שלום לכולם!
אני נשוי שש שנים וב"ה בקשר חזק ואהבה גדולה עם אשתי, לה אין שום מושג מהקשיים שלי עם אוננות ואני לא חושב שיש צורך או עניין שאספר לה.
האם אני צודק? האם בהסתרה של המלחמה שלי והמסע שלי להחלמה אני מפסיד משהו? אולי את התמיכה שלה?
אני מרגיש שאם אחשוף את כל העניין בפניה היא תשבר וזה יטלטל אותה ברמה מטורפת, בנוסף אני לא מאמין שהיא באמת תוכל להבין את הנושא והקושי הנורא שאני נמצא בו והיא תקבל הרגשה שאני ילד או טיפש או רשע ואי אפשר לסמוך עליי (האשמות שהן די נכונות בעיני עצמי). הדבר עלול להביא למהפך ושבירה בקשר הזוגי שלנו שאין לי מושג לאן הוא יכול להגיע.
מצד שני - אם הייתי מקשיב לרצונה באמת אז ברור שהייתה רוצה לדעת את האמת בפרצוף ולא לחיות באשליות.
מה אתם אומרים? ההחלמה שלי צריכה להיות שיתוף וידיעת אשתי כמו שכל מחלה ל"ע אמורה להיות גלויה לבן הזוג וההחלמה ממנה היא ביחד, או שמא עניין זה הוא כל כך נפיץ שההחלמה צריכה להיות ע"י עצמי בלבד.

נשוי שנה ראשונה, מצטרף לשאלה

מודרני-שנלחם כתב on 07 מאי 2019 20:42:

אני סיפרתי לאישה אחרת - אימא שלי, אני יגיד לכם את המסקנות שלי, אולי זה יעזור:
1. אימא שלי שהיא אדם מדהים ישר חיבקה ואמרה שאפשר לתקן והכול בסדר.
2. בזכות זה שסיפרתי לה, היא דאגה לכך שהאינטרנט יצא מהבית.
3. בזכות זה שסיפרתי לה, ירד לי משא מאוד גדול מהלב, לא פשוט לסחוב את זה לבד.
4. נשים לא מבינים כלום ושום דבר לגבי התאווה של גברים. אימא שלי הביעה הרבה הרבה אמפתיה, אבל היא לא באמת הבינה מה עובר עליי, וקשה להסביר דבר כזה, ולא היה לה פתרון מעשי לתת לי (חוץ מהאינטרנט הקווי שהיא הוציאה, אבל יש עוד סוגי אינטרנט). זה בעיה של גברים, וגברים צריך לפתור אותה. אבל היא כן גיבתה ועזרה לי כאשר אני העלתי פתרונות משל עצמי.
5. לדעתי זה היה חשוב לספר לה, כי לפני זה עשיתי דברים שעל פניהם הם בלתי מוסברים, ואילו אחרי שהסברתי את הרקע, אני חושב שזה מוריד ממנה חשש מכל מיני דברים אחרים שאולי קורים לי ואין לה מושג אמיתי מהו, גם הכאב מהתעלומה הוא כאב.
6. אני חושב שהעובדה שסיפרתי הפכה את אימא שלי לגורם שעוזר ושותף, במקום שזה "היא" מול "אני", זה "אנחנו" מנסים למצוא פתרון.
במקום שזה אימא שלי שמגלה אחרי שנים ארוכות שהילד שלה הוא לא הילד שהכירה, או שהיא מגלה פתאום שאני נופל, ואז זה "היא" מול "אני", והניסיון שלה "לתקן" אותי.
זה הפך להיות אני שמספר לה מיוזמתי, ואז אני הופך להיות בוגר, ואחראי, אחד שיודע שצריך לפנות לעזרה כשצריך, יודע מתי המצוקה גדולה מדי מכדי שהוא יכול לטפל בזה, ואז זה "אנחנו" מנסים לפתור את זה, הדינמיקה הופכת להיות אחרת לגמרי לגמרי אחרת.
זה גם נמדד בטווח של שנים,אם לא הייתי מספר, והיא הייתה מגלה לבד, ומתעמתת איתי, הדינמיקה בינינו לגבי העניין הזה הייתה הופכת להיות שונה לגמרי בטווח של השנים שחלפו עד עתה.
7. אחרי שתספר, אל תצפה שהכול עכשיו יסתדר כי אשתך יודעת. שהרי אחרי שתספר, יהיו לך רגעים טובים יותר, ורגעים של ירידות גדולות.
אבל הפעם אשתך תצפה בהם, כצופה בסרט שהיא יודעת את העלילה שלו, היא כבר לא עיוורת לגבי המתרחש.
אשתך לא יודעת = אתה מכור.
אשתך יודעת = אתה עדיין מכור.
מה זה אומר ? זה אומר שמן הסתם אתה תתחמן יותר בתחכום בעתיד, מן הסתם זה אומר שאתה תגיד לה ש"זה מתקדם לכיוון טוב" כאשר זה לא, זה אומר שהשקרים יסיטו כיוון - במקום שתגיד שהכול בסדר, תגיד שהבעיה שחשפת בעבר נפתרת לאט לאט, כי קשה להודות בכישלונות שקורים, קל להודות בהם רק אחרי שהצלחת בסופו של דבר.
8. אל תצפה ליוזמות מצד מי שסיפרת לו כדי לעזור למצבך, הצד השני לא יודע מה לעשות באמת, כי הוא לא מבין את הבעיה לעומק כמוך.

