בשמחה גוש! נראה לי שהתקשרתי אלייך איזה פעם.. 
תרגיש חופשי לחזור בכל עת

קדושת כן מדובר על כתיבת הבוקר של ימי נקיות הרגשה כללית תכנון של היום ואסירויות תודה

לפעמים גם עוצר כדי לכתוב איזה צעד 4 על משהו שמנהל אותי או צעד 1 על איזה חוסר אונים עם תפילה בסופו לבורא יתברך שישחרר אותי ממנו

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא תוכנת הנט ספארק
איזה שלווה יש לי בביתי סוף סוף...

מתרפא יקר!!!!

צדיק, קראתי את כל מה שלא קראתי תקופה, חוויתי את כל מה שעברת, את הקושי העצום שעברת, את השינויים, את המצב הבריאותי, ועוד..

אתה עובר קשיים עובר נסיונות, אבל...

לדעתי, היצר הרע, היותר חזק מזה שמושך לתאווה, הוא זה שמושך ליאוש. 
אצלי כמעט בכל פעם שאני נופל לתאווה, נפלתי לפני זה לייאוש, היצר הרער אומר לי כל הזמן 'מה שאתה עושה לא שווה הרבה', 'זה לא לגמרי', 'זה לא עד הסוף', 'לאן כבר תגיע עם זה..' ועוד הרבה משפטים שמחלישים את הכוח שלי להילחם..

אם היצר של היאוש לא יכנס, אם אותו תנצח, יהיה הרבה יותר קל..

מתחנן אליך... כמו אח!!! 

הנקיות שלך שווה יותר מכל דבר אחר!!
נכון לעכשיו, מה שאתה עושה זה המקסימום שאתה יכול לעשות (אל תתייחס לנפילות, הם מהמחלה ולא ממך.תיראה את תהליך הריפוי שאתה עובר), הרי אתה רוצה להיות נקי כמה שיותר ואתה משתדל ברמות שלא ראיתי דברים כאלה, אז תהיה שמח שאתה עושה את המקסימום להיות נקי.

אל תחפש להיות נקי באופן מקסימלי, תמשיך לעשות את המקסימום כדי להיות נקי..

אני מעריך אותך המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!

ההתרסקויות האלה, המשברים האלה, השינויים האלה, ההרגשה שבלי זה אתה מת, כל הדברים האלה הם צד אחד של התמונה,
הצד השני הוא שלמרות כל אלה אתה עדיין משתף ועושה פעולות כפי יכולתך..

אבא שלנו מאמין בך, גם אני הקטן מאמין בך,
אתה יכול, אני לא אומר סתם, אם אתה חושב שאתה לא יכול אז תקרא את כל השרשורים של העוצמות האדירות שפעלת נגד כל הסיכויים.

המון הצלחה, אבא מתסכל עליך, ושמח בך, תשמח גם אתה

וואו אבי תודה רבה וחיבוק ענק!!! מאוד מחזק התגובה הזאת!! שמחתי מאוד שחזרת לקשר

היום ה-101

4 ימי נקיות מפעילות תאווה.

נושא היום: אסירות תודה

פעם ראשונה מזה לפחות 5 שנים שעובר עליי יום ראשון שהוא כזה נחמד ונעים
בלי אובססיה.. בלי קריזים בלי דכאונות...
פשוט רוגע ושלווה.  

מאמין שזה קשור בזה שהלכתי לקבוצה במוצ"ש והיו שם לפחות 100 איש.. לשמוע מסר של ניקולס חבר מחו"ל שנקי 25 שנה שבא לביקור בארץ, הספונסר של SA בארץ..

לקחתי הרבה מהמסר שלו..
בעיקר 2 דברים מרכזיים

1. קיבלתי תשובה מוחצת לשאלה שריצדה במוחי מפעם לפעם...
וזה מדהים איך הקב"ה שולח לנו לפעמים תשובות דווקא דרך הגויים...
ניקולס אמר שהוא יודע שהוא בעצמו לא יכול, אבל אלוקים יכול לקחת ממנו את התאווה כל יום רק להיום. הוא שאל למה אלוקים לא מבריא אותי לגמרי? כי הוא רוצה שאני אעזור לחברים אחרים.
מדהים. פשוט. קיבלתי את התשובה.

