ברוכים הבאים, אורח

עוד אבנך ונבנית, נשמתי
(0 צופה) 

נושא: עוד אבנך ונבנית, נשמתי 1466 צפיות

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים, 1 שבוע #115926

  • wannaStop
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 97

ממוצאי ראש חודש שבט. עדיין נקי. מחר בעז"ה אני אחגוג 30 ימים נקיים, חודש.
שיהיה לילה נקנ ושפוי,
WannaStop

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים, 1 שבוע #115927

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 636 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 624

הציפיה למחר בעיתית לנו .
אנו מתמקדים בהיום בלבד , כשיגיע מחר נתמקד בו .
אוהבים

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים, 1 שבוע #115932

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3730
לייק.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים, 1 שבוע #115938

  • wannaStop
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 97
שבי1 כתב on 08 ינו' 2019 02:59:

הציפיה למחר בעיתית לנו .
אנו מתמקדים בהיום בלבד , כשיגיע מחר נתמקד בו .
אוהבים


מסכים. עדיין נקי.

יום נקי ושפוי,
WannaStop

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים, 1 שבוע #115971

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 557 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1304

בהצלחה אח יקר.

יום שפוי ונקי - היום.

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים #115987

  • wannaStop
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 97

בהודאה לאל-חי עדיין נקי.
כמעט נגמר שבוע נוסף.
שבוע שעבר התמקדתי במשימה של שמירת הידיים והמחשבות כל הזמן התפוצצו לי בתוך הראש .היו לי סערות קשות במח. אבל הצלחתי כזכור.
השבוע התמקדתי במשימה של התבוננות וציון לעצמי כשנכנסת מחשבה רעה. האמת היא שרק בתחילת שבוע היה טיפה צורך להיאבק, אבל שאר השבוע היה יחסית נקי. לא היו סערות ולא גלים גבוהים. באמת אסיר תודה על זה. אני מתפלל שיימשך ככה.
קראתי בפורום מישהו שעשה חילוק טריוויאלי אבל שלא חשבתי עליו, יש ימי נקיות ויש ימי שפיות, אלה 2 מדרגות.
האתגר הוא קודם כל 90 ימי נקיות, אח"כ אפשר להתמקד גם בימי שפיות. מ"מ אני באמת מתמקד בעיקר בימי ניקיון. ההרגל של שליטה בידיים הוא שחשוב לי. היכולת לדון עם עצמי ולהחליט מה לעשות עם הידיים.
דעתכם? דעתכם חשובה..!

אני חושב שבוע הבא להתמקד במשימה של חיוך. לחייך לעצמי בבוקר כשקם ולחייך בערב לפני שהולך לישון.

עדיין נקי.
לילה נקי ושפוי.

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים #115988

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 137 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 143

שלום אחי כל הכבוד !
תוכל בבקשה להסביר לנו למה אתה מתכוון ב "התבוננות וציון לעצמי" ואיך דבר זה עוזר לך ?
גם סליחה אבל אתה כל הזמן מדבר על שמירת הידיים והמקלדת אני חושב שאני טיפה מבין למה אתה מתכוון, אבל מכיון שאתה עושה מזה עסק שלם, אולי תוכל להסביר על מה אתה מתכוון ולמה כל כך חשוב ואיך עושים את זה ואיך זה עובר וכו' ?
ממש תודה רבה מראש ! תמיד תענוג לקרוא אותך !
לילה טוב נקי ושפוי רק להלילה !

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים #115992

  • wannaStop
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 97
Kdouchat כתב on 10 ינו' 2019 22:32:

שלום אחי כל הכבוד !
תוכל בבקשה להסביר לנו למה אתה מתכוון ב "התבוננות וציון לעצמי" ואיך דבר זה עוזר לך ?
גם סליחה אבל אתה כל הזמן מדבר על שמירת הידיים והמקלדת אני חושב שאני טיפה מבין למה אתה מתכוון, אבל מכיון שאתה עושה מזה עסק שלם, אולי תוכל להסביר על מה אתה מתכוון ולמה כל כך חשוב ואיך עושים את זה ואיך זה עובר וכו' ?
ממש תודה רבה מראש ! תמיד תענוג לקרוא אותך !
לילה טוב נקי ושפוי רק להלילה !


