ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 74877 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120856

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

באהבה אחי !

א. מדובר על המחשב בעבודה, אני לא יכול לשים סינון שיושב על האינטרנט כמו רימון למשל כי זה לא הרשת הביתית שלי ולחברה יש נהלים..
אני לא יכול לשים נטספארק כי זה לא מחשב וינדוס זה מחשב מאק ואין להם תמיכה בזה כרגע..
הפתרון היחידי שמצאתי באסירות תודה ענקית זה הפלאקי הזה..
אחרת זה פשוט למצוא מקצוע אחר ולשם עוד לא הגעתי.

ב. לגבי הפלאפון של אישתי כמו שאתה בוודאי מבין אנחנו חוזרים בתשובה.. זה לא ממקומי או ביכולתי להכריח את אישתי לעשות דברים שהיא לא רוצה.
לה אין סיבה להיות עם טלפון כשר לכאורה (פרט להוראה של גדולי הדור כמובן שכרגע היא מרצונה בוחרת להתעלם) 

את האמת שיש פתרון דיי פשוט ל2 הבעיות אבל אני לא עושה אותו מסיבה פשוטה שאפרט בסוף..

אני יכול להגדיל את הזמן המתנה בפלאקי ל4 שעות או 6 או אפילו 8.. (או כמו חבר אחר כאן בפורום ששם זמן המתנה של שבוע...)
זה בוודאי יבטל כל אפשרות מצידי לצפות..
ואני יכול גם להגיד לאישתי שתשנה את הסיסמאת כניסה שלה באייפון כך לא אוכל לפתוח אותו...

העניין הוא שאני חולה ואני תמיד יכול לקנות סמארטפון יד שנייה ב200 שקל ולגלוש כאוות נפשי...

אז כמו שאמרו פה קודמים וגם אני בינהם חסימות הן הכרחיות אך לא מספיקות..

אני לא רוצה לתלות את עצמי אך ורק בחסימות כי תמיד אוכל לעקוף אותם בחמש דקות לרדת למטה לקנות מכשיר פרוץ וזהו..

אני מעדיף שההתמודדויות שלי יהיו בשטח שאני מכיר עם פתיחה של הפלאקי ותקווה שאתעשת במשך זמן ההמתנה ואבטל את הפתיחה (כפי שקרה לא פעם..)

ברגע שזמן ההמתנה יהיה גדול מידי עבורי אני אפנה לערוץ אחר על מנת להשיג את הסם ושם אני לא יודע איך אני אתמודד...

נשמע מוזר?.. מסכים לחלוטין אבל המחלה שלי מאופיינת באי שפיות אמיתית כפי שהצעד הראשון הוכיח לי...

אני משתמש באותה אי שפיות שלי נגד המחלה - רוצה לראות תאווה במחשב? אין בעיה- רק תחכה שעה אחת.
בתקווה שבתוך שעה אעשה טלפונים לחברים ואמסור זאת לאלוקים ואצליח לוותר רק להיום.

אוהבים ותודה על השאלה!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120868

וואו אחי תודה על התגובה המפורטת באמת עכשיו הדברים קצת יותר מובנים..
אני אגיד לך את האמת אני קצת מסתפק על מה שאמרת ודאי שאי אפשר לסמוך רק על חסימות כי מי שרוצה תמיד יכול לטפס על הגדר שעל הגג וליפול למטה, בלי שינוי פנימי אמיתי כמו שאתה עובר בצורה מעוררת השראה בחצי שנה האחרונה הדברים לא מועילים לחלוטין אבל לדעתי אם אפשר להאריך את הפלאקי הזה(חחח מצחיק השם הזה) אז למה לא? החסימות והגדרות לא נוגדות את העבודה הפנימית שלנו אני לא יודע מה הגבול של החסימות כי כמו שאתה אומר תמיד תוכל ללכת ולקנות פלאפון יד שנייה ואולי נפקיד את כל הכסף אצל אשתך בכספת עם מנעול וקוד חחחח ברור שזה לא הגיוני וטיפשי לגמרי, צריך לחיות בנורמליות ולא בשיגעון כזה אבל מה הגבול לדעתך? למה בכלל לשים חסימה אם תוכל לעבור אותה?
לכן לפחות בשבילי אני יודע שאם יהיה לי מכשיר פתוח התוצאות יהיו לא משהו...
שוב חוזר כבר על מה שאמרתי לא בא לתת לך מוסר ולהקשות עליך אוהב אותך מאד לומד ממך המון רק מנסה לברר את הדרך הראויה אשר נלך בה ובעזרת ה' ורק בעזרתו נגיע אל הניצחון!!! 
כל הישועות אחי אהובי!!!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120880

