ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 24183 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128578

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 469 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1528

עוד יום עובר, אסירות תודה על נקיות.

אתמול הייתה לי התפרצות עצבים כלפי אישתי בגלל הילדים שהביאו אותי לכעס מטורף.. 

הפחד שלי התממש היום בשיחה קשה שאישתי עשתה לי.. שהיא לא מוכנה ולא תסבול יותר את הזריקות דברים האלה וההתנהגות הפראית והמסוכנת שלי.
היא אמרה שזה אלימות לכל דבר.. שאני אלים.. גם אם לא מרביץ לה בפועל זו אלימות מסוג אחר של זריקת דברים טריקת דלתות וכו'..

היא איימה שאם זה עוד פעם קורה היא הולכת. זה פעם ראשונה שזה קורה.. 
לא כ"כ ידעתי איך לאכול את זה..
ניסיתי ישר להתגונן על ידי מתקפה חזרה.. יצאתי באמצע בעצבים וחזרתי והמשכתי ויצאתי שוב עצבני ואמרתי חה שאני הולך לארוז תיק ולסוע למלון לכמה ימים לא היה נראה שזה עושה עליה רושם.. המשיכה בשלה. קפואה.

הרגשתי שהיא באמת בראש שלה במקום שהיא מוכנה לוותר. שהיא מוכנה להיפרד שהיא לא מסכימה לסבול יותר את ההתקפי זעם האלה.

היא בכתה בלי הפסקה.. צעקה בכתה.. הייתה בחוסר אונים אמיתי.. הבאתי אותה לחוסר אונים ועצב ופשוט למבוי סתום..

שיניתי גישה.. חזרתי אליה ואמרתי לה שלאיים עליי זה לא הדרך.. שאני לא שולט בכעסים ובעצבים ואני כן עושה מאמץ ולא תמיד מצליח...
הסברתי לה כמה כואב לי בעצמי אחרי התפרצויות כאלה... כמה אני מתבייש אפילו לבקש סליחה..
התנצלתי והתחלתי לבכות בעצמי.. סיפרתי לה שבבוקר בתפילת שחרית פשוט עלה לי כל מה שקרה אתמול והתביישתי.. ובכיתי..

אני באמצע משבר בנישואים שאני יוצר במו ידיי עם העצבים.. עם הכעסים ועם החוסר סבלנות...
ממש כמו התאווה גם שם אין לי שליטה...
מרגיש שזה מקום לא טוב שאני בורח אליו.. במקום לברוח לתאווה..

הראש אומר לי לחזור להשתמש לחזור לימים של פעם שכביכול לא הייתי מגיע לכאלה עצבים או לפחות לא בכזו תדירות...
לא שאני באמת זוכר.. אבל מסתבר שזה שקר ושזה לא נכון בכלל ושזה תמיד היה שם...

אבל הראש משכנע אותי לחזור להשתמד ושזה יפתר לי את הבעיות בחיים...

רוצה להזכיר לעצמי שזה לא רק שלא יפתור שום דבר זה רק יחרב לי עוד יותר.
שהיום לא משנה מה עובר עליי כל עוד אני נקי אני מרגיש שאלוקים איתי. שומר עליי.

ואני יודע וברור לי שהוא איתי ושומר עליי גם אם אני משתמש... אבל ההרגשה אצלי היא לא כזאת ואז הסבל הוא נוראי פי 100. כי נכנסות דאגות ופחדים וחששות וכל דבר קטן מרסק אותי כי "אין י את אלוקים" להישען עליו.



מתפלל לשפיות. מתפלל לתקן את הנזק שעשיתי. מתפלל לא לברוח לתאווה.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128580

  • פלימו
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 93

מזדהה עם התפרצויות הכעס וחוסר היכולת לשלוט בהן. מאחל לך שהקב"ה ייתן לך כוחות להתגבר גם על זה. 
בהצלחה רבה אחי היקר, מאמין שהכל עוד יתהפך לטובה

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128584

  • Kdouchatnakimimabatim
  • רצף ניקיון נוכחי: 83 ימים
  • מחובר
  • דירוג כסף
  • הודעות: 148

אוהב אותך !

