rahamim142 כתב on 07 יולי 2014 09:52:


בוקר טוב! מזכיר לך דברים קודמים שכתבת רק לפני מספר ימים...

rahamim142 כתב on 01 יולי 2014 11:22:


מקווה שהקב"ה יעזור לך להחליט איפה אתה עומד, ומקווה שתצליח ותישאר נקי!

לא כ"כ יוצא לי לחשוב על המחלה וההחלמה לאחרונה בגלל כל המצב.

אבל לא נורא, כי גם על דברים אחרים לא יוצא לי לחשוב. וד"ל.

בכל אופן, תודה הקב"ה על שאתה שומר על כל עם ישראל ועל כך שנתת לי הזדמנות לחזור בתשובה בזכות הפורום הזה. 23 ימי נקיות לא באים ברגל!

rahamim142 כתב on 07 יולי 2014 09:52:


rahamim142 כתב on 08 יולי 2014 21:42:


דואג לך!
אצלי בכל פעם שהייתי מרגיש שההחלמה היא לא כזה עניין גדול, קשה ומסובך, שאני בעצם לא כזה רוצה תאווה, זה היה איתות בשבילי (שלא שמתי לב אליו) לנפילה קרובה.
בספר הלבן מדובר על כך שחלק ממנגנון ההתמכרות הוא התנזרות והכחשה, שהאדם מפסיק וחושב שהוא סיים עם העניין וזהו, ואז התאווה תוקפת שוב, ואפשר ליפול סתם ממשהו קטן וטיפשי.

מאחל לך המון הצלחה! יישר כח על 23 ימי נקיות! עוד שבוע השלמת כבר חודש, ואתה זכאי למדליה ב-SA!

אתה לא יודע כמה שהדברים שלך נכונים טהרני...

לקח לי קצת זמן להתיישב ולכתוב את זה, אבל בשביל זה קים הפורום הזה...

אתמול היתה לי מעידה - נכנסתי לאתר ספורט מסוים לבדוק את התוצאה הסופית אתמול (וואו!) של חצי הגמר, והיה שם קישור לכתבה עם חומרים שאינם ראויים. בלי אפילו להבין מה אני עושה נכנסתי לקישור, הסתכלתי בתמונות שבכתבה ואז אחרי מספר לא מבוטל של שניות, תפסתי מה אני עושה ולאיפה זה יכול להידרדר, יצאתי מהכתבה ולא המשכתי לחפש חומרים נוספים.

כמה שהרגשתי היום את המעידה! אחרי שבוע ויותר של רגיעה מצד היצר היום הוא תקף יותר חזק.

מקווה להישאר נקי רק להיום...

rahamim142 כתב on 09 יולי 2014 19:57:


הדפוס הזה, שקיים אצלי, לא להבין מה אני עושה, או גרוע מכך, להבין אך להתכחש למשמעות הדברים ולהשלכותיהם, עזר לי להבין שאני מכור.

הרי פעלתי בניגוד לעקרונות שהאמנתי בהם. עשיתי מה שאם היית שואל אותי קודם או אח"כ אם אני באמת רוצה, הייתי אומר שלא. ובכל זאת עשיתי זאת. למרות ההבנה שבאמת אני לא רוצה. זה היה בלתי נשלט. זו הייתה התמכרות.

ועוד נקודה: הרבה פעמים הנפילה התחילה בפתאומיות ממשהו ממש קטן שנראה לא קשור. היא הייתה מאוד מפתיעה, כל פעם מחדש, ולמרות מאות הפעמים של הדפוס שחזר על עצמו, כל פעם הייתי מופתע ושואל את עצמי איך זה קרה לי.

rahamim142 כתב on 09 יולי 2014 19:57:


מצטרף לתקוותך ותפילתך. עדכן אותנו במה שקורה.

בהתחלה חשבתי לכתוב לך ( טהרני) בפרטי, אבל בסוף החלטתי לשתף במסע.