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

עזוב כנראה שזה הכל סתם המחלה מדברת שלא רוצה לנעול את הגלישה לגמרי באופן מוחלט בלי קשר לפחדים של לרוץ לקנות פלאפון פרוץ...

והיום קיבלתי הוכחה לזה

היום ה-187

היום קיבלתי תזכורת כואבת להיותי מכור...
הרגשה ממש ממש לא טובה כבר מהבוקר... 
עייפות.. דכדוך.. עצבות.. חוסר חשק.. כבדות..
התנתקות. מהתכנית מחברים.
קושי לשתף. חוסר רצון לשתף. חוסר רצון לדבר וחוסר רצון לוותר.

אחרי ששיחה בלילה שלשום שנכחתי בה, על טרנסג'נדרית שהתאבדה לא מזמן מאוד סיקרנה אותי וניקרה במוחי ללא הרף, אחרי שאתמול קראתי עליה באינטרנט (מבלי לראות תמונות) אבל סקרנותי לא נתנה לי מנוח, פתחתי את התוסף הגנה שלי ליוטיוב פייסבוק ופורנוגרם (אינסטגרם..) חיכיתי שעה וצללתי במרץ לראות תמונה של המדוברת וסרטונים ביוטיוב שמתארים את מותה וכו'.

משם כמובן שהמשכתי לצפייה בתמונות לא צנועות של מושאי תאווה שלי למשך כחצי שעה בערך.

הרגשתי רע. רע מאוד.. קיבלתי בחילה.. הרגשתי עוד יותר רע ממה שהרגשתי לפני כן..
זה לא הרגיע אותי ולא עזר לי להתחמק מהתחושות הלא טובות שיש לי בעבודה בימים האחרונים..
הרגשתי פשוט ממש ממש רע.

עזבתי את זה ויצאתי וסגרתי חזרה את האתרים האלה. לא יכולתי לצפות בזה עוד...

מתפלל לאלוקים לשפיות.. לרצון להתחבר לשבת לכתוב לשתף... 
לעבור את הימים האלה בשלום. בנקיות.

מאפס את הספירה המשנית של שוטטות ואתרים.

אוהבים!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120885

אוהב אותך חבר מאד יקר, זה המחלה שלנו והכל הכל בסדר, אתה כנה ואתה משתף ואתה פונה לעזרה, כל מה שנשאר לך זה קבלה של המחלה, מאחל לך הרבה הצלחה ועוד יום אחד נקי ושפוי, ותזכור שאלוקים אוהב אותנו ויכול להשאיר אותנו נקיים גם כשקשה לנו וגם במצב הזה.
ואגב בענין החסימות אני לא בא לומר לך מה לעשות אם כן לחסום יותר או לא וכו' וכו', אבל רק אספר לך שהבוקר שיתף אותי חבר שיש לו בבית רק מייל כשר והוא חשב שהכל יהיה בסדר ושלחו לאשתו כמה תמונות במייל והוא פעל שם על התאווה..

