ברוכים הבאים, אורח

סיפור אישי.
(0 צופה) 

נושא: סיפור אישי. 10361 צפיות

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123325

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1866

נהנתי לקרוא, אולי כי הזדהתי עם הרבה מכך, 
המעגל הסגור שהתאווה יוצרת.
נפלתי= אני לא שווה כלום= חוסר בטחון וערך עצמי= ניסיון למצוא מה טוב= נפילה

מעגל חוזר שמזין את עצמו... ולחלקנו הנפילה הראשונה הגיע רק בגלל סקרנות, ואז אפכה להיות מפלט.

אוהבים

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123359

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

היום ה13.
והיום הבעיה שלי היא...
שעברתי את השיאים האחרונים שלי.
מאז שהגעתי לאתר נפלתי בימים 10/12 וכנראה התקבע לי בראש של -
ל12 אני מסוגל להגיע .
זה בכוח שלי.
אני יכול לעשות את זה ולא משנה מה יקרה אני אסחוב ואגרור עד לשם.
אבל מה עושים כשמגיעים ליעד?
אני בטוח שהשאלה הזו תצוף שוב כאשר(בעזרת ה') אחצה את 90 היום .
היה יום קשה מבחינת התאוה.
לא גלים מטורפים.
לא קריז פסיכי שהוריד אותי לקרשים.
אלא גלים קטנים.
במשך כל היום התאוה הייתה בראש שלי והרגשתי במרחק נגיעה מנפילה.
כבר רציתי לזרוק הכל ויאללה-
תנו להשתמש קצת.
החומר הזה נעים לי.
ולא מעניין אותי שום דבר!
נאפס אז נאפס.
תחושות רעות אז שיהיו למי אכפת,
כשאני בפנים אין שום עולם חוץ ממני ומהתאוה.
אייכשהו בנס הצלחתי לקום ולהרים פלאפון לחבר.
אמרתי לו הכל .
שדי נמאס ואני רוצה להשתמש .רק קצת.
זה עזר קצת.
אבל עדין התאוה פה.
אמרתי לו שישאר זמין  בשבילי היום,
שיהיה בכוננות , אולי אצתרך להתקשר אליו שוב.
מקווה שלא, שפשוט אלך לישון.
אנא , בבקשה.
אני רוצה לזכור שהשימושים האלו הורסים אותי מבפנים.
אני רוצה לזכור שיש לי אישה אחת שאותה אני אוהב באמת ושכל השאר זה שקר.
אני רוצה לזכור את תחושת האכזבה והכאב שיש אחרי נפילה  ..
אני רוצה לעבור את הגל הזה.
קדימה, הלאה .
לא עוצרים בעליה.
אם אעבור את היום הזה- הכל יראה אחרת כבר מחר.
אבא שבשמיים.
תן לי רק את היום הזה.

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123360

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

סתם עוד משהו מעניין שראיתי היום...
איזה שהוא מרצה לחיוביות או משהו כזה..
הוא אמר שחלק מהאנשים מסגלים לעצמם מבט שלילי על העולם.
ולכן לא משנה מה הם יעשו או איפה הם יהיו..
הם לא כל כך יעריכו ובדרך כלל ירגישו רע.
הוא אמר שיש משהו פשוט שאפשר לעשות.
לכתוב כל ערב 3 דברים טובים-חדשים שקרו לי היום ואני מודה עליהם.
לאחר 21 יום המוח שלנו כבר יתרגל לחפש סביבו דברים טובים ,
וממילא נעריך יותר ונחייה טוב יותר כי נראה יותר מהטוב.
אני החלטתי לאמץ.
תודה רבה לכל המגיבים, 
אתם מחזקים אותי מאוד.
שנזכה כולנו רק לעוד יום אחד שפוי.

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123366

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

תודה רבה !!

כמו שאמרת, זו אחת הפעולות הראשונות שהספונסר שלי הנחה אותי לעשות - בסוף כתיבת הבוקר לכתוב 5 עד 10 אסירויות תודה לבורא עולם על כל מיני דברים שיש לי שקרו לי במהלך היום

וגם השיחות טלפון לחברים לשתף.