שלום, קוראים לי יהושע ואני ( חושב ש) מכור לתאווה.

אבל הרבה יותר גרוע מכך - שלום, קוראים לי יהושע ואני מכור למידת הכעס. :'(

היום גיליתי שכשאני כועס אני מרגיש הכי חי שבעולם, כשאני מוציא את העצבים שלי על כל אלה שלא חושבים כמוני, כשאני מלכלך עליהם עם חברים ושאני מדמיין כמה אני שונא אותם על טיפשותם, אני נהנה.
ואחרי שהסתכלתי על זה בצורה אובייקטיבית הבנתי שזה חולני.

הכל התחיל הערב כשנגררתי לויכוח עם חבר על משהו שאנשים אחרים עשו היום.

התחלתי לצעוק ולהתלהם ולומר דברים שאח"כ הצטערתי עליהם.

כמובן שבסערת הויכוח כלל לא שמתי לב למשהו בעייתי.

אלא שלאחר כמה זמן התחלתי להרגיש חוסר מנוחה וזה התגבר כ"כ עד שלא יכולתי לעשות כלום. כל הזמן חשבתי על הויכוח ועל האם אני צודק וכ'ו...

לאחר כמה זמן תפסתי שאני בבעיה עם הכעס שלי והתחלתי לגלוש בפורום כדי להרגיע את עצמי וכי ידעתי שיש הרבה שדיברו על הנושא פה.

לאט לאט חלחלה בי ההבנה שיש לי בעיה ואני נהנה מהכעס. ועם ההבנה והדברים שקראתי התחלתי להירגע ולחזור לשגרה, אבל הבעיה עדיין קיימת, אני נהנה מכעס.

הדבר מאוד הפריע לי ולמרות שאולי הוא לא כ"כ קשור פה ( למרות שיש מצב טוב שכן), הייתי חייב להעלות ולשתף.

ב"ה גם היום אני נקי רק להיום! תודה לקב"ה !

rahamim142 כתב on 10 יולי 2014 21:03:


וואו!
נראה שאתה ממש בהחלמה!
מדובר הרבה בספרות ובתוכנית על כך שהתאווה היא לא הבעיה, אלא הפתרון...
הבעיה שלי היא גישות שליליות לחיים, שאחת המרכזיות שבהן, עליה מדובר במיוחד היא טינה (מילה ספרותית יותר לכעס, אפילו כשאינו מתפרץ החוצה). התאווה "עזרה" לי להימלט מאותם רגשות שליליים, ואליה תמיד הייתי (ועודני :-\) בורח.
אם הצלחת לפתח רגישות ומודעות לכך, ולהרגיש שאיכשהו "יש מצב טוב" שזה כן קשור לבעיה של התאווה, נראה שהתקדמת למקום טוב!

לפעמים אני נמצא בקבוצה, שלא תמיד נוח לי עם המנחה שלה. הוא קצת בוטה לפעמים, ולמרות כל הדברים הבוטים שעשיתי, לא נוח לי להתבטא בצורה בוטה או לשמוע מישהו מתבטא כך. זה מסתדר לי עם המחלה, אך לא כל כך עם ההחלמה...
בכל אופן, אני כן רוצה לצטט משהו בוטה שהוא אמר (בשם הספונסר שלו) אם כי בניסוח מעודן יותר:
אפשר לאונן בדרך הרגילה עם התאווה, ואפשר לאונן בראש עם הטינה!

אסביר את הדברים יותר.
הפורמט הוא פורמט זהה: השקיעה בתוך משהו שלילי שנותן לי עוצמה מדומה שאני נהנה ממנה. זה שאני מעביר את התמונות / התחושות / הרגשות האלה בתוכי שוב ושוב ושוב ושוב...
זה לא כל כך משנה אם זו תאווה או טינה. זה ממש אותו דפוס של התמכרות.

