ברוכים הבאים, אורח

המסע הפסטורלי של דייב 2
(0 צופה) 

נושא: המסע הפסטורלי של דייב 2 20824 צפיות

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 2 חודשים #142877

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1863

‏יוםחמישי 09 יוני 2022

שבועיים חלפו מהנפילה האחרונה, והנה שוב זה קרה, לילה אני מוצא דרך השיומי הקטנצ'יק לצרוך תאוה, הורדתי טלגרם ולא היה צריך הרבה כדי לפעול על התאוה וליפול בסופו של מעידה.

אני מותש, לא יכול לעבוד, לא מצליח להירדם, לא ישנתי בקושי בלילה, אני מותש וגמור מעייפות מצד אחד, ונפלתי שוב מצד שני. רוצה למות. מתוסכל.

*אסירות תודה*

על אוכל טוב, על מקווה טוב ונקי [אני צריך ללכת שוב - לצערי], על מים, על שאח שלי יוצא לפגישה היום, על כסף, על שאני לא לבד, על שחסמתי את הבקבוק. על פעולה של כתיבה כעת, על קשר עם חברים למרות שלא בא לי אף אחד. קראתי קבלה כניעה.

*חסר אונים*

מול התאוה בכמה שעות נהפכתי למישהו אחר, כל הטוב והדברים הטובים שאני עושה נמחק ברגע, הקונפליקט הזה הורג אותי, אני מרגיש שאני רוצה למות. התוכנית לא עוזרת לאחד כמוני להיות נקי לגמרי, רק להיות נקי מחזורי כמו נקבה שכל שבועיים יש לה מחזור – ככה אני מרגיש שכל שבועיים אני נופל כבר שנה.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 2 חודשים #142878

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 164 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 296
מזדהה עם ההרגשות שלך שלאחר הנפילה.
זה באמת לא פשוט. אך יחד עם זאת תהיה שמח שבמשך שבועיים שלמים יום יום לא נכשלת!

ואני אביא קטע חשוב מתוך הקונטרס "והאר עינינו" בעניין:
לא יזלזל כלל וכלל במעשים הטובים שעשה בענין הזה, אלא אדרבא יעודד את עצמו תמיד כמה חשוב כל הצלחה אישית וכל וויתור עבור הנושא הזה על אף המכשולות הרבים. וכעי"ז כתב גם הסטייפלר זצ"ל(קריינא דאיגרתא תחילת ח"א יב-טו) לגבי עוון הברית, שחז"ל הרבו להזהיר על ענין זה באזהרות חמורות כיון שרצו לעצור בעד החוטא שידע את חומר הענין, אבל צריך גם לידע גודל שבח הנזהר בזה, שאע"פ שנכשל כמה פעמים מ"מ אם לעומת זה הרבה פעמים מנצח ומתגבר על תאוותו אז באותו פעם הרי הוא ממשיך אור הקדושה על עצמו ועל העולמות באופן קדוש מאוד מאוד וכו' ואין לשער גודל רוממות קדושת זה האדם הכובש תאוותו בזמן תוקפו וכו'. והכלל, אדם שיש לו מלחמת היצר ופעמים מנצח ופעמים נכשל ר"ל, הרי כמו שהחטא נורא ואיום, לעומתו (ע"י שמנצח הרבה פעמים) זכותו הוא נורא ואיום מאוד ויזכה עי"ז לתקן את מה שפגם וכו'. עכ"ד.
וזו נקודה חשובה מאוד, והטעות בזה נפוצה עד למאוד. טעות נוראה היא לומר שמאחר שנכשלים כ"כ הרבה לא שוה יותר לעבוד על ענין זה. זהו מעשה היצר ממש. אלא גם אם נכשל שלוש מאות פעמים ביום, כדאי לו לכבוש את יצרו אפי' פעם אחת, כי אע"פ שנכון הוא בודאי שהמכשולים הם חובות גדולים להקב"ה וצריך לשלם עליהם ביוקר, אך בסופו של דבר אחרי שעשה תשובה או קיבל ענשו נמחק החטא לגמרי והרי הוא כאילו לא היה, משא"כ כל מעשה טוב שעשה בענין זה לא נמחק לעולם ועד, ולנצח נצחים יעמוד המעשה הזה לימינו ויזכה אותו בעולם שכולו טוב להנות מזיו שכינתו. ונפלאים דברי הח"ח בספר שמירת הלשון(שער ג' פ"ב) שפירש הפסוק בתהלים "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" שהעבירה שהאדם עושה היא בעצמה מענישה אח"כ לאדם ועל כן יש לעונש גבול כמו שהעבירה עצמה יש לה גבול, אבל עבור המצוה משלם הקב"ה בעצמו ובכבודו, ועל כן השכר הוא לעולם בלי גבול כמו שהקב"ה בעצמו אין לו גבול.

