אוהבים אותך! 
מזדהה מאוד עם כל מילה, הן בעניין הנפילות והן בעניין שלום בית.. 
מאוד מחובר למה שאתה כותב, 

כתבת "בסוף אני אצליח" ואפילו הוספת שלוש סימני קריאה בסוף... 
מי אמר?
אני רוצה לחלוק איתך מהסיפור שלי שכל פעם שאני אומר "בסוף אני אצליח" בסוף אני לא מצליח...
כשאני אומר שאני אצליח אני בעצם ממשיך להתעקש שיש לי כוח ולכן אני לא חייב לעשות דברים דרסטיים וקשים לי, ואז אני נופל...

אבל כשאני אומר בבטחון מלא "בסוף אני לא אצליח" ומוסיף כמה סימני קריאה, רק אז אני מצליח להשאר נקי, כי אני עושה את כל הפעולות שמעולם לא רציתי לעשות, 
דןגמא קטנה במשך שנים אמרתי לעצמי שאני אצליח ולכן לא באמת שמתי סינון הרמטי שאין לי שום דרך לפרוץ אותו, היה לי נטספרק שיכולתי לאפס, היה לי פלאים שיכולתי להסיר, היה לי רימון שאני שולט על ההגנה שלו, בלוקראקס וכו' וכו' אבל תמיד תמיד היה שם איזה פתח קטנטן שאפשר לזחול ממנו וליפול,
רק אחרי שנפלתי נפילות כואבות הבנתי שאין לי סיכוי ורק מהמקום הזה הבנתי שאין לי ברירה ועשיתי נתיב בטלפון (דבר שבעבר הייתי מזדעק נגד עצם הרעיון....)

אולי אתה אחרת, ואולי אני טועה... 

אבל לא תמיד כל האופטימיות של "ה' אוהב את עצם המאבק" ו"העיקר זה המלחמה" "אסור להתייאש" "אסור להתעצב" מקדמת אותנו, 
אם אתה מכןר כמוני, יכול להיות שכדאי לך קצת להתייאש (מעצמך לא מאלוקים חלילה..) ואולי כדאי להבין שאין ערך למאבק שלא עושים בו הקרבות כואבות, 
אוהב אותך אחי, אתה אחד הכותבים הכנים והאהובים עלי כאן ולכן העזתי לכותב גם לך בכנות... 
המון אהבה אחי!! 

מזדהה איתך לגמרי
הן בעניין הפורנו והן בעניין השלום בית,
חשבתי שבעצם שניהם זה דבר אחד,
אי יכולת להתמודד בזמן קושי,
קושי להתמודד עם כאב,
פורנו מגיע מבריחה אי יכולת להתמודד,
וזה מה שקורה עם האישה,
אי יכולת לעמוד מול אישה עצובה,
כאובה או כעוסה,
אני מאוד לא אהבתי את זה,
אבל שאשתי הייתה בקריז,
הייתי פשוט בורח,
והרגשתי את אותה תחושה כמו בתאווה,
רצון לברוח ששולט עלי,
בקיצר,
צריך להתרגל להתמודד עם קושי,
ולא לברוח,
אוהבים.

שמח בחלקי היקר,
הייתי שבוע שעבר במילואים אז לא הספקתי לקרוא את הדברים שלך.
עכשיו עברתי על כל השבוע האחרון שלך והתמלאתי בגאווה. הנפילה שלך אומנם הייתה אחת בעשרה ימים אבל ההתגברות שלך הייתה עשרת מונים. פי עשר התגברויות על נפילה אחת.
בדור הזה יש קושי בשב"ת- שבת, ברית תפילין. ככה מובא בארי הקדוש.
יש כאלה ששבת זה קלי קלות ויש כאלה שתפילין זה קלי קלות ויש כאלה שאפילו ברית זה קלי קלות. אבל יש כאלה שאחד מהדברים האלה או שלושתם הם הקשים שבקשים.
קושי זה קושי, אבל מי שמצליח למרות הקושי האדיר שיש בדור הזה להתגבר עליו מעלתו גדולה לאין שיעור.
אז אני מברך אותך כשם שזכית לעשרה ימי התגברות, ואני יודע שהם היו לא פשוטים בכלל, קראתי את דבריך וראיתי את הנסיונות הלא מובנים בכלל שעברת. אבל כמו שצלחת אותם בעזרת ה' תזכה לעשרה ימים חדשים ולעוד ימים רבים. תמשיך לשתף אותנו, ותמשיך להאמין.
אני מקבל את עצתו של עשר שמעון שאמר שלפעמים צריך להרים ידים בשביל להצליח. רק ככה אנחנו מזדעזעים ומבינים שחייב לשנות תפיסה שהדרכים שעבדו בערך עד היום לא עובדים וחייב לנסות משהו חדש.
כתבתי בעבר את דברי הרב צבי יהודה על המשנה בסוטה שאומרת אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים. הרב מסביר שזה מופיע בסוף כל הדברים שיקרו בדור הגאולה. שרק אחרי זה יגיע המשיח.
אין הכוונה למשהו חיובי אלא למשהו הכי שלילי שיש. רק כאשר אנשים יגיעו למצב של יאוש מעצמם והבנה שבכוחנו אין את היכולת ורק אבינו שבשבמים יכול להציל אותנו מהמצב הזה רק אז ניגאל.
תמשיך עם כוחות גדולים, אל תשבר, ותראה לכולנו מהי התמדה.
מעריך המון וסליחה על חוסר הזמיניות שבוע שעבר,
המתגבר