לילה טוב
וכל טוב

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120887

  • אוהב ימים
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 257

מתרפא יקר!!! באמת שכואב לי לשמוע...תהיה חזק אחי

מתפלל עליך

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120889

  • scriply
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 5

מתרפא..תחזיק חזק מאחל לך הצלחה רבה!!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120902

"יש שטוב לשכוח את העונות ועל ידי מה שעושים כן לשם שמיים כדי להתאמץ בעבודה בשמחה ובהרחבת הדעת בתורה וחכמה לשפר את העולם ולהוסיף אור ושמחת ד' במעשיו ממילא מידה כנגד מידה נעשים הם אצל הקב"ה גם כן כביכול בגדר שכחה גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל" (הרב קוק)
אחי אהובי אתה לוחם אמיתי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותו יש בך את הכוח להצליח להיטהר ולהתקרב לאבא אוהב.. תהיה עקשן!!!
אוהב אותך בלי נדר אתפלל עליך במנחה!!!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120904

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

תודה רבה רבה על העידוד והחיזוק חברים!

סופו של דבר היום אתמול נגמר טוב.

אחרי השוטטות הזאתי התקשרתי לספונסר לדווח, הספונסר שאל מה קרה בימים האחרונים שעירער אותי או פגע בי..
ניסיתי לחשוב אבל לא הצלחתי לקשר את זה לאירוע כזה או אחר...

אחר כך המשכתי להרגיש רע, התקשרתי לחבר תכנית שנפל לאחרונה ונכנס לסריה של נפילות, הרגשתי נכון להתקשר דווקא אליו.. 
הוא ישר אמר לי שאם אני בכזאת התעוררות של תאווה כנראה שמשהו יוצא דופן קרה בימים האחרונים..
התחלתי לספר לו שיש איזה סיטואציה לא נעימה כל כך עם אחת שעובדת איתי בצוות.. אבל אני לא חושב שזה זה.. התחלתי לתאר לו את השתלשלות האירועים באריכו ופתאום קלטתי שזה ממש ממש זה! זה בדיוק זה!!

הגעתי בדיוק לנקודה שהציקה לי עד כדי כך שאיבדתי ריכוז חשק לא הצלחתי להתמקד בעבודה והתחלתי לברוח לתאווה בצורה כזאת!

אנסה לקצר, אני עזבתי את מקום העבודה הנוכחי שלי לפני כשנה וחצי כשהכל היה בלאגן שלם וכאוס והיה נראה שהמקום עומד להתפרק.
האנשים שנשארו כאן ייצבו את החברה והרימו אותה חזרה ואני חזרתי לעבודה כאן לפני כארבעה חודשים, עם הערכה מאוד גבוהה של המנהלים.

הייתי עובדת שאז הייתה חדשה, שכשחזרתי הרגשתי ממנה כעסים וטינות כלפיי. הרגשתי שהיא כועסת שנטשתי כשהיה חרא ונתתי להם להסתדר לבד ועכשיו חזרתי כשהם סידרו את הבלאגן והחברה שוב עלתה על דרך.

הרגשתי את זה ביחס מזלזל ממנה, בהערות ועקיצות שלה שנזרקות לעברי מידי פעם, בקרירות ממנה ומחברים טובים שלה שאיתי בצוות, מכך שכמעט אף פעם לא מזמינים אותי לאכול איתם. קישרתי את הכל אליה. שיערתי שהיא מלכלכת עליי בכל הזדמנות וגורמת לכולם להתרחק ממני.

ביום חמישי האחרון הציעו איזשהו תפקיד בחברה. תפקיד שאני בעברתי עשיתי בחברה קודמת שהייתי בה במשך 3 שנים. אף אחד לא כ"כ רצה את התפקיד הזה (זה הרבה אחריות, כאב ראש ובלי שום תוספת שכר) וזרקו שאולי אני אתנדב ואמרתי למה לא אם אף אחד לא רוצה אין לי בעיה.

דיברתי עם המנהל והוא אמר לי סבבה ונדבר על זה בימים הקרובים.

באותו לילה המנהל שולח אי מייל לכל הצוות מזל טוב לאותה חברת צוות שלי ששונאת אותי שהיא קיבלה את התפקיד.

