היום ה-35 של הניקיון. בס"ד !
אני רוצה לשתף היום על משהו מיוחד, על כל הנושא של הסיעתא דשמיא, כל הנושא של "בדרך שאדם רוצה ללכת בה מוליכין אותו..."
שנים שהיה בי כעס נסתר כלפי הקב"ה... שנים שלא הצלחתי להבין למה זה קורה לי.. למה השם עושה לי את זה ...
הייתי בתקופה של ניקיון, עוברים כמה ימים, נלחם בכל הכוח (לפני שהגעתי לSA והבנתי שהמהות זה להיכנע ולוותר ולא להילחם..) ופתאום הוא היה שולח לי ניסיון מוחץ שפשוט לא יכלתי לעמוד בו והייתי נופל ישר.
והייתי כועס על השם והייתי אומר לו בקול - למה אבא? למה?? למה אתה עושה לי את זה? אני כל כך רוצה להפסיק, כל כך רוצה לשמור על הברית, בשביל מי אני רוצה לשמור על הברית בשבילי??? לי כיף לפגום בברית! לי כיף לצפות בפורנו!! לי כיף ללכת אחרי בחורות חצי ערומות ברחוב ולהסתכל עליהם אני נהנה מזה כמו שאני לא נהנה משום דבר אחר בחיים מבחינת ההנאה הפיזית שאני מקבל מזה...! בשביל מי אני עושה את כל ההימנעות הזאת?? בשבילך השם!! אז למה אתה מקשה עליי??? למה אתה שולח לי את הבחורה הזאת והזאת או הכך והכך תלוי בניסיון שקרה לי באותו זמן...
היום אני חושב, שפעם ראשונה באמת, נפל לי אסימון כלשהו בנושא הזה ואני ממש רוצה לשתף אותו.
קודם כל, יש עניין שאין מה לעשות אנחנו צריכים לעבור נסיונות בחיים אם הכל היה קל ופשוט אז גם לא היה על מה לתת לנו שכר וכו' וכו'... אבל בואו נשים את זה בצד זה לא עזר לי בחיים כי הייתי עונה לעצמי על זה - אבל אני לא עומד בנסיונות ואני נופל וכל אוננות או צפייה בפורנו זה עשרות מליוני עבירות וכו'... אז אמרתי לא יכול להיות כי עקרונית עדיף שלא יהיו הנסיונות האלה כיוון שאני לא רק שלא אקבל שכר על זה שאני עומד בהם (כי אני לא) אלא אני מקבל ההיפך משכר על כך שאני נכשל... ובגדול....
אבל מה שכן צד את עיניי בנושא היה דווקא היום.
קמתי בבוקר עם רעב מטורף. מטורף.
בתפילת שחרית עלו לי מחשבות לראש (ממש התפרצו) וזכרונות של דברים לא טובים שראיתי בעבר. הם הדליקו אותי מאוד. באמצע התפילה.. התגריתי מאוד...
כבר צצה בליבי מחשבה שהיום אני איכנס קצת ליו-טיוב לראות קצת חומרים על גבול הפורנוגרפיים... ושאולי אצא לסיבוב שוטטות קטן היום... להאכיל קצת את המפלצת שבי... אבל בכל זאת גמרתי בליבי שאני אעשה שיחת טלפון לפני כן ולא אקפוץ ישר לעשות את זה - כמו שהונחיתי ע"י הספונסר והתכנית.
בדרך הקצרה הביתה מבית הכנסת לבית כבר מצאתי את עצמי מחפש בעיניים, תר ימינה ושמאלה למדרכות, לראות מושאי תאווה, וכשאתה מחפש - אתה מוצא!! כל הבנות הכי שוות בשכונה פתאום מסתובבות בשעת בוקר מוקדמת ברחובות לבושות למחצה... פתאום הכל שם נגיש ובחוץ... הכל זמין...
הגעתי הביתה, התארגנתי, יצאתי מהבית עשיתי שיחת טלפון לחבר, טבלתי במקווה, התחננתי במקווה לקב"ה מכל הלב ובאמת וברצון אמיתי שלא יבואו היום מראות לא צנועים מולי, ואם יבואו שלא אראה אותם, ואם אראה אותם שלא אתבונן בהם, ואם אתבונן שלא ישפיעו עליי ויגרו אותי, ושאם יגרו אותי שעדיין יהיה בי את הכוח לעשות את הפעולות ולהישאר נקי ובשום פנים ואופן לא ללכת באופן יזום לחפש את זה.
עשיתי עוד שיחת טלפון או שניים לחברי תכנית, תוך כדי זה כבר עברו לידי עדיין מושאי תאווה חזקים, אבל לא הרמתי את עיניי להסתכל. עשיתי מהצד שלי מה שאני יכול. אמרתי לאבא שבשמיים שאני עושה מה שאני יכול ואם זה יהיה מוגזם ואני אפול אז אין לי מה לעשות זה כבר לא בשליטתי - שהוא מצידו יעשה את הצד שלו.
ירדתי למטה לעשן, הרבה מושאי תאווה הסתובבו סביבי ובאופן קיצוני, לפחות 10 מושאי תאווה ממש קיצונים. לא הסתכלתי. לא נתתי לעצמי להסתכל. לא נתתי פתח אפילו ליצר להרים עיניים. התמקדמתי ברצפה, בנעליים שלי. תוך שאני הולך.
