שלום לכולם היום אני מבין שאני לא יכול לבד אני נושא את הסוד המתועב הזה איתי כבר למעלה מ2 עשורים 
אני מרגיש שאני חייב לשתף 
התאווה התחילה אצלי בגיל 13 כבר אז כל מה שעניין אותי זה רק אוננות וזה גדל והחמיר עם השנים רק היום אני מבין למה אין לי תחביבים אני לא אוהב ספורט, מכוניות או שום דבר שילד או גבר מתעניינים בו תמיד אהבתי להיות סגור עם הטלוויזיה והיום זה עם המחשב 
לא משנה כמה פעמים ניסיתי אך לשווא זה תמיד שאב אותי חזרה, לא הצלחתי להפסיק יותר מ3 חודשים זה השיא שלי ואני פה כי מאסתי כבר בחיים האלו עם המסכה והריקנות מרגיש שאני מאכזב את השם ולא רואה טעם בהמשכיות של חיים מרים כאלה, אני רוצה לצאת לחופשי להיות בנאדם חי 
כולי תיקווה שהאתר הזה ישחרר אותי משלשלאות התאווה כי אין לי לאן לפנות יותר 
תודה על ההקשבה 

ברוך הבא חבר,
מבין את הכאב,

תזכור שלהיות פה זה לא תרופת פלא, זה שנוי צורת חיים,

תמשיך להיות פה גם ברגעים הכואבים,

בהצלחה

ברוך הבא אחינו היקר
אוהבים אותך!

מתפלל שתזכה לקבל פה תמיכה וחיבוק אוהב כמו שאני קיבלתי,
ותמצא את הדרך לחירות פנימית ושלווה מול התאווה
ממליץ מאד להשתתף בקבוצה הטלפונית, גם רק כמאזין מהצד,
ההאזנה וההזדהות עם סיפורים של חברים יקרים כמוני מאד עזרה לי להבין ולקבל את עצמי ומעשיי,
ולקבל כלים איך להתמודד עם החיים והאתגרים שלא פוסקים.

בהצלחה רבה אחינו היקר
שאבינו האוהב ילווה אותך יד ביד לעלות על מסלול של החלמה ושמחה
באהבה רבה