בהצלחה!

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 2 חודשים #142901

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1863
‏יוםשישי 10 יוני 2022
דייב סקסוהוליסט
24 שעות נקי לא מכוחי.
"תמיד בסוף השבוע, אני מביט רחוק וכל העולם נרגע, אה אה".
(אליעד 'סוף השבוע')
חסר אונים 
מול התאוה, מול החיים, מול טינות, מול עצבים, שהיה לי אתמול, מול פרשיות מסעירות, מול התקשורת, מול עצמי, מול זה שנהייתי מושפע מאד חזק מהתקשורת, אני באמצע לכתוב פוסט רעיל בעקבות המצב, ואני לא רוצה, לא שאני מאיים או מסתלבט, זה פשוט מצב. אני רוצה להיכנע להתייעץ ולעשות את הנכון ולמסור הכל. שנפלתי ואני רוצה להתחתן במקביל שזה לא הולך ביחד.  
אסירות תודה
על הרב שלי, שהוא אוהב אותי ואכפת לו באמת שיהיה לי טוב, ויהיה לי שידוך טוב ואתמול הוא דיבר איתי על זה, רק שאני לא כנה ופתוח איתו – כי הייתי משומש אתמול ועצבני מאד וברוך ה' לידו נרגעתי, נתן לי השראה.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 3 שבועות #142979

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1863
‏יוםהשישי 17 יוני 2022
דייב חסר אונים
אסירות תודה על שהלכתי לישון מוקדם ביחסית 1, על שינה טובה, על קימה ב9, על תפילה בבית הכנסת, על מקוה זריז נקי ומפוכח, על קורנפלקס עם חלב, על פוסט חדש והרבה תגובות של חברים. אפרופו 100,000 ₪, אל תדאגו - אני לא הולך לדרוש כזה סכום, וגם לא הולך לקבל מהם כזה סכום. אסירות תודה.
אני רוצה לוותר על פנטזיות, על העונג שמספרת התאוה, על הרצון לברוח, על שוטטות ביוטיוב, על שלימות ופרפקציוניזם, על סקרנות בכל מיני נידונים חדשים בהלכות אישות – שלא קשורים אלי.
לזכור את הקבלה - הכניעה, שאני סקסוהוליסט – חסר אונים, וזה בסדר, אני אדם טוב בדיוק כמו שאני. 
שבת שלום
נערך לאחרונה: לפני 1 חודש, 3 שבועות על ידי דייב 2.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 3 שבועות #142992

תודה על השיתוף, מצטרף לתקוות. שבת שלום!

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 3 שבועות #143023

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1863

‏יוםראשון 19 יוני 2022

הי חברים חוזר מקבוצה ומרגיש רע

לא יודע, היו נשים, היה פחות מעניין

הרגשתי דפוק, מה לי ולאנשים האלה

אוהבים אותי, אסירות תודה שעשיתי פעולה הפוכה

ונשארתי לדבר עם חברים ולהחליף מספרים וגם לפטפט מעט עם חבר חדש.

אני יש לי בעיה שאני נמכר לכל דבר שמסיח דעת.

אחד מהדברים החזקים, זה ווצאפ והאימייל - שהתקנתי במכשיר – גוואלד.

יש לי יוטיוב וגם ספוטיפיי...

אני צריך לאט לאט ללמוד איך להשתמש ולהנות מהמכשירים האלה – בשפיות וכמו אדם נורמלי.

אסירות תודה שמתי גבול - אין קבוצות רק פרטי. מה שיכול לחסוך אצלי הרבה הטרדה, ואובססיה.

אני רוצה לזכור שאני חסר אונים מול נשים, מול הפנטזיה, מול הדמיון שסותר מציאות.

רוצה למסור הכל, להאמין שהוא יכול ואני לא.

לקבל אפילו הודעות מבאסות כמו שהמטפל שלי הולך להתקפל לקראת החגים, ואני מרגיש שהוא ראה אותי ערום, ורק שלא יפרד ממני לפני שיכסה משהו... זה טעות. גם את זה אני מוסר.

*אסירות תודה*

על חברים, על אוכל, על קצת כסף למרות הבזבוזים, על קבלת המציאות, על כניעה וויתור שנותנים לי כח, על תפילה על האקסית – גם שקשה לי מאד.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 3 שבועות #143030

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1863

‏יוםשני 20 יוני 2022

דייב סקסוהוליסט

חסר אונים מול קשר עם אשה מטפלת בענייני מיניות.