אלוקים רוצה שאני אעזור לחברים אחרים ואם אני לא אהיה חולה יותר ולא אהיה כמותם אין שום סיכוי שהם יוכלו לקבל עזרה ממני בדיוק כמו שאני יכול לקבל עזרה היום רק מחברים ששותפים איתי בחוויה.

זה מתקשר לדבר השני שלקחתי מהמסר... שהוא
2. שירות ונתינה.
כל המהות של ההחלמה צריכה להיות נתינה אגואיסטית כלומר אני צריך רק לתת לאחרים ולחשוב איך אני עוזר להם. ולא לחשוב על עצמי ואיך הם יכולים לעזור לי להחלים. פשוט מתוך הבנה שזה הדבר היחידי שמחלים אותי.
גאוני.

ככה השם ברא את זה. אתה רוצה להחלים? תעזור לאחרים! ככה אתה גם תחלים וגם תעזור לאחרים בבת אחת! מדהים.

התחלתי היום רשמית צעד 2. כמו שצריך.
כתבתי על חוויה מסויימת שהייתה לי בגיל 14 בערך. אחר כך ששיתפתי אותה עם חבר תכנית פירטתי לעומק הדברים והרגשות שצפו לי אז חזרו ופשוט התחלתי לבכות. חוויתי חוויה רוחנית גדולה מאוד היום... בהזדמנות אחרת אשתך את זה כאן בפורום.
אני חושב שמצאתי חוויה שהשפיעה עליי כל כך שהפכה אותי להיות בסופו של דבר מכור לתאווה. אני חושב שבטח היו כמה כאלה.. אבל אני חושב שמצאתי אחת מאוד מרכזית בחיים שלי שעד היום לא ייחסתי לה חשיבות בקטע הזה.

רוצה לשתף אסירות תודה על מקום העבודה החדש.

גיליתי שתמיד חשבתי שבגלל שיש לי תאווה היא מפריעה לי לעבוד ואני כל הזמן רוצה להיכנס לאתרים מלוכלכים ובעצם זה הפוך.. יש לי פגם אופי של עצלנות וכבדות ואני םשוט לא רוצה לעבוד ולכן בורח לתאווה. בדיוק ההיפך ממה שחשבתי...

הבנתי למה כל השנים האלה התפללתי לא נכון... ביקשתי מאלוקים את הדבר הלא נכון בכלל...

היום ביקשתי שייתן לי חשק ומרץ לעבוד, להנות מהעבודה ולבוא עם חשק התלהבות אהבה והנאה.
הוא נעתר לתפילתי. ועבדתי ונהנינתי. ולא חשבתי לרגע להיכנס לאתרים מלוכלים כי הייתי עסוק בעבודה. 

תודה רבה לקב"ה שעזר לי היום להשתחרר מפגם האופי הזה בי שברוב המקרים הוא היה זה שבגללו נדחפתי לזרועות התאווה.

מסיים יום נקי מחובר ומפוכח. אולי הכי מפוכח מכל הימים עד כה.

אוהבים

שימחת אותי מאוד מתרפא!
כפי שאתה כותב, אני חושב שהכל בסופו של דבר מגיע ל-פגמי האופי שלנו איתם אנו לא מעוניינים להתמודד ולכן בורחים אל אותה תאווה ארורה. ברגע שנתמודד עם הבעיות בחיים ולא נברח מהם, ברגע שנעבוד על ההרגלים הלא טובים ש-אימצנו במשך שנים כה רבות ונתמודד איתם וגם אם זה כל כך קשה, החיים שלנו יהיו הרבה יותר מלאי סיפוק ללא רצון לחשוב להגיע לאותו מקום ירוד המכהה לנו את הרגשות והופך אותנו לבהמות.

כל הכבוד מתרפא !

אני רואה שאתה הרשת היום הרגשה מרוממת של החלמה !

מגיע לך ! השם משלם לך לפי המאמצים שאתה עושה. הבא ליטהר מסייעין ...

אוהב אותך מאד !

קצת עצוב שלא הצלחנו היום לדבר שיחה רצינית 

אוהב אותך מאד !

גם לי מאוד הייתה חסרה איתך אתמול 


לא נורא היום נעשה 2 שיחות רציניות

אתה מתרפאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!

כל ההבנות והכלים, הפעולות והצעדים.
הם הצלחות שנותנות כוחות בנפש ולא מתבטלות בקלות!!

