ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 74866 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 6 חודשים #118216

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

תודה רבה רבה רבה לכולכם... שאתה עוקבים... שאתם קוראים... שאתם מגיבים !! ועוד תגובות כאלה יפות! אתם ממש מחממים לי את הלב כולכם...
באמת שאני לא כותב כדי להפגין כישרון כתיבה אני כותב את מה שיושב לי על הלב והמחשבות שרצות לי בראש פשוט מוריד אותם על הכתב.. אחר כך שאני קורא בעצמי את מה שכתבתי זה עוזר לי.

תודה על המחמאות - תודה רבה!

אני רוצה לשתף, היום ה-35 לנקיות היום. רוצה לשתף החל מאתמול...
עד עכשיו אני לא מצליח להבין איך עשיתי את זה .. ולמה עשיתי את זה ...
ישבתי מול המחשב בעבודה, משתעמם, תקוע במשימה שאני עובד עליה מחכה לראש צוות שיחזור מישיבות כדי לשבת איתו... והשיעמום מוביל אותי ישירות רק לדבר אחד. כך תמיד היה ..

נכנסתי ליוטיוב והתחלתי לצפות בבחורות שראיתי ביום ראשון במעידת הפורנו שהייתה לי...
אז נכון שביוטיוב זה "רך" יותר.. אבל זה שיגע לי את הצורה ממש.. במיוחד אחרי כל כך הרבה זמן של נקיות שבשבילי זה הזיה לגמרי..
נדבקתי למסך שעתיים.. לא יכלתי לזוז.. לא יכלתי לצאת מזה.. עד שמשכתי את עצמי החוצה מזה, לעשן סיגריה לעשות כמה טלפונים לשתות משהו, חזרתי למחשב וישר חזרתי לזה שוב כמו החולה נפש שאני...

בשלב מסויים סגרתי את המחשב, חסמתי את היוטיוב ל-4 שעות, וירדתי למטה במטרה לעלות על הקטנוע ולסוע לסיבוב שוטטות...
כשהגעתי למטה גיליתי שהקסדה של הקטנוע למעלה במשרד... התבאסתי.. מזל.. הרמתי טלפון לחבר שבי היקר.. היחידי שבד"כ מצליח להוציא אותי ממצבים קשים וקיצוניים...
החלטנו ביחד שאני חוזר לעבודה, ומתמקד בעבודה. ואם אני לא מצליח לעבוד אני נוסע הביתה לעזור לאישה. ושבכל אופן אם אני עוזב את העבודה אני מודיע לו.
הרגשתי טוב יותר. חזרתי לעבודה. הפעם המחשב חסום אין יוטיוב. 

עבדתי באמת משהו כמו שעה שעה וחצי, עד שנתקעתי שוב ולא יכלתי להתקדם להיום...
ואז במקום לסוע הביתה, ובמקום להתקשר למישהו, התקנתי TELEGRAM במחשב... מצאתי פרצה...
ואני כל כך מצטער שמצאתי אותה כי עכשיו אין לי מושג איך אני חוסם את עצמי מלהוריד TELEGRAM...

צפיתי קצת בדברים אסורים. מחקתי את הטלגרם. סגרתי את המחשב. ויצאתי לסיבוב שוטטות.
הגעתי למקומות לא טובים... ממש לא טובים... לא הצלחתי להוציא את עצמי משם...
במזל חבר תכנית התקשר.. אמרתי לו שהמצב על הב'אחטי... שאני באמצע מקום מלא זימה ובנות בפריצות.. לא מצליח לצאת משם..
הוא אמר לי לבוא לקבוצה. לא הרגשתי שזה יעזור.. לא הרגשתי ששום דבר יעזור.. הרגשתי שרק בריחה לתא שירותים ושימוש יעזור אבל אני לא יכול להרשות את זה לעצמי כך שבעצם שום דבר לא יכול לעזור..

