ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 6544 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 חודשים #119999

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 234 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 554

תודה רבה ידידי על ההזדהות

בוקר טוב חברים, מתרפא מכור לתאווה.
נקי בחסד השם בנס גמור 144 יום ו47 יום ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

אתמול היה לי יום קשה אחרי לילה ללא שינה שלושה מ4 הילדים חולים וגם אני הייתי קצת חולה וקמתי מנותק וחסר חשק
אסירות תודה שהצלחתי איכשהו לעלות לקבוצת בוקר ולדווח ואחרי כן להתקשר לספונסר למרות שממש ממש לא היה בא לי לדבר איתו אתמול

החלטנו ביחד שהכי נכון בשבילי לחזור הביתה ולעבוד מהבית כי זה באמת היה יום מסוכן עבורי, להיות בבית ולעזור לאישתי שגם היא לא הרגישה טוב וללכת לקבוצה בערב ובאמת כך היה. ידעתי שאתמול אני בסכנה ממשית ועליי רק להיום להישאר נקי וזה עבד.

לפני השינה ראיתי בתיבת הדואר זבל שלי מייל זבל מאתר היכרויות לסקס והיו שם תמונות קשות לצפייה...

המכשיר שלי של נתיב והוא בד"כ חוסם תמונות במייל אבל התמונה הזאת איכשהו עברה ולצערי פעלתי על זה והמשכתי להתבונן בה כמה שניות יותר ממה שהייתי צריך והתגובה הגיעה...
הרבה הרבה זמן שלא ראיתי תמונה כזאת של אישה.. 47 יום.. האובססיה השתלטה עליי בשניות ורציתי לברוח לאנשהו ולהיכנס לאתרים כדי לראות עוד..

הרגשתי איך החשק המטורף זורם לי בגוף נזכרתי ישר בכל סרטי הפורנו וכוכבות הפורנו שהכי אהבתי כל החיים וכמה אני מתגעגע לראות משהו...

היה לי מאוד קשה לוותר עלזה ולעזוב את זה אבל בסוף התחננתי לאלוקים שיעזור לי מול זה וייקח את זה ונרדמתי.

קמתי ב4 וחצי בבוקר שוב לקול התינוקת הבוכה.. לא הפסיקה לבכות ואישתי הייתה עצבנית וגם אני ולא יכלתי לחזור לישון עד שיצאתי עליה בעצבים ועברתי לישון בחדר של הילדים.

לא הצלחתי להירדם שעה ארוכה... מחשבות רבות עפו.לי בראש.. זכרונות מהשימושים שלי.. מחברות מהעבר.. מקומות שהייתי בהם זכרונות דברים שעשיתי.. סרטים שאהבתי סצינות סקס מסויימות ספציפיות שאוננתי עליהן מאות פעמים.. הכל צף והשתלט עליי לגמרי 

פחד אדיר אחז אותי.. שהנה זה מגיע... הנפילה אחרי 144 יום..
התחננתי לאלוקים לעזרה מתוך הסיטואציה הכ"כ קשה הזאת בשבילי.. 
המשכתי לפנטז על אישתי, על בנות במשרד, על שכנות על כל מי שאני מכיר כשאני כל פעם עוצר את עצמי אחרי כמה שניות כשמרגיש תזוזה באיבר ואומר לעצמי אם אתה רוצה לאונן תאונן ותגמור עם זה כבר.. אבל אם לא אז אתה לא יכול להמשיך לפנטז...
תחליט לאן אתה רוצה לקחת את זה ותפעל עכשיו לפני שכבר לא תוכל להחליט...

אסירות תודה לאלוקים אוהב שעזר לי ברגעים הכי קריטיים ושכבר הרגשתי איך הכל אבוד לעשות את ההחלטה הנכונה ולהפסיק. להתחנן להפסיק. ולהירדם.

אני מפחד.. מאוד..
זה תוקף אותי ברגעים הכי חלשים שלי, לפני השינה ובאמצע הלילה כשאני חסר כל כוח וריכוז.. ואני ממש מפחד שאני לא אוכל להחזיק ככה עוד הרבה זמן.

אתמול כבר זה היה 50-50 להשתמש או לא ואלוקים זיכה אותי שיצא לי בלא להשתמש.. אבל אני באמת לא יודע מה יהיה היום...