תמסור גם על זה חוסר אונים בשיתופים שלך וכו'. זה מה שהספונסר שלי היה אומר לי לעשות לדעתי במקרה כזה.

באהבה !

בהצלחה !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128586

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 451

אוהב אותך, לא פשוט.
שימוש בתאווה באמת נשמע שרק יכול להחריב יותר ולעשות בנוסף רגשות קשים הרבה יותר.
אני חושב שבאופן כללי בהחלמה ובנקיות אנחנו לא באמת יותר מתפרצים וכו אלא יותר מודעים ורגישים לזה בגלל שאין לנו את סם התאווה שעוזר לשכח ולטשטש את כל הרגשות.

מתפלל בשבילך לשחרור וחיבור ומערכת יחסים בריאה וטובה.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128591

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 313

אוהב אותך אחי.
אתה איש גדול מאוד,
יהודי טוב.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128594

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 497 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 422

גם לי זה קרה בעבר הקרוב.
התפרצויות זעם כלפי המשפחה, חברים לעבודה, אנשים שנתקלתי בהם במהלך היום.
רק כשהבנתי שאני לא מרכז הייקום, שלא הכל סובב סביבי , וישיהיו הרבה מצבים שלא יסתדרו כפי שאני רוצה  התחלתי להירגע.
בשפת התוכנית זה נקרא ריכוז עצמי.
התחלתי להרגיש חמלה כלפי אנשים, להבין אותם ואת התנהגותם.
שינה את חיי מקצה לקצה

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128605

  • לשוב הביתה
  • רצף ניקיון נוכחי: 125 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 363

כואב אחי לשמוע על המשבר שאתה חווה...אבל תדע שזה מה שמדהים ביהדות - תמיד ניתן לשנות ולהשתנות. למעשה זאת עבודת השם שלנו...לא פשוט אבל בוודאי אפשרי...
מתפלל שה' יאיר חינו ויתן חסד ורחמים ומעז יצא מתוק.
אוהב אחי!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128608

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 469 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1528

אמןןן אמן ותודה לכל המגיבים והמחזקים לכל אחד ואחד ! תודה רבה מקרב לב!

קמתי ממש מבועס היום.. מוצף רגשות שליליים.

גם החשש מהמשבר הזה וגם רגשי נחיתות והערכה עצמית נמוכה ובעסה מהשכנים שלי שכל שנה אנחנו למטה כל החג בסוכות והילדים משחקים ואנחנו אצלהם בסוכה והשנה יש לי הרגשה כאילו לא בא להם עלינו והילדים שלהם תקועים בסוני כל הזמן משחקים פיפא וגם כשהם למטה אתמול הם ישבו כולם בסוכה עם עוד שכנים ולא קראו לי להצטרף הייתה לי הרגשה כזאת רעה שאני לא רצוי.. 

ישנתי לבד בסוכה שלי והם חגגו שמה עד 1-2 לפנות בוקר.

קמתי ממש מבועס ועם רגשות קשים ועצב וכל התפילה רק חיפשתי לברוח לא היה בא לי להתפלל..

והרגשתי ישר איך הרצון לברוח לתאווה מגיע.. והמחשבות וכל מיני קומבינות למצוא תאווה מתחילות לרוץ בראש..

תיכף החג נגמר ואני אצטרך לחזור למציאות ולעבודה ולסדר היום ועדיין הראש כל הזמן מנגן לי שתהיה נפילה אחרי החג..

כאילו הכתובת על הקיר ואין לי מה לעשות איתה..