מחשבות בתחילתו של מסע מחודש לנקיות - 
עד כמה הבעיה עמוקה?
האם עצם הימנעות מהפורנו תפתור בעיה פנימית יותר שהפורנו מפצה עליה? 
זאת אומרת - מי זה שמח בחלקי ללא פורנו?
מה מסתתר מתחת?
נניח ואצליח להיגמל מפורנוגרפיה גם לעשר שנים ולתמיד, האם שם טמון השינוי והריפוי?
האם על ידי ההימנעות מצפייה פורנוגרפית טמון הריפוי או שמה מדובר פה במשהו עמוק יותר...

נכון לעכשיו כשאני על גלי הגמילה אני שש ושמח על כל יום של נקיות, מרגיש טוב, עומד בניסיון הכי גדול של החיים שלי...

קיבלתי המלצה להשתתפות חיה בקבוצות, "גילוי הסוד" 
אמרו לי שהריפוי יכול להגיע רק על ידי השתתפות בקבוצה חיה ודיבור על סוד של שנים.
על שתי הזהויות שלי,
זאת שאני מסתיר ומובילה אותי בדרך הפורנוגרפית, וזאת שאני מציג לעולם.
על ידי השתתפות בקבוצות יווצר איחוד בין שתי הדמויות...

זה קצת תופס לי את הראש, 
סה"כ אני חי את החיים שלי בטוב,
שמח, חברותי ומצליח, ברוך השם יתברך.  כל השבח אליו על אהבה עצומה אלי. מודה באהבה.

אני מרגיש שאני מפוקס יותר מתמיד,
הנפילה האחרונה הייתה כואבת מאין כמוה,
אני מתרגש מהיכולת שלי להשתקם במהירות מתוך ההריסות, והנה אני על יום 2 של נקיות,
זה עדיין לא הימים הקשים, מאזור יום 10 ומעלה מתחיל להיות קשה.
מקווה שאני ערני, חד, מכוונן.

מאחל לריפוי,
מתפלל וצועק וקב"ה על ליווי אישי בדרך בה אני צועד.

שלכם באהבה,
שמח.
אנ

אחי היקר..
אם תעיין בשרשור שלי תראה שכתבתי כמעט את אותה הודעה לפני תשעה חודשים בערך,  אחרי שיחה אם אותו חבר וותיק שאתה מדבר עליו... 
גם אני לא הבנתי למה להשתתף בקבוצות, והחיים שלי די סבבה (גילוי נאות אני עדיין לא ממש משתתף בקבוצות חיות), 
המליצו לי כאן בפורום ובשיחות פרטיות לא לחשוב הרבה.. אם אתה לא מרגיש שאתה חייב קבוצות אז אל תלך, אם בסוף אלוקים רוצה אותך בקבוצות הוא יביא אותך... אבל מה שכן אמרו לי זה לא ללכת על גישה של "הכל או כלום" ואם אין קבוצות אז מה העניין ליצור קשר? ומה העניין לשתף? או לקחת ספונסר..
גם אם אתה לא מרגיש עכשיו צורך להשתתף בקבוצות אתה יכול לעשות עוד המון המון פעולות של "חשיפת האני" הכל כך חשובה, ולענ'ד אתה גם עושה, 
עצם השיחה שלך  עם אותי חבר ועם חברים נוספים זה צעד ענק!! 
המשך בדרכך תמשיך להתקדם תחשוף עוד קצת ועוד קצת ותראה המון המון שלווה! 
אוהב אותך אחי!! 