דברים אחרים שקראתי:
1. הפחד הוא מהבושה - היא יודעת עלי משהו שלא נעים לי לספר.
אבל למיטב ידיעתי, הנישואים הם בדיוק בשביל לספר דברים שלא נעים לך לספר, לא רק את הרגע ששפכת על עצמך מרק מול כולם, אלא את הדברים הכי מביכים ואינטימיים.
הפחד הוא שהיא תעזוב אותך - אבל אם לא תספר, אתה תעזוב אותה מבחינה נפשית יותר ויותר בכל מקרה.
2. אל תספר בשום פנים ואופן בפרוטרוט (איזה תמונות, איזה סרטונים, וכו' וכו') על מה אתה מסתכל, בשום פנים ואופן.
האישה תתחיל להשוות את עצמה לנשים הללו, תתחיל לנסות להתחרות איתן, מבחינה מינית או מבחינת המראה, וזה תחרות שהיא תפסיד בו, ותרגיש רע, ולכן תרגיש מדוכאת, ולכן תרגיש כועסת, וכו' וכו' וכו'.
זה נקודה ממש חשובה - לא מספרים, פשוט אומרים שאתה נופל באינטרנט וזהו.
אה, ויש מצב שהאישה תנסה ללחוץ עליך לספר בכל זאת, לא משנה כמה היא לוחצת - אל תספר.
3. דמיין סיטואציה - אתה מספר לה, היא מגיבה באמפתיה (יש סיכוי לא רע שזה ייקרה), וחודש אחרי זה אתה מחפש דרך להיות לבד, היא קולטת את זה, נותנת לך, ואחרי יום שואלת אותך ישירות אם נפלת, מה אתה עושה ? מספר ? לא מספר ? כמה מספר ?
הנשואים לדעתי מאוד מאוד מתמקדים ופוחדים ברגע הראשוני שהם חושפים את עצמם, בזמן שהם צריכים לחשוב יותר קדימה - על השנים הבאות שיחלפו ואיך זה יעבוד.
פה יכולים לעזור הנשואים בפורום זה שסיפרו לנשים שלהם ולספר איך בדיוק עובד הקטע הזה של לספר לנשים שלהם שהם נפלו. מה דעתכם ? תעזרו לבן אדם.


יש לי כמה שאלות אלייך, בתור האיש הנשוי שהינך:
1. יש הבדל אמיתי בין יחסי מין בין איש לאישה, לבין אוננות מול תמונה של אישה ? 
אני מניח שאפשר לטעון שיש הבדל - למשל, ה"תמונה" הרבה יותר טובה מאשר במסך (אם כי ההבדל ממש מצטמצם לאחרונה), "איכות הקול" טובה יותר, יש גם אפשרות ל"חוש המגע" - שזה בעצם ההבדל העיקרי בין מסך ובין להיות עם מישהי בשר ודם - אתה יכול לגעת בבשר.