מתפלל לשפיות ולצאת מהאווירה המבעסת שנכנסתי אליה.. למסור לאלוקים גם את הבעסה והחששות והעצב.. אמן.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128609

  • דף חדש
  • רצף ניקיון נוכחי: 14 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 112

בה

אני קורא את הדברים שלך ומעלה חיוך, 
זה קרה לי הרבה פעמים במהלך הזוגיות שלי( אני מעל שש שנים( 
הגעתי למצבים של כעס שלא הכרתי שזה אני בכלל, "הרי אני תמיד הייתי מתון וג'לטנמן בחברה" לא מתרגש מכל מה שאומרים לי.. 
"אז מה עובר עליי"? 
ברור לי שכל אישה יש לה תגובה שונה לתגובות כמו שלנו אבל, בסופו של דבר הם רוצות להעביר לנו את אותו מסר. 
אצלי האישה עם אופי חזק.. וזה קרה לעיתים קרובות. 

אז ככה. 
האישה אמרה לי שהיא בכלל עשתה טעות שהיא התחתנה איתי... 
שמכל החתנים היא קבלה את החתן הכי גרוע... 
שהיא השלימה עם זה שאני לעולם לא אשתנה... 
ועוד הרבה משפטיים קשים מאוד שהרגשתי כאילו ירד לי כמה שנים מהחיים... 

אז מה נשאר לי... 
או להתקיף שמניסיון לא מוביל לשום מקום. 
או לתרץ את עצמי על מה שקרה וזה מוביל לעוד התלקחות...( למרות שבתוכי, באותם רגעים אני מרגיש 100 אחוז צודק)
או להודות בטעות לחזור ולשקף את הבעייתיות שלי.. זה בדרך כלל מוביל לרגיעה ולמקום שתראה ש... רגע אשתי באמת אוהבת אותי... 
אז רגע לפני רגע היא אמרה לי משפטים קשים..? 
כלום אחי תמחק הכל... בשעת כעס האישה שלך זה לא באמת האישה שלך... 
במקום לקחת, ללב כי באמת אין לך מה לקחת פשוט תראה איפה אתה יכול לתקן בחלק שלך כי לשנות את האישה לא תוכל,  היא תהיה חמאה ורגישה כשתראה כמה אתה משתדל להיות אדם טוב יותר.. ולהודות בטעות למרות שממש קשה לנו זה רק דבק שמוביל נישואים טובים יותר. 
עכשיו תשאל להודות בטעות? אבל אני צודק 100 אחוז.. אז זהו שאם תיקח פסק זמן ותנסה להכנס לנעליחם שלה לנסות להבין, באמת מה היא באמת רוצה לומר לי? איך מרגישה מדברים שנהגתי כלפיה היום תראה שיש מה לתקן ולשפר... וגם אם על מעשה מסוים אתה לא מסכים איצה 'תכוון' לדברים שאתה כן צריך לתקן...
לי אישית התפרצות של כעס קרתה לי גם בפורום גדול יורת דבר שבייש אותה מאוד.. 
מאותו מקרה לקחתי על עצמי לא לצאת מהכלים בכלל ויהי מה.. 
עברה תקופה מאז יחסית אני מצליח.. 
אין ספק זה משפיע גם עליי.. 
מה שבטוח תזכור תמיד שאשתך אוהבת אותך מאוד גם אם אומרת לך משפטים קשים מאוד, אל תגיב חריף באותה מידה שהיא אומרת לך דברים, כי דברים שאמרת מאוד קשה אח"כ להחזיר אותם... 

בהצלחה
הכל עובר בסוף....
המשך יום נקי.. 

נערך לאחרונה: לפני 1 חודש, 3 שבועות על ידי דף חדש.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128613

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 451

אוהבים!
לגבי השכנים, אני מניח שאני לא צריך להוכיח לך שהטינה שלנו לא תמיד משקפת את המציאות כי זה בטח לא יעזור וגם אתה מבין את זה לבד.

בכל זאת אני חושב שהשנה היא קצת שונה בגלל הקורונה, אף אחד "לא אוהב" השנה להזמין או לארח, גם אם כן זה בטח יהיה רק משפחה מאוד קרובה..