כל הכבוד. על החזרה החדשה לתהליך ההחלמה. 
אני מקווה שההכרות עם המסלול, על תקופות הקושי שלו תעזור לך. 
מעריך אותך מאד על יכולת ההשתקמות. בהצלחה.

שבוע טוב ומבורך חברים!
תודה רבה על התגובות והתמיכה  הרבה, בלעדיכם כנראה שהייתי ממשיך להתבוסס בהתמכרותי ללא נקיון משמעותי, מוח ולב...

הנפילה האחרונה שהייתה לי לפני 6 ימים, כשאני מזכיר שאצלי נפילה זה נטו פוי' גם בלי הוצאת שז"ל.
מאז הנפילה ההיא הבנתי שכלו כל הקיצין,  הבנתי שאם אחרי כל כך הרבה הכנות והבנות עדיין משבר אחד קטן שולח אותי אל מחוזות הפוי', אני לא יכול להמשיך לעשות את אותן פעולות ולצפות לתוצאות שונות.

בחסדי שמיים עלי עשיתי טלפונים לחברים מהאתר, דבר שלא הייתי מעז לעשות לפני, פשוט הבנתי שאין לי ברירה ואני חייב לעשות משהו שלא עשיתי!
נכון שמאז עברו 6 ימים, אך עם החברים הטלפוניים אני מרגיש שיש לי גב לרגעי משבר, מרחק שיחת טלפון או סמס.
כולי תפילה שהפעם אצור פה רצף משמעותי,
מה טוב לצאת לחרות בחג החרות,
מה טוב להצליח בספירה בספירת העומר, יחד עם כולם, לי גם יש את הספירה האישית שלי.
לולא הקב"ה עוזרי איני יכול לו.

ברוך השם הנקיות משפיעה כל כך טוב ובכל תחומי החיים שלי ובראש ובראשונה בתחום הזוגי,
איך אני יכול לבא ולהרוס את זה בצפייה בפוי'? ה' יודע.
זה דברים שידעתי גם לפני.

תודה שאתם איתי בדרך, לא מובן מאליו.
כיף לכתוב פה,
כיף להיות ביחד,
אוהב אתכם.
שבוע טוב ונקי.
תעשו כל מאמץ לבא לפסח מתוך נקיות למשך כל השבוע הנוכחי שיהיה
להתראות

שבוע טוב שמח בחלקי אח יקר! 
תודה לך על כתיבה כנה ומשמעותית, גם פה וגם באישי.
כל הכבוד על הצעד של החשיפה שעשית על מנת להצליח בתהליך, זה בהחלט לא מובן מאליו.
שמח מאוד לקרוא על ההשפעה החיובית של ימי הנקיות גם על שאר הרבדים והמעגלים של חייך.
מצטרף לתפילותיך ולמאמץ המשותף להגיע אל החג הקרוב מתוך חירות אמיתית.
תודה שאתה איתנו חבר יקר.
אוהב ומעריך מאוד.

אוהבים אותך שמח בחלקי
היום הייתי עם מחשב ליד חבר [והוא נרדם] עם אינטרנט פתוח והיה לי אפשרות לגלוש ולראות קצת סק' אבל אסירות תודה ויתרתי...

רוצה לעדכן ששוב כשלתי ברגע האמת.
כשאני ב"אני הגבוה" שלי, המחשבות שלי מסודרות ונקיות,
רגע אחד של חוסר תשומת לב,
שוב הפיל אותי היצר בפח שלו.
כל פעם זה קורה כשאני מוריד את ההגנה כדי לבדוק דברים שההגנה חוסמת ומשם אני כבר מתגלגל לעוד מקומות...
ה' ירחם עלי, הייתי אמור לעשות היום המון דברים בבית לפסח, חוץ מקצת דברים בבוקר,
על היום בפורנו.
אוף.
נמאס להתחיל מחדש.
מתי תבוא הישועה,
מתי אצבור רצף אמיתי של נקיון,
מתי אצא מאפלה לאורה...
נמשך כל כך לפורנו,
אני אוהב את אשתי ושמח בה, אבל אין לה סיכוי מול הפורנו. יש לה סיכוי!
אשתי יותר חשובה והחיים שלי יותר חשובים.
אני חסר אונים שמגשש את הדרך לצאת מהמבוך.
בתקווה להתחלה חדשה בנקיות.
שמח.

