ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 74878 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129455

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

היום ה-433.

ימים של אסירות תודה.


בימים כאלה כל מה שיש להגיד זה אסירות תודה לבורא עולם.

אסירות תודה על היום השלישי ברציפות של נקיות ופיכחון אמיתי. ללא שום פעולת תאווה.
אסירות תודה על ימים שהאובססיה מאוד נמוכה בהם  על ימים של ויתורים - והרבה. על שיחות מאוד מחברות עם חברים. על קבוצה טלפונית כל בוקר כל יום ויום. על קשר עם הספונסר שחזר. על כתיבה שחזרה במלוא הכוח, ועל קריאה בספרות. על קבוצה מאוד מחברת ומסר מרעיד ומזעזע של חבר תכנית שליבי איתו. על ספונסיי ששותה בצמא את דבריי ונותן לי את הזכות להעביר מעט ממה שלמדתי הלאה ובעצמי להתחזק מכך ולהיזכר בפעולות ועקרונות שמזמן שכחתי. על עזרה לחברים חדשים. על הרצון לעזור והיכולת לעזור.
על קשר מדהים עם האישה בימים האלה. ברמה הרוחנית וברמה הפיזית. ניסים של ממש שקורים לי בתוך הבית במערכת היחסים שלנו במה שבינו לבינה.
אסירות תודה על התקדמות אדירה במשימה בעבודה. עבודה במרץ בחשק בהתלהבות בשמחה! 
אסירות תודה על תפילות במניין כל יום. שחרית ומנחה. אסירות תודה על חיבור טוב לאבא שבשמיים. אסירות תודה על הליכה בדרך טובה. על הרגשה טובה. על הרגשה של שחרור.
אסירות תודה על לימוד תורה. על התחלת הרגלי אכילה בריאים (סוג של דיאטה) על הירשמות למכון אלן קאר לסדנאת גמילה מעישון שאם תעזור תעזור ואם לא אקבל את הכסף חזרה כמעט במלואו כך שלהפסיד אין לי מה להפסיד. אסירות תודה על התחלה זה יום שלישי ברציפות של אימון גופני קצר ביחד עם האישה בצוותא.

אסירות תודה לבורא עולם על הימים האלה. זה לא מובן מאליו. אני מעריך היום כל יום ויום כזה כמו שבחיים לא הערכתי. אני יודע היום כמה זה שברירי... רוצה לשים לי כאן סימניה על הפוסט הזה.. ליום שחור... ליום שבו לא אזכור בשביל מה אני בתכנית בכלל ובשביל מה אני נאבק כל כך..

בשביל ימים כאלה בדיוק.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129459

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 497 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 422

מתרפא
איזה כיף לקרוא
שמח מאד מאד בשבילך
מחזק אותי מאד

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129467

משמח לקרוא!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129470

מתרפא אחי היקר!

שמח יחד איתך על הימים הטובים ב"ה.
לפעמים צריך לעצור ממירוץ החיים להסתכל סביב ולראות כמה טוב סובב אותנו.
בימים קשים אתה מרגיש את החוסר של הדבר ולכן קל להעריך אותו בדיעבד.
שנזכה לשמוח על הטוב לכתחילה! מאחל לך עוד הרבה ימים של טוב בעז"ה.

בהצלחה בהמשך הדרך אח יקר!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129473

  • דף חדש
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 370

ב"ה

יפה לראות איך אתה נלחם על יום ולא מוותר ..
אתה לא מתבכיין רק מעלה את הדברים ואת הרגשות שלך .. מנסה לראות מה יש לך לתקן בך..

לא קל.. אבל אתה מבין שאין לך ברירה..
מקנא בך אני במצב לא טוב עכשיו .. מקווה להתרומם..

אוהב אותך 
דף חדש..

"תמיד נזכור שאנחנו בנים של מלך"

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129508

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

תודה רבה לכם על התגובות והקריאה. מתחזק מכל אחד ואחד !

היום ה-434.

אסירות תודה לאלוקים על עוד יום נקי ומפוכח ללא אף פעולת תאווה.

שוב ראיתי את מושאת התאווה האדירה בבוקר מתחת לעבודה.. כל יום השבוע ראיתע אותה בבוקר שם וזה כבר הפך לניסיון כבר מהרגע שאני נכנס לרחוב מתחילות המחשבות והרצון לוותר על לבדוק אם היא שם או לא...

אז היום בדקתי והיא הייתה, חשופה מתמיד, אסירות תודה שלא נתתי מבט שני והמשכתי הלאה לעבודה.

הרגשתי את האובססיה מתעוררת... הרצון לחזור לשם גם אחרי שנכנסתי למשרד..