קקודם כל מעדכן שב"ה עדיין נקי. השבת הייתה טובה מאוד, מעולה! המשימה השבוע בעז"ה היא לחייל לעצמי בבוקר ובערב, להתחיל ולסגור בחיוך. לחייך כי אני רוצה בזה, אני בוחר שהפנים שלי יהיו מחוייכות. שמעתי פעם שאדם ממורמר הוא בור ברשות הרבים, וב"ה כבר איני ממורמר אבל הפרצוף עדיין תקוע..

לעניין שאלתך,
כבר כתבתי כמה פעמים שאני הולך עם עצמי כרגע במחשבה חדשה, שהיא שאיני נלחם במחשבות ובדמיונות. אלה באמת דברים שנמצאים בי, הרצון הזה קיים והוא חזק.
בשכל הרי הגעתי להכרה שהאלרגיה הזו רעה חולה ואני לא רוצה בה. אני רוצה להיות משוחרר ופנוי לעסוק במהות שלי, המהות היא שכל, ערכים, אידאלים, קדושה.
מ"מ אני לא יכול להיאבק באופן ישיר בפער שיש בין הרגש לשכל, בין הגוף לרוח. גם באמת אני עדיין כבול וכפוף לתאווה. אז אני עובד על יצירת הרגלים חדשים, דפוסים מחשבתיים חדשים. כרגע זה מה שחשוב, האסטרטגיה היא לעקוף את הרע ולא להילחם ישר. כדי להימנע מלחשוב על פיל ורוד, אני חושב על שמיים מלאי עננים, ולא נאבק ושולל את הציור הטורדני. אני לא אומר לעצמי "אל תחשוב על פיל ורוד", אני מנסה לעקוף את זה.
בשמירת הידיים הדגש היה לשים לב למה שקורה עם הידיים, גם כשקשה דאגתי שהידיים יעשו משהו אחר (הייתי לפעמים עושה שכיבות שמיכה כדי להעסיק את הגוף שלא ליפול). יש הלכה שאסור לגעת במקום ההוא, וגם במקלחת מסבנים מסביב וזה מתנקה מעצמו והחלטתי שזה הדגש והמחשבה סבבה את זה. בניתי לאט הרגל חדש, ההרגל אינו נמנע מלגעת אלא ההרגל הוא לעשות משהו אחר.
גם בהתבוננות, יש טריגרים שהובילו אותי לרצף של פעולות שמפילות אותי, ובמחשבות יש טריגרים רציניים שאני ממש חש איך הגוף מתחיל לעבוד אחרת. אז המשימה היא רק ליצור השהייה קלה לפני שהקצף מתחיל, וגם כשיש הרגל לא לגעת הרי שהדמיון רץ וההרגל נועד להשהות את הדמיון שהתחיל לפעול. לאט לאט זה מעניק לי מעט שליטה, כלומר, שמתי לב שאני יכול לכמה רגעים לשאול את עצמי בכנות מה אני בוחר לעשות. ברגע שההרגלים המעשיים מחזיקים, אז אפשר גם בראש להתחיל לשנות קצת ולאט לאט לצאת.
עכשיו, יש בזה צורך באישיות, בעצמיות, בזהות. רק היום כשאני בנוי יותר אני מצליח קצת, הזהות מאפשרת לי גבורה. צריך אמון עצמי כלשהו, רצון. בסוף המטרה המיידית אינה אלא משימות קטנות כדי ליצור הרגלים. המשימה השבוע היא בעצם נועדה לחזק את האמון העצמי, את המשך בניית הזהות. כמובן, שאני ממשיך בנחת ולאט ללמוד ולהעשיר את עולן הרוח שלי, את העולן הערכי שלי. לאו דווקא במה שקשור לתאווה או לאמון וכדומה. פשוט מנסה לרומם את עצמי, שואף לגדלות. אני רוצה להיות אדם גדול, אמיתי, ישר, ערכי, אידיאליסט, לחנך, לקדם את המציאות, להופיע קדושה, לפעול עם א-ל באתחלתא דגאולה שאנו זוכים להיות בה.
הרב נריה זצ"ל אמר לפני שנפטר: קדושה אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל. תנו לי קדושת אהבת ישראל. יש יסודות שככל שמעמיקים אותם הם מוסיפים חיל, ועוז, וענווה (לא שפלות, לא ביטול), הם מוסיפים מטרה אמיתית וקרובה, הם נותנים גדלות.
ובשביל זה אני צריך לעבוד, אני כל הזמן מנסה לחשוב "איך" אני מתקדם. אני מנסה לנתח את ההתנהגות שלי, לנטר אותה. מה הצמתים שצריך להכיר מראש. קצת חושב פסיכולוגיה, קצת חינוך, קצת גודל. אני מבסס הרבה מהרעיון הזה על פורטיפיי, אני חושב שנתינת כח להתגבכ, להיות לוחם, להיות אדם, זה טוב ומקדם עשרת מונים מלשבת עם עצמך ולמנות חסרונות. צריך זהירות כן.
זה בבסיס דומה לעבודת המידות. הרי בסוף מה שנדרש מאיתנו זה גבורה .אז נכון, הרבה דברים אני עדיין חלש בהם ואפילו גרוע, אבל היום אני מתעסק בעיקר בלתקן נקודה אחת .אחכ נוסיף עוד נקודה ועוד אחת. להבה ועוד להבה עד שתהיה אבוקה.
אמון. אמון עצמי.
אני מקווה שלא מבולגן מידי ושאפשר להתחקות אחרי העקרון. מקסימום ננסה לבאר יותר.
בהצלחה
WannaStop

