ברוכים הבאים, אורח

סיפור אישי.
(0 צופה) 

נושא: סיפור אישי. 10261 צפיות

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125451

המון הצלחה חבר יקר:)
בע"ה שוברים שיא חדש:)

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125552

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

הולך לכיוון טוב אני מקווה. תמיד.
הלב מתפורר לרסיסים ונבנה מחדש כל פעם עוד קצת, וכל פעם שהלב מתאחה אני יודע יותר במה אני מאמין באמת ,מי אני ומה אני רוצה.
אני טוב.
הרי אם לא הייתי טוב לא הייתי סולד מהרע לא?

הציטוט הבא מתוך "ספר האהבה והשגעון-מרדכי גרנביצ'".
"אדם צריך שיהיה לו מקום,ולו אחד בעולם, שהוא אהוב באשר הוא.
ללא ביקורת,ללא תנאים.
ובשאר המקומות,אלה ששם צריך לחשבן כל צעד ושעל,כדאי שיכיר מרפסת קטנה,לברוח אליה לסיגריה בין הצגה להצגה"
אני מכיר איזה מקום כזה, יש לי מקום כזה ,לכולנו יש את אותו המקום, כולנו בורחים לפעמים מהצגות החיים שלנו ל"סיגריה" קטנה באתר כזה או אחר או לאיזו "לגימה" ברחוב.
אנחנו בורחים מעצמנו מנסים לעקור מעצמנו את החלק הזה- שהוא לא אני!!
אני לא נמשך לפורנו!
לאאא!
כל כך מתנגדים לזה,
לא מבינים איך יתכן שאני נמשך לזה בכלל?
זה שייך לחיות!
עוצר שניה ושואל את עצמי מה זה נותן לי בכלל?
בכנות.
מה הפורנו נותן לי?
הפורנו הוא המרפסת שלי היום.
זה המצב.מצטער 
אני מכור.אני מכור.אני מכור.
אני לא מתבייש בזה.
ההצגות היומיות בחיים שלי דוחקות בי לברוח למרפסת שלי כל פעם מחדש, וכל פעם מחדש אני כועס עלי שברחתי לשם.
כאילו שיש לי ברירה בכלל.
זה המקום היחידי שלי,
לאן עוד אלך?
אז יש לי מרפסת.
מרפסת זוועה עם נוף של דודי שמש,טחב מטפס על הקירות,מרזב ישן.
אני רוצה להחליף אותה, אני רוצה להחליף מקום,
אני רוצה להשקיע בנלד"ן של הנפש שלי,
תן לי מרפסת של פיסת אלוקים אחת אמיתית וכנה בלי כל הפוליטיקה מסביב,תן לי מרפסת של אהבה עצמית לא מתרפסת ולא מיוחצנת,
אני אוהב מרפסות,
משוגע על נוף.
פשוט בורח למרפסת הלא נכונה כל פעם מחדש.

אני מכור.אני יודע את זה.
אני בורח מהקשיים שלי.
אני בורח לפורנו כי עבורי הוא מהווה מקום של שקט ושלווה מכל צרות החיים.
אני נכנע ומקבל את זה שהוא חלק ממני.
שאני בורח ובורח לשם,
סבבה, לכל אחד ישנה בריחה,
אני רוצה להתמודד עם החיים.
וכשצריך סיגריה?
להיות המרפסת של עצמי,או שאלוקים יהיה המרפסת שלי,נשב נעשן ביחד והוא יאמר לי אני אוהב אותך, ככה פשוט.
ואם לא-
אז שלפחות אהיה המרפסת של מישהו אחר.

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125553

וואו אחי!! אתה טוב!!
אוהב אותך!!

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125554

  • תקווה25
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 189

אחי היקר!
שוב אתה קולע במילים. איך אתה יודע לרשום את המילים הנכונות והמדויקות לכל ההרגשות האלה שכולנו חווים אותן!
אתה אלוף!
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו ממה בעצם אנחנו בורחים... ממש לחפור בתוך עצמנו. כמו שאמרת לי פעם.. לבדוק בתוך עצמי את הקשרים ולהתיר אותם לאט לאט.
אוהב אותך אחי!

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125577

אני לומד ממך הרבה...
תודה רבה:)

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125583

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

כתיבה מדהימה! ממש ממש נהנה לקרוא!

תודה לך! מזדהה בצורה בלתי רגילה.
אוהבים!!