אסירות תודה ששיתפתי על זה ובירכתי אותה וזה עבר.

לקראת הערב הרגשתי ירידת מתח, נפילה באנרגיה ובהרגשה הטובה שליוותה אותי בימים האחרונים ו.. איך לא בד בבד התחלתי להרגיש את התאווה גואה..

אסירות תודה ישבתי לכתוב. הבנתי שמשהו כנראה מנהל אותי ומפריע לי או מציק לי. ישבתי לכתוב צעדי 4 על כל מה שעולה לי לראש ועלו לי 2 סיטואציות מהיום שקשורות לעבודה שהתבעסתי מהן.

אחת זה המשימה הבאה שלי שראיתי שהיא קשה ומורכבת ונכנסתי ללחץ, והשנייה חבר צוות שמתייחס בזלזול ועונה לי קצר ולא מתייחס למה שאני שואל.

אסירות תודה שהשתחררתי מזה והמשכתי הלאה.

קצת מבועס שהספונסר (הנוכחי, לא החדש) לא היה זמין היום התקשרתי שלוש פעמים והוא אפילו לא חזר אליי. מתפלל שזה רק יום כזה ולא עוד היעלמות שלו.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129554

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

מתרפא,
אוהבים
תמשיך לשתף
 יש לך כח גדול ואדיר לעזור לעצמך ולאנשים אחרים...

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129564

  • Kdouchatnakimimabatim
  • רצף ניקיון נוכחי: 69 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 201

כל הכבוד מתרפא היקר !!

העיקר שהספונסר החדש יענה לך בעזרת השם כשתצטרך אותו !!

בהצלחה !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129623

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

תודה רבה חברים, על התגובות והמעקב.

היום ה-437.

הייתה שבת מדהימה, התארחנו אצל אבא שלי, בדירה החדשה שלו, עם בת הזוג שלו שהוא חזר איתה לקשר מהעבר.

בעבר היו לי הרבה קשיים עם מבטים מולה שכן מדובר באישה עם גוף מאוד מושך ושמתלבשת חשוף, אסירות תודה שבאמת במהלך כל השבת אפילו פעם אחת לא הסתכלתי לכיוון איזוריה המוצנעים.
וגם שהיא לא התלבשה חשוף.
גם אחי הצעיר הגיעה עם חברה שלו, שבד"כ גם כן מתלבשת מאוד חשוף, אסירות תודה שהיא גם כן באה בצניעות ושלא פעלתי שם על מבטים.
למעשה, לא הרגשתי אפילו מאבק.. הייתי מחובר ברמות, ולא הייתה לי אפילו מחשבת תאווה לרגע.

הייתה שבת מאוד טובה ומחוברת ונהנינו מאוד! והרבה דברים שפחדתי מהם פשוט היה מדהים ושום דבר רע לא קרה... לא היה ויכוחים ולא הדליקו אור או ענו לטלפון בטעות ולא כיבו מזגנים או תנורים... בקיצור הכל הלך על מי מנוחות.

היום בעבודה קצת התחלתי להתחשבש עם המשימה שאני לקראת סיום שלה. שוב קורה לי מה שתמיד קורה שאני לא רוצה לסיים עם משימה כדי שלא אצטרך להתחיל עם הבאה..
יש לי בעיה בהתחלת משימות חדשות.. ואני מתפלל לאלוקים להשתחרר שם מפגמי האופי שגורמים לזה, עצלנות, חוסר ביטחון הערכה עצמית נמוכה ופחדים שלא אצליח להתמודד עם המשימה ושאעשה נזקים לתוכנה ושהערך שלי בעיניי הצוות או המנהלים יירד וכו'..

מתפלל למסור את זה לאלוקים.

אז עצרתי לאכול וצפיתי באיזשהי סידרה חדשה שעכשיו עלתה... דיי בהתחלה יש סצינה קצרה של 2 שניות שרואים מישהי בעירום... 
עוד לפני הסצינה הזאת הרגשתי משהו קצת לא טוב.. קצת דכדוך וההרגשה שמתחילה לרדת..
הראייה הזאת כמובן לא הוסיפה.. וישר נהיה חשק להריץ אחורה לנקודה הזאת ולצפות בה שוב ..
בכלל הסיטואציה שרואים שם גם עוד לפני שרואים את העירום עשתה לי לא טוב איזשהי סיטואציה מינית שהיא פנטזיה עבורי.

