ברוכים הבאים, אורח

גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון
(0 צופה) 

נושא: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון 10941 צפיות

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 11 חודשים #135793

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484

תודה רבה חברים על התגובות.

מאז שחשבתי לקחת הפסקה מהאתר לבערך שבוע, אני פשוט מועד עוד ועוד.

ביום חמישי, ערב לג בעומר, באופן מודע לחלוטין, ידעתי שאם אקח את המחשב למקום מסוים בו הסינון הוא ככה ככה, בשונה מהבית שלי בו יש נטפרי, יש סיכוי גבוה מאוד שאפול ואצפה בתאווה.
הגעתי לשם ואכן ראיתי לזמן מה תאווה מסוימת, לא הצלחתי להתגבר ולא ללכת לאפשרות הפתוחה לפני.
כך פתחתי את ההפסקה אותה לקחתי מהאתר.

היה מבאס וכמובן שאחרי מאוד התחרטתי, והחלטתי לא לאפס כי מדובר במעידה ולא ממש נפילה ברורה.
אמרתי לעצמי שלא אאפס בתנאי שאצבור מחדש 25 ימי ניקיון מוחלט ובכך אמשיך ברצף.
אמרתי לעצמי "פעם הבאה שאתה מועד אתה נוסע לרשב"י" כדי להרתיע אותי מלמעוד . בדיעבד כנראה שזה היה כדי להרגיע אותי מהמעידה ולא באמת התכוונתי לזה.

היום - בדקתי במחשב בו יש סינון את גבולות הסינון, סתם שיהיה לי לידיעה האם זה הרמטי על אמת או שאפשר.... ברגע שהתחלטתי אפילו מעט לראות שכן אפשר לראות שם משהו, ישר סגרתי.

למה נכנסתי וחיפשתי מלכתחילה?
אני יותר מדי מאפשר לעצמי להתקרב לגבול התאווה, אני משחק באש. מאפשר לעצמי הרבה יותר.

מסתבר שההתחברות לפורום היא הכרחית וחשובה.
אני רואה שהשיתוף של החברים שנופלים וכמעט נופלים זה מזכיר לי איך זה מרגיש ליפול, כמה אני באמת לא רוצה ליפול וכו'.

משתדל לשנן מפרקי אבות של השבת האחרונה, פרק ד'.

לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא עֵד, הוּא בַּעַל דִּין, וְהוּא עָתִיד לָדוּן בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שׁוֹחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ.
וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן.
וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרֶךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר,
(וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד),
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי,
וְעַל כָרְחֲךָ אַתָּה מֵת,
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

מודה ומתוודה שאני חסר אונים.
אם אהיה בסביבה בטוחה עם מחשב בעל אפשרות לגלישה חופשית, קרוב לוודאי שאפול במשהו, בטח אציץ ולא אמשיך כאילו הכל כרגיל.

מקווה להמשיך ולשאוב כוחות במינון הנכון דרך הפורום והחברים הקדושים.

המצפה לישועת ה',
שמח.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 11 חודשים #135829

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484

כ"ט ימים ואף לילות... למעט מעידה אחת שמציקה לי פה בספירה כמו איזה עצם בגרון, אך גם המעידה הזו הייתה בשפיות יחסית, כך שאני חומל עלי ועל ההמראה לכ"ט יום ולא איפסתי. עשיתי איתי תנאי - אותה מעידה הייתה ביום ה25, אצטרך 25 ימים נוספים נקיים לחלוטין כדי להמשיך כרגיל, ולא, אאפס. לא חבל?

גם היום, אסירות תודה (כמו שאומרים), ה' יתברך אוהב אותי, ממש יודע זאת בחוש, העולם כל כך מסודר ומתוכנן להפליא, והנה זכיתי גם אני להיות חלק מיצירת הפאר של אבא. תודה לה'.

רוצה ומתחנן להיות מפוכח, לא ליפול בעצת היצר ולא להסתקרן לא משנה ליד איזה מחשב עם אינטרנט פתוח שאהיה, שהריפוי יהיה בתוכי ולא דווקא מכוח החסימה.