סקרנות מביאה אותי למקומות לא רלוונטיים עבורי.  

רוצה לקבל את המחלה שלי, להיכנע לפעולות, להיות בקשר עם חברים.

לוותר על התאוה, על המשחקים, לנוח כי אני לא חש בטוב יש לי כאבים בחזה.

לא יודע מה זה ואין תור לרופא היום. אין לי כח ללכת לנסות.

אסירות תודה על פעולות, על זה שסידרתי כמה דברים. נפגשתי עם חבר תוכנית.

אני נח בגדול. עוד מעט יוצא לטיול בצפון, מתפלל שיהיה לי כח.

פחד שיש לי משהו, איזה בעיה, דלקת או משהו כזה.

חסר אונים מול שוטטות ובריחה ברשת לאיזה משהו שיספק אותי.

זה ההתחלה – של הנפילה הבאה, אם אני לא יפסיק ויעשה פעולות.

אני גם שמח על פעולה שהתפללתי על האקסית שלי למרות שלא בא לי.

אסף הרוש - אפ אנד דאון | Assaf Harush - Up & Down

לפעמים יש ימים

שמחכים רק לילות

לפעמים יש ימים

הכל מתחיל להשתנות

לפעמים יש ימים

שאי אפשר עוד לחכות

לפעמים יש ימים

האור מתחיל להתגלות

כי פעם ת'למעלה

פעם ת'למטה נאד נד

ופעם ת'למטה רק אני ואתה

אל תפחד

החיים שלנו אפ אנד דאון

לפעמים יש ימים

שמלאים בשאלות

לפעמים יש ימים

והתשובות כל כך ברורות

כי פעם ת'למעלה

פעם ת'למטה נאד נד

ופעם ת'למטה רק אני ואתה

אל תפחד

החיים שלנו אפ אנד דאון

תכלית העלייה היא הירידה

תכלית האהבה היא הנתינה

תכלית הידיעה היא שלא נדע

תחליט באיזה צד אתה בנדנדה

החיים שלנו אפ אנ..

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 3 שבועות #143031

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 7 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 490

הי חברים חוזר מקבוצה ומרגיש רע

לא יודע, היו נשים, היה פחות מעניין

הרגשתי דפוק, מה לי ולאנשים האלה


מזדהה מאוד,
מה לי ולאנשים האלו,
אני כל שניה שואל את עצמי מה הקשר שלי אליהם.
אבל בעצם כן הם חברים שלי להתמכרות לתאווה,
אוהבים.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 3 שבועות #143035

ועל זה נאמר "אם אתה מרגיש לא שייך, הגעת למקום הנכון".

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................



מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן

הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן

המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 3 שבועות #143046

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1863
‏יוםשלישי 21 יוני 2022
אסירות תודה על טיול אתמול לצפון.
נקי 12 יום.
לצערי לא נשארתי עד הסוף – כדי לשמור על הבריאות שלי, תודה גם על זה שהיה לי עם מי לחזור.
קמתי ב10 היום, אכלתי ארוחת בוקר, התפללתי, התחברתי, למדתי, כתבתי צעד ראשון על רגשות.
חסר אונים - מול פנטזיות ובריחה לשימוש. מול עצמי. מול כאבי בטן.
מול פעולה על התאוה – של שמיעת דיבורי תאוה...
רוצה לקבל, להשתחרר, לעשות פעולות, לשתף, לצאת עם חבר תוכנית לסאונה.
להיות בנתינה. להתפלל על אח שלי – שיהיה לו טוב, ויצליח.
אוהב וצריך אותך

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 3 שבועות #143065

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1863

י‏וםרביעי 22 יוני 2022

דייב עדיין סקסוהוליסט

לסכם כזה יום רע, אני לא מאחל לאף אחד גם לא לשונאים שלי – שעות ע"ג שעות של שוטטות ברשת, הורדת החסימה, שיטוט בטלגרם, הטרדת נשים בטלפון – שאני מגיע לטיפול ולא דובים ולא ייער.

חצי הבוקר הראשון – אני מחפש שמישהו יביא את מה ששכחתי אתמול [כתוצאה משוטטות...]. ועוד חצי יום פירוק תסכולים, זרקתי את העבודה, את הכל, ופשוט סבלתי כל היום – מזוכיזם לשמה.

[אגב, אמא שלי מספרת לי שהיא נפגשה עם בחורה עבורי וזה לא מתאים לי.... עושה לי רע].

