הלב בוכה בשקט, ממשיכים לבוא, אין לנו מקום אחר.

כותבים. הכל. בעיקר את מה שיש בבטן. זה הרי מה שהביא וחיבר אותך מלכתחילה. לא? חיבוק. גדול.

אור בקצה במנהרה כתב:


אור, לא הייתי יכול להביע זאת טוב יותר, קלעת לתחושותיי!
אוהבים אותך חסר אונים, על אמת!...

תודה על האהבה. אני זקוק לזה.
תודה גם על העיצות.
מתפלל להתנער ולחזור לחיים.

ביום שלישי בלילה הייתי בקבוצה.
אח, זה היה מדהים. כל כך התגעגתי לקבוצות ולחברים. כל כך כואב שאתה רוצה להגיע לקבוצה ולא מגיע כי אין לך אומץ להחלים.
האמת שהגעתי בטעות, לא תכננתי, אבל אני אסיר תודה שרגלי הוליכו אותי לשם.
אתמול עבר עלי יום מדהים. עשיתי פעולות, עבדתי כמו שצריך והכי הרבה, פשוט הייתי בן אדם.
אני מודה על הנס הזה.
כרגע אני מנסה להתמקד בפעולות, יותר מאשר על הצהרות בומבסטיות וויתורים כואבים. אני מקווה לקבל את הכוח להיות כנה ולקחת את החיים ברצינות.

מתחיל את היום השני של ההחלמה.
Go.

אוהבים אותך חסר אונים.
אתה נותן לי הרבה כח להמשיך, והשראה.

שלום.
אסיר תודה נקי חמשה ימים.
אתמול שוב דרסתי את הסמארטפון, פעם עשירית אולי. (הספונסר...)
זה משחרר וקשה כאחד. מרגיש פתאום אושר וריק משמשים בערבוביה.
בגדול אני מרגיש טוב, יש לי הרבה יותר נכונות. וזה נס נס נס.
עדיין לא במקום של לחוות בדיוק את הרגשות שלי.
בסך הכל מתפלל לעוד יום אחד שפוי.
יומטוב.

ואו
איזה כיף לשמוע.
הייתי שם ביום שלישי והייתה לי כזאת שמחה לראות אותך.
אוהב אותך
שאלוהים יברכך וישמורך.

א-לי אני מעמיד את עצמי לרשותך, לבנות איתי ולעשות עמי ככל שתחפוץ..
שחרר אותי מכבלי, כדי שאוכל להיטיב ולמלא את רצונך.
הסר מעלי את הקשיים שלי, כדי שהניצחון שלי עליהם יהווה עדות לאלה שאעזור להם,
לכוחך, לאהבתך ודרך חייך.
מי ייתן ואעשה את רצונך תמיד.
התפילה הזאת מתפזמת לי בראש כבר מהבוקר,
גזרתי הבוקר 2 סימים כהוראת הספונסר. דווקא היום זה בא לי הרבה יותר בקלות.
סיימתי מקודם עריכה של אלבום דיגיטלי מתנה לאשתי, שעבדתי עליו כמה שעות טובות. כל כך כיף "לבזבז" את הזמן על דברים מועילים.
חזרתי לתוכנית, חשבתי שפעולות מול התאווה יספיקו לי, ופתאום אני מגלה שלהפתעתי גם הפגמי אופי שלי לא הלכו לישון.
אתמול הייתי צריך לעשות פעולה של כניעה מול אשתי. אמרתי לספונסר שזה הרבה יותר קשה לי מאשר לזרוק את הסמארטפון. הכאב של "להתקפל". אבל השחרור והניצחון באו מייד לאחר מכן.
חוויות בקיצור.
מתפלל לחזור שוב לעשות את הצעדים בצורה רצינית, ולהמשיך לחיות על פיהם בלי פחד ובלי לוותר.
אין ספק שכמעט כל דבר שאני מצליח לעשות היום בחיים שלי בא כתוצאה מעבודת הצעדים.
מקימי מעפר דל...
אסיר תודה על נקיות של 6 ימים. ועל יום מנוצל היטב.
אוהב.
יומטוב.

איזה החלמה, תמיד טוב לקרוא מהכתיבה הכנה שלך.

אסיר תודה נקי 14 יום בצורה מפוכחות.
חסר אונים מול תוכניות של אלוקים שלגמרי סותרות את התוכניות שלי,
כמעט כל מה שאני רוצה לעשות ביומיים האחרונים מתפשל לי, וכמעט כל מה שאני לא רוצה שיקרה, קורה.
א-לי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם.
אני שם לב בימים כאלה שאני פשוט הופך להיות משותק, מאבד את החשק להזיז את עצמי ולעשות משהו, מין עייפות נפשית שכזאת.
א-לי תן בי את האומץ לשנות את הדברים שביכולתי.
ואת התבונה להבחין בין השניים.
מתפלל לרוגע, לשלווה ולשחרור מאובססיה.
יומטוב.