תודה לנטפרי על החזרת השפיות לתוך הבית. הגנות קודמות שהיו לי היו בגדר בובת ראווה, סתם מראית עין.

אוהב אתכם, צריך אתכם.

המצפה לישועת ה',
שמח בחלקי.

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים, 11 חודשים על ידי שמח בחלקי.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #135863

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484
30 ימים אבל מי סופר.... רק להיום, נקי כלפי חוץ, אך בפנים משהו קורה. משהו לא מקבל את הצום אותו התחלתי מחדש לפני 30 ימים. התאווה רוצה אוכל, עכשיו והרבה.

רק להיום אני בוחר לוותר על רצוני ולעשות את רצונו.
רק להיום אני בוחר בחיים בידיעה שזה הדבר הנכון והאמיתי, המתכון עבורי לחיים טובים ומאושרים.

היום אני שמח בחלקי, לא בורח למחוזות התאווה, מוסר לאלוקים את הבעבוע שקורה בתוכי ורוצה להחריב אותי מבפנים.

אסירות תודה על חברים קדושים שאיתי בדרך. לא יכול לבד.

אוהב 

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #135865

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484
חברים, אני לא בלב שלם לוותר על הפורנו. משהו בי עדיין רוצה בזה. אני מספר לעצמי שאני לא רוצה בזה והגיע הזמן להתגרש מ"האישה הוירטואלית" אבל בחשבון נפש אמיתי, אני לא באמת מוכן לוותר על זה.
מרגיש כמו שריר שמחזיק והימים הולכים ועולים והנה מסביבי אנשים נופלים גם אחרי 100 ימים ואין סיבה שלא אהיה אחד מהם בבא העת.

חברים יקרים, עזרו לי בבקשה מניסיונכם להתמודד עם המחשבות האלה ודרכי פעולה נכונים. "רק להיום" זה נכון, אך התאווה עדיין עובדת ורוצה את האוכל שלה

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #135977

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484

בוקר טוב חברים קדושים וטהורים.
היום אעשה כל מאמץ להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי, קודם כל, סור מרע, אשתדל מאוד להתרחק מכל ריח של תאווה, הן דיגיטאלית והן במרחב הציבורי, ועשה טוב - בקדושה ובטהרה
בקרבת ה', בשמחה, רוממות הרוח.

היום אני יודע שאני בידיים של אבא טוב שרוצה בהצלחתי, אתן לו להוביל את חיי ואשתדל לא להפריע.

קראתי דברים שכתבתי מתחילת השרשור, היו שם הרבה נפילות ותיאורי רגשות קשים, נזכרתי כמה רע זה מרגיש ליפול, ממקור ראשון.

תודה לה' יתברך שהוביל אותי לאתר הקדוש הזה עם חברי קדושים-
מציין 35 ימי נקיות! לא ייאמן...

עלה למעלה עלה...

מתחנן ומתפלל להגיד כל יום - רק להיום!!! כל כך רוצה כבר לשים את ההתמודדות הזו במרחק שנים מאחורי מאז הנפילה האחרונה...

בעזרת השם נעשה ונצליח.

תודה רבה
אוהב,
המצפה לישועת ה',
שמח בחלקי.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #135991

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484

מתארים את התאווה כ"גל" שמכה כך לפתע, ההסתכלות על הגל כגל מאוד מעודדת, הגל הוא על מנת לעבור,
ההדמייה לגל גם מלמדת אותנו להוריד את הראש ולא לעמוד מול הגל בכוח כי הוא יפיל אותנו.

היום עברתי חצי צונאמי. ימי ראשון תמיד מוכרים לי כימים קשים בתחום התאווה, עד לפני הנטפרי הגל היה כל כך חזק שלא הצלחתי לא להקשיב ליצר "רק לחפש משהו בקטנה" וההמשך ידוע...

היום קראתי באתר והתחזקתי עם החברים בהנגהאוט,  איזו שמחה לעבור גל בשלום

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #136238

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484

שלום רב חברים יקרים ואהובים! אני אוהב אתכם! אתם גיבורים, איזו נחישות ורצון טהור להיות טהורים! לא מובן מאליו כלל.
הרי בידינו הבחירה החופשית, אף אחד לא עומד עם אקדח ומכריח אותנו לשמור או לא, הרשות נתונה.

