אני אמנם רק בתחילת הדרך אבל קיבלתי כמה כלים שעוזרים לי, וחשבתי שמן הראוי הוא שאכיר תודה ואשתדל לשתף בדברים שעוזרים לי עד עכשיו.
להכיר תודה לה', לצדיקים שמשקיעים באתר בשביל כולנו ובשבילכם חברי הפורום שכמוני רוצים להחלים ולהתרפא.
דברים שעוזרים לי(על פי דרך ההתקדמות שלי ובהרגשה שלי מהצעדים הראשוניים בהתקדמות על השורש) :
המסגרת של ה- 90 ימים בתוספת המייל היומי והמדריך עזרו לי מאוד. גם אם בעבר הייתי נקי לפרקי זמן ארוכים מאלו הידיעה שיש מסגרת שאני באופן פאסיבי משתייך אליה וצריך לעדכן אותה מידי פעם, ופשוט להמשיך עוד יום ועוד יום בתוספת חיזוקים שקיבלתי מהמייל היומי וההכוונה שקיבלתי מהמדריך נתנו לי להמשיך מתוך תחושה של מוגנות ושלווה מסוימת שיש כאן כיוון, ואני חלק ממשהו שיעזור לי כל מה שאני צריך לעשות זה להמשיך ללכת.
זה נתן לי הרבה אמון ביכולת להתחיל תהליכים רוחניים נוספים מעצמי על ימי חול כמו 30 יום של אמונה, או 60 יום של שמחה וביטחון. דברים שעד עכשיו הייתי עושה באופן מוצנע ואישי קיבלו משנה תוקף כאשר קיימתי אותם בדומה ל- 90 יום.
כך שמעבר לברכה שקיבלתי בכך שנשארתי נקי ובעידוד שאני חלק ממשהו שמקבע ומכווין את התהליכים שלי ולא ייתן לי ליפול גם הרוחניות בחיים שלי נעשתה ממשית ומוחשית יותר.
נקודה נוספת חשובה ביחס לכלים האלו היא שבזכותם, בזכות זה שרק המשכתי גם בלי שאני רואה עד הסוף לאיפה זה מוביל האובססיה שלי ירדה, ונהייתי מוגן יותר (לא שאין לי אתגרים או קשיים האובססיה פשוט ירדה באופן ניכר).
כלים נוספים שקיבלתי הם כלים שקיבלתי בסרטונים של "פורטיפיי". בזכות הכלים שקיבלתי שם אני מרגיש שבאמת יש לי מענה כאשר יש לי גל של התמכרות.
הכלים הכי בסיסיים שעוזרים לי היא ההבנה של מעגל ההתמכרות, וכן תהליך ההרפיה והבחירה הפנימית שנלמד ע"י "סטאר" - בגדול מדובר בתהליך בעל 5 שלבים שבו באמצעות נשימות עמוקות ועצימת עיניים אפשר להתחבר על הרצון התשתיתי שלך(הדברים/העוגנים שיקרים לך באמת) ולתת לגל של התאווה לחלוף.
גיליתי ששילוב של "סטאר", בצירוף של תפילה של רק להיום בה אני מבקש מה' שרק להרגע יעזור לי ויחשוף ויגלה את הרצון המקורי שלי, ובצירוף של נתינת צדקה בסוף כל יום שבו זכיתי להישאר נקי. עוזרת לי להתמלא בביטחון ובהוקרת תודה לה'.
והדבר האחרון שהוא נשמת הדברים היא העבודה של 12 הצעדים. אני רק בצעדים הראשונים ביחד עם הקבוצה הטלפונית. אבל המוכנות להכיר שאני מכור ,וכתוצאה מכך שאני זקוק לעזרה , ושאני מאמין שלמרות כל מה שהיה שה' יכול לעזור לי. ואני באמת מוכן לבטוח בו (ולרצות שהוא ינהל את העניינים) מנקה לי את הלב ומתמודדת עם שורש ההתמכרות.
אני מרגיש שככל שאני באמת מוכן באמת לבטוח בה' שהוא באמת רוצה לעזור לי ככה התאווה מאבדת מכוחה.
שכן אצלי התאווה יושבת(בין היתר) על איזשהו חור שחור וכואב, משנאה, מתיעוב וגועל עצמי.
כאשר אני מוכן להושיט יד, לא רק להאמין אלא ממש לבטוח בכל ליבי שה' יעזור לי ויהיה איתי גם למטה, גם אם אני ממש מטונף, בוער מכאב, כעס ושינאה עדיין ה' יעזור לי ולא יעזוב אותי. החושך שבלב מואר קמעה ואני באמת מרגיש ולו לרגע אחד שאני חופשי, שאני באמת יכול להשתנות.
ועמוקה יותר היא ההבנה והרגשה שלא שהמציאות תתנהל כפי שתכננתי אלא באיזה אופן ודרך שתהיה המציאות אני בוטח בה' שיהיה איתי.
אני לפני תהליך שבו אני מקווה לנסות להצטרף לקבוצה חיה דבר שלא חלמתי שאני אעשה (אפילו לפני חודש). אבל אני באמת רוצה להחלים גם אם אני מתבייש מאוד (בעיקר מעצמי פחות מהתגובות) ואם זאת הדרך אני אעשה מה שאני יכול בשביל להחלים.
בזכות המדריך היקר של הקבוצה שלנו ששכנע אותי שהבושה הפנימית שלנו היא הדלק הנורא ביותר שמזין את הנפילות שלנו. וגם טרח להרגיע אותי בשיחה אישית מפני חשש להצטרף לקבוצה חדשה.
תודה לך.
אני גם מודה לפורום הזה ולחבריו שיש לי במה לכתוב באריכות. אני מרגיש שהכתיבה עוזרת לי לשים דברים על פני השטח ולרצות להמשיך להתקדם ולהחלים.
בתקווה שהדברים יועילו אפילו למישהו אחד מעבר לי היה שווה עבורי לכתוב.
בתפילה שה' יעזור לנו להחלים.