הרבה הצלחה אח אהוב

תודה אחי אוהביםםםםםם אוהבים ואוהבים ! תודה לכולם.


היום ה-103
6(!) ימים ניקיון מכל פעולת תאווה.

מתחיל להרגיש את היתרונות של הנקיות..
התמודדות מול קשיים במקום בריחה
הרגשה טובה עם עצמה - שלמה
חמלה חסד קבלה וויתור כלפי אישתי ויותר עזרה בבית וסבלנות לילדים
היכולת להתמקד בעבודה 
היכולת להתפלל ולדבר עם אלוקים באמת מתוך הלב על דברי היום יום שמעכבים אותי

עם זאת, הזמן גם עושה את שלו, יש סביבי בנות בעבודה וברחוב, הטיימר מתקתק מאז הפעם האחרונה שראיתי כל דבר כלשהו של תאווה...
והחשק והרצון עולה ומתחיל להתהוות...

אז כמו שלמדנו בSA, ההתמכרות שלנו היא גופנית רגשית ורוחנית, והקטע הגופני מתחיל לשחק תפקיד, וחזק...

מתפלל לאלוקים שיעזור לי מול זה, מול בנות חשופות ברחוב או בעבודה, מול בנות יפות בכללי בכל מקום שהוא, מתחיל להיגמר לי הכוח לוותר על המבטים ומתחיל להתהוות רצון ללגום קצת.. מפחד שזה יתחיל למשוך חזק לכיוון הזה...
מתפלל לאלוקים למסור לו את זה, לשחרר את זה ולוותר על זה, רק להיום.

אוהבים

אוהב אותך מאוד מאוד
אני אוהב לקרוא את הדברים שלך. אתה מעלה ממש את שני הצדדים של ההחלמה. מצד אחד, ההתקדמות המדהימה מדהימה שאתה עושה וכל הדברים הטובים שבאים איתה. מצד שני, אתה גם מדבר על הקושי, על הדברים הפחות יפים. זה מקסים בעיניי. לפי דעתי ככה החלמה בריאה נראית. אם הכל תמיד היה ״על הגל״ כניראה שהיה בזה משהו לא אמיתי שהיה מתפוצץ בסוף

שאלוהים ייתן לך כח לכל מה שאתה לא יכול לעשות לבד ויאיר לך את הדרך, אמן

אוהב וצריך!

תודה רבה גוש!!
מה דאתה מתאר זה במדוייק מה שאני חשבתי..

גם במסר של ניקולס החבר הותיק מאנגליה שבא לארץ היה לי מאוד קשה להתחבר כי הוא לא דיבר לרגע על קשיים משברים או כמה חרא הוא הרגיש במחלה או בשלבים הראשונים של ההחלמה...

הוא התחיל לדבר לעומק ממקום שהוא כבר היה נקי 4 שנים.. אבל רגע מה היה עד ה4 שנים אחי?? איך היו החודשים הראשונים השבועות הראשונים??

היה מאוד חסר לי החלק הזה במסר שלו...

בכל מקרה אני רוצה לשתף שעליתי במעלית ועלתה איתי בחורה מדהימה ועם בושם חזק ולא יכלתי להוריד את העיניים מהמחשוף שלה.... פשוט חוסר אונים מוחלט...

אני כל כך הרבה זמן בלי לגימות של תאווה ואני מרגיש שאני מתחיל לאבד את זה...

אני לא יכול מול בנות כאלה.. אין לי סיכוי... מתחנן לאלוקים שיעזור לי לוותר על המבטים האלה רק להיום הם גומרים אותי...

אוהבים

לאחר זמן מה של התנקות קיימת הרגשה טובה שהלב יותר נפתח ומוכן לקבל הרבה ולעשות הרבה. בימים שאני שבור, הלב אטום וכמה שאתאמץ לבכות ל-השם שיעזור זה לא ילך. מרגיש כמו לב של אבן. אבל לאחר התנקות ארוכה, הלב שוב נפתח ואני חוזר לימים של השתוקקות להתפלל להשם ולבקש ממנו עזרה ולאחר זמן מה גם להתפרץ בבכי.
כ"כ שמח לקרוא את שאתה כותב כאן מתרפא!

וואי אחי כמה שאני מעירך אותך!!

נכון, אתה לא יכול, גם אני לא יכול!!

אבל אתה לא צריך!!!