הנה אנחנו כביכול מתמודדים מול כח הבחירה, אך עד כמה זה נכון לומר כי כח הבחירה הוא מוחלט בידנו?
אני יכול להישבע על כמות הפעמים בהם הרגשתי "דיייייייייי זו הייתה הפעם האחרונה ואני לא רוצה בנפילות האלה כלל וכלל מכאן ועד הסוף!!!!!!!"
כן כן, ככה בחרתי.
אז איך בכל זאת אני על 7 ימים נקיים מפורנו?
למה בכל זאת משהו בתוכי כל כך מתגעגע לזה?
אני מכור.
מכור.

מכור ללברוח, לא רוצה להתמודד, רוצה רק לכסות את ההרגש, רוצה לחיות בדמיון, רוצה לשכוח "החיים הם לא משחק זיכרון" ככה אמר לי אדם חכם בחלום. 

לא חייבים לקבל תשובות, חשוב לשאול את השאלות, אז שאלתי.
בינתיים סופר 7 ימים נקיים לחלוטין מכל סוג של פעולת תאווה. גם בזה אני גאה.
אבל כמו שאומרים - היום אני יכול לעשות הכל כדי להיות נקי ולעשות נחת רוח לנשמתי, לתת לה את המזון הרוחני, את ההתגברות, את הסיפוק, את ניצחון היצר. 
היום אני יכול.
מחשבות כמו "הנה קיבלנו את התורה ועכשיו זה זמן להיות נקי לתמיד"
הן יפות, אבל בעבר לא תפסו במיוחד.

אבל בכל זאת.

תודה רבה חברים
אוהב אתכם,
להיות שמח בחלקי זה מחייב
להתראות.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #136243

לגמרי אחי.. בחירה חופשית היא אמירה שמעוררת מלא תהיות במקום שאנחנו נמצאים..
תודה רבה אחי על הכתיבה.
המון הצלחה אחינו!

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #136268

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484

מצחיק או עצוב אחרי הגבורה מהבוקר לבא לפה בערב ולדווח על נפילה.
לא  זרע לבטלה, וגם לא שיטוט ממושך באתר פורנוגרפי - 
אלא שוב ושוב נופל במחשבים החוץ ביתיים, אלה שיש בהם סינון! (של רימון, בשבילי זה שטויות לעקוף אותו)
שוב ושוב מוצא את הדרך לראות "רק קצת" שוב טועם, שוב צופה, שוב נפגע.
לא מסוגל לוותר על העונג שאני מקבל מהצפייה הפורנוגרפית, מהרוגע, מהפנטזיה, מבית הבושת הגדול בעולם, רק תבחר וכל מה שאתה חולם שאתה יכול לראות  - יש.

איך אפשר מול זה? 

באמת, אני חלש, אין לי כוח אמיתי לעמוד מול מחשב ללא סינון או סינון קל בלי שהמוח שלי כבר ידחוף אותי לצפייה של משהו.

אז הנה, בידיעה מוחלטת, נפלתי שוב ברשת, אחרי 7 ימים נקיים מכל פורנו (אני לא מאונן ככה סתם ולא מוציא זרע, רק צופה בפורנו, זו הבעיה העיקרית שלי)

שוב ושוב ושוב ושוב ושוב.

אם הייתי נפרד מהפורנו מכל פעם בה חשבתי שעכשיו זה זמן מעולה להיפרד מהפורנו, אפילו ממתי שנכנסתי לאתר לפני 107 ימים, הייתי יכול להיות עם רצף מדהים. לא יודע איך החיים שלי היו נראים אם הייתה לי תקופת נקיות כזאת.