שאני שואל שאלה כזאת, זה מרגיש לי כאילו נשואים מדקלמים איזה תשובה שהם שמעו לבית הספר לנשואים, בה הם מספרים שזה "לגמרי לא אותו דבר", ואתה נמצא ב"רגע מיוחד עם אשתך" ו"אתם ביחד", ו"אין מה להשוות". הם לא נותנים תשובה רצינית בדרך כלל.

אני יפרט את השאלה - תראה, מה שקרה פעם היה כך, ואני חושב שהתיאוריה שלי סבירה: הגבר הממוצע היה רוצה לקיים יחסי מין באזור גיל 16-20, ובגלל שאין מקור זמין ליחסים כאלו בסביבה - בכפר או בעיר, והחברה מציגה בפניו אך ורק "אופציה" אחת - להתחתן, אז הוא מתחתן, ואז משם הכול זורם הלאה (פחות או יותר) בנעימים.
(כמובן שהיו פרוצות גם אז, אבל הבושה הייתה מונעת ממנו וכו' - עוד משהו שהחברה מנעה ממנו לעשות ביעילות, דרך לחץ חברתי)
(חשוב לציין שאני רואה את הלחץ החברתי באור חיובי מאוד, היא עזרה לנו הרבה לאורך השנים)
הבעיה היא, שכיום שגבר ממוצע בגילאים הללו, לא יכול לעבור את ה"הכרחה" הזאת לעבור דרך ה"צינור" היעיל של "תתחתן ורק אז תקיים יחסי מין" - יש לו מיליון בנות בכיס !! 
לכן, מנגנון של אלפי שנים (בלי הגזמה) שעזר לגברים צעירים להיכנס למערכת מסודרת של נישואים, הלך לעזאזל בגלל האינטרנט, איך אפשר אם כן להתחתן, כאשר האופציה הזאת כל כך קוסמת אפילו לנשואים ? ה"תחרות" גדולה מדי.
מה כל כך טוב בנישואים, שאני (או כל אחד לצורך העניין) יוותר על 999,999 בנות בשביל בת אחת ויחידה ? ? ?
אפשר לענות ולומר "אם לא בא לך אל תתחתן", אבל זה לא הוגן, זה כמו לומר למישהו שמתעניין בכנות ביהדות ושואל שאלות "אם לא בא לך אל תתגייר ותעזוב אותי בשקט".

הי מודרני

בספר הלבן, שהוא הספר הבסיסי של ההתמכרות למין, כתוב אזהרה חד משמעית שלא לספר לנשים בשום פנים ואופן.

צריך לספר, וחברים עושים את זה. אבל רק לאחר תקופה בתכנית, ובהתייעצות עם ספונסר. 

מאחל לך טוב.

כדי שלא תעשו דברים שתתחרטו אחרי זה,
אני כותב מה שנתן כתב,
לא מספרים בלי הדרכה  מספונסר,
אפילו מטפלים לא יודעים אייך מעבירים את הידיעה הזאת לאישה,
מגיעים לקבוצות, לומדים ומיישמים את התכנית, ואז מגיע השלב השני של לשתף.

תודה רבה אבי ונתן , על האזהרה, בהחלט לא אספר ולא אשתף בשלב זה
דבר ראשון, אני לא ב12 הצעדים (עדיין) כי אני לא בטוח (עדיין) שאני באמת חייב את השיטה. לכן אני לא יודע כל כך מה זה ספונסר או הספר הלבן או מה זה שלב השיתוף.
האם הדברים האלה נוגעים לכל אחד שרוצה להחלים מההרגל של אוננות ומראות אסורים? או שאלה "הכלים הכבדים" למי שבאמת לא מצליח אחרת?
על כל פנים, שניכם אומרים שיש שלב של שיתוף וצריך מתישהו לספר לאישה. זה הכרחי? אני כאילו מחכה לזמן שבו אני באמת ארגיש שתקופה כל כך ארוכה אני נקי כך שאני יכול לספר רק על העבר ומה שעברתי. אני צודק או חי באשליות?
תודה לכם!

תודה רבה robinhood על התשובה המפורטת והארוכה! (אני גם עדיין בהשפעה של דבריך החזקים על gye.org.il/forum/7-%D7%9C%D7%A0%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D/116925-%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%A8---%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A#116928" option="gye.org.il/forum/7-%D7%9C%D7%A0%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D/116925-%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%A8---%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9A#116928">יומן האסיר באושוויץ...)

