ב"ה, אני כבר 10 ימים נקי.
התחלתי עם הרבה ביטחון, הרבה עוצמות והרבה כוונה טובה.
אני לצערי הרב מתחיל לראות את הירידה. זה אומנם ממש ההתחלה שלה, אבל אני יודע לאיפה זה יכול להדרדר...
המחשבות שלי כבר לא 100% נקיות, אני לא מצליח ללמוד את כל הסדר היומי שלי, אני כבר לא ממהר להתרחק ממראות לא צנועים...

לכן, אני החלטתי לשתף אתכם במסע שלי, לא מסע של 90 יום, אלא מסע של חיים שלמים בע"ה. כל יום- רק להיום.
אין לי באמת מושג למה אני משתף, אולי בגלל שאני פשוט לא רוצה יותר ליפול ומרגיש שאני חייב לעשות משהו. אני מקווה שהאנשים בפורום צודקים בקשר לכך שהיצר מפחד מהאור, שהוא אוהב רק את הבדידות והחושך. אולי ע"י חשיפתו פה, כל יום, אפילו מעט, אוכל להתגבר עליו.

הימים האחרונים היו בסימן ירידה. זה התחיל מהתקרבות לבנות. אני בן 17 וחי בחברה מעורבת, לצערי הרב לפעמים קרבה מסויימת לבנות נעשת לצורך דברים טובים ואמיתיים וממש לא בהקשרים כאלו, אך היצר פועל ומפעיל מחשבות. זה אומנם מתחיל ממחשבות מועטות ממש על קשר טהור, אך לאט לאט מתגנבות שבבי מחשבות חטא. לאחר מכן זה המשיך לטיפה חלומות בשבת, לא דברים חמורים, אבל בהחלט דברים שמשקפים חלק מרצונותי כנראה.
זה המשיך בחוסר מוטיבציה יחסי ללימוד תורה, רצון הולך ובוער לחטוא.

האם לדעתכם התרכזות רבה יותר בלימוד תעזור?
האם אני צריך יותר להרחיק מבנות?
אני מדריך בתנועה מעורבת, כך שהדבר קשה מאוד מאוד, בעיקר כי היצר אומר כל הזמן כאילו זה בסדר וזה למטרות קדושות וטהורות.

ב"ה, יום הכיפורים עבר מצויין, הטוב ביותר שהיה לי עד היום!
ברבה מאוד מזה בזכותכם ובזכות הכלים של gye. בלי זה, הייתי ממשיך כנראה לחטוא עד ערב יום הכיפורים והייתי מגיע טמא ומגעיל ולא מצליח להתרכז בתפילה. בזכותכם לא רק שנשארתי נקי לפני יום כיפור, גם הצלחתי לעלות ולהתקדש ועברתי את יום הכיפורים המשמעותי בחיי!

אך לצערי היצר לא נותן מנוחה. לאחר צאת הצום מצאתי את עצמי גולש באינטרנט במשך שעות ללא כל צורך, סתם מחפש דברים...
בשלב כלשהו שמתי לב שזה לא בסדר וראיתי שאני הולך ליפול, אך לא הצלחתי לעצור את עצמי והמשכתי לגלוש. ב"ה, לא נפלתי ולא ראיתי מראות לא צנועים, אבל אני רואה איך לאט לאט היצר מתגבר...
היום בבוקר, במקום להיות בשיא הקדושה אחרי יום כיפור ורק להמשיך ולעשות את כל מה שתכננתי, מצאתי את עצמי נאבק ממש מאבק פיזי עם היצר, אם ליפול או לא ליפול. הרגשתי ממש צורך לפעול על התאווה, אבל ב"ה הצלחתי לנצח אותו. אני יודע שזה רק זמני והוא יחזור חזק עוד יותר ואני לא יודע אם אצליח להתמודד... אשמח לחיזוקים ועצות!!