פשוט חסר אונים.
באיזשהו מקום נמאס לי מהמאבק הזה, נופל וקם נופל וקם, ואין שום סיבה שברגע האמת מול הפורנו לא אפול שוב.
מודה שאני רוצה לראות את הסרטונים האלה. פעם הייתי אומר בביטחון שאני רוצה להפסיק, עכשיו אני כבר לא בטוח. לא יודע.
מתפלל לשפיות.
יצאתי מדעתי, תכף אשוב. בעזרת השם

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #136292

קודם כל אני רוצה לומר שצר לי שהמסקנה שלך אחרי כל כך הרבה זמן באתר הזה הוא שנמאס לך ואתה יותר רוצה לראות פורנו מאשר להפסיק.
דבר נוסף רציתי כבר בשבוע שעבר להגיב להודעת הבחירה החופשית, אבל יש כאלה ששללו את הבחירה החופשית שלי לחיים ולכן נאלצתי לחכות עם זה עד היום, אני כמובן מתכוון לחמאס.
אז בעוד אני יושב עם הילדים בממד בזמן שהם רואים את סמי הכבאי ומעסיקים את דמיונם אני מתפנה לכתוב לך כמה מילים בנושא הזה..
בנסיבות רבות הרגשתי מחנק וחוסר שליטה במצב והגעתי לנפילה כואבת וקשה אחרי כל כך הרבה קבלות וכו'.
אבל היו גם נסיבות אחרות שגרמו לי להבין שכאשר אני עסוק מאוד והראש טרוד בדברים אחרים אני לא מוצא מקום לתאווה.
זה קורה בזמן מילואים, זה קורה עכשיו בתוך משבר נוראי של מצב ביטחוני לא פשוט בכלל.
עכשיו אני לא טיפש, אני יודע שיש רבים שקוראים שורות אלו ואומרים לעצמם דווקא במצבים כאלה אני נופל כי זה מוציא אותי מהשגרה וכו'..וזה נכון.
אבל אם אתה עסוק עם הילדים וחושב עליהם וחושב על המצב שלהם ודואג בגלל זה וכו', אם אתה חושב על אשתך שקשה לה כשאתה במילואים וכו', אז התאווה לא נכנסת למקום שכבר מלא.
לכן מה שאני רוצה להגיד זה שהתאווה מוצאת את מקומה ברגעים שיש לנו פניות.
פניות זה לא אומר זמן ריק, זה יכול להיות גם באמצע לימוד דף גמרא, משום שהראש שלנו פנוי ממחשבות על הבית ומחשבות בכלל וטרדות. בזמן לימוד גמרא יש יותר יצר הרע ויש יותר רצון לוותר על הקושי וההשקעה שיש בלימוד גמרא ובריחה לתאווה.
לכן אני חושב למסקנה שיש לנו בחירה חופשית מלאה, אבל יש מצבים שקשה יותר לבחור נכון.
מקווה שהועלתי בקצת 
מתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #136347

  • שמשול
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 82

העיקר השימוש שלך זה פורנו ואצלי זה פנטזיות
ושימוש בתאוה באופן אובססיבי כשאני עם אשתי
כל אחד והנוסח שלו, אני רק יכול להגיד לך
זה לא משנה מה בדיוק ההתמכרות
הדרך היא אותה דרך
צריך את החיבור עם אלוקים כמו שאנחנו רוצים בתאוה, זהו...
איזה חבר אמר לי משהו שנגעלתי אבל זה בסדר
אני רוצה לעשות סקס עם אלוקים...

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #136414

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484

חסדי ה' יתברך הרבים עלי, מאיר עלי מאורו הרב והאוהב, כאילו ונגע בי.
מרגיש התעלות לא רגילה.
יכול לשתף שההתעלות הזו התחילה דווקא מתוך ריב מעצבן עם אשתי ותחושת עצבות, ואז כמו שאומרים - "מתוך החושך בא האור"
מוצא את עצמי בהתקרבות שלא הייתה לי  הרבה זמן.
מוצא זמן לתורה ולקשר שיחתי עם קודשא בריך הוא כמה שניתן בלשון חופשית.
בתחום הזוגיות מרגיש שאני בא על מנת לתת ולא על מנת לקבל כלל, כאילו שמשהו בי אינו אותו הדבר, סוג של רענון חיובי.
אך לא הכל כל כך וורוד כי התאווה פתאום מתעוררת, כרגיל, ימי ראשון קשים!!!
הייתי משועמם היום ולבד בבית, אני יודע שאין לי סיכוי על הנטפרי ומצאתי את עצמי מחפש מילות תאווה בחיפוש של "שמור עיניך"!!!!!!!!!!! חחחחחחחחח...