התמלאיתי טינות וכעסים. גם כלפי המנהל (רבאק היום בבוקר דיברנו ככה אתה מודיע לי?!) וגם כלפיה! הייתי בטוח שהתפקיד בכלל לא עניין אותה.. ושהיא עשתה את זה דווקא כדי שהעיקר שאני חס ושלום לא אקבל אותו.

שיתפתי את זה וכתבתי על זה הגעתי למסקנה שרצונו ייעשה ושזה יותר טוב לי בתאכלס, וחשבתי שזה מאחוריי.

השבת כפי ששיתפתי הייתה גרועה ומלאה במחשבות תאווה ופנטזיות..
כך גם יום ראשון שני וגם אתמול עד שנשברתי וגלשתי כפי ששיתפתי כאן.

פתאום ראיתי את הקשר הישיר בין זה שזה מנהל אותי לבין התקופה הקשה הזאתי!

ביחד עם החבר בטלפוו הגעתי למסקנה שמנהלת אותי העובדה שאני מהיום הראשון שהגעתי לחברה ידעתי שאני צריך לשבת עם החברת צוות הזאתי לשיחה, להתנצל שיצא ככה שעזבתי כשכולם אכלו את הבלאגן שהיה וחזרתי אחרי שנגמר, וגם להסביר את הצד שלי שבעצם לא הייתה לי ברירה אלא לעזוב מסיבות אחרות בכלל. כדי ליישר איתה את ההדורים ולא להישאר בהרגשה חמוצה כזאת.

אבל דחיתי את זה.. דחיתי ודחיתי.. כי לא היה לי אומץ לעשות את השיחה הזאת. כי פחדתי מהתגובה שלה. כי לא יכלתי לוותר על האגו שלי. כי פחדתי שזה יחריף וייהפך לויכוח וסערה של ממש ולא רק ככה ברמיזות ועקיצות..

אבל המחלה שלי הביאה אותי למצב שאין לי כל ברירה אחרת. זה או להשתמש או לדבר איתה ולהוריד את זה מהלב שלי!

אזרתי אומץ אין לי מושג מאיפה וגם עם סיעתא דשמיא שהייתה שם שבדיוק כשבאתי לקרוא לה היא הייתה עם אנשים ואז עזבה אותם ובאה לכיווני - עטתי על המציאה, התפללתי לאלוקים שיעזור לי, שיהיה איתי כי אני נבוך לחלוטין ומבוייש ומפוחד.. שיעזור לי להגיד את הדברים הנכונים כי אני לא רוצה להשתמש ואם אני לא פותר את זה אני נופל חזרה למטה..
קראתי לה לשבת לדבר ודיברנו ויישרנו את כל ההדורים!

את האמת? הרוב המוחלט היה בראש שלי לגמרי. היא כן הודתה שהיה לה כעס כלפיי.. אבל מחלה לי ופתחנו דף חדש.

חצי שעה אחרי זה המנהל שלי פוגש אותי במסדרון ומבקש ממני סליחה שככה יצא ושפשוט היה לו מאוד חשוב שהיא תיקח את התפקיד הזה כי היא ותיקה כבר ולא מתקדמת כל כך בעבודה וכו'..

בכלל לא הסרטים שרצו לי בראש... 

מסתבר שאני לא מרכז העולם חחח

אסירות תודה לאלוקים שעזר לי בצורה גלוייה, להשתחרר מהפחדים והדחיינות של משהו שהייתי צריך לעשות מזמן אבל לא היה לי את האומץ.

מתפלל לעוד יום שפוי מחובר נקי ומפוכח, לכם ולי.

אוהבים.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120910

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

טוב השמחה הייתה מוקדמת מידי ללא ספק...

מתבייש לשתף אבל אסור לי לשמור בפנים..