בעזרת ה' בסוף תצליח. 
תלמד את עצמך ותבין.
אני לא יודע איזה הגנה יש לך, ולמה אתה צריך להוריד אותה. מאד יכול להיות למשל שעשיתי הגנה גבוהה של רימון, וכשהיא חוסמת משהו אתה מבטל לגמרי, והעצה לזה, שתוריד רק לבינוני.
דבר נוסף יכול להיות מאד מומלץ, שאתה לא תדע מה הקוד להוריד את ההגנה. רק אישתך, ותחליט בצורה גמורה, שאם צריך משהו היא מורידה לרבע שעה ואז היא עומדת לידך.
זה לא בושה שצריך הגנה, זה כבוד שיש הגנה, ובושה למי שאין הגנה במחשב. 

שמח בחלקי היקר,
שומעים את הצער בקולך, שומעים את הרצון להשבר ולזרוק הכל אבל מיד את חוסר הרצון לוותר.
היצר צועק מגרונך די, עד כאן, זה כבר בלתי אפשרי. אבל אתה נאבק ואומר הפעם זה יהיה שונה.
כתבת בסוף דבריך שאשתך מספיק חשובה כדי שתצליח בזה..
ראיתי לפני כמה זמן סדרה אמריקאית שבה יש אדם שמכור לסמים (תרופות נגד כאבים) ולאחר שהסיפור שלו התגלה הוא התחיל תוכנית גמילה שבתחילתה יש את אתגר 90 הימים ותוכנית 12 השלבים. המליצו לו לעזוב את אשתו למשך 90 יום של האתגר, וכך הוא יהיה נקי בשביל עצמו, ואחר כך הוא יחזור אליה וזה יהיה גמילה אמיתית.
הם ציינו שם שאם הוא נשאר איתה אז הוא עושה את זה בשבילה, וכאשר יש חלילה איזה מריבה או משהו הוא מיד נופל חזרה.
היות ואנחנו אנשים דתיים ומאמינים אני לא מציע לך לעזוב את אשתך חלילה. אני כן חושב שהמיקוד של העבודה צריך להיות בך. אתה מרפא את עצמך בשבילך, לא בשביל אף אחד אחר.
אתה אומנם שואב כוחות מאשתך והילדים, שואב כוחות מאיתנו, שואב כוחות מריבונו של עולם, אבל אתה לא עושה את זה בשבילנו.
קח את עצמך בידים בשביל עצמך, תראה לעצמך שאתה מסוגל לעשות את זה לפחות עד חג הפסח הקרב ובא. תשקיע בבית ובנקיון כדי לשמח את אשתך, תקנה לה משהו לחג ותיכנס שמח לחג הזה.
כמובן קח את כל העצות של החברים כאן כגון סינון ושיחות ותשתמש בהכל. וככה בעזרת ה' תצליח להתגבר מעל זה...
בהצלחה
המתגבר

אחרי שסיימתי לכתוב אצלך החלטתי שאני חייב ללכת לישון, אבל אז הגעתי למיטה וראיתי שאשתי כבר נרדמה אז כתבתי עוד כמה דברים בשרשור שלי.
כתבתי רעיון נפלא שיצא לי ללמוד בשבת בבוקר ורציתי לשתף את כולם אבל לא יצא לי עד עכשיו.
למה אני מספר את כל זה? כי אני חושב שהדברים מתאימים כל כך גם אליך. יש בהם המון נחמה למצב בו אנחנו נמצאים. אז אני מעתיק לכאן את עיקרי הדברים ומקווה שיהיה לתועלת.
לילה טוב,
המתגבר