בסוף השתכנעתי איכשהו (תודה לאל) נסעתי לקבוצה, ישבנו אני, החבר, ועוד בחור 1. היה יבש לגמרי. רק חיכיתי שייגמר כדי לחזור לשם (במקום לסוע לשיעור תורה שיש אחרי הקבוצה תכננתי לסוע חזרה למקום השוטטות שלי) פתאום הצטרף עוד בחור, ועוד בחור, ופתאום נהיינו כבר 6... ופתאום הגיע בחור חדש... ופתאום זה שמעביר את המפגש אומר לי - נשמח אם תעביר לנו מסר של 10 דקות.

ואני כולי עם פרצוף המום... מסר? 10 דקות? אני?? על מה אני אדבר עכשיו 10 דקות??

והוא אומר לי בחצי צחוק חצי רצינות - אתה יכול גם רבע שעה אם ממש בא לך...

ופתאום זה היה נראה לי כמו הדבר הכי הגיוני בעולם... זה אימון בשבילי על מסר צעד ראשון שאני צריך להעביר בקרוב... אמרתי יאללה, נזרום, בלי כתב בלי שום דבר - מהראש. זרוק כל מה שיוצא לך. מיום שנבראת ועד היום

והתחלתי לדבר, וסיפרתי על הכל, על הילדות, על איך התחילה האוננות, על ההתמכרות לפורנו, על ההמשך שההתדרות המשיכה למועדונים ומכוני מסאז'ים והכל.. החתונה, ההתחלה של ההימנעות והמלחמה, הנפילות הכואבות, הפחד מליפול שוב מלהגיע לזונות.. הרצון למות.. הכל.

בסוף אם היה לי עוד זמן מעבר ל15 דקות הייתי מנצל גם אותו... אבל היה מדהים. הרגשתי מדהים. וגם חברי הקבוצה כולם הגיבו בצורה מופלאה ואמרו שממש ממש נהנו מהמסר!!
צחקנו והייתה אווירה מדהימה.
מקבוצה הכי מעפנה שהלכתי אליה שהתחילה ב-3 אנשים ורק רצון להתחפף משם ולעוף להשתמש זאת הפכה להיות הקבוצה הכי טובה שאי פעם הייתה לי.

ואתם יודעים מה? אני אגיד לכם מה היה כאן...

שמעתי באחד המסרים לאחרונה שמישהו אומר - אתה תעשה את הצעדים, ותתן לנס לקרות אל תנסה להבין איך ולמה וכמה.

אז אתמול ראיתי את זה.
עשיתי את הצעדים, בלי להבין איך. והקב"ה שלח לי לטיפה. הרגשתי אותו מלטף אותי אתמול בערב. קיבלתי נשיקה מהקב"ה.
יצאתי משם באורות. עפתי הביתה ישר. ניצלתי ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו מליפול אתמול.

קמתי היום עם טונות של מחשבות זימה בראש, כל התפילת שחרית ממש התביישתי להתפלל מרוב מחשבות, התפללתי ממש קצרה והורדתי את התפילין מהראש המזוהם שלי. כל המחשבות של אתמול של הדברים שראיתי - הגיע זמן הפירעון שלהם ..

שוב לא ידעתי איך אני עובר את היום הזה. התחלתי לעשות את הפעולות בלי שמץ של אמונה שהן יעזרו לי. מתוך הבנה שאני סתם עכשיו מתקשר לאנשים וסתם מבלבל להם תשכל ובסוף מנתק איתם ונוסע חזרה לסיבוב שוטטות בדרך לעבודה. טלפון למלאך השומר שלי - שבי. איכשהו תמיד מצליח לעזור לי.
טבילה במקווה. מתחנן להשם שייקח את זה וייתן לי כוחות להתקדם מכל המזבלה והביוב שהכנסתי אתמול לתוכי. שיעזור לי לשפוך את זה. שיעזור לי לפחות לא לשפוך עוד מי שופכין לתוך הראש. שיעזור לי לסוע ישירות לעבודה בלי לעבור במקומות של תאווה ובלי לחפש בנות על המדרכות בדרך... מתפלל בלי אמונה בכלל שזה יעזור כי אני כן מתכוון לעשות בדיוק את זה.

