מצחיק ומשמח ונותן הרבה תקווה.
אוהבים מאוד!

שבת שלום לכל החברים היקרים.

אסירות תודה שאני זוכה להיכנס לשבת ממקום טוב.

אתמול לפני שעזבתי את העבודה נכנסתי לאיזה אתר חדשות חילוני (שפתוח לי בפלאקי.. שלא סגרתי עדיין..) לראות כתבה על הרב מחולון שנעצר וכו', לקראת סוף הכתבה הופיע פתאום במשבצת קטנה בצד פרסומת לכתבה הבאה, על איזשהי בחורה אושיית רשת באינסטגרם ובכתבה ראו אותה מתעמלת בחדר כושר.. בביגוד לא צנוע וחשוף..

באוטומט חיפשתי את הכתבה הזאת וצפיתי בה... התגריתי מאוד ונכנסתי לאי שפיות..

עליתי עם חבר על הקו והצלחתי לוותר על נסיעה לשוטט בתחנה מרכזית אבל לגמתי כל מה שנקרה בדרכי בדרך.. ובחורה אחת ספציפית הוציאה אותי מהריכוז לגמרי ממש כשהגעתי מתחת לבית..

עברתי אותה תוך שאני לוגם לחלוטין מגופה החשוף.. עצרתי כעבור 200 מטר מתוך מטרה שהיא תעבור שוב לידי ואלגום שוב.. והראש צועק לי תיסע מכאן תיסעעעע....
ויתרתי נסעתי עצרתי שוב אחרי עוד 100 מטר לא מצליח לוותר איך תוותר על ראייה כזאת איך!? אין בי את הכוחות... שוב מוותר נוסע מסתובב לחזור מוותר חוזר לבית שיגעון שלם וכל זה כשאני עם חבר על הקו והוא משתף אותי באשר על ליבו...

בסוף החלטתי לשתף אותו במה שעובר עליי ברגעים אלו ממש וויתרתי ונסעתי הביתה..

אבל הרגשתי פספוס אדיר... והיא נכנסה לי לראש..

אחרי זה יצאתי עםצאישתי למסעדה והיו מלא מושאי תאווה והתקשיתי מאוד לא להביט..

קמתי בבוקר מגורה מאוד.. עם טונות של מחשבות ופנטזיות נראה לי שגם היה לי חלום על גיסתי לא משהו אירוטי אבל כן ליטופים וחיבוקים וכאלה.. 
התחלתי "להשתכר בתוך הראש" עם מחשבות ודמיונות של מין מלא עם הבחורה מאתמול... לא הצלחתי להוציא אותם מהראש..

אסירות תודה שקבעתי בבוקר פגישה עם הספונסר לשבת על צעד 5, רציתי לבטל מרוב שהייתי במוד לא טוב אבל המשכתי.. ישבנו קרוב לשעתיים.. זה חיבר אותי מאוד ועזר לי בהמשך היום.

משם נסענו עם הילדים לדודה שלי ועשינו להם בריכה היה ממש כיף והתאווה חלפה לה.

הגעתי הביתה התארגנו לשעבאס ואסירות תודה שמרגיש הרבה יותר טוב והפנטזיות חלפו להן.

מתפלל לאלוקים לשפיות, לעבור שבת מחוברת וטובה בלי מחשבות תאווה ובלי ראיות מיותרות..

אוהב אותכם ותודה שאתם איתי בדרך!

אסירות תודה על שבת טובה ומחוברת.

רק לקראת סוף השבת כשעשינו טיול בפארק נתקלתי בהמון מושאי תאווה.. בנות שעושות ספורט בפארק בבגדי ספורט מינימאליים וגופות מושלמים.. 
היה לי מאוד קשה לוותר על מבטים מה גם שהם עברו לידינו בלי הפסקה פעמיים שלוש ואף ארבע פעמים..
מצאתי את עצמי ממש "מצפה" לסיבוב הנוסף שהיא תעבור שוב..

זה הכניס קצת מחשבות תאווה ופנטזיות.. ורצון ללגום עוד..
אסירות תודה שלא פעלתי על זה בינתיים..

מזכיר לעצמי שאני מכור.. חסר אונים מול זה.. מתפלל לשפיות ולעזרה מהקב"ה לוותר שם..

מאוד מקשה עליי גם העובדה שאישתי בקושי יוזמת יחסים וכשאני לקחתי עצמי לא ליזום זה ממש מקשה עליי.. 
מקווה שאני עושה את הדבר הנכון.. רוצה למסור את זה לאלוקים.

רצונו ייעשה ולא רצוני. אמן.

אוהבים !!

כל כך מזדהה איתך ! אני גם בזמן האחרון כמעט ולו יוזם, והיא מבחינתה כשהיא עייפה יכולה להישאר גם שבועיים בלי.

פעם אחרונה שהיינו זה היה שבת שעברה, פעם הקודמת שבת שלפני זה, והפעם גם בשבת לא יצא.