רחמנא ליבא בעיי

האדמור מסלונים על הפרשה שקראנו שהשבת מביא את עניין הקורבנות וכותב שהכל עניין של כוונת הלב של האדם.
הוא שואל שאלה מדוע דווקא במנחה, כלומר בקורבנו של העני, מופיע הביטוי "נפש" ואילו בשאר הקורבנות לא מופיעה. ועונה על פי המדרש שאמר הקב"ה שהעני הזה שמביא את כל מה שיש לו, זה כאילו הוא מקריב את עצמו, את נפשו בקורבן הזה.
בהמשך מביא את הפסוק לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עמו וכו'. וכתב אם אנו אומרים שהקב"ה לא רואה את האון שלנו (את החטאים שלנו) אז זה כאילו אנחנו אומרים שהקב"ה הוא ותרן.
ומיד הוא מסביר שאין זה המצב, אלא התורה מביאה ישר את המשך הפסוק- ה' אלוקיו עמו. כלומר גם כאשר יהודי חוטא, ה' נמצא עימו. איך אתם שואלים? הרי הוא חוטא? אלא שביחד עם מעשה החטא ליבו של היהודי נשבר בקירבו והוא לא מבין איך עשה זאת נגד רצונו של ה'. ועל און כזה, על חטא כזה, שה' אלוקיו עמו, הקב"ה באמת לא מביט.
ומכאן לפסח. כתוב שהקב"ה הוציאנו לא על ידי מלאך או שרף, אלא הוא בעצמו.? ומדוע?
כי מלאך ושרף מסתכלים על המעשים. הם רואים שהללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי ע"ז, ולכן אין סיבה לגאול את אלה. אבל הקב"ה הוא רוצה את הלב. את הלב הנשבר והנדכה. הוא רואה פנימה אל הפנימיות של היהודי ושם הוא רואה נשמה טהורה, שלא קשור אליה החטא.
וכאן אנו חוזרים לפרשתינו פרשת הקורבנות, אפילו שהעני נותן רק מנחה שזהו הקורבן הפחות ביותר, כלומר בצד המעשי זה משהו מאוד פשוט, אבל היות ובפנימיות זה כל מה שיש לו, אז דווקא שם נחשב כאילו מקריב את נפשו.

חברים יקרים, עיניי דמעות!
מתרגש מאוד מהתגובות שלכם, זה כל כך חשוב ומרגש. אני זקוק לזה, אני בלב נשבר, אתם עוזרים לי להתמלא באור.
חשבתי על זה שאני ממשיך ומתקדם לעבר ההחלמה ואם הייתה לי היום נפילה סימן שאני עוד לא מהודק מספיק, עוד לא מספיק הרמטי, יש עוד פתחים לתקן.
הלכתי איתי היום אחרי הנפילה עם משפט lose the battle but win the war
זה לא נגמר עד שזה נגמר.
מודה לה' על מתנות שקיבלתי ממנו, לא הייתי מוותר על התאווה שלי בשום אופן, אני חי איתה ומלא תשוקת חיים איתה ומתעלה במידות איתה. כשאני מתגבר אני טוב יותר.
מודה לכם שוב, אלי שומר והמתגבר100 על הרצון לחזק ולתמוך ולשתף מנסיונכם ברגעים קשים.
לילה טוב באהבה.
שמח.

מהימים האלה שאני מרגיש שמי זאת בכלל התאווה הזאת ואין לה מה להתקרב אלי כי אצחק לה בפנים.

פוחד מעליה על גל חיובי שאני לא יודע איזה הפתעות יכולות פתאום לקרות.

אני שומר על עצמי מאוד במרחב האינטרנטי ומבצע פעולות שמהדקות את החומות וגם אם ארצה פשוט לא אוכל ליפול דרך האינטרנט ששם אני נופל עיקר.
עיקר הניסיון שלי כרגע אחרי שאני מרגיש/חושב שהגנתי על עצמי בצורה טובה דרך האינטרנט זה שמירת העיניים ברחוב.
ברוך השם הרחובות מלאים עד אפס מקום וביניהם גם נשים ובחורות לרוב... זוכר כל הזמן שלא יצא לי כלום מלהסתכל וההתגברות על הניסיון שווה לי הרבה יותר מהמבט הזה. ברוך השם הולך לי טוב.
מתפלל להמשך הצלחה.

אני רק ביום השלישי לניקיון מפורנו, אבל עשיתי צעדים עוקרי שורש של מה שגרם לי ליפול והדרך שבה נפלתי. אפשר לומר שהנפילות הן כמו 'בדיקת תוכנה' סריקת וירוסים, דרך הנפילה אני מזהה את גורם הנפילה ומשתדל לתקן אותו.

כבר היו לי תחושות דומות בעבר שהפעם זה שונה, הבעיה שלי היא ברגע האמת ואחרי צבירת ימים נקיים.
למה לי לא להגיד שהפעם זה זה?
זה צריך לקרות מתישהו...

חברים יקרים והאוהבים, תודה לכם על מסע משותף בדרך אל השפיות וחיים נעלים של איזה הוא הגיבור...

אוהב אתכם,
שמח בחלקי.