נקלעתי היום לרגע של שיעמום בעבודה וחוסר חשק למצוא משהו לעשות.. חוסר חשק להתחיל את המשימה הבאה וכו'...
גיליתי שאתמול כשפתחתי כמה אתרים (יוטיוב פייסבוק וכו') אח"כ סגרתי אותם אבל אתר אחד שכחתי פתוח..
אחד שהוא יותר מסוכן עבורי מכל השלושה ביחד..

אתר שהוא בסגנון של יוטיוב אבל אין בו הגבלה מבחינת תוכן כך שיש בו תכנים אירוטיים לחלוטין עם עירום מלא וכו'...

ברגע שגיליתי שהאתר הזה פתוח לי.. כאילו קפאני שד..
לא יכלתי לעשות כלום חוץ מלהתחיל לגלוש לכל מה שעלה בחכה...

גלשתי כחצי שעה 40 דקות בהם ראיתי סרטונים קשים עבורי .. 
דברים שלא ראיתי מזה 3 וחצי חודשים...
עד עכשיו בחודשים האחרונים המעידות היו רק מושאי תאווה בלבוש חשוף או בגד ים.. היום פרצתי את הגבול הזה לצערי וראיתי מראות שלא ראיתי הרבה זמן...
זה לא זיעזע אותי כמו אתמול...
זה גרר אותי פנימה עמוק לתוך הבור..

אחרי 40 דקות של צפייה בתכנים כאלה.. ראיתי שאני כבר מאבד שליטה... ראיתי שאני עלול ליפול... סגרתי את זה וחסמתי והעליתי את זמן ההמתנה ל4 שעות.

מיד הצטערתי שעשיתי את זה.. כי מיד רציתי להיכנס שוב... לשמחתי זה כבר נעשה..

התחלתי לאבד שליטה על החיים שלי שוב.. התחלתי לאבד שפיות...
ירדתי למטה עשיתי 13 שיחות עד שמישהו ענה לי...

שיתפתי אותו בפחדים שלי.. במצוקות... באובדן השליטה בהתרסקות שאני מרגיש שמגיעה..

התעודדתי מהשיחה. סיימתי את העבודה ולמרות שמאוד רציתי לסוע לשוטט במקומות לא טובים ויתרתי ונסעתי לקבוצה. 

הרגשתי יותר טוב. חזרתי הביתה.

אישתי נכנסה למקלחת... נכנסתי בפלאפון שלה לאתר שאליו אסור לי בשום פנים ואופן להיכנס..
אתר ספציפי שהוא מאוד מאוד מסוכן עבורי .. ה-אתר עם ה' הידיעה...
נכנסתי ולגמתי בערך דקה.. וסגרתי.. מהפחד שאישתי תצא מהמקלחת ותראה אותי...

הרכבת ירדה לגמרי מהפסים... אני מאבד את זה.. מאבד את השפיות מאבד את הדעת מאבד את ההיגיון... נשאב לתוך זה...
מפחד שאאבד את הנקיות

הראש שלי מפוצץ עכשיו בסרטים. דמיונות. פנטזיות. מחשבות איך אני פותח מחר את ההגנה או איך אני נכנס מחר לאתר הזה שוב, כדי להסתכל בו לא רק לדקה.. אלא לחרוש עליו מקצה לקצה לראות כל דבר חדש שיש בו שלא ראיתי מאז שהייתי בו בפעם האחרונה לפני כ3 וחצי חודשים....

אתר שכניסה אליו כמעט תמיד מביאה אותי לנפילה....

מתפלל לאלוקים.. מתחנן... 
תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
אומץ לשנות את הדברים שביכולתי
ואת התבונה להבחין בין השניים אמן

תן בי את הרצון לוותר. את הרצון להתחבר. את הרצון לשתף... את הרצון לא לחזור למקום הזה שכל כך סבלתי בו...
תן בי את הכוח והיכולת לוותר.. רק להיום! לא לפעול על התאווה.. לא לפגום. לא ליפול. אמן!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120912

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 991
מתרפא כתב on 19 פבר' 2020 19:54:

טוב השמחה הייתה מוקדמת מידי ללא ספק...