גם רוצה למסור את זה להקב"ה.

תודה רבה !

היום ה-325.

יום מסריח ברמות אחרות.. בלי חשק לשתף .. לדבר.. כבר לא היה לי כוח לשתף מה עברתי אפילו.. ואת האמת שאין לי כוח גם עכשיו..

רק אציין שהיה יום מסריח לחלוטין. מנותק. לא דיברתי כמעט עם אף אחד. וכמובן שביום כזה גם יש מלא תאווה. מלא.
כל בחורה שראיתי היום הייתה מיס עולם בפוטנציה ולבשה כמה פסי בד בלבד.. וכל הבנות האלה עברו לידי כמובן דווקא היום כדי שאלגום אותם ואתגרה וארצה להשתמש וזהו..

תשמעו חברים.. זה לא צחוק.. הפלאקי הזה..... הייתי נופל מליון פעם כבר ב325 האלה אם לא הפלאקי...
מנסה בכל דרך אפשרית לעקוף אותו.. לא פותח ומחכה 24 שעות כי זה מייאש ואני רוצה כאן ועכשיו...
הראש מושך לכיוון של לקנות פלאפון נוסף פרוץ.. אבל העצלנות והקמצנות שמה משחקות תפקיד ולכן זה לא קורה בינתיים אסירות תודה..
והימים עוברים מבלי שאני נופל בפורנו אך ורק בזכות העובדה שאין לי איך..

אבל באמת שהכל נמשך אחרי הסוף.. והסוף של היום הוא טוב.

התקשר חבר חדש שרוצה לבוא לקבוצה היום. בזכותו נאלצתי גם אני ללכת לקבוצה למרות שלא היה בא לי ותכננתי לוותר על זה..
הגענו. וחבר ותיק העביר לו מסר חבר חדש.. וכמעט שבכיתי מרוב התרגשות. הייתי צריך לשמוע את זה. אלוקים רצה אותי שם.
נתן לי המון כוחות להמשך היום.

פלוס טיפ קטן מהחבר החדש כשסיפרתי לו שהדכאון והעצבים שלי סובבים סביב ריב עם האישה - אמר לי כנס הביתה עם חיוך ותן לה חיבוק.

היה לי כל כך קשה לעשות את זה.. לשבור את הגאווה שלי והאגו שלי והדכאון שלי ולחייך ולחבק אותה.. ועוד אחרי שהיא שלחה לי הודעה מסריחה בבוקר כשניסיתי להתפייס ולהתנצל.. 
להתרפס בפניה שוב?!?! 

אבל עשיתי... וזה עשה פלאים.

עכשיו השעה 10, סיימנו הליכה בפארק וקצת ספורט ומתקנים ביחד. מרגיש טוב. התפייסנו. מחייכים. כנראה שנהיה ביחד הערב. וגם אם לא מקבל באהבה.

תודה לאלוקים שעזר לי לסיים יום כזה מסריח שכלל כל כך הרבה פעולות על מבטים ותאווה בלי ליפול..

אוהבים

אוהבים אחי !!

חיבוק גדול !!

היום יהיה טוב בעזרת השם !

אוהבים !!
יש לך כוחות גדולים , תראה איך התהפך היום לבסוף ! אני לומד מכל מילה .

רוצה לשתף ממש בקצרה, מאוד לא בא לי לשתף ואני עושה את זה בכוח כדי שלא יהיה חסר התיעוד של היום ה-326, אבל אני במצב לא טוב.

אתמול בסוף לא נגמר טוב.. התהפך לרעה..
אחרי שאישתי כל היום שלחה לי רמיזות שבלילה נהיה ביחד, וגרמה לי לחכות איתה ער עד רבע ל12 בלילה, ונכנסו סוף סוף למיטה והתינוקת רדומה והכל במקום, היא פתאום החליטה שאין לה חשק.. שהיא לא יכולה.. שמטריד אותה מה שהיה בבוקר ושהיא לא יכולה..

זה שבר אותי. סופית. התייאשתי ממנה סופית..
אמרתי לה לא נורא לא חייב.. חבל שלא אמרת לי את זה מוקדם יותר כי חיכיתי סתם עד עכשיו הייתי הולך לישון מזמן...

היא אמרה לי טוב אתה רוצה בוא נשכב ותגמור רק אתה אם אתה רוצה..

התעצבנתי עוד יותר..

אמרתי לה אל תעשי לי טובות והסתובבתי.

לא הצלחתי להירדם.. קמתי ויצאתי למרפסת.. והראש צועק לי צורח לי לקחת תמפחות של הרכב ולצאת לשוטט איפה שהזונות... 12 בלילה צריך להיות מלא שם....

עישנתי ג'וינט כדי להעביר את הבעסה. פעם ראשונה בחיים שאני מעשן לבד. שאני בורח..

