אחרי שיורד לי הכעס מאיזושהי סיבה קל מאוד להכעיס אותי....ואם זה משהו שכעסתי עליו בעבר אז עוד יותר קל אם זו אשתי שיש לי עליה טינות מפה ועד מחר בבוקר עוד יותר קל
אז החרכתי אותה לנהוג כשהיא עייפה למרות שזה סיכון בגלל משהו שהיא אמרה לי
ומה שמצחיק (או עצוב) שאני עדיין כועס עליה איך היא מנסה להכריח אותי לנהוג כמו שהיא רוצה...
הודעתי לה שאין לנו רכב לנסיעות משפחתיות יותר...
רק אני לבד או היא לבד
אין שנינו!

אני עדיין כועס כבר ממש אני לא רואה את היתרון של הנקיות אם החיים שלי והגישה שלי לא משתנים לטובה
בעזרת כח רצון ושיטות אחרות אני מכריח אותי לא לאונן ולא לצפות אבל כל המסביב פשוט נופל

מרגיש ממש חולה עכשיו (ריכוז עצמי ותאווה, לא שפעת)

אוהבים אותך,תחזיק חזק חבר,רק להיום אני לא משתמש ויהי מה כל השאר בונוס,אני לומד על בשרי שעל מנת לשמור על חיים של שפיות עלי לחיות את הצעדים שיהיו חלק מהחיים שלי.

newbody כתב on 08 אפר' 2015 18:02:


כמה שאני מזדהה עם זה, בהקשרים רבים אחרים!
יש כל כך הרבה דברים שאני מרגיש שאחד משנינו צריך לקחת את הפיקוד. עדיף אני. כי אני עושה את זה הכי טוב. ואם לא, אז אני רוצה לברוח מהתחום הזה. לא רוצה לשתף פעולה עם מישהי שלא מתנהלת וחושבת כמו שנראה לי נכון.

newbody כתב on 08 אפר' 2015 18:02:


ממש ממש מזדהה. בייחוד בימים האחרונים חלפה בראשי כמה פעמים מחשבה "מה, דווקא כשהתחלתי את תהליך ההחלמה אתגרש והחיים שלי יתפרקו?". זה לא הלך המחשבה שלי כל הזמן, אבל בהתקפי טינה תקופתיים חריפים, כשאני מרגיש שאני רוצה לעזוב הכל ולברוח, בצורה חזקה מבעבר כשפשוט הייתי בורח לזרועות התאווה - אני ממש מרגיש את זה. כאילו במידה מסוימת נקיות בלי שינוי גישה, זה גרוע יותר מלהיות שקוע בתאווה (בדומה למה שמשמע מדברי הרמח"ל בכמה מקומות, שחומר גופם של בני אדם לכשעצמו, ללא הנשמה המאירה בו, גרוע מזה של בעלי החיים...).

שמח לראות אותך שוב בפורום. חיזקת אותי מאוד בתחילת דרכי כאן (וגם עכשיו ) מאחל לך שאלוקים יהיה איתך!

newbody כתב on 08 אפר' 2015 18:02:


כמשתתף מהצד, המודעות העצמית, הכנות,  והשיתוף, נראים לי מיתרונות הנקיות והתכנית,

תודה על השיתוף

אוהבים. תודה על הכנות
ועל "כשהחיים מכים אותך, תחייך, נתקלת בהם". ומזדהה עם זה. כשאסירותודה עולים על נקיות, מגלים שהחיים יודעים לתת בראש, והם לא פרייארים. וזה שאני נקי, לא מקנה לי נקודות בונוס, כמו שהייתי מצפה מאלוהים, נקודות בונוס ושלוות עולמים. מסתבר שהתכלית היא לצאת מהסטטוס קוו שתקעתי את החיים שלי, ולהתפתח ולהתקדם ולהגיע בדיוק למקומות שמהם אני מת מפחד, ושבגללם אני מסוגל לפרנן 365 על 24 בלי למצמץ. ולתת לו קצת להוביל, ולגדל, ולכוון. לא שאני בתכלית הזאת ובתודעה הזאת. מתפלל לנכונות

תודה. לא נעים. אבל מניסיון, כדאי שתדע שגם מהאדמה החרוכה הזו צומחים. שנגדל. חיבוק.

תודה לכל המגיבים, זה נראה לי טפשי אבל זה נותן הרגשה שאני לא לבד.

בסוף דיברתי עם אשתי ומסתבר שמשהו שאני אמרתי פגע בה, זה לא היה תוך כדי ריב, לא ניסיתי לפגוע, היא לא אמרה לי שהיא נפגעה...פשוט יצאה עליי ו"אכלה" לי את כל חופשת הפסח

אני רוצה לזכור שאני חולה, שנקיות לא נותנת בריאות רק החלמה.
ובתור חולה אני רוצה לזכור שלא כל מה שאני רואה זה המציאות, יש אשליות כמו בסכיזופרניה...סרט שמולבש על החיים האמיתיים ומסתיר ממני את מה שקורה באמת, ונותן לי פעם אחרי פעם להחליט נכון את ההחלטה הכי לא נכונה

מה אני אגיד "אוהבים אותי" כי אם אין אני לי מי לי....וכשאני לעצמי, מה אני?

סתם מחשבות מהיום

שיהיה בהחלמה

לפני 60 ימים אוננתי

עשיתי את זה מחוסר אונים מול הישארות לבד בבית.
לא הפנמתי שאני חסר אונים מול זה ובגלל שחשבתי שאסתדר נפלתי.
60 ימים של מסע אל תוך החיים שלי, כעס עצבים עצב שמחה אושר ייאוש חוסר אמון.
התאוות לעוזרת, פיטורי העוזרת, איבוד שליטה בסופר, פחד מאיבוד שליטה בפורים, כעס בפסח ועוד כל מיני נקודות ציון...נשמע הרבה...מעולם לא הצלחתי להשאר נקי כל כך הרבה זמן מאז שאני זוכר את עצמי, וגם עכשיו לא הצלחתי, זה הוא שהשאיר אותי נקי.