נשמע שאתה כבר עושה חלק מהפעולות של התכנית

ממליץ לך לא להסתפק בחבר אחד.. בימים קשים שהייתי רגע לפני נפילה בהנחיית הספונסר התקשרתי ל5 חברים לשתף במיידי..

השיחה הראשונה באמת רק "קצת עזרה"
השנייה יותר.. והשלישית יותר..
נדירות הפעמים שנצרכתי להגיע לשיחה החמישית באמת.. פשוט השתחררתי כבר לפני זה.. לא מעט ולא כמעט פשוט השתחררתי לחלוטין.
כך היה ברוב רובן של הפעמים, לפחות ב90%.

וב10% האחרים הוספתי עוד פעולות של יציאה מהשגרה ולהיות בנתינה.

אוהב אותך ושמח שאתה איתי בדרך

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123409

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

היום ה14.
ברוך ה' על היום הזה,
איזה יום .
קמתי בבוקר והדבר הראשון שעבר לי בראש זה-
איפה הקריז שהיה כאן אתמול?
הוא התמוגג לגמרי!
איזה אושר!
אחר כך במהלך היום קצת תסכול ושעמום התחילו להביא מחשבות ותאוות..
הרגשתי שאני מנסה להתמודד מול זה כמו פעם.
להסביר למוח שלי כמה שזה רע וכמה שאני לא אוהב את זה וכמה שזה רדוד-
מה שבדרך כלל רק מדליק אותי יותר ובסוף... מוביל לנפילה.
הפעם החלטתי לנסות מה שראיתי שאנשים כותבים פה.
הסתכלתי לשמיים ואמרתי:
"אבא קשה לי, תאכלס , אני רוצה להשתמש עכשו- אבל עד הסוף ושישרף כל העולם מצידי, אני יודע שזו בריחה ויודע שזה שלילי ופשוט לא אכפת לי כרגע.
אני מבקש ממך שתיקח ממני את הגל הזה, אני חסר אונים מולו.
עזור לי לעבור אותו רק היום...
ומחר - נדבר כבר".
ופשוט איך שסיימתי הרגשתי הרבה יותר טוב!
אז תודה רבה לכל החברים פה שמחכימים אותי מיום ליום.
שנזכה כולנו לעוד יום אחד של נקיות,
אוהב אתכם מאוד.
ותודה לכל המגיבים- אני יודע שזה מתיש לפעמים לכתוב-אוהבים,אנחנו איתך וכו' בכל כך הרבה יומנים ...
ובכל זאת, יש לזה השפעה רבה.
לבד אני לא יכול - ביחד אנחנו יכולים.
תודה

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123448

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

קשה.כואב.רוצה ליפול.לא רוצה ליפול.

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123451

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 23 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 526

הקדוש ברוך הוא מאמין בך.
אתה מסוגל.

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123457

אח יקר אתה יכול! לפני רגע נפלתי אחרי 40 ואני מתחרט כל כך!זה לא שווה את זה, אל תכנע! בע"ה שה' יתן לך כוחות!!

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123461

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72

יפה.. תיאור מצב מעולה.. מתוומצת ממצה ומדוייק.
ביחוד זה שכתבת את הרוצה לפני הלא רוצה..

יש לי הצעה, תרים את יד ימין ב90 מעלות ותקפל את המרפק שתווצר זווית של 90 מעלות ותפעיל שריר ביד..  תתבונן בשריר המופעל ותגיד לעצמך שאתה חזק.

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123462

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

הטלפון פתוח לצערי,
שוטטתי ומצאתי פירצה.
עוד לא נפלתי בשזל אבל...
מרגיש שהקרב אבוד כבר.
והקטע הכי הזוי זה שזה באמת רק היום.
רק היום!!!!
מחר אני חוזר הביתה לאישתי והיא...
יודעת לעשות קסמים על הנפש שלי.
תתפללו עלי . בבקשה.
אני לא חושב שאצליח להחזיק מעמד

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123466

יש לך כנפי רוח!!! אתה חזקק אח לא לוותר!! תצא לטיול..דבר עם אבא, תתקשר לחבר אם אפשרי...אתה יכול מאמינים בך!!

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123473

  • Kdouchatnakimimabatim
  • רצף ניקיון נוכחי: 69 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 201

בהצלחה אחי !