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים #115993

wannaStop כתב on 10 ינו' 2019 21:27:

בהודאה לאל-חי עדיין נקי.
כמעט נגמר שבוע נוסף.
שבוע שעבר התמקדתי במשימה של שמירת הידיים והמחשבות כל הזמן התפוצצו לי בתוך הראש .היו לי סערות קשות במח. אבל הצלחתי כזכור.
השבוע התמקדתי במשימה של התבוננות וציון לעצמי כשנכנסת מחשבה רעה. האמת היא שרק בתחילת שבוע היה טיפה צורך להיאבק, אבל שאר השבוע היה יחסית נקי. לא היו סערות ולא גלים גבוהים. באמת אסיר תודה על זה. אני מתפלל שיימשך ככה.
קראתי בפורום מישהו שעשה חילוק טריוויאלי אבל שלא חשבתי עליו, יש ימי נקיות ויש ימי שפיות, אלה 2 מדרגות.
האתגר הוא קודם כל 90 ימי נקיות, אח"כ אפשר להתמקד גם בימי שפיות. מ"מ אני באמת מתמקד בעיקר בימי ניקיון. ההרגל של שליטה בידיים הוא שחשוב לי. היכולת לדון עם עצמי ולהחליט מה לעשות עם הידיים.
דעתכם? דעתכם חשובה..!

אני חושב שבוע הבא להתמקד במשימה של חיוך. לחייך לעצמי בבוקר כשקם ולחייך בערב לפני שהולך לישון.

עדיין נקי.
לילה נקי  ושפוי.



אלו לא מדרגות אחת מעל השנייה, אלא להיפך: אין נקיות לאורך זמן בלי שפיות. רק שלנקיות יש מדד יחסית מדוייק, בעוד ששפיות היא דבר שרק אתה יכול לענות עליו, בכנות. 

הרעיון הוא שהמחלה שלנו באמת היא הריקנות הפנימית שמתבטאת בשלל בריחות מהחיים האמיתיים - ביניהם בולטת התאווה. 