ואלוקים מצידו עזר תודה לאל.
הצלחתי. נסעתי ישר לעבודה. קבוצה טלפונית בשעה 10 ורבע. מרגיש עכשיו הרבה יותר טוב.
יש תאווה, יש טונה של תאווה, אבל אני מוסר אותה לאלוקים ולא נותן לעצמי לחפש אותה.

מתפלל לאלוקים שיעזור לי להישאר נקי, רק היום. אמן

אוהב את כולכם. תודה.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 6 חודשים #118222

  • aviyodea
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 292

גיבור, גיבור ושוב גיבור!!!

כל הכבוד לך, תיקרא את שוב ותסתכל כמה התאמצת וכמה אתה רוצה להתרפא..

תמשיך לוותר ל-ה'. כל נקודה קטנה עוזרת!!

יהי ה' עמך!!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 6 חודשים #118248

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 2260 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1785

אוהבים. 
נראה לי שהתקשרת אלי. לא? 

מאחל לך המון טוב.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 6 חודשים #118270

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

אני לא זוכר נתן  
אני מוציא ים של שיחות כל יום ואני אפילו לא זוכר עם מי דיברתי כבר היום ועם מי לא ומי ענה ומי לא ..

שאלו יהיו הצרות שלי ... כי ביום שאני לא מתקשר סימן שאני באמת בקרשים......

היום ה-39 (38 לפי האתר)

אני לא רוצה לכתוב עדיין... 
פשוט כי אני לא יודע לאן היום הזה ייקח אותי....
התחלתי אותו בתאווה מטורפת שהתחילה כבר אתמול בלילה.. חבר התקשר לבוא לסליחות ב-12 וחצי בלילה, זאת הייתה הזדמנות פז בשבילי לחמוק מהבית ולצאת לסיבוב שוטטות ברחובות ת"א שהומים בחורות לבושות למחצה בשעות האלה... וזה בדיוק מה שעשיתי
מעידה מהסוג הרע ביותר...
אח"כ מצאתי את עצמי נוסע שוב למקומות בהם יש זונות רחוב... נוסע ומסתכל .. והלב יורד לי ובא לי להקיא ובכל זאת אני מסתובב שם ולא יכול להפסיק להסתובב...

בסוף יצאתי משם.. חזרתי הביתה.. מבואס.. בשביל מה עשיתי את זה? מה זה נותן לי? בעצם.. לא מרגיש שיש לי אפשרות אחרת... מרגיש אני חייב להאכיל את התאווה במשהו כי אחרת אני מתפוצץ.... אז לפחות אאכיל אותה בעיניים

קמתי עם זה בבוקר כמובן... טונות של מחשבות זימה... ניצלתי רגע שהאישה לא בבית כדי להיכנס מהמחשב לאתרים אסורים ולראות מראות אסורים... אח"כ יצאתי לתפילה... כל התפילה הייתה מלאה מחשבות זרות...

בדיוק קראתי אתמול בעלון משכן שילה, שחסיד אחד אמר לאדמו"ר שלו שהוא כל תפילת הבוקר מוטרד ע"י מחשבות זרות ומה עליו לעשות?

אמר לו האדמו"ר (שכחתי מי, נראה לי שזה היה רבי חיים מצנאז (הדברי חיים) אבל אני לא בטוח) שצריך לבדוק באיזה מחשבות זרות מדובר ומה הן אותן מחשבות.

הוא אמר, אם אדם קם בבוקר מוקדם, טובל במקווה לומד דף גמרא ואז הולך להתפלל בנץ, אם עולות לו מחשבות זרות הרי שלא מובן למה, אבל אם הוא קם ב7, שותה קפה קורא עיתון מפטפט עם השכן ואז הולך לתפילה, התפילה היא הדבר הזר למחשבות שלו ולא להיפך...