ועוד משהו: בספרות כתוב, שכל עוד המכור לא מוותר על הטינות שלו, במוקדם או במאוחר הוא יחזור לתאווה.
הטינה היא דבר מאוד מסוכן עבור המכור, ואיני יכול להרשות זאת לעצמי.

עם זאת, לא צריך להילחץ. עבודה על הטינה היא שלב מתקדם יותר בתוכנית (צעד 4), ואת התוכנית עושים צעד צעד.
ובכל זאת, אני מרגיש שמאז שאני בתוכנית, ובייחוד ככל שהתקדמתי בה, אני מודע לכך יותר ומנסה יותר להשתחרר גם מטינה.
(הדרך הטובה ביותר בשבילי לכך היא שיחה לחבר שבה אני מספר לו מה אני מרגיש. מדהים איך שזה משחרר! יש עוד דרך: להתפלל על זה שיש לי טינה כלפיו, בצורה מפורטת, שאלוקים יהיה איתו ורצונו ייעשה בחייו ושיהיה לו את כל הטוב שבעולם).

פעם עלה לי רעיון, שכמו שאני סופר ימי נקיות משימוש בתאווה, אספור ימי נקיות משימוש בטינה.
מתפלל לאלוקים שיעזור לי לבצע זאת!

כתבתי לך פעם, שהתוכנית משפיעה על כל תחומי החיים.
אני חושב שכעת אתה יכול להתחיל לראות את זה יותר.
נראה לי שככל שנתקדם בתוכנית נראה את זה עוד ועוד.
וכמו שהמחלה הקיפה את כל תחומי החיים,
כך ההחלמה בע"ה תקיף את כולם!

המון הצלחה!
תמשיך לבוא ותראה ישועות!  ;D

וואו! נכנסתי עכשיו לטבלה ולא האמנתי למה שראיתי...
27 ימים! 27 ימים שבהם לא השתמשתי בתאווה, ומעט מאוד מעידות...

תודה ה'! ללא עזרתך לעולם לא הייתי מצליח להיות נקי היום.

עוד יומיים למדליה!

29 ימים! ב"ה.
אני יודע שבתוכנית לא מסתכלים קדימה אלא רק על היום אבל אני חושב שיש פה איזה סמליות בכך שמחר צום, ואי"ה מחר גם היום השלושים.
שנזכה כולם להיות נקיים מחר. רק מחר!

יישר כח. בהחלמה.

rahamim142 כתב on 14 יולי 2014 20:28:


בתוכנית אומרים, שרעב הוא מצב מסוכן עבור המכור.
מאחל לך ולכולנו להיות עירניים, ולא לנסות "למלא" את הרעב בתאווה...

נ.ב. אשמח להתכתב איתך בפרטי ולראות איך מעבירים לך מדליה של חודש...

כמה שסמליות זה דבר נורא...
ראיתי קרי היום, דווקא ביום השלושים.
ועוד באמצע צום!
היום גם המחשבות תקפו אותי ביתר עוצמה מבד"כ, כך שהיה קשה, דווקא היום!
בכל אופן אני מודה לה' שעזר לי להישאר נקי היום.
אחרי שראיתי את הסטטוס שלי בטבלה - ohev hashem, אני באמת לא מרגיש צורך במדליה... כמה מחזק! הלוואי שזה היה נכון...

בהחלמה לכולם!

גם אני הייתי בטבלה, אבל התייאשתי ממנה. אני מעדיף לספור לעצמי.

רחמים (יהושוע) היקר, שמע נא לעצתי. אל תתלה ותעצים את עניין ספירת הנקיות ולא את המדליות. הם לא מה שמביא החלמה.
תזהר מאשליה מלאכותית זאת. צעדים ומה שקשור אליהם הוא ההשתדלות שלך, מצדך, להיות בהחלמה.

מאחל לנו הרבה הצלחה!