שלום חברים יקרים שלי.. רוצה לשתף שאני מאוד מנוהל. אני ואישתי החלטנו לאחרונה לחפש לעבור לבית קרקע עם גינה.. בשביל הילדים.
בהתחלה רצינו לקנות אבל הבנו שזה יקר מידי, אז החלטנו שנשכיר את הבית שלנו ונשכור בית קרקע. אני כמה ימים מחפש ומסתכל באיזור ולא מצאתי משהו טוב, ואתמול בערב פתאום קלטתי מודעה חדשה, נכנסתי אליה וראיתי שזה פשוט הבית המושלם.. הרבה מעבר למה שחיפשנו.. הרבה הרבה מעבר.. ובמחיר שרצינו.
אמרתי לאישתי שצריך למהר מאוד כי זה ייחטף. התחלתי להתרגש ממש מהמציאה, ובבוקר התקשרתי למפרסמת, היא ישר אמרה שהיא העבירה את זה למתווכת ושמחר אתקשר והיא תתן לי את הפרטים.
ניסיתי לשכנע אותה שאני ממש רציני ורוצה לסגור מבחינתי וחבל לעבור דרך המתווכת כי זה לשלם סתם חודש שכירות, לא הצלחתי.
המשכתי לדבר איתה ומסתבר שהיא מכירה את אבא שלי (הבית נמצא ממש ליד החנות אופניים שלו) היא אמרה לי תראה אני יגיד לך בכנות פרסמתי את הדירה בצהריים ועד 10 בלילה לא הפסיק הטלפון לצלצל.. ואני לא יכולה להתעסק עם כל המבול הזה של הטלפונים אז אני מעבירה למתווכת.
ניסיתי גם דרך אבא שלי, הוא התקשר אליה ודיבר איתה, היא מכירה אותו, הוא אמר דברים טובים עלינו בתור שוכרים וכו'. היא לא הסכימה לרדת מהמתווכת, אז הוא אמר לה שתגיד למתווכת היום כשהיא חותמת איתה שההסכם הוא בלי קשר אליי שאני הגעתי לפני כן ושאם היא תסגור איתי אז לא אצטרך לשלם לה דמי שכירות. היא הסכימה ואמרה שאתקשר אליה מחר בבוקר.

אני מאוד מאוד מנוהל מהסיטואציה והתחילו לצוף לי טונות של רגשות לא טובים.

התחילו לי תהיות וטענות כלפי בורא העולם.. למה לאחרים יש בית כזה ולי אין.. ואין לי שום יכולת גם לקנות בית כזה שעולה 4-5 מליון לפחות.. ולמה אני צריך כמו מסכן לרוץ ולרדוף ולנסות ולהתאמץ כדי להגיע לבית כזה.. וגם בכלל מה הסיכוי שאצליח? כל כך הרבה אנשים רוצים...
מספיק שיבוא עכשיו מישהו יותר כריזמטי ממני או עם כושר שכנוע.. ויחטוף את זה..
או מישהו יותר אמיץ שיסגור איתה מבלי לראות את הדירה בפועל..
או מישהו עם יותר כסף ממני שפשוט יציע לה יותר כסף (כי המחיר שהיא דורשת הוא דיי נמוך..)
אני מנוהל מכל הפחדים האלה.. והדאגות האלה.. ורגשות הקנאה והחוסר אונים ובכמה שאני תלוי בקב"ה.. אני מבין שעליי למסור לו את הכל אבל אני לא רוצה למסור לו אני רוצה שהוא יסדר לי שזה יהיה שלי... ופה בדיוק הבעיה..
ועוד מחשבה שרצה לי בראש זה שאני פונה למקום הזה של למסור לאלוקים מתוך מקום של חוסר אונים ומסכנות ולא ממקום של באמת אמונה וביטחון בהשם שהכל ממנו ולטובה.. וזה מתסכל אותי..

והתסכול הזה באופן ישיר גורם לתאווה לגאות. רואה כבר איך אני שולח מבטים.. איך הפנטזיות מתגברות.. איך הרצון להשתמש מגיע..
כאילו.. זה מה שיפתור לי עכשיו את ההרגשה של התסכול הזה.. זה יעביר לי את הבעסה.. יחליף אותה לבעסה אחרת...

אני מאוד מאוד מפחד.. שאם זה יקרה ומישהו אחר ייקח את הבית, אני אתפרק. ואיכנס להרס עצמי ואלך להשתמש רק מתוך מקום של ההרס עצמי והמסכנות והרגשת הקורבן..

וכמובן שזה רק יעשה לי יותר רע.