אנחנו לא הזמנו כל החג את אחי הנשוי יחד עם האחיינים שלו שאנחנו מאוד מתגעגעים מחשש לסכן את ההורים או את הסבתות.
את הסבתות דווקא כן הזמנו כמה פעמים כי זה הרגיש יותר חשוב בשבילם וגם דאגנו להיזהר כשאנחנו יוצאים מהבית או נחשפים לעוד מעגלים כדי שלא נסכן אותם.

אז זה גם מאכזב אצלנו, אין אורחים, אין "אושפיזין" מפגשים וחגיגות לפחות לא קרוב למה שהיה בשנים עברו..

מתפלל שנצליח לקבל את המציאות שאלוקים נותן בשלווה..

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128616

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1856

מתרפא יקר!
ממש נגע לי בלב סיפורך מאמש, בקושי הצלחתי להרדם.

כואב לי שאתה סובל כל כך.

מצד שני, מכיוון שהכל משמים - אולי אלו איתותים ברורים ודחיפות חזקות לכיוון מסויים, סוג של דירבון.
לא בטוח שזה מה שמדרבן אותך... אולי ההיפך. אבל יתכן שזה מה שהבורא רוצה לומר לך בזה.

אני מאמין בך שבעז"ה תצלח את כל המשברים הקשים בשמחה ובטוב לבב, אמן כן יהי רצון!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128619

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 755

גם אני מתעצבן, אבל בחיים לא על בני אדם, תמיד על המחשב, על הקיר, ועל הכבל של המטען הארור שכל הזמן נתקע לי בכל דבר.

אני בחיים לא מתעצבן על בני אדם, כי עברתי חוויות קשות של בריונות שהייתי בבית ספר היסודי, ואני יודע היטב את הדקויות של ביריונות והפחדה - להפחיד בלי להכות, להכות ואז להפחיד, לגרום לקורבן צפייה איטית לקבל מכה או משהו כואב, ואז שזה לא קורה, זה כואב כאילו הייתה מכה, כי זה רק מעלה את המתח של הקורבן... ילדים יכולים להיות חארות, תאמינו לי.

אני יכול לכתוב ספר מחורבן על כל העסק הזה.

בגלל זה אני תמיד מוציא את העצבים שלי על רהיטים. צועק עליהם וכאלה. אבל לא על בני אדם.

אני ממליץ לך מתרפא, לקנות שק אגרוף ולהוציא עליו את העצבים שלך.

אתה מכור, כמוני, וכמו כל מכור, יש בך איזה חלק שכועס כעס עצום על כל הפשלות שקורות במוח שלך, קודש הקודשים של מרכז התודעה שלך שאמור להיות תקין והוא לא, וזה טבעי במובן מסויים שאתה כועס - למה אני דפוק ככה ? למה המוח שלי תמיד מתעקש לדפוק את הראש בקיר ? למה המוח שלי מתעקש לפחוד או להתאוות או להיות מדוכא בדיוק שזה הזמן הלא מתאים ?

אז במקום שתנסה לכבות בלי הצלחה את הכעס, פשוט תכוון אותו למקום טוב יותר - תכה את שק האגרוף, זה יעשה לך טוב.

או לחלופין, תהיה נקי לגמרי, ואז לא תהיה לך סיבה לכעס העמוק הזה, אבל אני חושב שזה ייקח לך קצת זמן.

שלום, אני robinhood, מומחה בטכנולוגיות סינונים של פורום שמור עיניך.
אני תמיד משתדל לשתף כל טיפת מידע שיש לי, אם אתה מעוניינים לקרוא:
איגוד כל המדריכים שלי בנושא סינון

נערך לאחרונה: לפני 1 חודש, 3 שבועות על ידי robinhood.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128645

מתרפא אחי היקר!

מזדהה איתך אחי וכואב את כאבך.
מקווה שהמשך היום עבר בצורה טובה יותר.
יכול להיות שההרגשה שלך הייתה מוטעית, בכל מקרה, אני יכול לומר לך שפה אתה רצוי מאוד.
מתפלל יחד איתך ומאמין בך
תמשיך לעדכן אותנו

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 3 שבועות #128691

  • יכול להצליח
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 28

מתרפא,
קטונתי מלכתוב לך ולייעץ אבל בכ"ז תרשה לי כמה דברים.