כשכתבתי צעד ראשון התלבטתי אם להכניס פסקה על המדיה בכללי. על איך שפעם לא יצאתי לטיול שנתי כדי להישאר בישיבה עם מחשב ולשחק בו - כשבאותם שלושה ימים שהיתי עם חבר במוסד חשוך וריק ללא חשמל (פחד אימים) וניזונתי מחלה עם חומוס. 

הספונסר שלי המליץ להשאיר את הפסקה הזאת, כדי להראות שהתאווה לא הייתה הבעייה שלי, אלא הפתרון שמצאתי לריקנות. וכמותו מצאתי פתרונות רבים נוספים (כמה דוגמאות שלי, וחברים אחרים משתפים דוגמאות אחרות: שינה, אכילה רגשית, כעס, חדשות). 

אז כל עוד לא ממלאים את הריק הפנימי שלנו ברוחניות - אפשר "לעשות שריר" ולהחזיק, אבל: 

א. זה אתגר קשה מאוד. 
ב. זה צובר תסכול תופח שעלול להתפוצץ. 
ג. זה לא מספק.

שמעתי חבר ותיק מאוד שאמר: אם אין לך סיפוק חילופי באותה רמה של אורגזמה - אין לך סיכוי להיגמל. 

בהצלחה אח יקר! 

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים #115994

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 137 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 143

תודה רבה
אתה כותב מאד יפה !
בהצלחה רבה !

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים #116002

  • wannaStop
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 97
בסד ובהשתדלותנו כתב on 12 ינו' 2019 21:00:

אני מסכים ולא מסכים.
כדי שאדם יוכל להיות גיבור, הוא צריך אישיות בריאה וכמובן שצריך תוכן בחיים, יעדי חיים.
הרבה מההחלמה תלויה בעבודת המידות כי הן בסוף נותנות לאדם לחשוב על הדברים החשובים באמת, ונותנות לו תכונות לפעול.
(כמובן שמוסר הוא בעיקר מהות, אבל גם יש צד פרקטי חילוני). אדם בלי תכלית אכן יחפש פתרונות קסם. התופעה שהצגת לדעתי אינה חריגה בקרב נוער בגיל תיכון.
אבל זה נכון בעיקר להתחלה ולהטמעה של האלרגיה, אח"כ אדם בדר"כ מתקדם עם החיים, מתמלא קצת, מקבל כיוון, מוצא בתוכו שאיפות ויעדים ואז הבעיה של הריקנות היא בעצם איננה או שהיא אשליה (כי המח התרגל לסמים שלו ומתקשה בלעדיהם). הדמיון שיש ריקנות הוא באמת באמת הבור העמוק אליו מגיעים הרבה אנשים.
יש שלב שבו אתה יודע שזה רע, אין כבר הנאה אמיתית, אלא הגוף פועל לבד אוטומט כמו חיה. כאן הדגש הוא לדעתי בבניית הרגלים חדשים.
ובנקודה הזו הדגש מוסב על הנקיון. זה לא אומר שמייצרים הבדלה בפועל בין נקיות ושפיות, אבל מבחינת המרכז כאן הדגש. 
אני לא מכיר מקרוב מכורים מבלעדיי, ואני עצמי חולה באוננות ומחשבות על גברים.
אני מבסס את הניתוח שלי על פורטיפיי, על פסיכולוגיה קצת, על הניתוח שלי את המציאות, ועל העיקרון של אמון ואופטימיות כפי שמובא ברב זצ"ל. איני מכיר מכורים מבלעדיי, וגם אני עצמי חולה בעצם באוננות, כך שהדברים כמובן עומדים למחלוקת.
אני רוצה לראות את הסכוי, את התקווה, את האמון, את הגבורה ואת הגדולה באדם עצמו - הרי בסוף המטרה היא שהאדם יתוקן ויתקדם, שיהיה לו כח לפעול במציאות, "לעבדה ולשמרה". האמירה שאני מקולקל עד עפר ועלי רק להרים ידיים לשמיים נתקעת אצלי ביסודות באמונה כפי שקיבלתי מרבותיי.

