שלום חברים,
הרבה זמן לא כתבתי בפורום, פשוט לא היה לי זמן בכל החג הזה.
אני מחלק את החג עד שבת חול המועד, ואחרי שבת חול המועד.
עד שבת חול המועד היה מאוד נחמד.
למרות שהייתי די מאוכזב, מאיך שהיה נראה הסדר שלי.
רציתי להיות יותר מחובר ויותר שייך,
למעשה רק בחלק אחד של הסדר, הצלחתי אבל לאחר מכן זה כבר פשוט חמק לי בין הידיים.
אבל חוץ מזה היה מאוד נחמד,
בשבת חול המועד, אבא של קרא לי, ואמר לי, שאני מאוד מלחיץ אותם כאשר אני נמצא בסביבה,
אני יורד על אנשים וכו' וכו, והם נורא מפחדים להזמין אורחים כאשר אני נמצא, [זה לא סותר לכך, שאני מאוד עוזר לאותם אנשים, הן נפשית, הן פיזית, והן כספית, אבל את זה אף אחד לא זוכר.]
בקיצור, נכנסתי לכזה חוסר אונים ולכזה לחץ,
פשוט רציתי להרים את רגלי, ולברוח מהבית של ההורים שלי,
מה שלא התאפשר עד מוצאי שביעי של פסח,
אני חושב שרק בזכות ההחלמה, הצלחתי להחזיק מעמד, ולא לשקוע בטינות עד מעל לראשי.
אז מתפלל בנוכחותכם, שאלוקים יתן לי כח לצאת מהחוסר אונים הזה.
אבי