ראשית, אני חושב שקשה מאוד להשוות בין לספר לאשתך לבין לספר לאמא שלך או אפילו אחותך וכדומה, כי כאשר משתפים את האישה אז בעצם מדברים איתה על עצם הברית והמחויבות הכי עמוקה שביני לבינה. דומה הדבר לזה שאשתי תגיד לי יום אחד: "שמע אני מוכרחה לספר לך שאני עוברת ניסיונות קשים במשיכה לכל מיני גברים אחרים, אני מדמיינת אותם, ונהנית להסתכל עליהם וגם לחלום מה היה אם הייתי איתם במיטה. קשה לי ותדע שאני מתמודדת בכל כוחי ואף נופלת לפעמים אבל נתגבר על זה יחד..."

ובכן, רק לחשוב על כך מחלחל אותי, ומרגיש לי שזה ערעור הכי חזק של האמון והמחויבות בינינו. לדעתי יש הבדל עמוק מאוד בין העניין הזה אצל אישה ואצל גבר (וזה עניין לדיון בפני עצמו), אבל אישה שבעלה יספר לה כאלה דברים תחווה ממש את אותה טלטלה כמו שתיארתי שגבר יחווה אם אשתו תספר לו כך. לכן לדעתי לספר ולשתף זה הדבר הכי פחות רצוי ולא משנה כמה הקלה אוכל להרוויח מכך כפי שהיטבת לתאר. אודה אם יתקן אותי מי שחושב שאני טועה!

עד כאן הקפה א שנגעה לנושא של השאלה שלי והתשובה שלך.

כעת, לשאלתך האם יש הבדל בהנאה החומרית בין מין אמיתי לבין אוננות עם כל המדיה הנלווית. אם הבנתי נכון את מה שאתה שואל - אתה רוצה להתעלם מהחוויה הרגשית-רוחנית ורוצה לדעת אם יש לצעיר בעל אין-סוף אפשרויות לפורנו - סיבה גשמית של תאווה להתחתן.

הדבר הראשון שצריך לשים על השולחן הוא שיש הבדל עצום ותהומי אבל הוא בהחלט לא הבדל חומרי. כלומר, מבחינת התאווה החומרית למין - הפורנו יכול לספק אותה (בעיקר עבור מי שלא התנסה מעולם עם אישה אמתית) באופן די דומה. נסייג ונאמר שהניסיון עם הפורנו מראה שהצורך בגירוי חזק כדי להנות הולך ועולה עם הזמן עד שאנשים לא באמת מסתפקים בפורנו הכי גס ומגעיל שהם הגיעו אליו אלא מחפשים את הזנות עם נשים אמתיות. אבל נגיד שברמה התחלתית לאדם צעיר - לגוף בלבד מספיקה האוננות והדמיונות.

אבל!!!

 העניין החשוב באמת הוא שבשום הנאה שהיא חומרית אנחנו לא יכולים להפריד את הגוף מהרגש או את החומר מהרוח. והדבר הוא נכון בכפל כפליים בהנאת המין שהיא הכי חזקה בגוף והכי מחוברת לרגש והרוח. וכשאני אומר רגש אני לא מתכוון ל"רגע מיוחד" או "חוויה רוחנית" אלא להרגשה הפנימית של האדם במשך חייו - כלומר, כאשר אדם מגיע לקשר חזק אוהב ובריא עם אשתו - דבר שמורגש בשיאו במין בריא של אהבה אמתית - זה נותן לו שמחה רוגע ועונג בלב, שהוא לא היה מוכן להחליף עם שום הנאה חומרית שבעולם. ואת זה יגיד לך כל אדם נשוי שיש לו קשר עמוק של אהבה ונתינה ואמון עם אשתו. לא צריך להיות מלאך או צדיק או אדם רגשי במיוחד כדי להכיר בכך - "אם ייתן איש את כל הון ביתו" את כל הנאות העולם שאפשר להשיג "באהבה" בעד הקשר של אהבה גמורה בין בני זוג - "בוז יבוזו לו" כלומר כל אדם יבוז לזה, אין בכלל תחרות בין האהבה הזאת לבין איזה הנאה מינית מוצלחת שלא תהיה.