1. תעריך את עצמך מאוד על הדרך שאתה עובר ועברת.. לא בקטע של להיכנס להיי מטורף שאתה איזה מלך העולם:) ,  אלא בקטע של להכיר שיש לך כוחות ושיש לך יכולות שהשם נטע בך ונותן לך את היכולת להשתמש בהם ולהיות נקי במשך כל התקופה הזאת...

2. בדיוק היום חשבתי על מושג הנקיות... אני התחלתי להתפלל על להיות נקי כמעט כל יוום. משתדל.
אבל לא רק נקי מהתאווה...אלא גם "נקי דעת". בגמרא מסופר על נקיי הדעת שבירושלים.. אדם נקי דעת הוא אדם שהדעת שלו נקיה וישרה, פועל בעדינות ובישרות, וגם לא דואג או נלחץ או מתעצבן. נקי נקי כמו מערכת הפעלה נקיה בלי שהתקינו עליה כל מיני תוכנות מכבידות או מזיקות.

כשאדם הוא נקי דעת ועל כך התחלתי גם להתפלל הוא ממילא גם יהיה נקי מתאוות שברובם מגיעות מדעת לא נקיה/במיטבה.

3. וזה מוביל אותי לנושא שפעם למדתי ואני חושב שמי שמתמיד בו יכול ממש לשנות את חייו בכל המובנים גם בין אדם לעצמו/חברו/אשתו - שיטת ימימה. הלוואי שאחזור לזה ואקפיד על זה. הנה טעימה קצרה אולי תתחבר/ו ואולי למרצה אחר..
www.idraraba.com/Itamar

אחד המוטיבים המרכזיים בשיטת ימימה הוא עומס מול מהות.
מהות - זו האמת הפנימית והאמיתית שלך.. מערכת ההפעלה הנקיה(מילים שלי), כמו שהשם ברא. והיא באופן עקרוני נמצאת בטוב, בשמחה, ברחבות הלב וכן הלאה.
עומס - זה דאגות, כעסים, מה חושבים עליי, התמכרויות, לא להיות בכוחותיי וכן הלאה.

ברגע שאתה מבין שאתה נמצא בעומס - זה כבר חצי פתרון. אתה עמוס מזה שהשכנים לא הזמינו אותך, אתה עמוס מזה שאתה נאבק להיות נקי, אתה עמוס מהמריבות עם אשתך וכו'. זה לא באמת אתה.. המערכת שלך עכשיו בעומס וכבד לה. אבל האם היא באמת צריכה להיות ככה?
(ובימימה יש ממש שיטה איך לצאת ולתחום(מלשום תחום) עומסים ולהתחבר למהות)

אז לא. זה לא אתה. זה העומס שלך. וזה גם מתקשר למושג "הערך העצמי" של האדם שהוא דבר העומד בפני עצמו ולא משנה אם הזמינו אותו לסוכה  או חייכו אליו בסופר או אם אשתו הייתה נחמדה הבוקר או לא..  לאדם צריך להיות איזון וסנטר בזכות זה שהוא עצמו, נקודה. מחמאה מטורפת לא אמורה להעיף אותו לשמיים וירידה מטורפת לא אמורה לשבור אותו. הכל בפרופורציה.

הכי חשוב להיות שמח, גם בתקופה הזאת של עד שמחת תורה. כי בשמחה תצאון.. תצאון מכל הצרות.

מאחל לך ולכולם(ולעצמי) שנדע להיות במקום הזה. להיות נקי דעת ובמהות. ומתוך כך זה מין הסתם יקרין על הכל, כולל על ההתמודדיות שלנו(בכל תחום).

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 1 חודש, 2 שבועות #128705

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 469 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1528

וואו...
כמה תגובות... כמה השקעה... התרגשתי ממש מכל אחד ואחד... 
כמה אני רוצה להגיב לכל אחד ואחד.. אבל זה לא פשוט..