אני מתפלל לאלוקים בנוכחותכם שיעזור לי לוותר שם. ולשחרר. ולצאת מהאובססיה המטורפת הזאת להשיג את הבית הזה כאן ועכשיו.

האמת היא שרק אלוקים יודע מה טוב עבורי... לא משנה כמה אני חושב שהבית הזה יהיה מושלם עבורי יכול להיות שהבית הזה יהיה הקבר שלי... אני חייב לשחרר ולתת לאלוקים את השליטה ולהבין שלא הכל מתנהל כמו שאני רוצה, פשוט מהסיבה שמה שאני רוצה זה לא תמיד מה שטוב לי. ואלוקים מסדר הכל מלמעלה ואם זה שלי אז זה שלי ואם לא אז לא.

אני מתפלל לאלוקים שאם זה טוב ונכון עבורי אז שזה יהיה שלי ושיעזור לי לצאת מהאובססיה המטורפת של לנסות להשיג את זה. ואם זה לא, שיעזור לי לקבל את זה שמישהו אחר ייקח את זה ולא אני. ולא להיות בהאשמה עצמית וחוסר קבלה של תכונות האופי שלי שלא הצלחתי לשכנע אותה או שלא התאבדתי על זה בעיניים עצומות או שהתקמצנתי על 200 שקל בשכירות.

אוהב אותכם ותודה שאתם איתי בדרך.

מתרפא כתב on 05 אוג' 2020 11:24:

אי אפשר לדעת, תחשוב למשל על בחור בשם מוחמד שרצה לקנות דירה ליד הנמל של ביירות בלבנון, ועכשיו מברך את אללה במרומים על זה שהתחרט ולא קנה, כי עכשיו אין נמל בביירות וגם אין ביירות.

אז איך אומרים ? גם זו לטובה

שאלוקים יעזור לך למצוא את הדירה שאתה אוהב.

חחחחחח

לגמרי לגמרי....

זה המקום האמיתי שאני רוצה לשחרר ממנו.. ההבנה והאמונה הפשוטה שרק אלוקים יודע מה טוב עבורי. ושהוא רוצה רק את הטוב עבורי. ושאם זה טוב לי, אז זה יהיה שלי כי אלוקים אוהב אותי.

שאלה שעולה לי לראש זה, אבל מה אם זה טוב לי אבל גם למישהו אחר זה טוב? למה שאלוקים יעדיף אותי על פניו?...

הרבה שאלות פילוסופיות כאלה שעולות לי שאין לי עליהן תשובה...

אבל זה כנראה רק בגלל שאני מוגבל...

כנראה שבמציאות, אם זה טוב לי וגם לעוד מישהו, אז שנינו נקבל את זה. אני או הוא סבית הזה, והשני בבית אחר, שאולי הוא הרבה יותר טוב ואפילו יותר זול.. אלוקים לא מוגבל הרי...

באמת צריך לשחרר שם ולתת לאלוקים וזהו.


לפעמים בחיים... באמת מתפוצץ איזה מפעל או נוחת טיל על הבית ואנחנו מבינים ואומרים תודה כי רואים בפועל איך ניצלנו... אבל לא תמיד רואים את זה במוחש.. לפעמים ההרס שהיה נגרם לנו הוא רוחני ולא פיזי..

צריך להתחזק באמונה שאלוקים יודע לנהל את העולם גם מבלי שאני אנסה לעזור לו...


אוהבים

היום ה-356.

13 ימים ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

אסירות תודה על עוד יום נקי ללא פעולות תאווה.

היה קצת יותר קושי היום מאתמול.. בעיקר בגלל הנושא של הדירה שניהל אותי.. והמחשבות שקפצו..
בבוקר לא כ"כ שלטתי בעיניים שלי וחיפשתי תאווה בדרך לעבודה וגם מצאתי..

גם בעבודה היו כמה מושאי תאווה עם לבוש חשוף שדיי היה קשה לי לוותר שם על מבטים.. אסירות תודה שזה לא השפיע עליי יותר מידי ולא צללתי לתוך זה.

עבדתי טוב והתקדמתי בעבודה ובמשימה. סה"כ נהניתי מהיום הזה.

שוב זוקף את זה לחיבור הגדול ולכל הפעולות שעשיתי היום.. מקווה שאני על דרך המלך.

מבחינתי זה נס כי בעבר עם כל הלחץ שהיה עליי היום הייתי בוודאות הולך להשתמש.. אז א.ת על הנס שאלוקים עשה איתי היום ששמר עליי נקי.


אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבת בוקר, כתיבת צעד 6, כתיבת צעד 4 ועשיית צעדי 5-6-7 עליו, 9 שיחות טלפון עם חברי תכנית, קבוצה חיה של יום רביעי.
מספר מעידות: 0
קושי: 2

יפה מאד !!!

אתה מסודר ברוך השם כותב ומשתף את הכל, וזה יהיה לאות לאנשים הבאים אחרינו וביחד איתנו שהצעדים עוזרים לנו רק כשעושים אותם באופן יסודי.

אוהב אותך מאד !

תודה רבה אחי!! אוהביםםם

היום ה-357.
ספירה משנית 14 יום ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

אסירות תודה על עוד יום נקי. אסירות תודה שכנראה הבית קרקע הזה לא היה בשבילי, ואלוקים סידר לי את זה על הצד הטוב ביותר גם שאראה את הדירה וגם שאני ואישתי נרד ממנה, ולא השאיר אותי עם טעם של החמצה.

כשיצאתי לעבודה ראיתי מושא תאווה מאוד חזקה שלי.. מישהי שאני מזהה וראיתי כמה פעמים בעבר בשכונה.. דוגמנית (במקצועה) ולבושה חשוף מאוד.. לא הצלחתי לוותר על מבטים במיוחד שהיא נעמדה צמוד אליי ברמזור על האופניים החשמליים שלה... אסירות תודה שלא פעלתי על זה מעבר למבטים עד לאור הירוק ברמזור שנסעתי.. בירכתי אותה לאחר מכן והתפללתי עבורה, אבל מחשבות עליה דיי ליוו אותי שוב ושוב במהלך היום.

סה"כ בעבודה התקדמתי יפה ועבדתי והיום עבר דיי בקלות. 

הלכתי לעשות קניות בערב והיו שם המון מושאי תאווה.. לא כ"כ הצלחתי לוותר על מבטים לצערי.

אישתי יצאה עם אמא שלה ואחותה והילדים היו בבית עם בייביסיטר והראש אמר לי לנצל את זה לסיבוב שוטטות לילי במקומות הומי פריצות.. אסירות תודה שהתקשרתי לחברים פתחתי מעגלים וויתרתי על זה רק להיום.

ביום ראשון אנחנו נוסעים לצימר 4 ימים בצפון.. מאמין שאהיה פחות מחובר ואעשה פחות פעולות תכנית.. מקווה שזה לא יגרום לי לניתוק או חס וחלילה לנפילה.. מקווה שאצליח לחזור ולהמשיך מאותה נקודה בה עצרתי.

ניתוק מפעולות תכנית בד"כ מביא אותי למקום מאוד לא טוב.. ואני חושש מזה מאוד..

מתפלל לאלוקים שיעזור לי לשים את כל החששות בצד ולהנות מהחופש הזה שכ"כ חיכינו לו.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.


אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה יומית, כתיבת צעדים, 9 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. 
מספר מעידות: 1
קושי: 4

היום ה-358.
ערב שבת קודש.
15 ימים ספירה משנית.

אסירות תודה על עוד יום נקי. על יום מחובר. יום שהתחיל בקבוצה חיה בבוקר שבדרך לשם וגם במהלך היום ראיתי בו כמה וכמה מושאי תאווה מאוד גדולים עבורי. על חלקם ויתרתי לחלוטין על מבטים חלקן לגמתי קצת.. אסירות תודה שלא נשאבתי לזה ולא פעלתי מעבר למבט.

הספונסר לא זמין לי זה היום השלישי.. יום ראשון אני יוצא לחופשה בצפון עד חמישי ולא ממש יצא לנו לדבר לפני.. מקווה שנחזור לקשר רציף בהמשך.

חסר אונים מול מבטים. חסר אונים מול בנות יפות וחשופות בלבוש מינימאלי צמוד או בגדי ספורט.

המשך היום הייתי לביתי, שיחקתי עם הילדים ועשינו להם בריכה אצל הדודה וחגגנו יומולדת לאמא שלי. היה כיף.

נכנס לשבת באווירה טובה. עייף אך מרוצה.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!
שבת שלום.

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: 3 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה חיה. קבוצה טלפונית. 
מספר מעידות: 0
קושי: 2

היום ה-360.

אסירות תודה על עוד יום נקי. יום עם המון משפחה וילדים. הגענו לצימר ברוך השם הכל הסתדר כשורה. אחלה מקום נהנים.

בבית שגרים מול הצימר עשו מסיבת יומולדת לאחד הילדים והמקום התמלא באמהות יפות וקשה היה לוותר שם על מבטים... במיוחד על השכנה שגרה ממול לצימר שהיא מושא תאווה מאוד חזק עבורי מבחינת המראה שלה והלבוש..

