מחר מתחיל לי החופש ואיתו גם באים הרבה פחדים
 אני כמו כל בן נוער משועמם ובקלות כל כך אני יכול ליפול ולהרוס את מה שבניתי עד עכשיו.
אני חייב כמה טיפים לעבור את החופש בשלום.
בבקשה תעזרו תודה רבה.

מה שנראה לי: 

לו"ז ותכנון. 
שיחות קבועות עם חבר על מה שקורה (במובן הפנימי) - בין אם זה לגבי הקושי לקום בזמן, מול התאווה ומול הבטלה וכן הלאה, וכמובן הצלחות. 
סיפוק רוחני - משימות שיתנו לך חיבור רוחני. אבל רק מה שמחבר אותך. אם סיום מסכת נותן לך תחושה כזו - לך על זה. אם לא - חבל. עוד רעיונות: התנדבות או עבודה מספקת. 

בהצלחה, תשאר ותשתף! 

זכור לי מהתקופות האלה שבחרתי להסתגר בבית,
אם היום הייתי בתקופות האלה, הייתי קובע המון עם חברים,
לטייל, לשחק, ללמוד, לצאת לבילויים משותפים,טיולים כמה ימים....
להיות עם אנשים, 

זה מה שאני הייתי עושה אם היום הייתי שוב מגיע לנקודת חופש

אין כמו חופש, כשהוא מנוהל טוב אפשר להתעלות בו... 
קום בשעה קבועה לשחרית
תמצא עבודה או תעסוקה קבועה אחרת 
תעשה רשימת מטלות של דברים שתיכננת לעשות בחדר,בית,גינה שלך
תכתוב בפורום 
לך לקבוצות ותכתוב יומן חופש...
בהצלחה!!

דרך אגב, דבר מעניין שלמדתי: 

בעברית קוראים לתקופה הזו "חופשה".

"חופש" זה מצב נפשי של שחרור ודרור. 

אז שתזכה להפוך את החופשה לחופש! 

בדיוק עכשיו דיברתי עם חבר על הנושא של החופש,
כמה טיפים,
לסדר בבוקר את המיטה,
לראות מה אתה יכול לעזור בבית, מבלי שיבקשו ממך,
להתעניין בשני,
הנקודה הוא, להיות בנתינה ולצאת מריכוז עצמי,
אוהבים אותך.

לצאת לחופש כתב on 18 יוני 2018 18:18:

זה מה שאני חושב שאתה צריך לדעת:
1. קום על הבוקר ותחפש עבודה, לא משנה איזה. תעבור חנות חנות (בדרך כלל יש שלט שכתוב שדרושים עובדים), תפנה לעובד בקופה, ותבקש לעבוד. הם יתנו לך תקופת ניסיון ואם זה ייכשל, פשוט תחשוק שיניים ותעבור לחנות הבאה ותבקש עבודה שם, נכשלת ? קום ותלך לחנות השלישית, עד שאתה מוצא. אל תהיה בררן במציאת עבודה, כי אתה לא יכול להיות בררן - אתה חייב עבודה בחופש כמו שאתה חייב אוויר. ראית מישהו בררן שהוא נושם ? אותו דבר.
אם יש עבודות שאתה צריך לשלוח להם מייל והם יתנו לך תשובה ולא נתנו תשובה אחרי 96 שעות ודקה אחת (מהרגע ששלחת את המייל), מייד שמסתיימת הדקה האחת תחשוב כאילו הם לא רצו אותך, ותחפש עבודה שוב.
אם אין לך את האומץ לעמוד מול הכשלונות שלך (אם יהיו) בלהחזיק עבודה, ותרים ידיים ותפסיק לחפש, אתה תיפול, והרבה.