מתפלל לאלוקים בנוכחותכם לעזרה.. קשה לי ואני סובל.. מרגיש שאני מאבד את זה לגמרי.. שהכל הולך לקרוס עליי כל החומות הגנה האלה שבניתי וכל ההתרחקות הזאת והימי נקיון והאופטימיות.. מפחד פחד מוות שהכל הולך להתפוצץ לי בפנים.

אוהב אתכם וצריך אותכם תודה שאתם איתי בדרך!

מתרפא

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120004

  • robinhood
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 402
מתרפא כתב on 06 ינו' 2020 07:22:

תודה רבה ידידי על ההזדהות

בוקר טוב חברים, מתרפא מכור לתאווה.
נקי בחסד השם בנס גמור 144 יום ו47 יום ללא שוטטויות או כניסה לאתרים.

אתמול היה לי יום קשה אחרי לילה ללא שינה שלושה מ4 הילדים חולים וגם אני הייתי קצת חולה וקמתי מנותק וחסר חשק
אסירות תודה שהצלחתי איכשהו לעלות לקבוצת בוקר ולדווח ואחרי כן להתקשר לספונסר למרות שממש ממש לא היה בא לי לדבר איתו אתמול

החלטנו ביחד שהכי נכון בשבילי לחזור הביתה ולעבוד מהבית כי זה באמת היה יום מסוכן עבורי, להיות בבית ולעזור לאישתי שגם היא לא הרגישה טוב וללכת לקבוצה בערב ובאמת כך היה. ידעתי שאתמול אני בסכנה ממשית ועליי רק להיום להישאר נקי וזה עבד.

לפני השינה ראיתי בתיבת הדואר זבל שלי מייל זבל מאתר היכרויות לסקס והיו שם תמונות קשות לצפייה...

המכשיר שלי של נתיב והוא בד"כ חוסם תמונות במייל אבל התמונה הזאת איכשהו עברה ולצערי פעלתי על זה והמשכתי להתבונן בה כמה שניות יותר ממה שהייתי צריך והתגובה הגיעה...
הרבה הרבה זמן שלא ראיתי תמונה כזאת של אישה.. 47 יום.. האובססיה השתלטה עליי בשניות ורציתי לברוח לאנשהו ולהיכנס לאתרים כדי לראות עוד..

הרגשתי איך החשק המטורף זורם לי בגוף נזכרתי ישר בכל סרטי הפורנו וכוכבות הפורנו שהכי אהבתי כל החיים וכמה אני מתגעגע לראות משהו...

היה לי מאוד קשה לוותר עלזה ולעזוב את זה אבל בסוף התחננתי לאלוקים שיעזור לי מול זה וייקח את זה ונרדמתי.

קמתי ב4 וחצי בבוקר שוב לקול התינוקת הבוכה.. לא הפסיקה לבכות ואישתי הייתה עצבנית וגם אני ולא יכלתי לחזור לישון עד שיצאתי עליה בעצבים ועברתי לישון בחדר של הילדים.

לא הצלחתי להירדם שעה ארוכה... מחשבות רבות עפו.לי בראש.. זכרונות מהשימושים שלי.. מחברות מהעבר.. מקומות שהייתי בהם זכרונות דברים שעשיתי.. סרטים שאהבתי סצינות סקס מסויימות ספציפיות שאוננתי עליהן מאות פעמים.. הכל צף והשתלט עליי לגמרי 

פחד אדיר אחז אותי.. שהנה זה מגיע... הנפילה אחרי 144 יום..
התחננתי לאלוקים לעזרה מתוך הסיטואציה הכ"כ קשה הזאת בשבילי.. 
המשכתי לפנטז על אישתי, על בנות במשרד, על שכנות על כל מי שאני מכיר כשאני כל פעם עוצר את עצמי אחרי כמה שניות כשמרגיש תזוזה באיבר ואומר לעצמי אם אתה רוצה לאונן תאונן ותגמור עם זה כבר.. אבל אם לא אז אתה לא יכול להמשיך לפנטז...
תחליט לאן אתה רוצה לקחת את זה ותפעל עכשיו לפני שכבר לא תוכל להחליט...

אסירות תודה לאלוקים אוהב שעזר לי ברגעים הכי קריטיים ושכבר הרגשתי איך הכל אבוד לעשות את ההחלטה הנכונה ולהפסיק. להתחנן להפסיק. ולהירדם.

אני מפחד.. מאוד..
זה תוקף אותי ברגעים הכי חלשים שלי, לפני השינה ובאמצע הלילה כשאני חסר כל כוח וריכוז.. ואני ממש מפחד שאני לא אוכל להחזיק ככה עוד הרבה זמן.