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125801

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

היי , רק משתף.
נקי ב"ה 7 ימים,ממשיך ללמוד על עצמי ולהזדכך.
לאט לאט.
"לא לוותר זה לנצח"
השבוע קרה לי איזה מקרה פה בצבא..
לא משנה מה בדיוק אבל הנקודה היא שעבר איזה חתול ביני לבין המפקד שלי,
ולקחתי קצת ללב וזה והייתי בדאון.
ושמתי לב שיותר ממה שמטריד אותי כל עיניין המשפט והעונש(כיף גדול) יותר מטריד אותי- מה המפקד שלי חושב עלי עכשו?
כבר חשבתי להכנס למשרד שלו להתנצל, להסביר וכו' , רק שלא יחשוב עלי דברים רעים.
ואני חושב שזו נקודה קצת בעייתית, יש לי נטיה להיות בצד המרצה, להתעסק הרבה ב"מה יגידו,מה יחשבו,איך אנשים חושבים עלי מאחורי הגב וכו'. 
הבנתי שזה לא בריא לי.
לנהל חיים על פי מה שהחברה מצפה ממני להיות, להתקדם בסולם הדרגות בצבא או באזרחות על ידי "תהייה מה שמצפים ממך להיות" ואמרתי לעצמי בואנה...
הלוואי והייתי קצת חצוף יותר, שהייתי מעז להיות אני , ולהגיד לאנשים לפעמים בדיוק מה אני חושב, ולא מה שהם רוצים לשמוע, להיות חבר של אנשים כי אני אוהב אותם ולא כי - הם יפגעו כי לא התקשרתי וכו'
(כמובן שאין הכוונה לירוק על אנשים בסביבה כן?) 
אלא לשמור על חשיבה והתנהגות עצמית.
ולא אחד בפה ואחד בלב.
נמאס לי לרצות אחרים.
נמאס לי להיות הילד הטוב.
לפעמים אני לא מסכים עם המסגרת, לפעמים אני נפגע.
אני רוצה להיות אני, לא מי שאתם מצפים ממני להיות,לדבר ולהראות.
אני רוצה לשמור שבת בבסיס גם אם זה נראה לחלק ממכם מוזר, ואני רוצה להניח תפילין ב12 בצהריים בלי להרגיש שאני חייב לספק לאנשים תירוצים למה כזה מאוחר,
לי יש את הסיבות שלי לכל דבר, אני לא חייב לספק אותן לכל אחד.
חוץ ממני ומאנשים שאני אוהב וקרובים אלי.
לחיות את החיים שלי בצורה שיותר דומה ל"אני הפנימי שלי" בקיצור.
יצא לי קצת מבולבל אני יודע...
הייתי צריך לשפוך.

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125808

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

אוהבים אותך אחי! מאוד מזדהה איתך ועם הכתיבה שלך. גם כשהיא לכאורה "מבולבלת"

מאחל לך שפיות, הצלחה, נקיות וחיבור לאלוקים אוהב.

אוהבים

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125842

  • תקווה25
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 189
[dir=rtl]ושוב, כמו תמיד, אתה כותב כאילו את מה שעובר לי בלב. כלכך מדוייק וכלכך אמיתי!
אחי, אמן שנמצא את הבאלאנס הזה, נמצא את עצמנו ונביא אותו בצורה הכי יפה והכי טובה. נאהב את עצמנו, נעמוד על שלנו, כי זה אנחנו ולא תוצאה של החברה..
מקווה שהלך טוב עם המשפט

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125942

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

נקי 9ימים והלוואי ואגיע ל10.
רק סוף הלילה הזה.
היום היה מאתגר,
אני קצת לחוץ ועצבני וזה מוביל לקושי להרדם והפעולה שיכולה לעזור לי היא...
בינגו!
ברגע אחד כל הלחץ יעלם, אני אשתמש , אהיה עייף וארדם מיד .
קל ופשוט.
אנילא רוצה ליפול היום.אני רוצה לסיים רק את היום הזה שפוי.
מתפלל לכוח עליון, האם אתה שומע אותי? כפרה עליך תסתדר לי איזו עייפות כזו רצינית שפשוט ארדם?או שתעזור לי להשלים עם המצב , להרגע ולישון?
אני לא רוצה ליפול.