וכך אכן בדיוק הרגשתי.. אני "מזוהם", עוד מהלילה שאני הולך לישון.. ואיך אצפה לקום בבוקר בלי מחשבות? ואיך אצפה שאלה לא יקפצו בתפילה?..

הצלחתי בסוף לברוח מהתפילה ישר לעבודה לכתיבה היומית בלי לשוטט. אבל התאווה היום חזקה מאוד. אשתדל לעשות את כל הפעולות היום, כמה שיותר טלפונים. לוותר על התאווה רק להיום. ולהגיע לקבוצה ב6 וחצי עם כמה שפחות פעולות תאווה.

אעדכן אם יהיה במה... מקווה שלא יהיה מה לעדכן .... אוהב

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 6 חודשים #118271

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248

תודה על הכנות,
אל תהיה לבד, עוד טלפון עוד קבוצה, ותראה שיחרור.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 6 חודשים #118314

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

היום ה-42 (41 לפי האתר)

מתקרבים לאמצע הדרך של אתגר 90 היום.. מי היה מאמין....

קמתי היום לתוך אובססיה... רצון עצום לראות נשים בעיניים... להאכיל את התאווה...

מרוב שעבר הרבה זמן בלי שנגעתי בעצמי הדחף המטורף נהייה רק לראות בעיניים... אבל אני יודע שזה לא טוב לי ועלול להוביל לנפילה..

ראיתי על הבוקר כמה בנות ממש ממש יפות, בדרך לבית הכנסת ובדרך חזרה.. גם היו לבושות חשוף כמובן כבר מיותר לציין את הברור מאליו..

אתמול ירדתי עם הילדים לגינה ובדרך ראיתי מישהי יפהפיה כמו מלאך השם... שנצבט הלב והאובססיה משתוללת.. ואני מוכן להישבע שהיא חייכה אליי... לא יודע.. כנראה שאני באמת מאבד את זה ..

עשיתי סיבוב שוטטות היום, לפני 10 דקות חזרתי ממנו... באופן מוזר לא היה כלום.. לא היה מה לראות.. חזרתי כשם שהלכתי...

אני מתפלל להשם שכל פעם שאני מועד ויוצא לשוטטות שלא תהיה אף אחת... אמן

זה סיעתא דשמיא מעבר למצופה.. שאני כבר בפעולת תאווה והשם לא שולח לי דברים לראות.. זה ממש ממש סיעתא דשמיא...

מקווה לעבור את היום הזה בשלום.. קשה לי.. התאווה מתגברת... מת לראות פורנו אפילו לא פורנו סתם בנות בבגד ים ביו-טיוב... מחזיק את עצמי שלא... מתפלל להשם שייקח את זה ממני

ושאמצא משהו אחר מעניין לעשות.

אוהבים !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 6 חודשים #118318

  • aviyodea
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 292

החזק חזק!!
מי שהיה הוא שיהיה!!

הרבה הצלחה

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 6 חודשים #118334

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 2260 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1785
זה מזכיר לי את הסיפור בספר הגדול, על ההוא שעושה תחרויות ריצה עם רכבים, ונפצע פעם אחר פעם, ומבטיח, וחוזר חלילה. 
אני אסיר תודה כשאני קם עם קריז להשתמש, ויורד על הברכיים, ומשתף חבר, ולא פועל על זה. 
אסיר תודה שהיום לא פעלתי על התאווה, וגם לא אתמול. 

מאחל לך המון המון טוב.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 6 חודשים #118338

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 220 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 956

שמח בשבילך אחי היקר !

גם אני היום במעידה הקשה שלי, לא היה משבוא מעניין !

מבחינת ההגדרות של הספונסר בשבילי, אם אני עוקב אחרי בחורה ומשוטט אחריה כמה דקות, זה נפילה. היום לא היה אחת כזאת שהיה שווה לעקוב אחריה.

אסירות תודה !

הרי נה זה משנה איך השם עושה את הנס ? אם הנס הוא שרואים ומצליחים לוותר על מבט או שהנס הוא שבכלל ה' דואג שלי יהיו מושאי תאווה.