אתמול כבר זה היה 50-50 להשתמש או לא ואלוקים זיכה אותי שיצא לי בלא להשתמש.. אבל אני באמת לא יודע מה יהיה היום...

מתפלל לאלוקים בנוכחותכם לעזרה.. קשה לי ואני סובל.. מרגיש שאני מאבד את זה לגמרי.. שהכל הולך לקרוס עליי כל החומות הגנה האלה שבניתי וכל ההתרחקות הזאת והימי נקיון והאופטימיות.. מפחד פחד מוות שהכל הולך להתפוצץ לי בפנים.

אוהב אתכם וצריך אותכם תודה שאתם איתי בדרך!

מתרפא




פתאום הבנתי שרגשות זה כמו תחזית מזג האוויר - היום גשום, מחר סוער, מחרתיים רגוע, בעוד שבוע סוער וגשום שוב, וכן הלאה.
אי אפשר לשלוט על מזג האוויר, אי אפשר לצוות עליו, אפשר פשוט להיכנע לו - להבין שזה מה שיש. להבין שזה נפלא. ולהבין שזה מאלוקים.

זה כזה משפט מוזר מה שכתבתי, הלא כן ? הרי זה 2020, אנחנו מנסים לשלוט על כל דבר - על הבריאות, הכלכלה, הביטחון, אנחנו שולטים על רכבים שנוסעים על מאדים ושולטים על צנתור שעובר בכלי הדם של המוח. 
אז להגיד משפט כל כך מוזר כמו שאי אפשר ואף לא רצוי לשלוט על מזג האוויר, זה לכאורה נורא מטופש מצידי.

אז בגלל שאני חושב לפעמים שזה משפט מטורף והזוי, אני מנסה לשלוט על הרגשות שלי - אני מנסה לשלוט עליהם ולכוון אותם באמצעות הפוי' (פורנו) - רע בעבודה ? פוי'. רע בחיים ? פוי'. רע בשידוכים ? פוי'.
אבל אז, אני מגלה שמזג האוויר יישאר בלתי נשלט ובלתי נכנע - ובמקום שאני הצלחתי לכלוא אותו בכלא של זהב ובחורות מעורטלות, הוא הפך את כלא הזהב שבניתי לו על ראשי וכעת אני חי בו, כלוא מלצאת.
וכעת, לא רק שלא הצלחתי לדכא את הרגש הפראי שלי, אלא גם התאווה שלי הפכה להיות בלתי נשלטת ממש ממש כמוהו.

כמה פעמים אנסה עד שאלמד ? אי אפשר לשלוט במזג האוויר.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים, 4 שבועות על ידי robinhood.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120006

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 234 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 554

דווקא הפנמתי כבר את הנקודה שכשרע אני רוצה להשתמש ובורח לשם...

וזה עדיין קשה להתמודד עם זה...
אבל איך אנחנו אומרים בפגישות? גילינו שההתמכרות שלנו היא גופנית נפשית ורוחנית, אני מוצא שאל מול הקטע הגופני אני בכלל בלי צ'אנס....

שוטטתי היום. כחצי שעה. במקומות הומי פריצות. לא היה מה ללגום אבל בכל זאת זאת פעולה של תאווה..

דווקא אחרי יום מוטרף שכבר פתחתי לי 4-5 בפלאקי וחיכיתי את זמן ההמתנה של שעה רק כדי לוותר ברגע האחרון ולסגור הכל חזרה ולנעול את האינטרנט ל8 שעות מבלי שראיתי אפילו תמונה אחת בודדת...

במשך היום המשכתי לנסות לעקוף את הפלאקי.. ללא הצלחה

אפילו מהחוסר אונים גלשתי באתרי פורנו בלי תמונות וסרטונים... רק מלל.... אומללות..

בסוף יצאתי מוקדם מהעבודה ונסעתי לשוטט. לא הצלחתי להתקשר לאף אחד ולא לעשות אף פעולה. פשוט נשברתי.
אסירות תודה שבאמת לא היה מה לראות... לא ראיתי כלום..
אז מזה שאני מתוסכל מזה שאני מאפס בלי שראיתי כלום הורדתי איזה לפטופ ישן חצי מת שיש לנו בבויעדם ואני משמיש אותו כדי שאוכל להיכנס קצת לאתרים.. אם כבר מאפס את הספירה המשנית אז לפחות שיהיה סיבה... איך זה בתור היגיון בריא רובין?


