי מאישתי שתלך להביא לי. לא רוצה להתקרב למאורת הנמרים הזאתי...
בהמשך אישתי קראה לי לבוא לידה היא עמדה ליד הבר- אמרתי לה שעדיף שלא עם כל הפריצות שם... אז היא יצאה החוצה וישבנו לבד אני והיא בשולחן בחוץ בכיף ופטפטנו.

בהמשך המשך הברמנית יצאה החוצה והתיישבה מולי על ספסלים כאלו נוחים... בדיוק כשרציתי ללכת לשבת שם ולעשן.. ידעתי שאם אני דווקא עכשיו הולך אני לא אוכל להימנע ממבטים עליה.. חיכיתי שתקום ותחזור לעבודה ורק אז הלכתי לעשן שם.

עשיתי פעולות מאוד מאוד בוגרות היום שאין לי ספק שהן לא מכוחי.. ידעתי שכל מבט קטן יכול להכניס אותי לבלאגן. וכן גם התגאיתי קצת שאני זוכה לעשות את רצונו של אלוקים. שזה מה שהוא רוצה ממני.

אסירות תודה שמסיים את היום הזה נקי מפעולות תאווה. לא מובן בכלל. בייחוד לא ביום שהייתי בו בחתונה חילונית...


בדרך גם עלינו על סטארט אפ מטורף... נראה לי.. מחר רוצה לדבר עם חבר ולראות אם כדאי ללכת על הכיוון הזה.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. קבוצה טלפונית. כתיבה יומית. כתיבת צעדים. כתיבת צעד 4. טלפון לספונסר. 7 שיחות טלפון עם חברי תכנית. מסירת ציון דרך שנה.
מספר מעידות: 0
קושי: 3