פעם דיברתי עם "משיב" חרדי באחת הישיבות, והוא אמר לי שבלימוד, כדי שזה יהיה אמיתי וטוב אדם צריך שתהיה לו קצת "גאווה", בלי זה הוא לא יהיה מסוגל לחדש, להתווכח וכו׳.
אני חושב שזה דין במציאות האדם בעולם בכללי.

בברכת יום נקי ושפוי,
WannaStop

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 2 חודשים #116022

  • wannaStop
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 97

עדיין נקי. רק היום עברו 37 ימים.
ההתרגלות במאבק באמת גורמת שרוב היום המחשבות לא נמצאות בתאווה, אבל כשכן יש מחשבה אז אני אכן יודע שאפשי ואפשי, אני מאוד רוצה, אבל מזכיר לעצמי שיש הרגלים שאני קונה, ושאבי שבשמיים גזר עלי, וגם השכל מחייב שזה רע. אמנם באמת בכללי יש איזו תחושה של אדישות ואולי אפילו חוסר קל בחיות, אבל זה שווה את זה - השכל מחייב, והרצון להיות גיבוק עדיין חי, אני לוחם, אני רוצה להיות לוחם. אני מסוגל לשלוט בידיים שלי. אני אפילו מסוגל לעצב את המחשבות שלי, אבל לא בשלב הזה. לאט לאט. משימה אחר משימה. קומה אחר קומה. שפיות אמיתית אחר נקיות אמיתית. בניין אישיות לוקח זמן. לגדול לוקח זמן .אני רוצה ואני יכול.
אנחנו גיבורים. נולדנו לזה.

לילה נקי,
WannaStop

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 1 חודש, 4 שבועות #116054

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 557 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1304

אוהבים אח יקר. 
אנחנו איתך.

יום שפוי ונקי.

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 1 חודש, 4 שבועות #116059

  • wannaStop
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 97

דבר ראשון אני רוצה להתחיל בכך שאני עדיין נקי.

כעת נתחיל:
ביום שלישי, אור של י׳ שבט הייתה לי מעידה.

לא נפלתי, עדיין נקי. אבל בכ"ז הייתה מעידה.זה היה גל קצר, פחות מ5 דקות. הייתה נקודת זמן, רגעים בודדים, בהם הייתי אובססיבי. זה הרגע שבו המודעות נעלמת, הדפוס הישן מריץ את הרצף שלו, והתהום פותחת את פיה. אבל תודה לאל-חי רוב הזמן הייתי די מודע למה שקורה, אעפ שהרצף פעל את שלו. מה שהציל אותי בעצם היה ההרגל שלא לגעת איפה שלא צריך. רציתי להושיט את הידיים והם אף הגיעו פיזית אבל ההרגל החדש נתן לי לבחור, ובחרתי. באמת הצלחתי להחליט שאני לא נוגע. לא מובן מאליו בכלל, אבל הראה שיש תקווה ושהעבודה על הרגלים חדשים משתלמת. יש עוד הרבה מאוד עבודה, ממש המון.

יש 2 דברים שמשמחים אותי מאוד במעידה הזו:

1. כשיש שקט ארוך מידי, ובשבילי שבוע אחד היה ארוך מידי בשביל שקט, אז באמת פחדתי מהסערה שתבוא. ידעתי שעלי לפחד. המעידה הזו החזירה אותי לכוננות בעצם. תזכורת, לא לשכוח, שיש לי אלרגיה. אין פה סתם טיפשות שאפשר למחוק, אלא יש פה בעיה כרונית. אלרגיה לבמבה לא נעלמת אם לא אוכלים, אלא היה פשוט לא באה לידי ביטוי.

2. ניתחתי לעצמי את האירוע הזה, ואעפ שלא ארחיב בפרטים, הרי שהמסקנה שלי היא שאסור לי ללבוש מכנסיים בלי כלום תחתיהם. מצב כזה מעורר אצלי דפוס אלרגי.