חסר אונים.. אבוד בתוך עצמי.. נכנע למחלה ולא בכניעה שהתכנית מדברת עליה...

אוהב אתכם. מתפלל לסיים את היום הזה נקי למרות שזה נראה אבוד...

אוהבים.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120007

  • robinhood
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 402
מתרפא כתב on 06 ינו' 2020 19:28:

דווקא הפנמתי כבר את הנקודה שכשרע אני רוצה להשתמש ובורח לשם...

וזה עדיין קשה להתמודד עם זה...
אבל איך אנחנו אומרים בפגישות? גילינו שההתמכרות שלנו היא גופנית נפשית ורוחנית, אני מוצא שאל מול הקטע הגופני אני בכלל בלי צ'אנס....

שוטטתי היום. כחצי שעה. במקומות הומי פריצות. לא היה מה ללגום אבל בכל זאת זאת פעולה של תאווה..

דווקא אחרי יום מוטרף שכבר פתחתי לי 4-5 בפלאקי וחיכיתי את זמן ההמתנה של שעה רק כדי לוותר ברגע האחרון ולסגור הכל חזרה ולנעול את האינטרנט ל8 שעות מבלי שראיתי אפילו תמונה אחת בודדת...

במשך היום המשכתי לנסות לעקוף את הפלאקי.. ללא הצלחה

אפילו מהחוסר אונים גלשתי באתרי פורנו בלי תמונות וסרטונים... רק מלל.... אומללות..

בסוף יצאתי מוקדם מהעבודה ונסעתי לשוטט. לא הצלחתי להתקשר לאף אחד ולא לעשות אף פעולה. פשוט נשברתי.
אסירות תודה שבאמת לא היה מה לראות... לא ראיתי כלום..
אז מזה שאני מתוסכל מזה שאני מאפס בלי שראיתי כלום הורדתי איזה לפטופ ישן חצי מת שיש לנו בבויעדם ואני משמיש אותו כדי שאוכל להיכנס קצת לאתרים.. אם כבר מאפס את הספירה המשנית אז לפחות שיהיה סיבה... איך זה בתור היגיון בריא רובין?


חסר אונים.. אבוד בתוך עצמי.. נכנע למחלה ולא בכניעה שהתכנית מדברת עליה...

אוהב אתכם. מתפלל לסיים את היום הזה נקי למרות שזה נראה אבוד...

אוהבים.


לא משנה מה תעשה ואם תיפול, תוכל תמיד לחזור לכאן לעידוד. אתה משוגע אבל כולנו כאן משוגעים כמוך. רוב העולם משוגע כמונו.

תראה, אני מסתכל על היומן שלך, נזכר בזמנים שאני הייתי נקי מאות ימים, מזהה את הבעיה, מזהה מה קורה כאן, מזהה שאין פה קיצורי דרך והנקיות תהיה מלאת ימים קשים, מלחיצים ומעייפים כמו זה, ואני שואל את עצמי - מה השורש של כל זה ?
איך הגענו לכאן ? הרי לחץ עייפות וקושי לא ייגמרו באלף השנים הקרובות.

ואז אני שואל את עצמי אם הייתי מוכן ללכת כל כך רחוק בעבור הביטוי של הרגשות שלי - הטובים, ובמיוחד גם ה"רעים", כמו שאני מוכן ללכת רחוק בהשקעת הזמן והאנרגיה שלי ברדיפה אחרי תאווה, ואני מבין שאני לא מוכן.
ואני חושב, שזה השורש של כל הבעיות שלי. שזה השורש שבגללו אני מכור - חוסר ביטוי של הרגשות שלי, במלואם, בלי פחד ובלי חשש מההשלכות לכך לשאר ההתמכרויות שלי - לכסף, לכסף חברתי, לכסף מיני, להכול.

ההתמכרות שלנו רוחנית נפשית וגופנית, ואין לנו בגופנית סיכוי, אתה צודק. אבל ברוחנית יש לנו סיכוי.

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה היום.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120008

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 234 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 554

תודה רבה רובין. תודה רבה.

הרבה זמן כבר שאני קורא את התגובות שלך בפורום ואת הדברים שאתה כותב ומגיב וגם את מה שאתה כותב לי.. ולא עצרתי אף פעם פשוט להגיד לך תודה.. תודה שאתה איתי בדרך. תודה שאתה מלווה אותי. תודה שאתה מכניס קצת היגיון בראש שלי כשהוא מסרב לקבל אותו משום מקום אחר...


