ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: בין הזמנים... 575 צפיות

בין הזמנים... לפני 2 שנים #106764

  • פלוני0
  • רצף ניקיון נוכחי: 305 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 4

אני אפתח בהתנצלות, לא יודע עד כמה נדרש ההתנצלות כי בסוף אף אחד לא חייב לקרוא את זה, אדרבה מבחינתי שאף אחד לא יקרא את זה הכתיבה נועדה בשבילי, אני לא אוסיף פה שום דבר לאף אחד ורק אשתף קצת ממה שעובר עליי וזה לכאורה לא אמור לעניין מישהו. ובכל זאת אני אפתח בהתנצלות כי זה פעם ראשונה שאני כותב פה ולא הייתי בטוח שזה המקום, בסוף החלטתי לכתוב פה כי זה המקום שאני מרגיש הכי שייך אליו, אחרי הכל כמעט כל יום אני מסמן אם הצלחתי או לא...

אחרי שהתנצלתי וסיפרתי שזה פעם ראשונה שאני כותב, אני אתחיל לשתף קצת על תחילת הריפוי שלי וההבנה שכנראה אין לי סיכוי..

לאתר הצטרפתי מאזור פורים, תחילה התחלתי לעבור על הכלים והצטרפתי למסע של ה90 יום.. בכלים נתקעתי, כל כך הרבה כלים בבת אחת שאני רוצה להתחיל והתחושה היא שאין זמן לחכות כי אני רוצה כבר להיות נקי.. וככה מהר מאוד התייאשתי, יותר מידי בבת אחת.
לגבי ה90 יום אני חושב שזה מדהים! לא משנה כמה נפילות היו, פתאום לראות כמה ימים אני נקי, והכל ספור, הייתי בטוח שהשנה שלי מלאה בהרבה יותר נפילות והמצב דווקא די טוב...

אחרי הנפילה הראשונה הצטרפתי לתכנית הפורטיפיי, גם תכנית מדהימה! הגעתי לאמצע התכנית בערך, השתדלתי לראות כל יום פרק או שתיים מקסימום כדי שזה יותר יתחלחל פנימה. הגעתי לאמצע וב"ה הגעתי ל42 ימי נקיות, עד כה שיא חדש. אך אחרי כל כך הרבה זמן התחלתי להישחק, לא ראיתי תקופה את הסרטונים, ועכשיו אני לא יודע איך לחזור מצד אחד לא זוכר הכל ורוצה להתחיל מהתחלה מצד שני זוכר קצת ואין לי כח לשמוע אותם דברים שוב. אז גם עם זה נתקעתי. בינתיים הצלחתי לעמוד בעוד שיא חדש, 68. מדהים!

אך הנפילה אחרי זה היתה כואבת, כבר צפיתי את העתיד, ראיתי את עצמי יוצא ומתרפא. ופתאום נפילה, כל כך כואב! שבועיים של שבר ונפילות, לא מצליח לצאת מזה. מה שמדהים פה זה שהייתי מודע להכל, מודע לנפילות, מודע לשבר, מודע לזה שאני לא מצליח להפסיק, ובכל זאת אני אדיש כולי וממשיך ליפול. כאילו לא מעניין אותי כלום. וזה שובר אותי עוד יותר..

מזה יצאתי בעזרת אחד הרמים שלי, דיבור קטן איתו הפיח בי קצת תקווה ורצון שוב לנסות, המטרה היתה שבוע ואז נראה. בינתיים הצטרפתי גם לקבוצה הטלפונית של 12 צעדים, ובזכות זה עמדתי בשבוע, והצלחתי להמשיך עד 20 יום... ואז הגיע בין הזמנים.. 

יצאתי לבין הזמנים עם מודעות של אדישות, שאין לי כח למלחמה, חשבתי שאני אצליח קצת לפחות ונראה איך נמשיך. אבל בצהריים כבר התחלתי להרגיש שאין לי סיכוי בכלל, וזה רק שאלה של זמן עד הנפילה, אז הרמ שלי הציע לי רק להיום ולעזוב את ההמשך.. חשבתי שאולי זה יצליח. אך כנראה שלא...

זהו. ניסיתי הכל, כנראה אני חסר סיכוי, וזה אפילו לא מפריע לי כל כך. אין לי כח להילחם יותר, אני אמשיך להתמודד עם זה כל החיים, אמשיך ליפול כל החיים, וזה כנראה הניסיון שלי. אני לא כזה עומד בו, אז די, לא רוצה אותו יותר. אולי לגלגול שלי יהיה כוח להתמודד איתו, לי כבר אין.