הראש שלי ישר נכנס למוד כזה של קנאה - יא אללה איזה קאליבר, איזה כיף לו, כמה אני מקנא בו, כמה גם אני הייתי רוצה להיות ככה בסיטואציה הזאת.. ואז החץ החד הזה של החוסר ביטחון והערכה עצמית נמוכה שמגיע כל פעם וחודר ללב ואומר לי - אתה לא קאליבר כמוהו... אתה לא היית יכול להיות בסיטואציה כזאת. אתה לוזר. אתה אפס.

מה שמדהים אני חושב... שכל מה שאני כותב עכשיו אני ממש כותב תוך כדי וללא מחשבה מראש.. לא תכננתי אפילו לכתוב את זה..
תכננתי לכתוב שהתחלתי להרגיש רע ואני לא מצליח להבין למה... וישבתי לכתוב צעדי 4 כדי לנסות להבין מה מנהל אותי ולא כל כך מצאתי ועכשיו אני מצאתי תוך כדי הכתיבה בפורום כאן ממש עכשיו...

זה בדיוק מה שמנהל אותי...
קודם כל שברחתי מהמשימה של העבודה לסדרה וראיתי פרק בכורה כפול שאורכו כמעט שעה וחצי..
וזה כשלעצמו גורם לי לניתוק מטורף...
וגם כמובן הסצינה הזאתי שהייתה שם בהתחלה, שמעוררת אצלי את הקנאה, הרגשות של החוסר בטחון והערכה עצמית נמוכה, שנאה עצמית, זלזול בעצמי, ושוב ההאדרה הזאתי שכאילו מי שמשיג נשים והרבה הוא החזק והקאליבר וכל השאר אפסים... ואני לא כזה ומעולם לא הייתי כזה לכן אני אפס.

אז הנה זה יצא לי כאן בסוף...

אז אני מתפלל לאלוקים להשתחרר מהמחשבה הזאת.
להשתחרר מהחוסר אונים הזה ומהמסכנות הזאת ומההשפעה של פגמי האופי והמחשבות הללו שמלוות אותי מאז היותי ילד -
1. קנאה במי שמשיג בחורות
2. ההאדרה \ עשיית נשים יפות כאלוקים שאליהן אני סוגד ואותן אני חומד - ממש כמו עבודה זרה
3. מחשבה שלהשיג נשים זה הדבר הכי חשוב בעולם
4. המחשבה שמי שהוא לא כזה הוא אפס וחלש
5. ההתעסקות האינסופית בעובדה שאני לא הייתי יכול להיות כזה
6. המחשבה שעצם זה שאני חושב על זה ומנוהל מזה עושה אותי מסכן וילד קטן שלא התבגר

אני חסר אונים מול המחשבות האלה שקופצות לראש, ומול הרגשות המבעסים שהן גורמות לי (דכדוך, ירידה במצברוח, הרגשת מועקה בבטן, הבטן ממש מתכווצת)

מתפלל לאלוקים שיעזור לי להבין שמקורן של רוב המחשבות האלה הן בעובדה שצפיתי בסרטי פורנו בלי הפסקה במשך כמעט 30 שנה ומשם כנראה שקיבלתי את כל ההנחות חיים השגויות האלה...

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 5 חודשים על ידי מתרפא.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129624

  • Kdouchatnakimimabatim
  • רצף ניקיון נוכחי: 69 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 201

אוהב אותך מאד מתרפא !!

אני רואה שבזמן האחרון אתה עושה הרבה צעדי 4. זה טוב מאד !!

בהצלחה !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129660

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555

מזדהה מאוד עם הקנאה. למרות שאישית לא מרגיש אפס בגלל שאין לי את זה.

30 שנות פורנו. וואו, מאיזה גיל התחלת?

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129665

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

קשה ממש לזכור את התאריך והגיל המדוייק של אותו יום בו מצאתי קלטת וידאו עם סרט כחול בבית...
אם אני זוכר נכון זה היה בסביבות גיל 10.
היום אני מתקרב לגיל 40.. 

קרוב ל-30 שנה של פורנו.



תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129699

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

היום ה-438.

אסירות תודה על עוד יום נקי.
יום לפנתיאון !

התחיל קצת קשה בבוקר, מצברוח קצת ירוד, עייפות, חוסר חשק. 
עשיתי איזה סידור קטן לפני העבודה והיו כמה מושאי תאווה מאוד רציניים והחוסר אונים מול הרצון לפעול על זה חזר. 
אסירות תודה שהתפללתי לאלוקים כבר באותו רגע שיעזור לי לוותר, שזה לא מכוחי, שאני חסר אונים מול הרצון הזה ושאין לי כוחות מולו.
התקשרתי גם לחבר לשתף.

אסירות תודה שויתרתי כמה וכמה פעמים על פעולות תאווה.