לא הצלחתי לסדר את המחשב השני.. חיכיתי שעה בשביל לגלות שההתקנה מחדש לא צלחה.. כנראה שהוא פשוט דפוק. אלוקים התערב והציל אותי. רצות לי מליון מחשבות בראש על איך להגיע ולאן.. מפחד שהמחשבות האלה ילוו אותי למחר.. אבל לפחות היום באסירות תודה נשארתי נקי...

שם את הראד על הכרית בלילה.. אומר שמע ישראל ומודה לאלוקים שסיימתי את היום הזה בנקיות.

מי יודע.. אולי זאת הפעם האחרונה שאזכה לעשות זאת..

מתפלל לאלוקים שלא.

אוהבים! לילה טוב

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120020

  • משתמש1
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 128

בהסתכלות לאחור בתגובות ממך נראה שעברו עליך לא מעט ימים ממש טובים. הרבה שקט, ימים שגרתיים כפי שתיארת.
נדמה שהנפילה של החבר עם ימי נקיות זהים לשלך הוסיפו לך חששות והגבירו מעט את התאווה שלא נראה שיש לך כ"כ סיכוי ובמיוחד אם מדובר בחברים טובים ואולי גם כאלה שחיזקו אותך מאוד. עוד הוסיפו לתאווה היו הימים בהם היית חולה וחלש מאוד, עייף וללא חשק כפי שאתה מתאר במס' תגובות אחורה.
אני הייתי אומר שכעת זה איזה גל של כמה ימים שאתה פשוט צריך לעבור אותו ולאחר מכן הכל יבוא על מקומו בשלום. מה שחשוב זה לא להתייאש ולא לשכנע את עצמך ששוטטות במקומות בעייתיים או התבוננות על נשים לא יזיקו מכיוון שזה התחלה של משהו. אמנם אתה לא רואה בכך השפעה מיידית אך עם הזמן זה יתעצם וכבר לא תוכל לשלוט בזה.
תהיה חזק וכמו שאחרים כאן כבר אמרו, מגיע כעת גל גדול מאוד. לכן הורד את הראש ותחכה עד שיחלוף. עוד יבואו הימים השגרתיים עליהם כתבת בתגובות קודמות.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים, 4 שבועות על ידי משתמש1.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120027

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 521 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 718

מתרפה היקר !

מאד מזדהה איתך ומאד מסכים עם כל מילה של משתמש 1.

אני איתך מכל הלב גם בימים שאני לא מצליח להתקשר אילך !
 הנפילות האלו הם לצורך עלייה, והן מגדילות את ההכנעה שלנו. לומדים מזה המון !

בהצלחה !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120028

  • robinhood
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 402
מתרפא כתב on 06 ינו' 2020 20:36:

תודה רבה רובין. תודה רבה.

הרבה זמן כבר שאני קורא את התגובות שלך בפורום ואת הדברים שאתה כותב ומגיב וגם את מה שאתה כותב לי.. ולא עצרתי אף פעם פשוט להגיד לך תודה.. תודה שאתה איתי בדרך. תודה שאתה מלווה אותי. תודה שאתה מכניס קצת היגיון בראש שלי כשהוא מסרב לקבל אותו משום מקום אחר...


לא הצלחתי לסדר את המחשב השני.. חיכיתי שעה בשביל לגלות שההתקנה מחדש לא צלחה.. כנראה שהוא פשוט דפוק. אלוקים התערב והציל אותי. רצות לי מליון מחשבות בראש על איך להגיע ולאן.. מפחד שהמחשבות האלה ילוו אותי למחר.. אבל לפחות היום באסירות תודה נשארתי נקי...

שם את הראד על הכרית בלילה.. אומר שמע ישראל ומודה לאלוקים שסיימתי את היום הזה בנקיות.

מי יודע.. אולי זאת הפעם האחרונה שאזכה לעשות זאת..

מתפלל לאלוקים שלא.

אוהבים! לילה טוב


אני שמח שאני עוזר.
אני כותב לך כי אני מנסה להבין דברים בעצמי, אני כותב לך ולעצמי.

קשה לי לקבל ממך תודה, אני לא יודע אם אני עשיתי את זה רק בשבילך, עשיתי את זה גם בשבילי, בעיקר בשבילי.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120029

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 234 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 554

איזה כנות אחי ... אוהבים ! באמת.