2. תלמד כל יום 10 שניות. רק 10 שניות. והכי חשוב - אל תרגיש אשם אם אתה לומד רק 10 שניות ליום.
הרבה טיפשים רוצים לתכנן שעה לימוד ליום, אני אומר לך כבר עכשיו שזה לא יקרה, ומי שרוצה ללמוד שעה ליום, אפילו שעה לחודש לא ילמד. כי מרוב אשמה על כך שלא למד שעה - הוא לא ילמד כלום. וייפול עוד יותר בגלל זה.
אם תקבע דברים ענקים ללמוד בחופש - ובגלל שזה חופש לא תצליח, ובגלל שזה יקרה אתה תרגיש אשם. אתה תנסה להיפטר מהאשמה הזאת, וליפול, ואתה תיפול. והרבה.
3. לך תטייל - לבד אפילו, אם צריך.
הרבה אנשים מתכננים טיול לחופש, ובסוף לא עושים את זה, כי הם רוצים לטייל באיזה מסלול ממש קשה ואתגרי, או באיזה מקום נידח בדרום או בצפון, או לטייל יומיים ושלושה, או שהם מחכים לחבר שלהם שיבוא איתם גם. וזה טעות גדולה. כי אין להם מושג איך עושים את זה, או אין להם תחת לשבת ולתכנן את זה, והם מגלים שלחכות למישהו זה לבזבז זמן.
הכי חשוב זה להתחיל בקטן - תטייל במקום שקרוב מאוד למקום מגורים שלך, איזה הר או יער שקרוב לעיר/יישוב שלך, משהו שאפשר להתחיל את המסלול שלו בתחבורה ציבורית, אבל לא משהו שחייבים טרמפים כדי להגיע אליו, כי זה גורם לא וודאי, ואתה חייב וודאות שאתה מתכנן. לאיש מכור חוסר וודאות זה רע מאוד.
אל תנסה לקפוץ מעל הפופיק ולנסות לסיים 20 קילומטרים של עלייה תלולה בטיול שלך, תטייל בנחת - אתה גם ככה בטח בכושר רע בגלל שאתה נופל באינטרנט, אז אל תנסה מסלול קשה, ואם אתה במסלול קשה - אל תעשה אותו בקצב רגיל, אלא תעשה אותו לאט.
היום אפילקציות כמו google maps יכולים להביא אותך בקלות גם למקומות נידחים בדרום או בצפון, שמתאימים רק לטיול, ולא רק למקומות כמו ערים ויישובים. תקליד איפה אתה רוצה לטייל - שם של הר, נחל או וואדי, והאפליקציה תדריך אותך בקלות.
4. תלך לבית כנסת: והכי חשוב, תלך אליו בתודעה הנכונה.
אני תמיד הרגשתי שאם אני הולך לבית כנסת, זה מחייב אותי להרבה דברים מעבר לזה - גם להתפלל בכוונה רבה יותר, גם ללמוד קצת אחרי התפילה שאני יושב שם, גם להתרכז יותר. והבית כנסת הפך בשבילי ממקום להתפלל בו, למקום שכופה עלי בעצם כניסתו הרבה חוקים לא כתובים שמרגישים לי לא נעים על הלב. בגלל הכפייה הבלתי נראית הזאת. בין בגלל המבנה, ובין בגלל האנשים.
בית כנסת זה לא מקום שבו אלוקים מביט בך במבט מחמיר, מקום בו אתה נדרש להיראות טיפה יותר טוב, להשתחוות יותר עמוק, לענות אמן בקול רם יותר, או לעשות פרצוף צדיק יותר. בית כנסת זה מקום לדבר עם אלוקים, שמביט בך במבט נעים וטוב לב, שמאפשר לך להיות אתה.
אז אם אתה מרגיש שתפילת 18 היום משעממת אותך לגמרי ואתה רוצה לסיים אותה מהר וקצת למתוח רגליים בחוץ, תגיד את זה לאלוקים, ואז תעשה את זה, ואם אתה מרגיש שאתה רוצה להאריך היום בתפילה מאוד כי אתה מרגיש ככה, אז תעשה ככה.
5. לא משנה מה תעשה וכמה תשתדל להימנע מזה - ואתה צריך להשתדל המון, יש סיכוי די טוב שאתה תיפול.
השאלה החשובה באמת היא איך זה ישפיע עליך ? האם זה יגרום לך להימנע מלהופיע בבית כנסת למחר בבוקר ? האם זה יגרום לך לבטל טיול שתכננת ? האם זה יגרום לך לקבוע יום מחלה למחרת בעבודה ולא להופיע ? האם זה יקטע לך את רצף הלימוד ?
אין לי מושג מה המצב הגופני שלך, אבל אם תתן לתאווה להשפיע עליך בחיים האמיתיים - בין בגלל סיבה גופנית, ובין בגלל סיבה נפשית - שאתה מרגיש רע ולא רוצה קשר עם אף אחד כרגע בגלל שנפלת, שתדע שאז הנצחון של התאווה עליך יהיה שלם לאותו רגע. אבל אם תקום אחרי כל נפילה ותמשיך את השגרה שלך בלי לעצור, אז התאווה לא ניצחה, אתה ניצחת. כי הראית לתאווה שאתה לא צריך (רק) אותה כדי להרגיש טוב - כי הראית לה שעבודה, טיול, חברים ולימוד בדברי תורה שאתה אוהב, הם הדרך האמיתית שלך לאהוב את עצמך ולעשות לך טוב בחיים.

תודה רבה לכולם עזרתם לי מאוד

מוזמן לשתף אותנו שהטיפים עובדים.

אני מתחבר למה שכתב אחד מקודמיי, להיות בנתינה, פשוט לחשוב על מישהו אחר במקום לחשוב על עצמי.

אוהב.