אז הנה, הרווחתי כוננות מחדש וגם עוד דבר לשים לב אליו.

אני חושב שבשבוע של המשימה של ההתבוננות לא עבדתי טוב. כי היה שבוע רגוע בצורה מחשידה ולא יצא כ"כ לתרגל את ההתבוננות. אני רוצה לחזור שוב על ׳סטאר׳ של פורטיפיי ואז לתרגל את זה שבוע כמשימה, בלי להיות תלוי בטבע שלי באותו שבוע. הקניית ההרגל יכולה להיות עצמאית, ואחכ גם לבוא לידי ביטוי ברגעים קשים.

יצא לי לחשוב קצת על מנטרות חיוביות וכדומה. תמיד התנגדתי לזה כי זה בעצם שטיפת מח, ויש בזה תחושה של שקר של ׳אחד בפה ואחד בלב׳. אבל בעצם אם הפסיכולוגיה הזו עובדת בפועל אז למה לא לחשוב איך אפשר להשתמש בה לתועלת. אם אני מפעיל שיקול דעת ביצירת המנטרות המתאימות לי, והרי בשכל אני מוצא אותם אמיתיים ונכונים, אז אין בעיה להשתמש במנטרה כדי להחדיר את זה למישור הרגשי, ולדפוס חשיבה ראשוני. וגם מבחינת השקר שבדבר הרי שבשליטה שלי על יצירת המנטרה אני יכול להימנע משקרים ומניסוח שקרי. כמובן גם שהמנטרות הטובות ביותר הם אלה שאינן סטטיות אלא מבטאות התקדמות, צמיחה, שאיפה, אמון, פריחה, פיתוח, מאמץ, מסוגלות, עשייה, התמדה, תנועה, השתפרות, עקביות וכו׳. באלה וודאי שאין שקר, הרי הן יוצרות עידוד מתמיד. אז באמת אני צריך עוד לחשוב על זה כדי לוודא שהמחשבה שלי פה נכונה, ואז אני רוצה לבנות לעצמי את הדפוסים שאני רוצה להטמיע. השאלה אחכ תהיה באיזה אופן אמור להיות השימוש והתרגול של המנטרות הנבחרות. מה דעתכם?

"האדם הישר צריך שיאמין בחייו, כלומר בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה"   -   עדיין נקי, רק להיום,

WannaStop

תגובה: עוד אבנך ונבנית, נשמתי לפני 1 חודש, 4 שבועות #116066

  • wannaStop
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 97

עדיין נקי.
אבל נראה שנכנסתי לשלב נוסף שבו המח שוב מחפש ליפול. היו לצערי 3 מעידות השבוע, מעידות ולא נפילות (חשוב להדגיש). תודה לאל-חי עדיין מצליח היום לשמור נקי.
נקי, אבל לא שפוי.
נראה שיש 2 דרכים להתמודד: להיות או לא להיות - וזו השאלה.
היום היו לי מחשבות אגרסיביות על חיפוש באינטרנט. קשה. מאבק.
אבל אני יכול, אני יודע לנסוע בסיבובים מסוכנים. אבל בזהירות. סע לאט.
"תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים, לא יתחילו בלעדינו, סע לאט, סע לאט" - מילים של שיר של אריק איינשטיין. פתאום הן מקבלות משמעות נוספת. גם כשיש מחשבות, שום דבר לא יתחיל בלעדינו.
אז צריך לנסוע לאט.. להאט את הפעולות, להאט את הריצת רגליים להרע. הנסיעה לאט תיתן לחשוב עוד קצת ולהחליט מה לעשות.
סע לאט!

בברכת סוף שבוע נקי,
שתהיה השבת נקייה, ואפילו רק השעות הקרובות, ואפילו רק הזמן הקרוב..

WannaStop

אחראים כללים: testchart1, למען הסדר הטוב
זמן ליצירת דף: 0.49 שניות