אני אסיים שוב בהתנצלות, על האורך והטרחה. לא התכוונתי שמישהו חלילה יבזבז את הזמן שלו עליי ובעיקר לא כל שטויות שאני כותב.. תודה! 

תגובה: בין הזמנים... לפני 2 שנים #106766

בלי קשר לתאווה כאן כולם אוהבים זה לזה ממקום של אכפתיות ואמת. איו צרוך לעזוב. אפשר להמשיך למרות כל.



ולעצם הדברים, חייב לציין מניסיון חיי וממה שראיתי על חברי להחלמה: 


משתלם להתמיד בריפוי המחלה, ומשתלם עוד יותר להגיע לפסגתה של ההחלמה:

אילו רק הייתה טועם את טעמה של ההחלמה האמיתי, כעת, הייתה מסכים לוותר על התאווה, כולה! - מכל הלב ובשמחה! - הקושי לא היה מתחיל בכלל!!
טעמה הנפלא של ההחלמה הנקייה מתאווה היא אושר וחוויה רוחנית לאין קץ. קשה לתאר במילים את העצמה של החוויה הזו כשנחשפים אליה. זהו לא הרגשה ודבר רגיל, בכלל. זהו דבר הניתן להגדירו "מעין עולם הבא".
אולי אתה מתקשה להאמין לדבריי, אני מבין אותך, גם לי כשאמרו זאת התקשית לקבל את דבריהם. אך אל דאגה, אם תתמיד בהחלמה אני יכול להבטיח לך שוודאי תהנה בחייך הרבה יותר מהתאווה עצמה, וגם מהתאווה החזקה ביותר שיש.

יותר מזה, אין לי איך לגרום לך להסכים לדברי אך אם תסתכל על אדם שהגיע לזה - העיניים שלך ייצאו במקום!

אין תחליף  ל ח ו פ ש.  נקודה.

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים על ידי חידושים מדהימים.

תגובה: בין הזמנים... לפני 2 שנים #106780

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3831
קודם כל ברוכים הבאים לעולמנו המקסים,
קראתי פעמיים, ויש לי המון מה להגיב, ואני יתמקד בקושי שלהביא יום נקי לכל החיים,
מה תגיד לאיש שנולד קיטע רגליים, אז מה הפתרון שלו, גם לבכות כל הזמן למה ולמה,
הפתרון לזכור שאלוקים יש לו הדרך שלו בשביל כל אחד, למה אני סובל מהתאווה, אני לא שואל, כשאני חי את היום, ואומר תודה לאלוקים על היום הנקי, אני מרגיש טוב ומחובר,
תמשיך איתנו, אוהבים אותך
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: בין הזמנים... לפני 2 שנים #106791

  • פלוני0
  • רצף ניקיון נוכחי: 305 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 4

א. תודה רבה על ההשקעה, פעמיים קראת, באמת חבל על הזמן שלך.. אני אבוד בכל מקרה.
ב. נראלי הקטוע רגליים זה דוגמא גרועה, מצטער שאני צריך כל כך- לקטוע רגליים אין רגליים וגם לא יהיה, אבל ברור שאם היה לו אפשרות ללכת הוא היה הולך, והוא לא היה אומר "למרות שאני יכול ללכת אני לא ילך כי רבש"ע ברא אותי קטוע רגליים". לעומת זאת בכל תאווה יכול לממש את התאווה שלו רק שאסור לו, אז אולי אתה צודק שלא יבכה כל הזמן, אבל במקום לבכות הוא פשוט יהיה. - קטוע רגליים לא יועיל לו לבכות, לא יצמחו לו רגליים. בעל תאווה יכול במקום לבכות פשוט להנות, זה קל וכיף.

ג. חידושים מדהימים, גם לך תודה רבה! בכל מקרה לא שכנעת אותי. זה לא שאני לא יודע כמה כיף זה בלי נפילות, אבל אני יודע כמה זו מלחמה קשה שכנראה אצלי היא בלתי פתירה, ולזה אין לי כבר כח, אז אני מוכן לחיות חיים פחות טובים מאשר החיים האלה של  המלחמה והשבר...

תגובה: בין הזמנים... לפני 2 שנים #106796

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3831
פלוני היקר, בוא נקצר את המסלול, אתה נשמע מיואש, תן צאנס לחיים, תקפוץ לקבוצות עם כל היאוש שבך, תבוא לשש פגישות ואז נדבר, סיכמנו????
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
  • עמוד:
  • 1
אחראים כללים: testchart1, למען הסדר הטוב
זמן ליצירת דף: 0.28 שניות

Are you sure?

כן