תודה משתמש, תודה קדושת. מסכים עם כל מילה... אכן היום התחלתי לראות את זה ככה. הרבה מסרים שקראתי ומה ששבי כתב בקבוצה שלנו בהאנגאואטס והמסר של היום בקבוצה של לצעוד את היום, בדיוק דיבר על זה ...
על העובדה שזה לא ייעלם וזה גלים וצריך להוריד את הראש. קיבלתי לחלוטין.

היום ספציפית דווקא ממש קל לי, הצום ממש מציל אותי, כל פעם שעולה מחשבה או הסתכלות ישר אני בקלות מסתלק ממנה כי צום היום אז אני לא מרוכז בדברים כאלה..
האמת שצומות ממש עוזרים לי.. בניגוד לאחרים (ממה שהבנתי מאחרים)

היום ה-145 לנקיות. ספירה משנית יום 1.

אסירות תודה לאלוקים אוהב. התחלתי את היום בכתיבה סוף סוף... שמתי לב ששבוע שלם לא כתבתי.... רואה השפעה מיידית על היום.. 
תחילת היום עוד הייתה לי מחשבה לסוע לשוטט בתחנה מרכזית לפני הנסיעה לעבודה. אחרי הכתיבת בוקר, עליתי לקבוצה טלפונית והמחשבה הזאת ישר נעלמה.

אסירות תודה על יום מאוד מחובר, יחסית הרבה שיחות לחברים, ושיחה אחת ארוכה לחבר תכנית ממש טוב וקרוב שאהוב עליי מאוד. היום עובר סבבה.
מתפלל לעוד ימים כאלה, שפויים. מחוברים.

רוצה לשתף סיטואציה שקרתה לי אתמול שחנה לידי איזה רכב בחניון במקום שבו אני מדבר בטלפון ומעשן, הסתכלתי על מעיל פרווה שהיה בתוך הרכב ודמיינתי איך הבחורה שזה שלה בטח יפהפיה... שיתפתי עם חבר בטלפון על המחשבות ההזויות האלה שאני מתגרה ממעיל פרווה... והמשכתי הלאה ביום שלי.

אחרי עשרים דקות ירדתי במעלית עם בחורה מאוד מושכת ... שמתי לב שהיא יורדת לקומה שלי.. הולכת לידי... מגיעה ישר לרכב הזה ... מוציאה את המעיל שמה אותו ומתקדמת ביום שלה...

אני כבר לא הצלחתי להתקדם ביום שלי...

וזה היום של אתמול של הקריזים והכל...

היום, להבדיל, אני מעשן לי ומדבר בטלפון שוב באותו מקום ושוב אותו רכב עומד לידי עם אותו מעיל פרווה...

תוך כדי השיחה הארוכה פתאום הבחורה באה שוב לרכב... אני מסתכל עליה טוב טוב... בואננה... היא בכלל לא כזאת יפה ! ממש לא ...
בחורה רגילה לחלוטין שאפילו לא הייתי שם לב אליה בכל יום אחר ...
(וזה אותה אחת מאתמול בוודאות זה לא שהתבלבלתי... יודע לזהות היטב את הרכב ואת המעיל פרווה הארור הזה...)

בקיצור מה שאני בא להגיד כאן... זה שהכל מחלה והכל בראש שלי ...
אתמול ביום גרוע שלי ויום של קריז היא נראתה לי כמו דוגמנית על... לא יצאה לי מהראש כל היום
היום היא עברה לידי וקלטתי שהיא בכלל לא יפה ואפילו לא הייתי מסובב אליה את הראש בכל יום נורמלי...

זה עד כמה אני חולה וזה עד כמה אני לא הגיוני וזה עד כמה הראש שלי מספר לי סיפורים ושקרים והכל בראש. מרוב שהסתכלתי על המעיל הזה ודמיינתי את הבחורה שזה שלה בצורה מסויימת, באובססיה, אחר כך כשראיתי אותה ראיתי אותה כמו בדמיון שלי ... (היה קצת דמיון, היא הייתה בלונדינית כמו שדמיינתי, בגובה שדמיינתי, וכו') אבל בתאכלס היא ממש לא יפה כמו בדמיון שלי וזה פרט שהדמיון שלי ידע לעוות לי יפה מאוד כשראיתי אותה...

לא יודע.. לי זה ממש ממש היה הזוי הסיטואציה הזאת.


אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים, 4 שבועות על ידי מתרפא.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120039

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 234 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 554

היום ה-146. יום 1 נקיות משוטטות ואתרים.

רוצה לשתף שהחברים במשרד דיברו על שטפונות וסרטונים ואני מאוד מסוקרן ורוצה לראות אז פתחתי לי את היוטיוב ואת ynet ומתפלל לאלוקים לא להגיע לסרטוני תאווה שם...