אצלי אני חושב ש2 קורים, פעם זה ופעם זה !

אוהב אותך מאד ומעריך מאד את הדרך שלך !!!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #118362

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

שלום חברים ושנה טובה !

היום ה-49 לנקיון.. כמה חסדי השם.. כמה לא יאומן כמה לא מובן מאליו...

עבר ראש השנה, לראשונה מזה הרבה שנים דווקא לא התחברתי הפעם כל כך.. לא הצלחתי להתחבר כמו בעבר.. לתפילות ולהתרגשות שתמיד הציפה אותי...

השנה קצת הרגשתי שאני "צופה מהצד" בהכל...

בצורה מוזרה גם לא פחדתי מהדין ומה יהיה וחבל.. כאילו אני כל כולי עסוק ושקוע אך ורק בהחלמה מהמחלה ומהתאווה הזאת... וזה הדבר היחידי שיש לנגד עיניי...
כאילו באיזשהו מקום לראשונה בחיים אני נקי כל חודש אלול לפני ראש השנה, נקי 49 יום, כאילו זה הדבר היחידי כרגע שחשוב בחיים ומנהל אותי... עד כדי שזה האפיל אפילו על ראש השנה...
לא הייתי בסליחות אפילו פעם אחת בחודש אלול...
בעצם פעם אחת הייתי, אבל ניצלתי את זה לסיבוב שוטטות לפני ואחרי וגם הסליחות נראו בצורה שעדיף שלא היו בכלל...

אני מרגיש שאני קצת מתנתק לצערי דווקא במקומות שאני צריך הכי להתחבר בהם.. תמיד בראש השנה הייתי מתרגש מאוד בתפילות... כשהייתי שומע שופר הייתי בוכה בצורה בלתי נשלטת... השנה כל זה לא היה.. רק חיכיתי שהתפילה תיגמר... אפילו מצאתי את עצמי סוף סוף נכנע להפצרות של הדביל שיושב בפינה ושתיתי כוס עראק באמצע התפילה.. פעמיים... ואפילו יצאתי לעשן באמצע התפילה... פעמיים...

אני מקווה שהקב"ה לא כועס עליי... כל מה שיש לי בראש זה איך אני יוצא מהתאווה הזאת ואיך זה גומר לי את החיים...

אני מזכיר לעצמי שבראש השנה שעברה, וגם בראש השנה שלפניו, פזלתי בלי הפסקה לעזרת נשים.. ויצאתי החוצה והלכתי לעמוד מחוץ לעזרת נשים להתבונן בבנות שיצאו... ועשיתי את זה כברור מאליו...

רוצה להזכיר לעצמי שהשנה לא הסתכלתי לעבר העזרת נשים אפילו פעם אחת.. וכשיצאתי החוצה כשעישנתי וכו' והיו בנות בחוץ אפילו אם הן היו חשופות ברחתי מהן ולא הסתכלתי...
ובערב חג שעשינו עם השכנים מלמטה והיו חברות של השכנה שהבעלים שלהן באומן וחלקן היו ממש יפות ולא הסתכלתי בהן כלל ולא נתתי למחשבות ללכת אחריהן שזה כן מה שהייתי עושה בשנים עברו....

אז אני רוצה להיות שמח שמצד אחד אמנם "פספסתי" קצת את הקדושה של התפילה והשופר והכל, אבל כל הזמן פעם הייתי אומר לעצמי "די אל תסתכל עליה עכשיו - ראש השנה! לא מתאים!" השנה זה בכלל לא מה שאמרתי לעצמי ....
לא רץ לי בראש "אל תסתכל ראש השנה" או "היא אישה נשואה" או "אתה נשוי ואישתך פה לידך" או "הילדים שלך פה איתך לא מתאים להסתכל עכשיו" ממש ממש לא ... הדבר היחידי שרץ לי בראש זה "אתה חולה, ואתה בהחלמה. וזה לא טוב לך כי זה מחליא אותך." וזהו.
לא ראש השנה ולא שום דבר אני חולה ואני רוצה להחלים וזה הכל. וזה מעל הכל...