דף חדש - תודה רבה רבה על התגובה הזאת.. פשוט רציתי למחוא כפיים מהתרגשות. באמת שהצלחת להשפיע עליי ולקבל קצת אופטימיות בנושא!

אני באמת חושב שזה איתות משמיים ושלפחות בתקופה הקרובה אני אצליח לא לאבד את העשתונות גם כשאני מתרגז..

היו לי היום 2 מפגשים שמאוד השפיעו עליי.. 

בבוקר פגשתי במקרה מישהו מהעבר שלי מישהו שהכרתי לפני איזה 12 שנה היינו שנינו בשיקום אחרי תאונות אופנוע.
הוא היה מרוסק לחלוטין בתחתית הבאר שכן מיד עם תחילת השיקום שלו אישתו הודיעה לו שהיא רוצה להתגרש. במשך חודשים לפני כן היא הכינה תיק אספה מסמכים וכבר באה עם עו"ד כשהוא בתקופה הכי קשה שלו וחצי נכה.. וכשהמאבקים עלו שלב היא התלוננה שהוא מכה אותה ואת הילדים והרחיקו אותו מהבית ומהילדים שלו ובלאגן שלם ובמציאות הזאת אני הכרתי אותו...

דרכינו נפרדו כשיצאתי מהשיקום ולא ידעתי מה עבר עליו והיום בבוקר פגשתי אותו והוא היה קורן ומאיר כמו משה רבינו... מים רבים עברו בנהר מאז... הוא ביחסים טובים עם גרושתו והילדים ונמצא כבר במערכת נישואין שנייה. כששאלתי אותו מה הוא עושה היום הוא אמר שהוא "מורה לאושר" ושלף לי כרטיס ביקור.

שאלתי אותו אתה קואצ'ר? מטפל? והוא ענה לא. אני מלמד אנשים איך להיות מאושרים.

זה קנה אותי. אני זוכר אותו בתחתית הבאר... כשאישתו הגישה תלונת שווא במשטרה ועצרו אותו כשהוא על כסא גלגלים... והוציאו לו צו הרחקה מאישתו ומהילדים ושהוא יכל לפגוש אותם רק בנוכחות קצינת פיקוח... שפל של השפלים.. בנאדם שעבד והרוויח יפה מאוד ופשוט לקחו לו הכל מהכל והוא לא ראה איך הוא יכול לחיות את יום המחר... 
אנשים התאבדו במצבים כאלה.. או רצחו את הנשים שלהם..

והוא הגיע למקום שהוא קורן כמו פרוז'קטור. 
והוא לקח את מה שזה לא היה שהוא עשה ועבד לו והתחיל ללמד חברים שלו וכשהוא ראה שזה הולך הוא הפך את זה למקצוע..

אני השתכנעתי... במיוחד בגלל ההיכרות שלי איתו. סיפרתי לו שאושר זה בדיוק מה שחסר לי בחיים. סיפרתי לו שאני מכור. שאני סובל מפגמי האופי שלי ולא מצליח להשתחרר מהם. שאני נקי שנה וחודשיים אבל בשיניים... בקושי... ושההרגשה שלי כיון היא שאין לי יותר את הבריחה לשימוש אז כל החרא פשוט יוצא החוצה... ואני עצבני יותר- מדוכא יותר- עצוב יותר..

קבענו שנדבר ביום ראשון אחרי החגים. נראה מה ייצא מזה. אעדכן.

חוץ מזה שהיה יום עמוס וקשה. הייתי עם הילדים בפארק שלוש שעות כדי שאישתי תבשל, חזרתי מותש. היא רצתה שנצא שוב לפארק ולא היו לי כוחות לזוז.. ומתוך השיעמום ניצלתי רגע שהפלאפון לידי וגלשתי לאתרים אסורים.
אסירות תודה שהילדים היו לידי ואישתי כל רגע באה כך שלא היה לי ממש פנאי להישאב לזה.. אז דיי מהר ויתרתי על זה. אבל מה שכן הלכתי למחשב של העבודה כדי לפתוח בו את הפלאקי שיהיה לי מוכן לשימוש ביום ראשון הקרוב כשאחזור לעבודה. פתחתי את המחשב כדי לגלות שאין לו סוללה והוא לא נדלק.. אז אסירות תודה על הנס הזה שעשה לי אלוקים. מה שכן הטלגרם עדיין פתוח בו וזה בקבוק שאצטרך להתמודד איתו ביום ראשון...