היה יום מאוד מוצלח בעבודה, הרבה עשייה הרבה התקדמות. סיימתי משימה מורכבת והתחלתי משימה צדדית חדשה שאני אוהב ואסיים בימים הקרובים.

ובד בבד הייתי בחיבור, בשיחות עם חברי תכנית, עם ספונסיים, בנתינה ושירות.

עזרה בבית, עם הילדים, וסידור של הבית שעושה הרבה נחת רוח לאישתי.

ולקראת ערב יצאתי לשיעור גמרא ופשוט היה מעולה. הייתי מחובר לשיעור בכל רמ"ח איבריי..

חוזר הביתה מאוחר, עייף אך מרוצה.

אסירות תודה ענקית לאלוקים על יום טוב. קשה אבל טוב.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129700

  • Kdouchatnakimimabatim
  • רצף ניקיון נוכחי: 69 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 201

אוהבים מאד !!!
כיף לקרוא את השיתופים האלה !!

כל הכבוד !!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129720

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

תודה רבה אח יקר

היום ה-439.

אסירות תודה לאלוקים אוהב על עוד יום מפוכח לחלוטין. לא ברור מאליו בכלל!

קמתי בבוקר קצת עייף וחסר חשק. היה לי תור לרופא ואישתי רצתה שנהיה ביחד, ביטלתי את התור ונשארתי איתה והייתי איתה אך ורק בשבילה והיה מדהים ומחבר מתמיד!

תובנה שהגעתי אליה לאחרונה, כשיש לי חשק פתאום להיות עם אישתי החשק הזה מגיע מאותו מקום שמגיע החשק לאונן או להשתמש בתאווה. המחלה שלי לצערי לא מבחינה שזה "שימוש" מותר כשזה עם אישתי.. ואני חווה אח"כ עלייה בתאווה ובאובססיה.

אבל מאידך כשזה בא מאישתי,  כשזה בה עבורה, גם אם אני רוצה וגם אם לא, שם יש הבחנה.. ואני נמצא שם בנתינה לגמרי! ואח"כ לא רק שאני לא מרגיש מנותק ורוצה להשתמש בתאווה אלא להיפך אני מרגיש מחובר!

אז נראה לי שעליתי כאן על משהו ואני באמת מתפלל לאלוקים שיעזור לי לוותר שם ולא לדרוש או ליזום יחסים אלא אם כן אישתי רמזה לי שהיא בעניין.

המשך היום היה טוב מאוד. המון פעלתנות ועזרה ושירות וחיבור ועבודה. 

היו גם המון ויתורים היום.. כשיצאתי החוצה להביא אוכל, כשהלכתי להתפלל (מנחה וערבית) היו המון מושאי תאווה יותר מהרגיל ואסירות תודה שויתרתי שם למרות שהרצון לבדוק את הסחורה תמיד שם.

הייתה סיטואציה שקצת ניהלה אותי והכניסה אותי למצברוח לא טוב, חבר שכתב לי כמה דברים כנראה בצורה לגיטימית לחלוטין אבל אני ממש נעלבתי ונפגעתי מצורת ההתבטאות שלו.

בהתחלה ישר רשמתי לו תגובה חריפה ועוקצנית, אבל מחקתי והחלטתי לכתוב רק אחרי שאירגע.

התחלתי לכתוב תגובה כעבור כמה שעות טובות אבל ראיתי שאני עדיין מנוהל מזה אז שוב עצרתי.

החלטתי שאני בכלל לא מגיב ועוזב את זה. בולע את הצפרדע מה שנקרא.

לקראת סוף היום ישבתי וכתבתי על זה צעד 4. גיליתי שאני מנוהל ופגוע וכועס בגלל פגמי אופי שלי של ריכוז עצמי, גאווה, כבוד, דעתנות וחוסר קבלה של האחר ודעותיו.

עצם הכתיבה של הצעד 4 הזה שיחררה אותי לחלוטין!! ממש באורך פלא..

ואז כתבתי הודעה הפוכה לחלוטין ממה שרציתי בתחילה לכתוב לו. שהוא צודק ואני טועה. 

מי שיראה את זה מהצד עשוי לחשוב "וואו איזו ענווה!" אז זהו, כמו שאמר הרב מדרך הבעל שם טוב (שכחתי את שמו) אין לי ענווה כלל וכלל! יש לי המון גאווה ואגו וכבוד! ועל מנת להשתחרר מהם אני מגיב בענווה. הלוואי שאזכה לענווה אמיתית! ענווה אמיתית זה לכתחילה לא לכעוס או להיעלב בכלל ללא קשר למה אומרים לך ואיך..

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

זמן ליצירת דף: 0.69 שניות

Are you sure?

כן