ממש מוזר לי שככה היה לי ... אבל ברוך השם שעברנו את החג הזה עם 0 פעולות תאווה והיו הרבה הרבה הזדמנויות ונסיונות ברוך השם הקב"ה זיכה אותי לעמוד בהן.

אז אני רוצה "לוותר" לעצמי שנרדמתי בתפילה.. שלא התפללתי כמו שצריך שלא התחברתי עם הלב.. שלא אמרתי סליחות אפילו פעם אחת השנה. אני רוצה להגיד לעצמי שכרגע המטרה היחידה שלי זה להחלים. להתרפא. לצאת מהמחלה הארורה הזאת שליוותה אותי כל החיים בכל שלב לא משנה איפה הייתי. וזה מה שאני עושה ועל זה אני עובד בFULL POEWR. ואני מקווה שהקב"ה יבין אותי.

אוהבים.


תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #118365

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248

אוהבים אותך,
אחי, אלוהים לא צריך את ההתרגשות שלנו, הריגוש שאנחנו מרגישים זה מחלה,
לפי הנראה לי, אלהים רוצה מאיתנו יום נקי, וקצת אולי להתחבר דרך הסידור, אבל אנחנו צריכים להתחבר אליו דרך הלב שלנו,
כשנפנים את זה נידע אייך להתפלל בחגים אליו,
אוהב מאוד.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #118369

  • aviyodea
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 292

צדיק!!! שמח לקרוא ממך!!

ואני דווקא ראיתי את זה בעין חיובית ממש...
אני נוטה להתרגש כשאני במצב רוחני רחוק מאוד, ואני נוטה להתחבר כשאני במצב מפוכח יותר..

שתהיה שנת חיבור למנהיגו של עולם!! שנת שפע והצלחה! ומידות טובות ושליטה על החיים ע"י מסירת השליטה לאבא וכמובן נקיות טהורה...

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #118375

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 220 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 956

וווואווווו !!!

אשריך אחי האהוב מאד מאד !!

ראש השנה בלי תאווה, בלי מבט מעבר לעזרת נשים !!! 

תסתכל בהתקדמות הנפלאה שלך !! ולא בנקודות הקצת פחות מוצלחות !!

מכל הדיבורים שיש לנו ברוך השם, אני מרגיש שאצלך התכנית לא תרחיק אותך מהקב"ה אלא הפוך תקרב אותך מאד איליו גם מבחינה רוחנית וגם דתית.

אוהב אותך מאד !!!

בהצלחה !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #118377

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

שלום לכולם ! היום ה-50 לניקיון..
מי היה מאמין.. לא מובן בכלל איך הגעתי לזה...
גם לא מרגיש ככה את האמת... מרגיש כאילו אני נקי שבוע.. לא מרגיש שעברו 50 יום.. זוכר עדיין את השימוש האחרון שלי לפני 50 יום בדיוק, ביום רביעי בשעה 2 בצהריים. זוכר אותו טוב מאוד כאילו הוא היה אתמול.. המחשבות עליו עדיין עולות לי לראש.. הדברים שראיתי איך עשיתי מה עשיתי איפה הייתי... זוכר הכל ואת האמת? זה חסר לי לאללה.. מה לעשות .. אני חולה....