לא יכלתי שלא לגנוב מבטים לעברה ולחפש אותה והדמיונות גם לא איחרו מלהגיע..

רוצה להזכיר לעצמי שאני חסר אונים מול זה.. אסירות תודה שהתקשרתי לחבר בערך השיחת.טלפון.היחידה שלי היום ושיתפתי את זה וזה עזר לי להשתחרר ולוותר שם.

מתפלל לאלוקים לסיעתא דשמיא מחר. לא לחפש שם ולא להתבונן שם להיות עסוק נטו במשפחה שלי ובטיול ובלהנות !

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.
אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: 3 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. שיחה עם הספונסר. כתיבה בפורום.
מספר מעידות: 2
קושי: 3

360..איזה מספר..
אשריך מתרפא על ההתמודדות העיקשת כנגד היצר!!
אח יקר מאוד!!

תודה רבה חברים יקרים! השם יברך אתכם שאתם קוראים מגיבים ועוקבים! ונותנים לי הרבה הרבה כוח להמשיך לשתף!

היום ה-361.

אסירות תודה על עוד יום נקי, לא מובן מאליו. 
אסירות תודה שלמרות שאנחנו בחופשה מצאתי את הזמן בעשר ורבע לעלות לקבוצת הבוקר ולשתף את אשר על ליבי. מאמין שזה מאוד מה שעזר לי להרגיש מחובר היום!

שיתפתי לגבי הקנאה שאני מרגיש כלפי אלו שגרים ממול הצימר - וילה מדהימה גדולה בריכה חצר ענקית 2 ג'יפים בחניה אישה רזה סקסית מדהימה.. לכאורה כל מה שבנאדם רוצה בחיים ..

אבל אני יודע שגם אם כל זה היה שלי, וגם אם היו לי 7 וילות כאלה זה לא היה משנה הייתי באותו מצב בדיוק.

מי שלא שמח בחלקו לא שמח לא משנה מהו חלקו.

וגם הבנאדם שגר שם, אם הוא לא מעריך את מה שיש לו ומסתכל אצל אחרים אז הרי שהוא מסכן בדיוק כמוני.

איך שמעתי פעם את הרב ארוש אומר- האושר אינו תלוי במציאות כלל - אלא ביחס למציאות!

מתפלל לאלוקים לשמוח בחלקי. להסתכל על מה שיש לי. להיות מאושר מזה. להתרכז בזה ואך ורק בזה.

באישה הטובה שנתן לי, בילדים המדהימים והבריאים, בעבודה, בפרנסה, בבית משלי, בעבודת התכנית והצעדים והחברים. באמונה! בתפילות! בזה שאלוקים הוא חלק מהחיים שלי ואני זוכה לשתף אותו כל רגע ורגע.

ירדנו במהלך היום לנהר הירדן, הייתה קצת פריצות והמון מושאי תאווה מסביב, נגיעות כאלו.. אסירות תודה שרוב הזמן ויתרתי. ושגם בפעמים שלא לא שקעתי לתוך זה. 

מתפלל לאלוקים לעוד יום שפוי מחובר ונקי.

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: 3 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. שיחה עם הספונסר. כתיבה בפורום.
מספר מעידות: 0
קושי: 2

היום ה-362.

אסירות תודה על עוד יום נקי.

רוב היום היינו בצימר כך שלא הייתה כמעט תאווה בכלל.

לקראת הערב ירדנו לטבריה לטיילת.. המון המון מושאי תאווה מכל המינים והסוגים. אסירות תודה לאלוקים שכמעט ולא היו מבטים שניים. וגם אלה שהיו היו קצרים מאוד ותוך הודאה בחוסר אונים ולא שקעתי לתוכם או נכנסתי לאי שפיות.

אסירות תודה לאלוקים ששמר עליי היום ועזר לי להישאר מפוכח ומחובר. אסירות תודה על כ"כ הרבה ויתורים.

מחר חוזרים הביתה, לשגרה. מתפלל לאלוקים שאמשיך בקו הטוב - בפעולות בחיבור ובויתור על התאווה. אמן.


אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: 3 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. כתיבה בפורום.
מספר מעידות: 0
קושי: 2

תודה רבה אחי! אוהבים!!

היום ה-363.

היום סיימנו עם הצימר, ארזנו הכל ויצאנו. נסענו לסוג של חי כיף כזה עם מלא חיות וקשקושים. היו המון מושאי תאווה ואחת יוצאת דופן מהסוג שטורפת את כל הקלפים מה שנקרא.. שעליה אי אפשר לוותר...