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125958

אנחנו איתך לחלוטין אח יקר:)

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #125967

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

עבר טוב ב"ה .
הלוואי שגם היום יעבור.
אני בתוך גללל

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #126002

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

חחח בגלל שהיום 9 באב אז כל הרעיון של "רק להיום" קיבלת תפנית משעשעת.
אני באמת לא רוצה ליפול דווקא היום, 9 באב בכל זאת.
מרגיש קצת יותר טוב,
קצת מפחד אבל.
צום זה קרקע מעולהההה לנפילה.
יש שם פחות או יותר את כל המצבים של העכב"ר.
רק להיום חח

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #126053

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

יום 11 לנקיות ב"ה.
הזוי איך שלפעמים אנחנו בגל פסיכי ויום לאחר מכן הכל רגוע שוב...
חשבתי על כמה דברים,סתם שופך אותם פה על השולחן, אולי מישהו ימצא בהם תועלת לעצמו גם.
1.הדבר הכי מזיק למכור זה הכחשה,אני לא מכור ,או - כבר נרפאתי, ברגע שמפסיקים או מאטים ומתחילים להרפות..הנפילה קרובה, צריך להפנים ש"החלמה" זו לא משימה חד פעמית שעושים ואז שוכחים ממנה, מדובר על דרך חיים , התנהלות בריאה.
2.הרבה מאוד מהנפילות נובעות מרגשות אשמה,מצפון וכדו'.
כמו"למה אני נמשך לדברים האלה בכלל","זה כל כך רדוד, למה זה כל כך מושך אותי? אולי אני רדוד בעצמי?"
לדעתי חשוב להבין שתעשיית הפורנו רוכבת על צורך בריא באישיות שלנו, משיכה למין האחר,הצורך לתת ולקבל אהבה וכו', רק שזה איבד שליטה, זה הפך להיות מסעדת אכול כפי יכולתך, ועומדים מאחורי זה אנשים מאוד מאוד חכמים שיודעים בדיוק מה יגרום לאנשים להמשך, אם אתה חושב שאתה הזוי או סוטה תתפלא לשמוע שאתה לא- זה לגמרי טבעי שתמשך לזה, כל התעשייה הזו פשוט דוחפת לנו את זה לתוך הפה, בכל פרסומת למברשת שיניים היום יש איזו בלונדינית,
אז אל תהייה קשה עם עצמך אחי, נפלת ברשת מאוד מתוחכמת, אבל הלב שלך עוד במקום, אתה יכול לצאת מהרשת.
3.הפורנו זה לא המחלה שלי אלא התרופה שלי,וצריך להתייחס לזה ככה, יש בי איזה שהוא צורך נפשי שאני מתחמק ממנו ,מחביא בארון, לא יודע מה- הפורנו זה חוף המבטחים שלי כרגע,
אני לא מקבל את הנפילות אבל שוב.. 
לשנוא ולקלל את עצמי ולרצות למות זו לא הגישה הנכונה, אם כמה שזה ישמע מוזר אולי...
צריך לחבק את החלק הזה, להגיד לו אחי, תודה שאתה מנסה לגונן עלי מעצמי או משהו אבל... לא תודה, לא להלחם בו, כי זה חלק שאני המצאתי, אני המצאתי את ההתמכרות הזו, אני בראתי אותה .
לשאול את עצמי בכינות,
מה ההתמכרות נותנת לי?
על מה היא יושבת?
ברגע שאבין את זה, יהיה לי את היכולת לשלוט בה, לתת לה את מה שהיא צריכה בדרכים שאני בוחר,
אני מרגיש בודד-תרים פלאפון לחבר אחי!
צריך קצת ספייס-שב תנגן!
צריך משהו שיסיח תדעת מהצרות-לך תעשה משהו שאתה אוהב באמת!

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 8 חודשים #126059

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

אוהבים אחי! מאוד  מזדהה עם הדברים כתבת אותם מדוייק !

הקושי אצלי זה כשמגיע אותו רגע.. הרגע שממנו אני בורח.. ההרגשה הנוראית בפנים, הכבדות העייפות החוסר חשק, הפאסימיות.. הכל נהייה שחור.. חסר סיכוי.. לא רואה עתיד לא הווה ולא עבר רק מסך שחור עבה מול הפנים... 

ואז אני לא זוכר את כל זה.. לא זוכר את כל התובנות וכל מה שלמדתי.. לא זוכר כמה חרא לי אחרי שאני נופל.. לא זוכר שהסבל הזה עובר בסוף גם אם אני לא פועל על תאווה..
אני רק זוכר את השימושים שלי וגם של זכרונות מתחיל להציף אותי ואני שוב רוצה לברוח כמו שתמיד ברחתי...

זה הרגע שבו אני בד"כ (היום) מרים טלפון לחבר.. אם אני מצליח.. כדי לשתף ולמסור את החוסר אונים הזה.. לנסות לצאת מעצמי ולנסות להיזכר בכל הדברים האלה שאמרנו..
לנסות לקבל קצת שפיות במקום של חוסר שפיות..

ואלוקים אוהב עוזר ב"ה.

אוהבים!

זמן ליצירת דף: 0.71 שניות

Are you sure?

כן