שלום חברים נפלאים !
היום בבקר היה לי חיבור נפלא מלא התרגשות וכו'...
כשיצאתי לקניות פתחתי מעגל עם חברים שאני לא שם משקפיים משך 40 דקות זמן שהייתי בחוץ !
בדרך כלל ביום ששי כשאני יוצא, אני משאיר את המשקפיים בבית ולא לוקח אותם איתי אלא אם כן אני יוצא על דעת להשתמש מב שלא קרה ברוך השם המון זמן !
היום בשיא הכנות אני הרגשתי טוב ומחובר ולכן אמרתי לעצמי שאני מסוגל לצאת עם משקפיים בכיס ולא להשתמש, אחרי כבר 261 ימים של ניסים והחלמה. לפני שיצאתי כרעתי על הברכיים והתחננתי מה' להשאיר אותי נקי !
והנה בחנות לא הצלחתי להחזיק מעמד ולוותר ושמתי משקפיים והסתכלתי קצת, לאחר מכן כבר לא היה לי נכונות להוריד בחזרה אותם והמשכתי את הדרך עם משקפיים.
כשהגענו למכולת היה שם מושאת תאווה ברמה שמאד מאד קשה לי עם זה, ועכבתי אחריה 2 או 3 דקות אבל בלי שיגעון מדי גדול. אחרי זה עזבתי אותה, והמשכתי את הדרך עשיתי קצת סיבובים, וחזרתי הביתה.
תודה לה' שזה לא נגמר בנפילה, במשא שוטטות במקומות שיש בהם המון פריצות וכדו'.
המעידה הזאת הזכירה לי שעם האש לא משחקים.
אני עדיים חדש בהחלמה, ולא יכול להרשות לעצמי כל מיני משחקים ובדיקות... עלי להיזהר מאד מאד ! ובעיקר להתחנן לה' שיקח ממני את האובססיה הזאת, כי זה גדול עלי, וזה לא בשליטתי ושום היגיון לא מצליח להפסיק את זה !
רציתי כרגיל לפתוח איתכם מעגל ענק עד למוצ"ש שכל פעם שאני יוצא החוצה בשבת אני יוצא בלי משקפיים בלי נדר !
תודה רבה שאתם איתי בדרך !
שבת שלום לכולם !