אתה צריך לעשות רק מה שאתה יכול וזהו, מבחינתך עשית מה שאתה יכול וזה מאה אחוז, אבל מה הבעסה שהיצר משדר לך, 'אתה לא יכול, ואתה עושה משהו לא טוב ואתה לא יכול לצאת מזה אם ככה אתה בעצם אבוד'.. פה הנקודה, אתה לא יכול כי אתה חולה ומכור וגם אני, אבל אתה יכול לעבוד על זה ואם עשית מה שאתה יכול אתה אתה הכי רחוק מ'אבוד' ואין יותר אהוב ממך

הצעה שלי, אל תנסה לעשות מה שאתה לא יכול, תנסה לקבל את זה שאתה לא יכול

רק אסביר שאין כוונתי שלא תתאמץ, אבל הקשיים האלה שאתה חושב שאתה לא יכול, הם טבעיים לנו, ואולי הם נכונים לאותו זמן ומצב שהיינו בו, אם נקבל אותנו כולל הכלללללללללל, יהיה לנו הרבה יותר קל לעבוד.

תחשוב בכיוון שאתה חושב! אתה לא מוכרח לחשוב כמוני

תודה רבה חברים, על התגובות על ההתיחסות! אני לומד מכם המון... ומקבל מכם המון, ושואב מכם המון כוח ! תודה !

היום ה-104
7 ימים (בעוד כשעתיים) לניקיון מכל פעולת תאווה.

מתחיל להיות לי קשה ... התאווה ממש מתחילה להרים את הראש.

יכול לומר בוודאות, שאם לא התוסף PLUCKEYE על המחשב שלי, ברגע זה, לפני הכניסה לפורום, רוב הסיכויים שהייתי נכנס קצת לראות "בשר".
לא חייב משהו כבד מידי.. אבל לראות משהו ... כל דבר..

זה התחיל בישיבת צוות שהייתה לנו היום.. שלא הפסקתי להסתכל על אחת הבחורות מהצוות שלי ולבחון אותה.. ולהסתכל על איברים מאוד ספציפיים ולדמיין איך זה נראה בלי בגדים...
כל פעם ניסיתי להימנע מזה ולא הצלחתי תמיד העיניים חזרו לשם...
באיזשהי נקודה נזכרתי שאמרו לי לברך.. לברך אותה..
לעשות פעולה של נתינה ולא לקיחה
התפללתי עליה וזה עזר.

אחרי זה קבעתי לאכול עם חבר מהעבודה במסעדה, ברגע האחרון כשאני כבר מחוץ למסעדה מחכה לו הוא מתקשר אליי שואל אותי אם אכפת לי שידידה שלו מהמחלקה תצטרף אלינו..
סה"כ מדובר בבחורה נאה.. האינסטינקט הראשוני שלי היה להגיד לא, אבל היה לא לא נעים... הוא אמר לי אין לה עם מי לאכול ולא נעים לי שהיא תאכל לבד וזה... ידעתי שאם אני אגיד לו אז עזוב אחי תלך איתה וזהו הוא בחיים לא יסכים ויגיד לה לא, ואז אני ארגיש טמבל ולא חברותי וכל פעם שאראה אותה במשרד (ואני רואה אותה מלא..) אצטרך להרגיש לא נעים...
אז אמרתי סבבה אין בעיה...

כשהוא הגיע למסעדה נכנסו ביחד, ביקשתי שולחן ל-3 והוא תיקן אותי ואמר 4.
ואז אמר לי גם חברה שלה תבוא ..

התיישבנו ואני כל הלב שלי דפיקות... מי זאת החברה שבאה?... רק שהיא לא יפה רק שהיא לא פרוצה אחרת אכלתי אותה ... גם ככה היה לי קשה כשהוא אמר לי שהיא באה, אבל ראיתי אותה היום היא לבושה צנוע תודה לאל... אבל עכשיו גם עוד חברה??
בכלל מרגיש לי הזוי לשבת בשולחן של ארבעה... הוא לידי ומולינו 2 בנות... 
אפילו שזה סה"כ ארוחת צהריים בעבודה אבל אני ממש ממש לא רגיל לסיטואציות כאלה כבר שנים שלא אכלתי עם מישהי בשולחן בצורה כזאת אינטימית של 2 על 2...