אסירות תודה שהלכתי הצידה עשיתי שיחת טלפון לחבר תכנית למסור את החוסר אונים. אני ממש חסר אונים מול נשים כמוה ספציפית עם התווי פנים גוף ולבוש האלה.. וכל התוספות למינהם.. 
אסירות תודה שמתוך הרבה הזדמנויות להתבונן בה וללגום הסתכלתי רק מספר מצומצם של מבטים.

אח"כ משם החברים שלנו המשיכו לחוף הים בכינרת לעשות על האש ואישתי לא רצתה היא רצתה לחזור הביתה למרות שהשעה מוקדמת לא היה לה כבר כוח ולי היה קשה לקבל את זה והתבעסתי עליה. היא גם טענה שיהיה פריצות בחוף והיא לא רוצה ואני התווכחתי איתה שזה שטויות... בקיצור חצי מהנסיעה חזור עברה בבעסה, באמצע עצרנו להתרענן ודיברנו וככה השתפרה האווירה ואז קניתי מאיזה ערבי מברגה של makita שידעתי שעולה לפחות כמה מאות שקלים טובים וקניתי ממנו ב170 שקל אחרי משא ומתן ארוך ומפרך... ובסוף הסתבר שזה זיוף זה בכלל של של מאקיטה והרגשתי ממש פראייאר...

חזרנו הביתה ו​הלכתי לקבוצה בערב קבוצת הבית שלי אבל לא כ"כ הייתי מחובר.. 

חזרתי הביתה אחרי שאישתי התקשרה כבר לשאול איפה אני ושאני אבוא לעזור לה להשכיב את הילדים וזה התסיס אותי התלות הזאת בי ולמה את מחכה לי בשביל להשכיב אותם?! תשכיבי אותם לבד בעצמך ואז התחיל שוב ויכוח שעלה לטונים גבוהים והעכיר את האווירה...

בקיצור המצברוח לא משהו.. וכמובן שהראש ישר מושך לכיוון של תאווה.. מתפלל לאלוקים להישאר בשפיות להישאר מחובר ולחזור מחר לשגרה ולכל הפעולות בהצלחה.

אוהב אותכם ותודה שאתם איתי בדרך.

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: 4 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. כתיבה בפורום. קבוצה חיה.
מספר מעידות: 0
קושי: 3

אוהבים אותך!

ושהאתגרים והקשיים האלו לא ישברו אותך,
בסוף הכל חולף .

מתרפא כתב on 12 אוג' 2020 19:11:


הי מתרפא, שכחתי משהו - אם הפכתי את pluckeye ל delay time של 0, ואז התחרטתי, איך אני מבטל את זה ?
אני פשוט עושה delay time מחדש וזהו ?

היום ה-364. (מחר שנה)

ספירה משנית 21 יום ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

היום עובר עליי יום קצת יותר קשה לצערי...

הריב הכעסים כלפי האישה והטינות דיי מנתקים אותי.. וגורמים לי שוב לרצון לברוח לתאווה..
אני מדבר עם חברי תכנית שלא נקיים שנפלו אתמול ושלשום ואני מקנא בהם באיזשהו מקום...

גם לחזור מטיול וחופשה לשגרה של עבודה זה משהו שהוא תמיד קשה לי ולוקח לי כמה ימים...
אני מתבעס לסוע לעבודה ומתבעס להיות בבית... מרגיש מועקה כזו.. והאוטומט זה רצון לברוח לתאווה.. והפנטזיות מתחילות...
גם קשה לי מאוד להשתחרר ממושא תאווה שראיתי אתמול (שכתבתי עליה פוסט נפרד) ומהדמיונות שם.. ומהשקרים שהראש שלי מנסה למכור לי (ואף מצליח...)

אני מתפלל לאלוקים שיעזור לי לעבור את היום הזה בנקיות... בלי לפעול על תאווה...

כתבתי צעדי 4 על אישתי על מה שהיה אתמול ובכלל.. אני חייב להשתחרר מהרגשות האלה..

היא הייתה באמת בסדר שלחה לי בבוקר הודעות וחיוכים ודיברנו על הערב שנהיה ביחד וכו'... ואני פשוט מרגיש חרא בפנים ואני לא יודע למה ...

בא לי לבכות ואני אפילו לא מצליח להבין ממה..

קשה לי היום.. מאוד.. 
מתפלל לאלוקים שיעזור לי לעבור רק את היום הזה.

אוהבים

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: 7 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. כתיבה בפורום. כתיבת בוקר. כתיבת צעדים. כתיבת צעדי 4. שיחת טלפון לספונסר. קבוצה חיה. קריאה בספרות.
מספר מעידות: 0
קושי: 5