רוצה לשתף תובנה אדירה שהגיעה לי היום.. בזכות המסר היומי בקבוצת ההאנגאואטס של "לצעוד את היום" 
הבנתי שהמחלה שלי זה לא משהו שהולך.. זה לא משהו שנגמר..
והגלים ממשיכים לבוא וימשיכו לבוא ואני צריך להפנים את זה, לקבל את זה ולא להילחם בזה או להתבעס מזה וזאת בעצם הכניעה שעליה מדובר כה רבות בתכנית. פשוט לזוז הצידה מהם ולוותר ולא להיכנס בזה חזיתית או להילחם שזה לא יבוא יותר.. כי זה פשוט המציאות.

הגעתי לעוד תובנה שאני חשבתי שעוברים את הגלים הראשונים ואז זהו הגלים הבאים יהיו רגועים יותר.. זה לא ככה. זה כמו צירי לידה. כל ציר הוא חזק בדיוק כמו קודמו. כל גל כזה שמגיע הוא לא "עוד גל" ויאללה נגלוש עליו בכיף.. הוא גל שמנתק אותי, מוריד אותי, מחליש אותי, גורם לי לא לרצות לשתף, לא לרצות לכתוב, לא לעשות צעדים, לשקוע ברחמים עצמיים, לוותר לעצמי, לברוח לתאווה, לרצות לאפס, לרצות להפסיק עם התכנית, לשכוח שיש משמעות לחיים, שיש מתנות בהחלמה, שיש טעם לחיים בלי השימושים. ועוד כהנה וכהנה דברים.

כל גל שמגיע הוא כזה. כזה שיכול לגרום לי ליפול. ולהתנתק. ולהפסיק עם התכנית. לא סתם גל תאווה שפתאום בא לי על מישהי... גל אמיתי וגדול.

אני צריך לזכור שמגיע הגל הזה ובעיקר כשהוא עובר שיגיעו עוד.. להיות במוכנות לזה.. לעשות את הפעולות תוך כדי ולזכור שהוא כן עובר בסוף ואני רק צריך להתכופף ולתת לו לעבור..
עם החרא.. עם הקושי.. עם החוסר אמונה שמשתלטת.. פשוט לזרוק את עצמי על השם ולתת לגל לעבור..

אוי כמה שזה קשה...

אבל אלה החיים.

מתפלל לאלוקים לנכונות לעבור את הגל הנוכחי. אתמול היה יום שקט מאוד. הצום עשה זאת.. מתפלל לאלוקים לא להכניס לעצמי רעיונות לא טובים היום שיכניסו אותי לקריז.


אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך. צריך אתכם.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120042

  • משתמש1
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 128

חיזקת ושימחת אותי מאוד מתרפא!
הצומות האלו זו מתנה מאלוקים בעיניי. אותי באופן אישי זה מנתק ממחשבות הזוהמה האלו והרצון לפגום.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 4 שבועות #120043

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 262 ימים
  • מחובר
  • דירוג כסף
  • הודעות: 144

שלום לכולם
לא כתבתי הרבה זמן, אבל אני קורא את התגובות כל יום.
עבר עלי גל ענק, ממש צונאמי. הרגשתי כמי שעומד לטבוע, וצעקתי לתאווה - הצילו.
הלחץ בעבודה עצום, אני טס היום בלילה לחו"ל לעבוד, כשההכנות לנסיעה שיבשו את דעתי לגמריי. הרגשתי לחץ, מצוקה, כאבים בחזה.
היום החלטתי לדבר עם הבת שלי שיחת נפש, על איך אני מרגיש בבית, ועל הנתק בינה לבין בת זוגתי. שיתפתי אותה במצוקה שלי לנוכח האווירה העכורה בבית וביקשתי ממנה ליזום שיחה עם בת זוגתי כשאהיה בחו"ל. היא הסכימה, וכולי תיקווה שאכן היא תעשה זאת והשיחה תהיה טובה.
לא תקפתי אותה, נתתי לה להרגיש שאני מבין אותה ואת המצוקות שלה. באתי ממקום אחר לגמרי - איך זה משפיע עלי וכמה אני סובל מהמצב הבלתי נסבל בבית.