אני רוצה לשתף ב-2 דברים. אני חייב לשתף בהם.
קודם כל אתמול, היה יום קשה מאוד... יום שכולו מעידה אחת ענקית מאחת לאחת... שוטטות למטה הסתכלות על בנות, צפייה ביוטיוב בסרטונים של בנות הכי קרוב לפורנו שיש (לא יכלתי לצפות בפורנו כי שמתי תוסף שחוסם באופן גורף את כל האתרים אלא אם כן אני פותח אותם ואז צריך לחכות זמן מסויים שאני מגדיר - שהגדרתי אותו (בזכות חבר) ל-4 שעות) ואח"כ פעמיים במהלך היום נסעתי לשוטט ברחובות תל אביב במקומות שיש פריצות נוראה....
הרגשתי חרא בלבן סליחה על המילה... הרגשתי זוועה. הרגשתי רקוב. הרגשתי מת. מת חי. הרגשתי כמו נרקומן שמת לסם שלו ולא מקבל אותו ואין לו מאיפה להביא והוא נרקב מבפנים... הרגשתי זיפט... 
פעמיים חבר אתמול שלף אותי מהמקומות האלה, בסוף הלכתי לקבוצה (תודה לאל על הקבוצה!!!!!)
הקבוצה לגמרי החזירה אותי לשפיות ! ממנה הלכתי לשיעור תורה שבכלל תכננתי לוותר עליו וללכת במקומו לסיבוב תאווה - אבל אחרי הקבוצה ברוך השם התיישרתי. מהשיעור תורה ישר הביתה לערב נעים עם אישתי. התחיל ויכוח על נושא מאוד מאוד כאוב לי שאישתי ואני לא רואים בו עין בעין בנוגע לאיזשהו ברוגז שיש לנו במשפחה, שבימים כתיקונם היה אמור להיגמר בפיצוץ, צעקות, ניבולי פה ויציאה שלי מהבית לסיבוב תאווה ושימוש ודאי בסוף היום, דווקא התנהל בשקט ועל מי מנוחות. נשארתי רגוע על אף העצבים שהתחילו להציף אותי בכל פעם שהיא זרקה משפט לא במקום. נשמתי ונשמתי שוב. וניסיתי שוב בצורה הכי רגועה להסביר. בסוף זה חלף. לא הגענו להסכמות או משהו.. אבל הרגשתי שהצלחתי להעביר לה איזשהו מסר. הלכנו לישון מחובקים ובשמחה. לצערי לא שכבנו, והייתי כולי מגורה בטירוף מכל היום הזה... ולא הצלחתי להגיע לסיפוק בסופו של יום וזה הקשה עליי מאוד עד לכאבים פיזיים באיזור שם למטה... ידעתי שאקום בבוקר ושמצפה לי ניסיון קשה מאוד היום...

וזה הדבר השני שאני רוצה לשתף . באמת מהלב. עם דמעות...

אתמול בשוטטות הקריז שלי באינטרנט, בסוף היום פתחתי אתרי פורנו כדי שאחרי שיעברו 4 שעות תהיה לי את האפשרות להיכנס אליהם... בעצם עשיתי הכנה למחר... (להיום)
כך שהיום כשהגעתי לעבודה המחשב שלי היה פתוח לאתרים האלה ... 

בבוקר הייתה לי התלבטות ראשונה - לצאת לתפילה במניין או לחכות שאישתי תצא עם הילדים לגן ולגלוש במחשב בבית (שפתוח כרגע) לפורנו...
בנס בחסדי השם הוא עזר לי להחליט שעדיף לא לפני התפילה... עדיף קודם להתפלל...
הגעתי לתפילה בבוקר ובפנים בער לי לקום ולעוף הביתה כי הבית ריק!! אישתי לא שם !!
אז תחילת התפילה התפללתי בלי חשק... אבל לאט לאט עם התפילה נכנסתי לזה. ונכנסתי עוד ועוד. ובסוף החלטתי שאני מוותר. אני מתפלל כמו שצריך. אפילו קניתי פתיחת ההיכל. נשארתי עד סוף סוף התפילה ולא מיהרתי ולא כלום. ויתרתי על כניסה לפורנו מהבית.

כשחזרתי מהתפילה אישתי כבר הייתה בבית תודה לאל. חזרה מלשים את הילדים בגן. פטפטנו קצת. איחלה לי בהצלחה היום עם כל הפריצות ברחובות (איזה חמודה שהיא מבינה את זה) יצאתי לטבול במקווה. ויתרתי על נסיעת שוטטות לפני העבודה ונסעתי ישר לעבודה.

כמובן שבין כל זה עשיתי כתיבה יומית ושיחות טלפון לחברים וגם קבוצה טלפונית בבוקר שאני ממש לא יכול בלעדיה...