הרגשתי טוב. טוב מאוד! הרגשתי חזק. הרגשתי שהשם איתי, דווקא שם פתאום...
ואז חזרתי חזרה לעלות במעליות, בלובי של הבניין יש כמה מעליות, אתה בוחר קומה ואז הוא אומר לך לאיזה מעלית לגשת.
אני מגיע ללובי המעליות וחושכות עיניי.... קבוצה אדירה של בנות עומדת ליד מעלית אחת (שמסתבר שכולן כוונו לאותה המעלית) לבושות... עזבו אי אפשר לקרוא לזה לבושות בכלל ואני לא רוצה להיכנס לתיאורים מפרט כבודכם ומחלתינו.. אבל בוא נגיד שאני לא יודע איך הייתי שורד את המעלית הזאת...
נזכרתי בעבר, לפני כחודשיים בערך שהייתי ברצף ניקיון מספר 2 באורכו שלי, שירדתי במעלית (אני עובד בקומה 23) ללובי, ובדרך היא עצרה במשהו כמו 6 קומות ובכל קומה הצטרפה למעלית עוד בחורה יפה ופחות לבושה מקודמתה...
כשהגענו ללובי היינו במעלית אני, גבר יחידי, ועוד 15(!!) בנות שאולי זה רק הדמיון שלי אבל היה נדמה שכולן מלכות יופי ולבושות כאילו יוצאות לחתונה או לדיסקוטק או לחוף הים או להתאמן במכון כושר..
זה היה ממש הזייה בשבילי.. לא היה לי לאן להסתכל לא היה איפה לשים את העיניים... כל המעלית היא כולה מראות - כך שאו שאתה מסתכל עם הראש על הרצפה (אבל מרוב שהמעלית הייתה מפוצצת אני רואה את הרגליים של כל הבנות שלידי - צמודות אליי ברמה שאני מריח את הבושם שלהן!!) או למעלה על התקרה וגם שם יש מראה חחחח
בקיצור... אין איפה לשים את העיניים - תסתדר. תבחר מישהי שנראית לך הכי פחות מושכת ותשים את העיניים באיזור שאתה הכי פחות רואה מסביב בנות אחרות ו... לך תצא מזה.
לא אשכח איך יצאתי מהמעלית החוצה הרמתי עיניים לשמיים אמרתי לו - "אבא למה?? למה??? איך אתה מעביר אותי דבר כזה??"
אז היום הסיטואציה בלובי החזירה אותי ישר לשם, החלטתי שאני לוחץ על הקומה שלי ואם אני נאלץ לעלות עם נבחרת הבנות של מזרח גרמניה במעלית אני פשוט אחכה שהם יילכו ואעלה אח"כ במעלית הבאה... ראיתי בחור לפניי לוחץ על קומה 22 ומובל למעלית הפריצות ביחד איתן.. לחצתי על הקומה שלי (23) ולהפתעתי הובלתי למעלית אחרת, צמודה, ובסופו של דבר גם עליתי בה לגמרי לבד - מעלית אקספרס מיוחדת רק בשבילי. והכי מצחיק שאני עליתי לפני שכל הבנות נכנסו למעלית השנייה.... שזה ממש לא הגיוני ולא מסתדר בשכל אבל אוקיי.. השגחה פרטית?
ניסיתי לחשוב למה הפעם השם היה איתי? מה שונה מהפעמים האחרות?
ואת התשובה כמו כולכם אני ראיתי כאן בתוך המלל שלי עצמי. כי אני החלטתי שאם אני נשלח לעלות למעלה עם קבוצת הדוגמניות האלה אני לא עולה ומחכה למעלית הבאה.
הלב שלי - בפנים - באמת ! רצה לא לעלות איתן ולא לראות אותם. באמת!
זאת מילת המפתח.
מסתבר, ועם יד על הלב אם אני מסתכל בפנים וחופר באמת, בכל! שאר הפעמים, שכביכול לא רציתי שיעברו מולי בנות חשופות, בתאכלס, היה איזשהו צד בי, אפילו קטן ככל שיהיה, שכן רצה!
ולכן הם עברו.
כשהלב באמת באמת לא רוצה, כשאתה ב100% כנות אמיתית לא רוצה, אז אתה מקבל סיעתא דשמיא אמיתית.
קשה מאוד להיות על 100% אי רצון כי אני מכור.. עצם היותי ליד בחורה מאוד יפה ומושכת וחשופה מרגש אותי גם אם אני לא מסתכל עליה... זאת המחלה שלי ...
אז אני כאילו מחפש ולא מחפש את הריגוש הזה... לא רוצה וכן רוצה לראות בנות... אם אני כנה במאה אחוז. ולכן אני ממשיך לראות אותן.
כשאצליח לשנות את התפיסה שלי באמת, כשאצליח באמת לעכל, להפנים, שזה לא טוב לי! שזה לא עושה לי טוב, שהריגוש הזה מחריב אותי, שאסור לי להתקרב אפילו לריגוש הזה, לא כי זה אסור... כי זה מרסק אותי עצמי את האני... את היחסים עם אישתי את המצב רוח את ההצלחה בעבודה בחיים עם הילדים הכל!!! ברגע שבאמת אפנים שהריגוש הזה זה רמאות הכי גדולה שקיימת, אז אצליח באמת לא לרצות אותו, ואז הסיעתא דשמיא תהיה בכל הכוח.
תודה חברים אוהב אותכם. מתפלל ליום נקי ושפוי. ומאחל זאת גם לכולכם.