איזה כייף שאתה פה ונקי.

אסירות תודה על נקיות של 16 יום
עוברים עלי ימים טובים מבחינת התאווה, אבל ימים לא כל כך טובים מבחינה נפשית.
זה בא לי בדרך כלל כשיש לי מידי הרבה דברים שלא מסתדרים לי, ואז אני פתאום מרגיש שכבר אין לי כוח לכלום ובא לי להתנתק ולהעלם.
זה דפוס מאוד חזק אצלי. אם זה לא יבוא בבריחה לתאווה זה יכול לבוא בצורה של בריחה למקומות אחרים. בזמנים כאלה אני מסוגל לא לענות לטלפון גם לשיחות חשובות ועוד.
אני בדפוס הזה כבר כמה ימים. קשה לי גם לקום בבוקר. אני משתף את זה כאן כחלק מההוצאה לאור, לא לתת לדברים לגור בתוך הראש שלי.
אני מאמין שאם אני יצליח לקבל את המצב שבו אני נמצא יהיה לי יותר קל להכיל אותו.
אני רוצה לזכור שהכל זה רצון האלוקים ולו יש תוכניות מעולות בשבילי.
ראיתי היום הרצאה יפה ושמעתי שם סיפור מעניין שנתן לי כוח. אני ישתף.
בכפר סיני קטן היה איכר נחמד שתמיד היה שגור בפיו המשפט "אני לא יודע מה לטובה מה לרעה, רק אלוקים יודע מה לטובה ומה לרעה"
לסיני היה סוס כחוש שאיתו הוא היה יוצא לעבודה בכל בוקר, איתו הוא היה חורש את האדמה וממנו הוא חי. יום אחד הסוס נעלם. באו אליו אנשי הכפר ואמרו לו "תראה איזה מזל רע יש לך", והוא כהרגלו "אני לא יודע מה לטובה מה לרעה, רק אלוקים יודע מה לטובה ומה לרעה"
החברים הסתכלו עליו כאילו השתגע, הסתובבו והלכו.
אחרי כמה ימים פתאום בקול שעטה חוזר הסוס ואחריו שיירה של סוסי בר אבירים. מיד באו אליו כל תושבי העיירה ואמרו לו "וואו תראה איזה מזל טוב יש לך, עכשיו יש לך הרבה סוסים טובים ולא רק סוס אחד מסכן". ושוב הוא ענה להם כהרגלו אני לא יודע מה לטובה מה לרעה, רק אלוקים יודע מה לטובה ומה לרעה"
כמה ימים אחר כך רכב הבן של הכפרי על האחד הסוסים האבירים. כנראה שהוא עצבן קצת את הסוס, וזה העיף אותו בטיסה ישירה לקרקע כשהוא מרסק את רגלו. מיד באו תושבי הכפר לסיני שלנו ואמרו לו "תראה איזה מזל רע יש לך, בשביל מה היית צריך את הסוסים האלה, תראה מה הם עשו לבן שלך", והוא כהרגלו אני לא יודע מה לטובה מה לרעה, רק אלוקים יודע מה לטובה ומה לרעה"
כמה ימים אחר כך הגיעו לכפר החיילים של הקיסר בשביל לקחת את כל הבחורים הצעירים לצבא בשביל מלחמה שכולם יודעים איך היא מתחילה, אבל סיכוי טוב שלא לחזור הביתה בשלום. כמובן שעל בנו של הכפרי הם פסחו, מי צריך חייל עם רגל מרוסקת. מיד באו תושבי הכפר את הכפרי ואמרו לו "תראה איזה מזל טוב יש לך. ושוב הכפרי כהרגלו...
בקיצור אף פעם אי אפשר לדעת מה באמת טוב לי ומה באמת רע לי, אני צריך רק לזכור את ידו של אלוקים שנמצא איתי בכל רגע נתון ושומר את צעדי.
מתפלל להיות מחובר אליו היום.

מקסים. תודה. חיבוק.

אני אפתח בזה שאני אסיר תודה על 6 ימים של נקיות...
בלאגן קצת בחיים שלי. האובססיות עושות צרות.
אסיר תודה שהתחלתי היום אצל מטפל חדש. היה מדהים.
בדרך חזור הדלקתי באוטו את השיר "ואפילו בהסתרה" ובכיתי כל הדרך.
נראה לי שזה פעם ראשונה בחיים שאשתי שמעה אותי בוכה בטלפון.
אני אסיר תודה על אף שזה לא קל לי.
בכל אופן, יש לי הרבה תקווה.
אוהב אותכם.