הלכתי לקבוצה חיה היום!
מסרתי מסר.
שיתפתי הרבה ממה שעל הלב שלי לאחרונה... על ההרגשה הנוראה שהשמנתי מלא ואישתי לא נמשכת אליי יותר ולא רוצה שנשכב.. על ההרגשה שהיא לא מרוצה ממני לא אוהבת אותי ומבחינתה אם לא הילדים הייתה עוזבת מזמן..
זה מחזיר אותי אחורה לטראומה של פרידה מהחברה הראשונה שלי של 4 שנים שמאז היה לי קשה להיפתח ולאהוב כי תמיד קוננה בי ההרגשה שיום אחד מתישהו זה יגיע והצד השני יפסיק לאהוב אותי ויעזוב...

הרגשתי מאוד משוחרר אחרי הקבוצה. דיברתי עם הספונסר גם היום. שיחה ארוכה. שיתפתי אותו שאני מרגיש שאני צריך להתקדם לספונסר אחר אבל מפחד.. מפחד שאתחרט על כך אחרכך. שלא אמצא מישהו שיקדם אותי כמוהו.. שאפול בגלל הטלטלה האדירה שזה יעשה לי כפי שהיה בעבר לפני 9 חודשים בערך. 

בסיום הקבוצה נשארתי לדבר עם חבר חדש שהגיע היום. בחור מקסים מיד התחברתי אליו..

הוא שיתף שהוא מגיע מNA כבר כמה חודשים שהוא שם (מכורים לסמים) ועכשיו גם הגיע לSA כי יש לו גם את ההתמכרות הזאת.

הוא מאוד הזדהה איתי על כל מה ששיתפתי על אישתי... וסיפר לי על המצב אצלו ועל איך שהוא גדל.. מאוד התחברנו.

בסוף הוא אמר שהוא צריך ספונסר ושהוא יישמח אם אוכל להיות ספונסר שלו.

כל כך שמחתי...
היו לי 2 ספונסיים ושניהם נעלמו מזמן מהרדאר...
כמה הייתי צריך ספונסיי כדי להתקדם בהחלמה שלי.. כדי לתת ולהעביר לאחר קצת ממה שאני קיבלתי.

בנוסף מקבל הודעות חמות... כאן בפורום או לפלאפון או בהאנגאואטס.. על כמה שאני חשוב ומסייע והכרחי ותורם לאנשים.. זה כל כך מרגש ומרים אותי למעלה... שאני לא יכול אפילו לתאר..

אני רואה את היד המכוונת בכל פרט ופרט.. כל צעד ושעל..
אלוקים רוצה שאני אמשיך בדרך הזאתי.. והוא עוזר לי ומסייע לי בכל צורה אפשרית.

כשיצאתי מהבית התכנון היה לסוע לשוטט אחרי הקבוצה.. ובמציאות לא רק שנסעתי ישר הביתה אלא שבדרך חזור עברתי כמה פעמים ליד מושאי תאווה מאוד גדולים וזה פעם ראשונה שויתרתי על מבטים מזה כמה ימים!!

תודה לאלוקים שאני מסיים את היום בנקיות. תודה לכל מי שהגיב.. לכל מי שקורא.. לכל מי שמחזק אותי, כאן בטלפון בהודעות או בקבוצות.

בלעדיכם..... קרוב לוודאי שהייתי במצב מאוד מאוד גרוע... במקרה הטוב.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!!!

אחראים כללים: testchart1, למען הסדר הטוב
זמן ליצירת דף: 0.89 שניות

Are you sure?

כן