שמח שאתה מחזיק מעמד ובדרך להחלמה !

יהיו קשיים אבל זה שווה ועם הזמן נהייה הרבה יותר קל בעזרת השם.

בהצלחה !

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123486

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

כל כך מבואס שלא הספקתי לראות את זה בזמן...

לא שאני מתיימר להיות קוסם או להיות מסוגל להוציא אותך מזה ... אבל אולי רק אולי הקב"ה היה עושה את הנס דרכי כפי שעשה כמה פעמים בעבר עם חברי תכנית.. וגם ההיפך כלפיי..

מקווה מאוד ששרדת את הלילה.. מתפלל עבורך לטוב. באמת מתוך הלב.

אוהבים אותך!

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123488

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344
נפלתי.
אחרי 15 יום-שיא חדש,
נפלתי. הרגשתי כל כך חסר אונים. הרגשתי שאני עומד להתפוצץ,שאני לא מסוגל לנשום,שאני משתגע והדבר היחידי שיכול להחזיק אותי עכשו זה .. הסם.
לפני שנפלתי עשיתי סיבוב בחות, ניסיתי לנשום,לדבר עם הקב"ה, לצערי לא הצלחתי לתפוס את החבר שלי.
שמתי את הראש בין היידים ובכיתי קצת.
לא רציתי ליפול, אבל הרגשתי שזהו, לגמתי כבר, ואי אפשר לסובב את הגלגל אחורה יותר.
אני מודה לכל החברים פה שכתבו גם בפרטי וגם פה. חיזקתם אותי כל כך, גם אם אתמול נפלתי- מהיום אני יודע שאני לא לבד יותר.תודה.
החלטתי שלא להכנס לייאוש אלא לנסות ללמוד ולהפיק.
פעם נפילות היו חלק מהשגרה שלי. יומיומית!
כל יום הייתי משתמש.
מאז שהתחלתי לעבוד על עצמי, להודות בחוסר האונים שלי ולשתף באתר ההתמודדות השתנתה פלאים..
ופתאום מפעם ביום - יש לי פעמיים בחודש.
אז אין לי סיבה להתייאש, להפך. 
הצלחתי כל כך!
זה שנפלתי עכשו לא גורע מהשינוי הנפשי שעשיתי אלא להפך.
הוא מוסיף לי עוד.
לפני שנפלתי שאלתי את עצמי- מה אתה צריך בעצם?
מה הסיפור? על מה המהומה?
והצלחתי ללמוד מזה וכך אדע למנוע את הנפילה הבאה.
לאט לאט לאט מתקדמים.
אבל מתקדמים.
אין שום סיבה לייאוש.
ושוב תודה חברים.
אני מצטער אם אכזבתי, אבל אוהב אתכם מאוד מאוד.
הייתי מופתע מאוד מכמות ההשתתפות שלכם אנשים יקרים , כמה שאכפת לכם ממני.
אני מרגיש שנפתח אצלי עוד חלק קטן בלב שעוד התבייש ופחד לחשוף את החולשות.
עכשו אני מרגיש טוב יותר.
אז תודה רבה ושוב סליחה.
והעיקר בנחת ובחיוך!

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 10 חודשים #123497

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 23 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 526

פעם קראתי באיזה ספר של אחד האחרונים נראה לי שמכל מצווה כידוע נברא פרקליט סנגור אבל כיוון שאנחנו לא עושים את המצווה עם כל החיות והלב מתוך דבקות אלוקית ובלי לדקדק בפרטי הלכות המצווה אז הסנגור יוצא ממש נעבאך כאילו בלי רגל או משהו כזה ואמר על זה גדוייל אחר שהוא הדין בעבירות של עם ישראל הם עושים אותם כל כך בעצבות ובלי שמחה שגם הקטגור יוצא נכה..
הנפילה שלך ממש הזכירה לי את הרעיון הזה בכיות והתאמצות גדולה לפני אמונה ורצון להתקדם ולהשתפר אחרי עד שבקושי שמים לב לנפילה אם נברא קטגור הרי שהוא עם איזה 90 אחוזי נכות..
אוהב אותך אחי!!!
תמשיך להתקדם בעז"ה עד אין סוף!!!

זמן ליצירת דף: 0.65 שניות

Are you sure?

כן