מתבייש לשתף אבל אסור לי לשמור בפנים..

נקלעתי היום לרגע של שיעמום בעבודה וחוסר חשק למצוא משהו לעשות.. חוסר חשק להתחיל את המשימה הבאה וכו'...
גיליתי שאתמול כשפתחתי כמה אתרים (יוטיוב פייסבוק וכו') אח"כ סגרתי אותם אבל אתר אחד שכחתי פתוח..
אחד שהוא יותר מסוכן עבורי מכל השלושה ביחד..

אתר שהוא בסגנון של יוטיוב אבל אין בו הגבלה מבחינת תוכן כך שיש בו תכנים אירוטיים לחלוטין עם עירום מלא וכו'...

ברגע שגיליתי שהאתר הזה פתוח לי.. כאילו קפאני שד..
לא יכלתי לעשות כלום חוץ מלהתחיל לגלוש לכל מה שעלה בחכה...

גלשתי כחצי שעה 40 דקות בהם ראיתי סרטונים קשים עבורי .. 
דברים שלא ראיתי מזה 3 וחצי חודשים...
עד עכשיו בחודשים האחרונים המעידות היו רק מושאי תאווה בלבוש חשוף או בגד ים.. היום פרצתי את הגבול הזה לצערי וראיתי מראות שלא ראיתי הרבה זמן...
זה לא זיעזע אותי כמו אתמול...
זה גרר אותי פנימה עמוק לתוך הבור..

אחרי 40 דקות של צפייה בתכנים כאלה.. ראיתי שאני כבר מאבד שליטה... ראיתי שאני עלול ליפול... סגרתי את זה וחסמתי והעליתי את זמן ההמתנה ל4 שעות.

מיד הצטערתי שעשיתי את זה.. כי מיד רציתי להיכנס שוב... לשמחתי זה כבר נעשה..

התחלתי לאבד שליטה על החיים שלי שוב.. התחלתי לאבד שפיות...
ירדתי למטה עשיתי 13 שיחות עד שמישהו ענה לי...

שיתפתי אותו בפחדים שלי.. במצוקות... באובדן השליטה בהתרסקות שאני מרגיש שמגיעה..

התעודדתי מהשיחה. סיימתי את העבודה ולמרות שמאוד רציתי לסוע לשוטט במקומות לא טובים ויתרתי ונסעתי לקבוצה. 

הרגשתי יותר טוב. חזרתי הביתה.

אישתי נכנסה למקלחת... נכנסתי בפלאפון שלה לאתר שאליו אסור לי בשום פנים ואופן להיכנס..
אתר ספציפי שהוא מאוד מאוד מסוכן עבורי .. ה-אתר עם ה' הידיעה...
נכנסתי ולגמתי בערך דקה.. וסגרתי.. מהפחד שאישתי תצא מהמקלחת ותראה אותי...

הרכבת ירדה לגמרי מהפסים... אני מאבד את זה.. מאבד את השפיות מאבד את הדעת מאבד את ההיגיון... נשאב לתוך זה...
מפחד שאאבד את הנקיות

הראש שלי מפוצץ עכשיו בסרטים. דמיונות. פנטזיות. מחשבות איך אני פותח מחר את ההגנה או איך אני נכנס מחר לאתר הזה שוב, כדי להסתכל בו לא רק לדקה.. אלא לחרוש עליו מקצה לקצה לראות כל דבר חדש שיש בו שלא ראיתי מאז שהייתי בו בפעם האחרונה לפני כ3 וחצי חודשים....

אתר שכניסה אליו כמעט תמיד מביאה אותי לנפילה....

מתפלל לאלוקים.. מתחנן... 
תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
אומץ לשנות את הדברים שביכולתי
ואת התבונה להבחין בין השניים אמן

תן בי את הרצון לוותר. את הרצון להתחבר. את הרצון לשתף... את הרצון לא לחזור למקום הזה שכל כך סבלתי בו...
תן בי את הכוח והיכולת לוותר.. רק להיום! לא לפעול על התאווה.. לא לפגום. לא ליפול. אמן!