אומר לך מניסיון - ההרגשה אחרי ביאת מצווה כאשר הקשר עם האישה הוא טוב ואוהב - היא גג העולם ומעלה.

ההרגשה אחרי אוננות וכל הסובב - היא בוץ העולם ומטה...

יש פה באתר gye.org.il/allarticles/item/lust?category_id=39" option="gye.org.il/allarticles/item/lust?category_id=39">מאמר מצויין  על נושא זה ואני כל כך הזדהיתי עם הדברים - יש פה בעצם שפה שכשנטמיע למוחנו זה ייתן לנו כלי נשק עצום להתמודדות. המאמר אומר שיש שני חלקים במשיכה למין - אחד הוא החשק למין בלי שום קשר לבן הזוג, תאוות בשרים גרידא. והחלק השני הוא כמיהה ומשיכה לקשר וחום ואהבה. 

תרבות המערב מעודדת ומחנכת אותנו בכל האמצעים העומדים לרשותה להפריד בין שני החלקים האלה - ליהנות מ"מין חופשי" אוננות וזנות עבור החלק הראשון בלבד. ולעומת זאת - לאהוב אישה בצורה אפלטונית שכזאת בלי לתלות זאת במין אלא אהבה שאינה תלויה בדבר (שקר זה מופיע בסרטים-ספרים-שירים לאלפים ורבבות).

היהדות תופסת שהדברים הם כרוכים יחדיו ומזינים זה את זה, מילוי הצרכים המיניים ללא קשר וחום וחיבור אסורים (גם באוננות וגם עם האישה וק"ו עם אישה שאינה נשואה לך). ואילו שימוש בתאווה כמנוע טורבו לבנות קשר ואהבה הוא המצווה מהנעלות והקדושות שיש לנו!

אני מאחל לך ולי ולכל האנשים המדהימים פה להרגיש וליישם את זה תמיד!

תודה לך על התשובות והשאלה וסליחה על החפירה:wink:

 

מודרני-שנלחם כתב on 10 מאי 2019 07:58:

אני יסיק מסקנה מדבריך, ותגיד לי מה דעתך:
אדם עושה מעשה טירוף (על פניו) ומוותר על מיליוני נשים בפורנו לטובת בחורה אחת ויחידה, בעוד  כל ההגיון הפשוט אומר לכאורה שהגבר מבקש עונג, והפורנו מגלם את "פונטציאל הכרייה" הטוב ביותר לעונג.
ובכל זאת, מיליארדי גברים היום עדיין בוחרים להתחתן, למה ?

התשובה ממה שאני חושב על מה שאמרת וחשיבה ארוכה לפני זה, היא שלגבר יש פילוסופיה פשוטה - העונג הוא הכי חשוב.
אבל יש בגבר סוג של קול מציק ששואל - מניין לך שזה נכון ? מניין לך שזה חכם ? מניין לך שאתה שווה בכלל ?
הקול הזה מונה את כל החסרונות שיש לגבר בגלל הפילוסופיה הזאת - אתה חלש מול זה, ואתה מפספס דברים, ואתה ככה ואתה ככה וכו' וכו'.
והגבר מקשיב, והגבר מבולבל, הוא באמת לא יודע האם יש לפילוסופיה שלו אמת, או במילים אחרות - האם יש לו ערך.

ואז באה האישה, שלא מאמינה בפילוסופיה של העונג, מסתכלת לפנימיות שלו העמוקה ביותר, ורואה את הרצון שלו לעונג, הרעב שלו לעוד ועוד עונג, ואומרת - אני יודעת מה אתה - לעומק ולפני ולפנים, אני יודעת את הפגמים שזה יוצר בך, ואני חושבת שזה מדהים, ואני חושבת שאני רוצה אותך בגלל זה.