יוסף [יהודה] הצדיק, סליחה על תחיבת האף,
רק רציתי לשתף אותך במה שדיברתי פעם עם הרב שלי על רבנים שמוסרים הרצאות לבנות והוא לא כל כך התלהב [בלשון המעטה,] התגובה שלו היתה משהו כמו אה... אז הם לא נמשכים לצעירות, [ומדבר ביהודי שנולד בארה"ב אדם פתוח בראשו, לא איזה 'דוס' מעצבן שרק לא רוצה לתת לנו להנות מהחיים] כוונתו היא שהיצר תמיד ימצא את הפרצה שלו בכל גיל ובכל מכובדות, ק"ו במכורים כמונו, אולי כדאי שתתיעץ עם הספונסר שלך לגבי הסוגי' הקשה אם כדאי לנו לעסוק במקצועות שהפיתוי תמיד מהבהב מהצד.

נ.ב אחת הדרכים הנפלאות לעצור, הינה להתרענן מעט פה בפורום בינתיים זה עזר לי כמה פעמים

ליוסף היקר,
הודעתך נגעה ללבי אני מאוד מזדהה איתך.
אבל מהנסיון שלי לימוד לא קשור לזה -היינו בזמנים של נקיות מהחלטה יתכן בהחלט שאני לא לומד.
ומראות לא צנועים בהחלט בהחלט קשור לזה ואם אתה רוצה לנצח במלחמה הזו אתה צריך להרחיק את החזית לשמירת
העיניים והמחשבות ולא להגיד אני רק יסתכל ורק ורק.
ובקשר לרצון המתחזק זה חלק מהתהליך וזה לחלוטין בלתי נמנע - בסופו של דבר הרצון ירד אבל בהתחלה כשלא ממלאים את התאווה
הזו היא מתגברת ברמות. אתה צריך לדעת את זה אבל להחליט שאע"פ אתה מתגבר ויהי מה.
ובקשר לזה שאתה צריך לבוא במגע עם בנות יש הרבה אנשים שצריכים לבוא הרבה במגע עם אנשים וזה הנסיון שלך- אין מה לעשות.
ואין נותנים לאדם נסיון אא"כ יכול לעמוד בו. ואתה צריך לעשות רק מה שאתה חייב ולדאוג שלא יהיה מעורב בזה שום כוונה לא טהורה (ותיזהר לא לעבוד על
עצמך)
ושיהיה בהצלחה.

לצערי הרב נפלתי.
ראיתי מראה לא צנוע במקרה ברחוב, לא הסתכלתי פעם שנייה אבל זה היה מספיק.
אחרי זה המראה לא עזב אותי ונפלתי...
אני שבור לגמרי ולא יודע מה לעשות!! הלוואי הייתי מצליח לנתק בין עבודת ה' לנפילות, אבל אני לא מצליח! זה מרגיש לי כמו בגידה אחרי יום כיפור, אני שבור ולא מסוגל לעשות דבר...

בס"ד
ל-יוסף (יהודה) היקר!
ברוך הבא בצל קורתינו!
הגעת למקום הנכון!
כולנו מכירים את התחושה הקשה
של האכזבה שלאחר הנפילה  :'( (בוכה ביחד איתך)
רק תשתדל לא להתייאש מהנפילה  :-\
ובנוסף לכך צריך להתבונן היטב
מתי זה קרה ?  ???
למה זה קרה  ?  ???
בעקבות איזה תחושה ?  ???
באיזה מקום  ?  ???
עם איזה חברים  ?  ??? ...
ועד שאלות אמיתיות ותשובות אמיצות
אין לי ספק שאם תענה לעצמך בכנות על השאלות האלה ודומות להן
תמצא את הנקודות החלשות ותוכל להתמודד עם הדברים בהצלחה רבה
בכל מקר מאחל הצלחה רבה מכל הלב...