הנה דוגמא שמדגימה בצורה מסוימת את השבריריות של הנקיות. מספיק שגיאה אחת.

במקרה שלך מתרפא שכחת שאתר מסויים היה פתוח ב pluckeye , זה בעיה שהייתה לי גם כן, כי קשה לראות ברשימה הענקית שבקובץ טקסט מה יש שם ומה אין שם.

לכן אני עושה הרגל לעצמי לעבור מדי פעם על הרשימה לראות שהכול בסדר. ולרשום בצד כל אתר שאיפשרתי כדי לזכור לכבות את זה אחר כך (נגיד אני פותח יוטיוב שיכול לבזבז לי זמן אז אני רושם בצד שפתחתי כדי שאזכור לסגור)

בקשר לאשתך - יש לה אייפון לא ? אז שתפתח את הפלאפון רק עם האפשרות לטביעת אצבע, הבנתי שיש את זה באייפון. ואז תגדיר שהפלאפון שלה יכבה מסך תוך דקה-שניים מהרגע שהיא עוזבת אותו, ופתרת את הסיפור.
זה הבעיה הכי קלה לפתור.


עכשיו ששמתי את העצות בצד, אני חייב להגיד שאני משתתף בצערך. זה לא נעים להיות נקי כל כך הרבה זמן ואז לראות את הדברים האלה, זה נותן לך תחושה מזוייפת ששלושת החודשים וחצי האלה לא שווים כלום. וזה אולי הכי גרוע.
אני מדמיין את זה בעולם שבו אתה יכול לקבל הרבה אוכל אם תהיה מנומס מספיק זמן, אבל מספיק עשית טעות אחת - כמו להתעטש בחוסר נימוס, ומייד לוקחים לך הכול ואתה רעב וצריך לעבוד קשה להרוויח חזרה. זה עולם מפחיד לחיות בו. אבל זה העולם של התחושות שאנחנו חיים בו.

שלום, אני robinhood, מומחה בטכנולוגיות סינונים של פורום שמור עיניך.
אני תמיד משתדל לשתף כל טיפת מידע שיש לי, אם אתה מעוניינים לקרוא:
איגוד כל המדריכים שלי בנושא סינון

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120913

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 223 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 956

חיבוק גדול מתרפא היקר !

אל תדאג ה' ישחרר אותך שוב פעם מזה לתקופה ארוכה. אמן !

אני איתך ואוהב אותך מכל הלב !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120915

באמת כואב לשמוע אחי דווקא היום במנחה התפללתי על כל החברים היקרים של שמור עיניך אפילו דמעה זלגה מעיני...
כשאנשים מצליחים קל לעודד ולדחוף קדימה אבל כשאדם נופל ונשבר הכאב שלו חודר לעצמות שלך ואין לך מה לומר חוץ מלהזדהות ולאהוב רק שתי דברים קטנים אני רוצה לומר לך:
1.מה שאני יודע שעוזר לי ואולי גם לך זה לחסום לחלוטין כל אפשרות לראות תאווה לפחות בבית בלי זמנים בלי אפשרויות לעקוף.
2.תן חיוך אחי! נפלת. אז מה?מה עם כל הימים שהיית נקי? למה תמיד אנחנו נותנים כל הרבה חשיבות לנפילות שלנו והרבה פחות להצלחות? הכל מהיצר שלא רק שהפיל אותנו הוא גם ובעיקר רוצה לייאש אותנו..
מתפלל לאלוקים שיהיה איתך בכל מקום שיתמוך יעזור וירפא אותך!!!
אוהב אותך מאד אחי וכואב איתך על הנפילות האלו!!!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120916

  • אוהב ימים
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 257

מתרפא יקר, אני אומנם לא מכיר אותך אישית אבל אני נקשרתי אליך מאוד פה באתר ואני משתדל לערוב אחריך כל יום.
כואב לי באמת בכאב שלך אחי!! 
אתה נשמה גבוהה אחי, באמת... רק מלקרוא על ההתמודדות שלך רואים איזה כוחות נפש יש לך...