באורח פלא מרגיש כאילו אבן נגולה מעל ליבי אחרי השיחה עם הבת שלי. אני שואל את עצמי - מדוע לא עשיתי זאת לפני שבוע, חודש, שנה? למה דחיתי זאת? ממה פחדתי? אין לי תשובה. הפחד מלדבר מפיל אותי ומונע ממני לתקן את מה שדורש תיקון.
אולי אלמד מהמקרה, ואפנים שהפחד הוא רק בראש שלי. 
מקווה שגל התאווה הנוכחי חלף לו, בנס נשארתי נקי. מתחנן לכח עליון שיעזור לי להישאר נקי גם בחו"ל, כשאני לבד.
תודה שאפשרתם לי לשתף

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 3 שבועות #120046

  • robinhood
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 402
ניסן כתב on 08 ינו' 2020 13:04:

שלום לכולם
לא כתבתי הרבה זמן, אבל אני קורא את התגובות כל יום.
עבר עלי גל ענק, ממש צונאמי. הרגשתי כמי שעומד לטבוע, וצעקתי לתאווה - הצילו.
הלחץ בעבודה עצום, אני טס היום בלילה לחו"ל לעבוד, כשההכנות לנסיעה שיבשו את דעתי לגמריי. הרגשתי לחץ, מצוקה, כאבים בחזה.
היום החלטתי לדבר עם הבת שלי שיחת נפש, על איך אני מרגיש בבית, ועל הנתק בינה לבין בת זוגתי. שיתפתי אותה במצוקה שלי לנוכח האווירה העכורה בבית וביקשתי ממנה ליזום שיחה עם בת זוגתי כשאהיה בחו"ל. היא הסכימה, וכולי תיקווה שאכן היא תעשה זאת והשיחה תהיה טובה.
לא תקפתי אותה, נתתי לה להרגיש שאני מבין אותה ואת המצוקות שלה. באתי ממקום אחר לגמרי - איך זה משפיע עלי וכמה אני סובל מהמצב הבלתי נסבל בבית.

באורח פלא מרגיש כאילו אבן נגולה מעל ליבי אחרי השיחה עם הבת שלי. אני שואל את עצמי - מדוע לא עשיתי זאת לפני שבוע, חודש, שנה? למה דחיתי זאת? ממה פחדתי? אין לי תשובה. הפחד מלדבר מפיל אותי ומונע ממני לתקן את מה שדורש תיקון.
אולי אלמד מהמקרה, ואפנים שהפחד הוא רק בראש שלי. 
מקווה שגל התאווה הנוכחי חלף לו, בנס נשארתי נקי. מתחנן לכח עליון שיעזור לי להישאר נקי גם בחו"ל, כשאני לבד.
תודה שאפשרתם לי לשתף


בהצלחה בחו"ל ניסן.
גם לי יש כאבים בחזה מלחצים פעם,היום אני מלמד את עצמי לקחת את הדברים יותר לאט.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים, 3 שבועות על ידי robinhood.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 3 שבועות #120094

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 234 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 554

שלום חברים.
היום ה-148. נקי יום 1 משוטטות ואתרים.

בסוף באותו יום בשנייה שנפתח היוטיוב רצתי לסרטונים לא צנועים של כמה מהמושאי תאווה הכי גדולים שלי..

סגרתי את זה אחרי רבע שעה עם הרגשה נוראית.. 

אסירות תודה שבהמשך איבדתי שפיות לגמרי ופתחתי את התוסף הגנה לגמרי במטרה לחפש דברים יותר קשים מיוטיוב.. ובסוף קיבלתי כוחות מחברי תכנית וסגרתי את זה הרמטית עם זמן המתנה של 4 שעות.

אותו יום רביעי עבר קשה מאוד עבורי.. חיפשתי ללגום ולשתות ולא היה מה.. בחוץ היו סופות קשות.. לא היה כלום.

הגעתי לקבוצה ומשם הביתה והדברים נרגעו. מאז אני דיי מחובר ועושה פעולות ואסירות תודה שהיום עבר טוב על אף כמה מושאי תאווה מאוד קשים בשוק כשיצאתי לקניות..

אסירות תודה שמלבד מבט או שתיים לא פעלתי על זה ולא עקבתי או צילמתי או יצאתי לשוטטות. שיתפתי חברים וויתרתי - רק להיום.

שבת שלום ומבורכת לכולם. אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 חודשים, 3 שבועות #120096

הלואי עלי איפה שאתה נמצא, 148 ימים! אני לא מצליח יומיים

אחראים כללים: testchart1, למען הסדר הטוב
זמן ליצירת דף: 0.60 שניות

Are you sure?

כן