אני בחוסר חשק, ייאוש.. ושנאה עצומה וכעסים וטינות כלפי אישתי שעוד רק ממשיכה להאשים אותי ש"אני גורם לה להתרחק ממני"...

היא לא מבינה שהיא גרמה לי כבר להתרחק.. שכבר לא בא לי בכלל להיות איתה..
שאם לא היו לנו 4 ילדים זה היה הלילה האחרון שהיינו ביחד..

אני כאוב.. ופגוע.. ומיואש.. ואין לי כוח לשתף יותר.. או לדבר.. או לעשות פעולות.. פשוט אין לי כוח יותר לכלום. 

אני רוצה ליפול ולסיים עםזה.. פשוט עדיין אין לי אומץ..
אבל נראה לי שזה יגיע בימים הקרובים.. אולי כבר מחר.

הפלאקי ייפתח לי בשעה 11 וחצי בצהריים ואני מחר אהיה במשרד לבד.

רוב הסיכויים שבימים הקרובים אני אאונן מול פורנו. הרבה פעמים. ואאפס אחרי 326 ימים שאפילו לא הגעתי לשנה..

אבל זה בסדר.. אני שלם עם זה.. אין לי כבר כוחות יותר לכלום. התייאשתי לגמרי מהחיים.. מהכל.

אוהב ותודה שאתם איתי בדרך

אוהב אותך!

"אמר רבי ינאי אין בידינו לא משלוות הרשעים ואף לא מייסורי הצדיקים" כואב לי עליך אחי באמת..אוהבים אותך צדיק!!!
מקווה שתצליח לאסוף את כל כוחות הנשמה שלך ולהתגבר..

ממש מזדהה ומבין. מתפלל בשבילך שאיכשהו תעבור את הגל הזה.

אוהבים אותך מתרפא.
מאוד

מי אני שיגיב בכלל... שיתייחס...



ובוודאי מי אני שיגיד לך "אל תעשה את זה לעצמך". "אל תירה לעצמך ברגל" "אתה הרי יודע את התוצאות. את הסבל. את הייאוש. את הדיכאון שמגיע אחרי הנפילה. וככל שתקופת הנקיון ואיכותה היתה יותר משמעותית כך הכאב יותר עצום. עם תקפוץ מקומה ה-103 של ה"אמפייר סטייט" במנהטן, אחרי שטיפסת את כל הקומות, זה יכאב הרבה יותר מאשר עם תקפוץ מהחלון בבית..."



ברור שאין לי זכות להגיד לך את זה. הן מי אני בס"ה? ילד. שמשתדל להיות טוב.

לא רוצה להישמע מעצבן, אבל מזכיר לך משהו שקיים גם אצלי. בכל מה שקשור לתאווה, אני יודע איפה זה מתחיל, אבל אין לי מושג איפה זה ייגמר. נדמה לי שכן, אבל ההיסטוריה שלי (גם זו, שבדפדפן) הוכיחה יותר מדי פעמים אחרת. זה פשוט אוכל לי את החיים, לא מאפשר לי לעשות כראוי שום דבר אחר, וגם אם אשתמש יומם ולילה, זה לא מספיק לתחזק את השימוש ברמות שהתאווה דורשת...

זה לא נשמע מעצבן.. ואני מעריך את כל החיזוקים או לפחות נסיונות החיזוקים..
זה מה שהחזיק אותי עד היום

חזק

היה לי שיעור גמרא היום שנדחה מ9 בערב ל10. ניצלתי את השעה הזאת בשביל לשוטט.
נסעתי ל-3 מקומות שונים שאני מכיר של ריכוזי זונות רחוב וקוקסינלים שיחסית קרוב לאיזור המגורים שלי. ושוטטתי שמה בינהם שעה שלמה. מסתכל לוגם. מתגרה במזל.

לפני שיצאתי מהבית ניצלתי את זה שאישתי הלכה לחצי שעה, אמרתי לה לפתוח לי את הפלאפון של הילדה וגלשתי בו לאתר שאסור לי להיכנס אליו..

אני לא מפוכח. בכלל. אני לא פה.

אישתי עוד ניסתה לדבר איתי כשנכנסתי והתעלמתי ממנה. לא אכפת לי ממנה כבר ולא רוצה לשכב איתה בכלל..
היא צריכה לקבל מחזור ממש בימים הקרובים וזה ממש לא מעניין אותי.. לא חושב שאני בכלל יכול לשכב איתה אחרי כל הסירחון הזה של הימים האחרונים.

מתפלל לאלוקים.. תציל אותי.. אני חסר אונים.. אני לא כאן.. איבדתי שליטה לחלוטין על ההגה.. אני כבר לא בשליטה.. לא שאי פעם הייתה לי.. אבל אני לגמרי ירדתי מהפסים ואני מתדרדר לתהום שאני יודע כמה כואב להיות בה ועדיין לא מצליח להסיט את ההגה ימינה חזרה לכביש...

אוהבים לילה טוב