יאללה בוא נעבור את זה, ביחד כל המכורים כל אחד במקומו ובהתמודדות שלו...
נעבור עוד יום רק להיום

אוהב אותך ומתפלל עליך

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120918

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

תודה רבה לכם על התגובות...
על ההזדהות על התמיכה...

אוהב אתכם. באמת.

רובין זה בדיוק כמו שתיארת...
כאילו השלושה חודשים האלה באמת לא שווים כלום.. בדיוק כמו מה שרשמת על האוכל..

זה לא מפסיק ואני בהתדרדרות למטה.. לא מצליח לעצור את זה..
פתחתי את הפלאקי במחשב של העבודה שהיה על 4 שעות המתנה. קמתי בבוקר מוקדם מאוד.. רק כדי לרוץ למחשב ולהיכנס לאתר המסוכן לי ולגלוש בו 20 דקות לחלוש אותו מצד לצד לראות את כל ה שהתחדש בחודשים האחרונים וכל מה שפספסתי...

אני לא מפוכח... מרגיש משומש מהתחת... רוצה מאוד להשתמש.. הכנסתי את עצמי לקריז מטורף והתחלתי כדור שלג שאין ביכולתי לעצור...

מתפלל לאלוקים שיתערב בדרך נס ויעזור לי לוותר.. לעשות את הויתור האחד והיחידי שאני צריך כדי להתחיל סדרה של ויתורים כואבים...

במצב הנוכחי אני לא אחזיק מעמד הרבה זמן במיוחד גם שאישתי נידה... זה ענין של כמה ימים במקרה הטוב עד שאני אשתמש..

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

אה וכמעט שכחתי.. למרות שזה ממש מרגיש לא נכון לכתוב את זה אבל היום ה-189 לנקיות...

שוב.. אם אפשר לקרוא לזה נקיות...

אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 1 חודש #120927

אוהב אותך מאד מתרפא היקר, וחבל לי שעדיין לא יצא לי לדבר איתך בפלאפון, 
כמו שכבר כתבתי לך תאמין באלוקים שהוא יכול לשמור עליך נקי גם כעת והוא יכול להוציא אותך מתוך המקום הזה, 
ובכל אופן אוסיף לך מה שנראה לי מתוך השיתופים שלך, אתה צריך הרבה הרבה קבלה של המחלה וקבלה של המעידה, היתה לי בעבר הרחוק תקופה של מעידות שלא הבנתי מדוע אני לא מצליח לצאת ממנה, אבל אז הספונסר זיהה שחסר לי קבלה של המעידות שלי כי לא רציתי לקבל לגמרי שאני מועד כי הרי אני הכי מושלם ומהיום שהגעתי לתוכנית לא ראיתי צורת אשה (וגם צורת איש..), בזמן שהדבר הכי טבעי שאני אמור לעשות זה להשתמש כל יום וכל היום, אז התפללתי לאלוקים ושיתפתי חברים על כך שאני לא מקבל את המעידות ושאני רוצה לקבל את המעידות, ואסירות תודה שהשתחררתי מזה.
כמו"כ צריך לא לעשות דרמה ולקחת את הדברים בפורפורציה, ורק להמשיך לעשות את הפעולות היומיות ולשתף בכנות את הספונסר והחברים.
ובעיקר צריך לזכור שלמרות שכשאנחנו בתוך המצב הזה נראה לנו שאין סיכוי שיהיה אחרת, אבל זה בהחלט קורה בחסדו של אלוקים, ואולי בהגיון הבריא שלנו זה לא דבר הגיוני ובודאי שלא לאנשים כמונו, אבל מציאות הנס של אלוקים גוברת על כל הגיון.

אוהב אותך מאד
מתחיל שוב

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

זמן ליצירת דף: 0.99 שניות

Are you sure?

כן