ליוסף היקר,
אכן יש קשר בין עבודת השם לנפילות במובן שאם אתה מתגבר ולא נופל זה הדבר שהכי מקדם בעבודת השם.
אבל במקרה של נפילה זה מעצת היצר לשים את הנפילה בפוקוס, להיכנס לעצבות ו... לנפילה נוספת חס וחלילה.
אז מה אם נפלת. למה להסתכל על זה? אין לך דברים טובים? - תסתכל עליהם וזה מה שיתן לך את השמחה ואת הכח להמשיך ולהתנתק מהרע.
וכתוב בספרים שכמו שצריך ללמד זכות על אחרים אדם צריך ללמד זכות גם על עצמו ועל ידי זה הוא יוצר באמת דברים חיוביים.
שיהיה בהצלחה.

בס"ד
ל-יוסף (יהודה) היקר!
אוהבים אותך
אל תעזוב אותנו...

אני לא עוזב כ"כ מהר...
הצלחתי להחזיק עוד 4 ימים עד שנפלתי אתמול ושלשום.
אני משתדל לא להיכנס לעצבות וישר לקום ולהמשיך...
נדרתי לשלם כסף על הנפילות, אני מקווה שאחרי שאני אשלם בפועל זה יכנס יותר לראש שלי שזה מוחשי...
אני לא מתכוון לוותר!!!
תודה רבה לכם!

תבורך.

בס"ד
ליוסף (יהודה) הצדיק!
כתבתי "אל תעזוב..."
כי ראיתי כמה פעמים שחברים באים, מציצים ובורחים...
וזה ממש חבל כי ההרגשה שלי שיש כאן מפתח אדיר ל"נקיות"
כשהגעתי לאתר בפעם הראשונה
חשבתי לעצמי : איזה יומרה יש לבעלי האתר הזה (כשראיתי את הסקר בדף הבית...)
שבזכות איה אתר אצליח לשמור על הברית?  ???  ???  ???...
אבל מה לעשות אי אפשר להכחיש את המציאות!
מאז שהגעתי לאתר הזה ולפורום הזה חיי השתנו ללא היכר
(המשפט הזה בעצמו מדהים אותי כי בדרך כלל אינני נסחף למשפטים כל כך קיצוניים...)
לעצם העניין
mi כתב on 29 ספט' 2012 23:08:

הרמח"ל אומר ב"מסילה" שהעניין של חשבון הנפש "רב התולדה הוא"
ולכן היצר עושה הרבה מאמצים שאדם לא יעצור לחשבון הזה
וגם יכול לספר לך מנסיון זה באמת עוזר...
מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון

מי אני היקר, אני מאוד מתחבר לדבריך בנושא חשבון הנפש.
החשבון נפש מתחיל בהיכרות עם עצמנו. בלי חשבון הנפש אנחנו פשוט לא מכירים את עצמנו.
אחרי שאנחנו מתרגלים לערוך חשבון נפש אנחנו מגלים שבעצם אנחנו פחות או יותר נופלים יום יום באותם דברים שבדרך כלל נובעים משורש אחד.
חשבון נפש אין פירושו כפי שהרבה חושבים בטעות לערוך רשימה של עבירות שעליהם עברתי אלא מדובר במשהו הרבה יותר יסודי ומעמיק. צריך לשאול את עצמנו שאלות נוקבות כמו אלה שהזכרת.
ולסיום חשבון נפש נתפס אצלנו כדבר לא נעים אך לאמיתו של דבר זהו דבר נפלא שעוזר לנו להתקדם בעבודתנו. מדובר בהפקת לקחים ובתכנון מהלכים כפי שעושים בכל עסק אלא שכאן מדובר בחיים עצמם בעוה"ז ובעוה"ב.
שיהיה בהצלחה לכולנו.

לכנוע יקר!
תודה רבה לך היטבת להסביר את דברי
כמו שכל בעל עסק חייב לבדוק את הפדיון היומי שלו
אחרת העסק יקרוס...
כך גם אנחנו בעניין הרבה יותר חשוב מעסק כלכלי...
זה בעניין כל החיים שלנו בזה ובבא...

אם אני לא טועה המסילת ישרים כותב שיש צורך לערוך חשבון נפש כל יום כמו "הסוחרים הגדולים". נכון?