כאשר זה קורה, מתרחש תהליך שגורם לגבר לוותר על הרבה תענוג בעולם - על מנת לקבל את תחושת הערך שלו מגורם שנמצא מחוץ להבנה שלו - גורם שלא מאמין שהעונג הוא הכי חשוב, שמאמינה בפילוסופיה אחרת, ואף על פי כן, אחרי שהיא רואה את הגבר במצב הרגיש ביותר שלו (ביחסי המין) ורואה את הפילוסופיה שלו בכלי ראשון, וחווה את זה על בשרה שלה, ובכל זאת אומרת לו שהיא אוהבת אותו - במילים אחרות, היא אוהבת את הרעיון של ההוויה שלו, שזה הפילוסופיה של העונג.
מה שקורה זה שהגבר מקבל סוף סוף אישור לקיום שלו.

תשאלו שאלה פשוטה - למה דווקא לאישה יש את המפתחות ל"אשר" את הפילוסופיה של הגבר, כך שירגיש סוף סוף שהוא בעל ערך ?
שאלה טובה, התשובה תימצא אחרי עיון פשוט - הרי במה הגבר מאמין, ורואה את עיקר חייו ואת תמצית מטרתו, מה הסמכות שאומרת לו מה לעשות ? העונג כמובן, העונג מוביל אותו לכל אשר הוא הולך.
לכן, למי יש את הסמכות היחידה והבלעדית לאשר לגבר שהוא בעל ערך ? הגורם שמפיק את העונג הרב ביותר עבור הגבר - האישה.
כלומר, הגבר, באמונתו בעונג, נתן בכך את המפתחות לאישור קיומו בידי האישה. מפתחות שהאישה לא דרשה לקבל, אבל הן שלה בכל מקרה.

למה הנשים בפורנו לא מאשרות לגבר את ערכו ? עוד שאלה טובה, התשובה: כי התת מודע שלך יודע טוב מאוד שהנשים לא על המסך כי הם רוצות לאשר את קיומך, הם שם בגלל הכסף.
הם לא שם בגלל שהם חושבות שהפילוסופיה שלך מדהימה, הם שם בגלל שמשלמים להם כסף.
שלא לדבר על זה שהם מזייפות הנאה מינית ושיאים מיניים כל הזמן.... (כלומר, משקרות כל הזמן שהפילוסופיה שלך נפלאה כאשר הם באמת חושבים שם שלא, ומה הפלא שהן חושבות כך ?)
בהערת אגב: אחרי שראיתי סרט תיעודי על כך שסיפר בכנות איך זה מאחורי הקלעים (ראיתי את זה בתקופה של נפילות ואמרתי - טוב גם ככה אין סיכון שהמצב ידרדר אז בא נסתכל) , החשק שלי לסרטונים ארוטיים ירד כל כך, שאני חושב שבשנה האחרונה לא הוצאתי זרע פעם אחת ויחידה על סרטונים, די מדהים, עכשיו שאני חושב על זה.

וזה למה גברים מוותרים על העונג, משום שהם מחפשים את העונג הגדול ביותר - שידבר איתם ויאשר להם שהם בעלי ערך.
ואחרי שהם בעלי ערך - שמחה, עונג והנאה. כמו ש"מודרני שנלחם" כתב.

