ברוכים הבאים, אורח

אינספור שבילים ויציאה... רושם בתוך יומן מסע...
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: אינספור שבילים ויציאה... רושם בתוך יומן מסע... 371 צפיות

תגובה: אינספור שבילים ויציאה... רושם בתוך יומן מסע... לפני 12 חודשים #137976

  • דף חדש
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 370

מדהים! קראתי בשקיקה.
ללמוד ממך.. 
אחרי כל כך הרבה זמן.. 
אתה נופל על הברכיים ופשוט מוסר את הרצון.. 

"תמיד נזכור שאנחנו בנים של מלך"

תגובה: אינספור שבילים ויציאה... רושם בתוך יומן מסע... לפני 12 חודשים #137980

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 39 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1890

אוהבים אותך מאוד חבר יקר לדרך !

מאוד מזדהה עם המקום שאתה מתאר...

"הידיים לבד פועלות ופותחות את החסימה.." כל כך אמיתי ונכון ולא ניתן להבנה למי שלא סובל מההתמכרות...

ב99% מהשימושים שלי הייתי אנוס.. אנוס לחלוטין.
וה1% שלא הייתי אנוס בו זה בהתחלה בהתחלה לפעמים במבט הראשון בפעולה הראשונה על תאווה בהפסד הראשון למחלה ליצר.. לרצון לראות רק לרגע להציץ בזאתי שעמדה מולי בתנוחה לא צנועה.. רק לראות מה אני מפסיד..

שם אולי עדיין לא הייתי אנוס.. מאותו רגע איבדתי את השפיות שלי לגמרי וכבר לא שלטתי במעשים.. הובלתי כצאן לטבח. פעם אחר פעם אחר פעם...

אוהב אותך מאוד אחי.. תהיה בקשר

תגובה: אינספור שבילים ויציאה... רושם בתוך יומן מסע... לפני 11 חודשים, 4 שבועות #138030

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 61 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 277

תחושה מסוכנת מאוד מלווה אותי מיום שישי.
עברתי שבת נפלאה עם אשתי והמשפחה שלי. היה לי מדהים מאוד. 
אכלנו טוב שרנו והייתי אווירה פצצה.
ובליל שבת כמדומני, התגנבה לליבי תחושה שאומרת...
אתה בכלל לא מכור. לך ולדבר המכוער הזה אין שום קשר.
אין לך בכלל צורך להכנס יותר לפורום, זה רק יעורר לך את התאווה יותר.
אתה צדיק, אתה קדוש.

(זה צמח מכך שביום שישי כשהלכתי למקווה, חשבתי לעצמי, שכבר כמה חודשים שאני טובל לא מתוך טומאה אלא כנקי, ואז כנראה זה היה הבסיס למחשבה האווילית הזו)

וכך ליוותה אותי התחושה הזו לאורך השבת, הבוקר נסעתי לעבודה בתחושה כזו של קלילות, כאילו אני נקי כאילו אני סבבה,
אני אמנם לא נמצא היום באטרף של תאווה ואני אסיר תודה על כך לבורא עולם חנון ורחום, שהחליט בחסדו לרחם עלי ולתת לי קצת פיכחון,
אבל אסור לי לדמיין שהחלמתי סופית ושהתאווה אצלי נשברה ובוטלה, אני רחוק משם מרחק של שנות אור,
אני צריך להבין שכל הסתכלות והסתכלות שלי היום - תגרום לי סבל רב מאוד מחר, וממש ממש כדאי ורצוי לי לא להסתכל ולא להביט ולא "לשתות", 
בהבטה לאחור בשבוע שעבר הכל התחיל אצלי כשהלכתי לשכונה שאני לא כ"כ מכיר וחיפשתי כתובת מסויימת לצורך מסויים, ואז מאחד הבניינים יצאה מישהי שכנראה שכחה שהיא לא בחוף הים אבל הייתה לבושה בדיוק בשביל חוף הים, והלכה לאט לאט בשביל מולי עברה ממש קרוב אלי והביטה בי לתוך העיניים, אני כמובן הסתובבתי וליוויתי אותה במבט עד שהיא נכנסה לרכב, ומשם התחילו לי הבלבולים והדמיונות והקריזים עד שהגעתי למה שהגעתי

ולכן עכשיו השקט הזה הוא בדיוק כמו שקט של הפסקת אש בין ישראל לחמאס, אף אחד לא מדמיין שזהו זה החמאס חזר בתשובה ומעכשיו הוא יעשה ריקודגלים בכל יום ירושלים, כולם מבינים שהחמאס מנצל את השקט בשביל להתחמש לסבב הבא.

בדיוק באותה המידה זה השקט שיש בי עכשיו, האוייב שלי שזה המחלה שלי מבין שהתחלתי לטפל בו כלומר לטפל בעצמי - הוא מבין שיש מצב שהכרזתי עליו מלחמה - ולכן הוא חותם איתי על הפסקת אש כדי להכין לי את המארב הבא 

אסור לי להיות שאנן ורק ליהנות מתחושת השקט והשלווה, אני חולה, אני בתהליך ארוך, התמכרות של שנים ארוכות לא עוברת בהפסקת אוננות של 139 ימים, אני עוד בלי ספונסר, אני עוד לא ממש התחלתי את הצעדים, חייב "להתחמש" ולהכין ביצורים ושוחות וחפירות כי ההתקפה הבאה תגיע גם תגיע.

תוך כדי כתיבת המילים האלה אני מבין ומרגיש שזה במפתיע מאוד מרגיע אותי:
1. שאני מסוגל להביט לעצמי פנימה והחוצה בלב ולדעת להגדיר את המצב "אני מאוד חולה" 
2. שאני יודע שהשקט הוא רק שקט זמני וההתקפה הבאה תגיע גם תגיע

למרות ששני הדברים האלה הם לא דברים "שמחים", היה יותר שמח לי אם לא הייתי חולה במחלה הזו, והיה יותר שמח לי אם הייתי יודע שהשקט הזה הוא נצחי,

למרות שזה לא שמח - אני כן שמח לדעת שאני מסוגל להגדיר את זה, לומר לעצמי את האמת בפרצוף, לא להתעלם מהבעיה, הודינו שאנו חסרי אונים למול התאווה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו.

מודה לכולכם על התגובות, מתרפא יקירי אנסה להתקשר היום או מחר,
מאחל לכולנו יום נקי רק להיום ולא להתייאש משום דבר.
אוהב 

תגובה: אינספור שבילים ויציאה... רושם בתוך יומן מסע... לפני 11 חודשים, 3 שבועות #138125

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 61 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 277

לומד...
קורא בפורום...
מביט אל תוכי פנימה...
מפנים יום אחרי יום שאני חולה... 
מבין שחוץ ממני יש עוד חולים...
מחפש ספונסר...
מדבר עם אבא...
משתף חברים בטלפון...
עולה לקבוצה בזום פעם בשבוע בערך...
שומע מסרים בטלפון...
קורא שרשורים ישנים וארוכים ומושקעים בפורום...
מבין שהדרך ארוכה...
מודה לאבא אוהב על 142 ימי נקיות מאוננות...
מתפלל לסיים את היום הזה נקי...

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.47 שניות

Are you sure?

כן