התחלתי לקרוא בספר "בריתי שלום לנשואים", בינתיים אני רואה שיש פה השפעה טובה ומקווה שיעשה עלי השפעה טובה בדרך להחלמה וטהרה.

אין כמוכם חברים יקרים,
נזכור שגם דרך של אלף קילומטר מתחילה בצעד אחד ראשון!!! צעד אחד ראשון... מסירה לאלוקים

לא ניפול, נצעד ונעלה, יחד אנחנו חזקים. אי אפשר לבד.

אוהב 

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #136464

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 484

אבא שלי היקר, בורא העולם, בוקר טוב. אצלך זה גם צהריים או ערב, לא משנה.
אני רוצה לומר לך תודה רבה על עוד יום של חיים בעולמך,
לא תמיד אני מבין את כל מה שאני עובר ולא תמיד זה קל, אך אני מוצא את ההאחזות בך בדבר שמסייע, או כמו שאומרים - יש עניין שמתהפך הכל לטובה.
אבא היקר, אל תעזוב אותי. אל תתן לי לעזוב אותך. חבר אותי, קרב אותי, תן לי עוד יום של שמחה, של להעריך כל רגע של נשימה, לדעת שזה שיש לי שתי עיניים שרואות זה לא מובן מאליו כלל וכלל! עזוב לי להבין ולשמוח בזה, לדעת שיש לי המון, שחצי הכוס היא בהחלט מלאה, אז למה יש לי מועקה מחצי הכוס הריקה?
אבא, אני יודע שלא הכל מושלם, אני יודע שהקשיים ההאלה הם הכרחיים לשיפור החיים, אני יודע שאם הייתי מושלם בלי שהייתי צריך לתקן כבר לא היה לי מה לעשות פה. אני אוהב את האתגרים שאתה שם בדרכי ויודע שהכל לטובתי. אני יודע שהכל ממך יתברך, מבקש ממך לעזור לי להרים את היום הזה ולהישמר נקי בכל דרך, במחשבתי, ובעיניים, לדבוק בך ולשמוח.
אבא יקר, הבוקר רק מתחיל ואני מרגיש עייף, אני חושב שזה לא רק עייפות של שעות שינה, זה עייפות מתוך דוחק, קצת רצון לברוח, להתנתק, קצת מותש. אבא אני צריך את העזרה שלך. אני רוצה חיים טובים, רוצה לדעת להעריך את מה שיש לי ולשמוח בזה, לא להיתפס לחוסר בהכרח.
תודה רבה על יום חדש בו פתחתי את העיניים והתפללתי במניין, תודה שיש לי מחשב, תודה שיש לי אינטרנט כשר ואני יכול לכתוב לעולם את הדברים האלה, תודה שיש אנשים שקוראים את הדברים שאני כותב, תודה שאני לא לבד, תודה שאני יודע לקרוא ולכתוב, תודה שאני יהודי בן של מלך שמכיר באבא שלו, תודה על רגשות, תודה על התמודדויות, תודה על פרנסה, תודה על שיניים לאכול ולחייך, תודה על חמצן, תודה על אוזניים, תודה על שתי ידיים ורגליים, תודה על כל דבר בעולמך, שום דבר לא מובן מאליו.
אבא יקר ואהוב, עזור לי לצאת ליום הזה ולהפיק ממנו את המירב והמיטב עבורי ועבור משפחתי באהבה.
אני אוהב אותך אבא שלי. אנא אל תרחק, המשך להאיר פניך אלי

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #136476

  • דף חדש
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 370

מרגש איזה תפילה.. על החיים בכלל..
כמה אנחנו צריכים להעריך... 

"תמיד נזכור שאנחנו בנים של מלך"

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 שנים, 10 חודשים #136484

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 371 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 494

ואו,
מדהים התהליך שאתה עובר,
והתובנות והכתיבה,
תמשיך לשתף,
אוהבים.

זמן ליצירת דף: 0.74 שניות

Are you sure?

כן