והתחלתי לעבוד. ואני עובד ועובד. ובמוח מתחיל לנקר לי... שהאתרי פורנו פתוחים... להיכנס לראות....
המכרה זהב פתוח!!!!! כנס וקח כמה שבא לך !!!! לא יהיו עוד הזדמנויות !!!! אתה לבד בחדר אפילו לא צריך לברוח עם הלפטופ לשירותים !!!
ואני מנסה להדחיק להתעלם... להתרכז בעבודה....

2 דקות לפני שסיימתי את המשימה שעבדתי עליה מתקשר אליי חבר יקר חמדת ליבי אהובי ויקירי הלוא הוא קדושת מפה...
הוא היה איתי בקבוצה הטלפונית ששם חלקתי את זה שהיה יום גרוע ואתמול ושאני מפחד היום שלא אצליח...

דיברנו ודיברנו... ואיכשהו באיזשהו קסם מדהים... למרות שממש ממש לא רציתי לוותר ולא רציתי לסגור שוב את אתרי הפורנו אחרי שחיכיתי כביכול יום שלם כדי שייפתחו לי.... בהחלטה של רגע בזכות קדושת ובזכות השם יתברך החלטתי שאני מוותר... אני סוגר את זה... ואחרי זה אם ארצה שוב אצטרך לחכות 4 שעות מה שהופך את זה ללא רלוונטי שוב עבורי....
והלכתי למחשב ביחד איתו על הקו ונכנסתי וסגרתי את האתרים האלה ואפילו חסמתי לעצמי את היו טיוב ל-4 שעות הקרובות....
ופתאום התמלאיתי בהרגשה מופלאה!!!! הויתור הזה!!! אךךךךך!!! כמה שהוא היה קשה!!!!
הוא כל כך היה קשה עד שגם עכשיו ממש ברגעים אלה בכתיבת שורות אלה אני מרגיש כעס כלפיו שהוא גרם לי לסגור את זה בלי אפילו להביט באיזה סרטון או שניים שכל כך רציתי לראות אתמול!!!!
סצינות שזכורות לי מכל מיני סרטים שראיתי בעבר שרק רציתי להציץ בהם לשנייה!!!!

אבל איזה הרגשה.... אךךךך.... איזה תחושת הקלה.... איזה אושר.... איזה שמחה... מהול בכעס ובעצב זה הזוי לגמרי....

אבל אני בתאכלס שמח ומודה לאלוקים ששלח לי את החבר הזה ודרכו אני אוכל לוותר.

בלי הקבוצה, בלי החברי תכנית, בלי האתר הזה, בלי הפעולות שאני עושה כל בוקר, ובלי סיעתא דשמיא מהקב"ה והתפילה אליו, שום דבר מזה לא היה קורה.

הנס קורה בזכות הדברים האלה. ואני מתפלל על גבי שורות הפורום כאן, באמת, שבזכות הויתור הזה שהיה לי כל כך קשההההההההה כל כך קשה שרק מכור יכול להבין עד כמה זה היה קשה לי .... שבזכות זה חברינו קדושת יזכה להתרפא לגמרי מהמחלה ושלא תהיו לו כלל שום תאווה כלפי אף אישה שאינה אישתו אמן ואמן !

אוהבים.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 4 שנים, 5 חודשים #118387

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 220 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 956

איזה במה גדולה עשית לי !!

איזה תפילות מרגשות !!

שהשם יחזיר לך את זה בכפלי כפליים !

אני ממש שמח לקרוא כל מילה ממה שאתה כותב, אפילו שאתה כותב באריכות, אתה פשוט כותב יפה מאד, ונותן לכולנו המון המון תקווה.

אתה דוגמא חיה של החלמה אמיתית !

אתה בא מרחוק ועושה פסיעות ענקיות ..

אשריך !  אוהב אותך מאד מתרפה היקר !!!

זמן ליצירת דף: 1.14 שניות

Are you sure?

כן