אבל למה הזעזוע מכך שהגבר רואה תמונות של נשים אחרות ? למה האישה תרגיש כל כך טלטלה (והיא אכן תרגיש) ? למה הזעזוע מכך שהאישה תראה גברים אחרים ?
הרי ההיגיון אומר כך: הגבר והאישה ייפגשו יחד ויתחתנו על מנת שהאישה תאשר את הפילוסופיה  הגברית, והגבר יאשר את הפילוסופיה הנשית, ובא לציון גואל.
ולאחר מכן, כל אחד יילך שמח וטוב לב ויחפש דרכים לעונג או לרגש - הגבר יילך לפורנו , והאישה תלך לפלרטט, והם יחזרו לפגוש את השני מדי פעם כדי לאשר את הקיום של השני, ושלום על ישראל.
לכאורה זה ממלא את הפונקציה של הנישואים, ונותן גם מרחב לגבר ולאישה להמשיך לכרות את המטבע הפילוסופי שהם חושבים אותו לרב ערך ביותר.
אבל כמובן שזה לא  נכון, למה ?
התשובה קשורה לערך שנותנים הגבר והאישה לפלוסופיה של השני.
אם האישה באמת ובתמים מאמינה שהפילוסופיה של הגבר מדהימה, אחרי שהיא חוותה אותה על בשרה מכלי ראשון, אז היא תמשיך לנסות ולהתעמק בפילוסופיה שלו - לברר מהי, לשאול, לחקור, להעמיק את הקשר, להשיג עוד ידע, בקיצור - להישאר עם הגבר איתו התחתנה ולדבר איתו.
אם הגבר באמת ובתמים מאמין שהפילוסופיה של האישה מדהימה, אז הוא ימשיך להישאר עימה, ישיג עוד ידע על זה - בקיצור, יישאר עם האישה אותה בחר.
אם הגבר חוזר לעשות מה שעשה, והאישה חוזרת לעשות מה שעשתה, לפני שהם נחשפו זה לפילוסופיה של זה, כאילו שום דבר לא קרה, כאילו הם לא גילו את התורה, את החשמל, את הגלקסייה. אז זה לא אישור לכך שהפילסופיה שלנו היא בעלת ערך.
הרי תחשבו על זה - דמיינו שמישהו מגיע ומספר לי שהוא מאמין בפילוסופייה לפיה אפשר להדליק מנורות באמצעות חשמל, אז אני מתלהב, טופח על כתפו ואומר שאני חושב שהפילוסופיה שלו מדהימה - אבל אחרי 5 דקות של תשבחות כאלו אני ממשיך להדליק את האורות בבית באמצעות נרות, אז מה אני באמת חושב על הפילוסופיה שלו ? ברור שלא הרבה.


זה מה שאני חושב

תודה רבה אבי ונתן , על האזהרה, בהחלט לא אספר ולא אשתף בשלב זה

דבר ראשון, אני לא ב12 הצעדים (עדיין) כי אני לא בטוח (עדיין) שאני באמת חייב את השיטה. לכן אני לא יודע כל כך מה זה ספונסר או הספר הלבן או מה זה שלב השיתוף.

האם הדברים האלה נוגעים לכל אחד שרוצה להחלים מההרגל של אוננות ומראות אסורים? או שאלה "הכלים הכבדים" למי שבאמת לא מצליח אחרת?

על כל פנים, שניכם אומרים שיש שלב של שיתוף וצריך מתישהו לספר לאישה. זה הכרחי? אני כאילו מחכה לזמן שבו אני באמת ארגיש שתקופה כל כך ארוכה אני נקי כך שאני יכול לספר רק על העבר ומה שעברתי. אני צודק או חי באשליות?

תודה לכם!
אני יישאל שאלה אחרת - יש לך סינון בבית ? 

אתה מרגיש שאם יהיה לך סינון מקיף בבית, כאשר אשתך/גורם אחר מחזיק את הסיסמאות, אתה תצליח להתקדם הרבה יותר ? 

אם כן - שווה לחשוב על זה.

אני יודע על עצמי שאם יהיה לי בבית שיהיה לי בעזרת ה', סיסמאות על האינטרנט ועל המכשירים האלקטרוניים שאי אפשר לעקוף (באמצעים סבירים, אני מניח שאם אני יזמין פורץ מומחה בעשרות אלפי שקלים שום דבר לא יעמוד בפניו... ), כאשר את הסיסמאות מחזיקים אנשים שיש להם כללים נוקשים מתי אני יכול לקבל אותם (למשל, רק אם אני לוקח פרח שצומח במרכז אנטארטיקה ומביא להם), ושיישרף העולם אם אני לא ממלא אותם בדקדוק. 

אז אני מאמין שאני מסודר, באמת ובתמים.



אם אתה טיפוס כזה, אז כדאי שתשקול לספר לה, אבל בדרך של חרטוט - אל תספר לה שאתה נופל הרבה זמן, תספר לה שאתה "לאחרונה ראית תמונה בטעות" ועל בסיס הראייה הזאת בטעות תבקש ממנה את כל מה שכתבתי למעלה, ותתעקש על כך.

האישה שלא תאהב  את העובדה שראית את זה בטעות בדיוק כמוך, תתרצה לרעיון, הרי אף אישה רוצה שהבעל ייראה ולו תמונה אחת ויחידה, בטעות או בכוונה.

הרי אין צורך שתספר לה שאתה שנים נופל כדי שהיא תתן לך לנהל את האינטרנט בבית אחרת, מספיק סיפור קטנטן כדי לעשות כן.