התחלתי להרגיש לא טוב... כבר חשבתי לביים שיחת טלפון ולהגיד לו מצטער אחי אני חייב לעוף קראו לי חזרה למשרד יש ישיבה ושכחתי ...
אבל לא היה לי אומץ...

נשארתי לשבת.

אסירות תודה שהחברה שלה לא נראית טוב בכלל וגם הייתה צנועה..
ישבנו ואכלנו ארבעתנו והיה נחמד. אסירות תודה שלא לקחתי את זה למקום של תאווה בכלל. אבל הרגשתי לא נעים.. עד עכשיו אני מרגיש לא נעים...
כל הדרך חזרה למשרד, הוא הלך לאנשהו ואני הלכתי עם שתי הבנות האלה אחת מכל צד.. ממש לא היה לי נעים ולא ידעתי איך לברוח מזה ...

ואז דווקא כשהגעתי למשרד ונפרדנו לשלום, המוח התחיל להריץ מחשבות ודמיונות ופנטזיות... ואיך אני צריך להזמין אותה לאכול שוב כי היה ארוחה ממש סבבה ומצחיק ועשיתי רושם מאוד טוב וזרמתי....

ואז עוד אחת במשרד ככה בלי לשים לב דיברה איתי (בחורה מאוד נחמדה מהכוח אדם) ונגעה לי בכתף עם היד שלה ...

משהו שבשביל בנאדם אחד הוא פרט כל כך שולי וחסר חשיבות בשבילי יכול ברגע לפרק אותי ...

בכלל הזאתי של הכוח אדם היא נורא פלרטטנית כזאתי וטיפשה כזאתי וקלה להשגה נקרא לזה...
המוח שלי לקח אותי לכיוונים מאוד מאוד לא טובים והתחילו מחשבות מיניות עליה שאני מנסה כרגע להדחיק ולא ליפול אליהם...

אני מתחיל לאבד אחיזה.. ואני מפחד... ואין לי שליטה... בעצם מעולם לא הייתה לי שליטה...

אז אני משתף את זה כאן..
על זה כן יש לי שליטה..
ועוד מעט אעשה שיחות טלפון לחברים ואשתף את זה גם.

ומתפלל לאלוקים בנוכחותכם שיעזור לי למסור את כל הדברים האלה .. ולהימנע להימנע מלעשות פעולות של תאווה היום.. 

הגל מתחיל לעלות וזה מתחיל להיות קשה... וזה בא בדמיונות ומחשבות וראיות ברחוב במשרד ונגיעות כאלה הכל פתאום מתחיל להגיע ולצוץ...

באמת מתחנן לא לפעול על תאווה היום אפילו שזה מתגבר...
אני יודע שזה עכשיו ה MONEY TIME
עכשיו שהתאווה מתחילה.. עכשיו עם הקושי.. עכשיו אני צריך להתגבר, להשתמש בכלים שיש לי, לא לפתוח אתרי תאווה לא להתנתק מאנשים ולא לסוע לשוטטות וגם לא לרדת למטה לרחוב לחפש להסתכל על בנות...

אלוקים תן לי את הכוח לעשות את הפעולות הנכונות שהן רצונך !
רצונך ייעשה ולא רצוני
אמן.

אוהבים אותך,
תודה על הכנות,
מתגעגע לטלפון ממך.

השם ישמור אותך מתרפא. איזה ניסיון!
אני לא יודע איך אני הייתי מתנהג במצב כזה, אם הייתי מסכים לאכול עם אותה ידידה גם אם מדובר במצב לא נעים. נראה לי שהכי נכון יהיה לא להכניס את עצמנו לניסיונות. הייתי אומר שהאינסטינקט שלך היה נכון.
ברוך השם, השם שמר עליך אבל לא תמיד זה יהיה כך. מה גם לדעתי זו התחלה של ויתורים לעצמנו. "מה כבר יכול לקרות, זה עבר בפעם הקודמת בסדר וגם הפעם זה יעבור בסדר. אני עם מספיק ימי נקיות כדי להתמודד עם זה".
מצד שני, עולות לי מחשבות כעת שאומרות "אז מה, נהיה נזירים? אולי נוריד את הראש כל היום, לא נדבר עם נשים בכלל, אולי גם עם נשים מה-משפחה. נתנתק לגמרי מכולם בגלל שאנחנו חולים!

מה דעתך? הייתי שמח לקבל תשובה לגבי הדילמה הזו.