ומה אני מבקש...רק עוד יום נקי אחד
שיהיה בהחלמה

newbody כתב on 13 אפר' 2015 21:25:


התרגשתי. שמח בשבילך newbody! תודה על הכנות.

שמח בשבילך! גם אני שברתי שיא שלא היה לי הרבה זמן כמוהו. אבל צריך להיזהר, לא להיכנס לשאננות בכל הנוגע לפעולות וצעדים.

שישים יום של נקיון הם דבר גדול, אבל שישים יום של השקעה ועבודה הם דבר הרבה יותר גדול.

גם לפני שהגעתי לתכנית היו לי תקופות קצרות של יובש, אבל זה היה בלי שינוי פנימי ולכן זה לא עזר לי כלום. הנקיון שמגיע מתוך עבודה והשקעה של כניעה ועשיית הצעדים, הוא נקיון אחר לגמרי.

היום ה-64

אני מושה שלא כל ה-64 ימים היו של עבודה...בייחוד לאחרונה
עייפות החומר קיימת בחומר לא ברוח, ולכן אם יש חוסר עבודה רוחנית זה לא בגלל עייפות אלא בגלל שיש איזשהו עבודה רוחנית אחרת (עבודה זרה???) והיא באה על חשבון העבודה הרוחנית שאני כן צריך לעשות.
אבל מעולם החומר שהוא תוצרה של עולם הרוח אפשר ללמוד משהו, אחת הקללות שקיבל האדם הראשון הייתה שהאדמה תצמיח לו קוץ ודרדר.
כלומר האדמה תמיד תצמיח, אם תעבוד היא תצמיח עגבניות ומלפפונים ואם לא תעבוד היא תצמיח קוצים.

אם עובדים רוחנית אז יש תוצאות נקיות, מפוכחות, נוכחות המאפשרים ניווט החיים לעבר תכלית כלשהיא שאני מחליט עליה...ואם אני לא עובד אז הטינות, הכעסים והריכוז העצמי גודלים ומחייבים אותי להשתמש בסמי הרדמה - תאווה ומין

כשאני מפסיק לעשות פעולות מודעות הרוח לא מפסיקה, היא לא נחה, פשוט היא עושה דברים שאני לא בוחר בהם וזה כמו לעזוב את ההגה כשהגז תקוע לי על 200 קמ"ש

שיהיה בהחלמה

66 ימים מאחורי, חיי נצח לפני

אני רוצה לשתף אסירות תודה והסבר
אסירות תודה שהייתי חולה עם חום ביום שישי ושבת
למה אסירות תודה???
פשוט כל השבוע שעבר עבר עליי גל תאווה מטורף, הפנטזיות לא עזבו אותי והרגשתי כמו הרבה פעמים לפני כן שהנפילה היא עניין של זמן.
בעבר כשהייתי בבולמוס של תאווה הייתי מתפלל להשם שיתן לי איזו מגרנה רצינית, למי שלא מכיר מה זו מיגרנה אז אלו כאבי ראש הנובעים מהתכווצות או התרחבות לא מכוונת של נימים במוח... בפועל זה מרגיש כאילו תוקעים לך את הראש במלחציים וכל כמה דקות מהדקים...וזה היה עדיף לי מלהמשיך לעשות פעולה שאני "נהנה" ממנה - אוננות.
אז הפעם לא התפללתי לזה אבל זה בא בזמן.

אסירות תודה להשם שהציל אותי

71 ימים, מרגיש כמו נצח (אם הייתה לי השגה איך מרגיש נצח)

עדיין מרגיש את המשיכה לפורנוגרפיה ואוננות, אבל לפני הפעולה בעצמה יש לי את ה-5 דקות שבהן אני יכול להתקשר לחבר או לכתוב באתר או לברוח לאנשהו
אני מומחה בבריחה, בחיים שלי למדתי שהחיים גדולים עליי ולכן כל פעם שיש התמודדות אני בורח, המצב הגיע לכזה שפל שאני בורח מהכל ולא חי את החיים, אז הפסקתי לברוח, ולמרות שרגלי האיילה מדגדגות לי לא פעם אני נשאר, החיים לא פשוטים, אבל יש סיפוק בעמידה במשימה מסויימת או יעד שהצבתי לי.
את הבריחה שמסמלת את חוסר האונים שלי אני משאיר עכשיו לתאווה, שם אני בורח כאילו שהשטן רודף אחרי (אתם יודעים מפחיד כזה עם קרניים וקילשון).

כל השבוע הייתי חולה, זה התחיל משישי שעבר והמשיך עד השישי הזה, כתיבה יומית וקשר עם החברים התרופף, והתוצאה שהיום אני שוב מרגיש משיכה כזו, ואם זה לא מספיק אז אני בבית לבד, ואם זה לא מספיק אז אני לא יכול לנתק את האינטרנט עד 12.

ב"ה שיש כמה כלים לשפיות
שיהיה בהחלמה
שבת שלום

תודה חבר,
על הגדרות "הבריחה", אני מאוד מזדהה עם זה,

בעצם,,,
אני לא מזדהה עם זה,
זה מה שאני !!!!
אני כל החיים שלי חי בבריחה עד היום חשבתי שאני בעיקר בורח מכל מי שמסביבי, מכל מה שמחייב אותי,
היום אני יותר חושב שאני בורח בעצם מ-ע-צ-מ-י ,,,,

בהצלחה לכולנו בהתמודדות,בקבלה,בקירבה לאלוקים.