כבר באיזה 9 בערב – היה לי כאבי ביצים (סליחה על הביטוי) נוראים, ופשוט השתמשתי כדי להשתחרר.

אחרי זה נפגשתי עם חבר תוכנית ועם חבר תוכנית שלישי החזרנו את החסימה וליהודים הייתה אורה ושמחה.

אך הנה זה שוב קרה – עוד נפילה...

כל שבועיים – אני מן הנפולים והכואבים.

לילה טוב.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 3 שבועות #143066

דייב 2 כתב on 22 יוני 2022 20:55:

י‏וםרביעי 22 יוני 2022

אחרי זה נפגשתי עם חבר תוכנית ועם חבר תוכנית שלישי החזרנו את החסימה וליהודים הייתה אורה ושמחה.

אך הנה זה שוב קרה – עוד נפילה...

כל שבועיים – אני מן הנפולים והכואבים.

לילה טוב.


אוהבים אותך מאד דייב, תמשיך לבא. תודה על הכנות.
הזכרת פסוק ממגילת אסתר, שנאמר על היום הזה ממש, כ"ג סיון.
אסתר פרק ח, ט: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ 

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................



מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן

הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן

המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 2 שבועות #143115

איתך בביצה עם אותן הנפילות והתדירויות (אולי אפילו יותר). אם מדינת ישראל הצליחה לקום מחדש - אז גם אנחנו. בע"ה ובאמונה. אוהב, חיל..

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 1 שבוע #143155

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1863
‏לילחמישי 30 יוני 2022
דייב סקסוהוליסט
2+ בלילה - אחרי שבוע ניקיון – נפלתי - לפני כמה דקות, תוך 30 שניות אבדתי נקיות. לא מוכן לוותר על השנייה הראשונה. לא רוצה שיגידו לי מה לעשות. לא מתאים לי לשמוע את הספונסר שלי שנותן בראש. בשונה משבוע שעבר היה לי היום - יום שפוי ומפוכח.
המחלה חזקה ממני. חוסר אונים מוחלט. אין לי כח לעשות פעולות. להיות בקשר. לעשות פעולות הפוכות. אני מתפשר על האופי ההתמכרות שלי [שזה רק אוננות וקריאה ושוטטות ברשת בדברים כאלה ואחרים]. אני מניח לעצמי. הכאב גדול. הבדידות הורגת. למרות שכלפי חוץ אני צועק ואומר דברים אחרים. כמו היום שאני נפגש עם חבר תוכנית ומרצה לו [– כמובן שמדגיש שאני מדבר לעצמי], שחייב לתרגל פעולות כמו טנטרה וכו' וכו', ואיזה מחלה קשה וכואבת... אבל משהו לא מתחבר לי כי לא סבלתי מספיק... סיפורי סבתא... הנשמה שלי רוצה למות...
להצטדק מדוע השתמשתי – יש לי אלפי תירוצים, אלפי סיבות חלקם מוצדקות מאד. אבל מה זה עוזר לי חוץ מאשמה, בושה, דפיקות, בדידות עוד יותר עמוקה, חולשה – שאין לי כח לאף אחד.
אני לא יודע מי אני? אני לומד סוגיות סבוכות ונהנה מהלימוד, או לפחות רוצה ללמוד ומאמין שזה העיקר, ונמצא בין יראי שמים, צדיקים. וקרוב לרב גאון ירא שמים וצדיק – שאני רוצה ללכת בדרכיו מהמקום שלי, ואני מספר לאנשים סיפורים ורמות צדקות ותורה. אבל מצד שני - אני לא מפסיק להסתכל על בחורות ודוגמניות, שומר לי בקבוקים של תאוה. שומע זמרות, שומע שטויות על מיניות ואני מצטדק - שאני צריך להיות בעל טוב... 
כנראה שלמרות הנסיונות להנות משני עולמות, אלוהים - מראה לי שאין לי את הפריבילגיה הזאת וזה פשוט לא עובד ולא שייך. אני צריך להיכנע, להרים ידים, לזכור שאני לא יכול לבד וזה בסדר. הריקנות גדולה ממני ואני מתפלל לחיות אתה ביחד בלי שהיא תגרום לי להשתמש. 
אני רוצה לזכור שאני אדם טוב, מועיל, שעושה עכשיו הרבה התנדבות.
היום אחי ביקש ממני כסף פעמיים ונתתי לו כמעט את כל מה שיש לי... ועזרתי לו עם התזמורת, הייתי בחגיגות שחגגו לו חברים ועוד, וזה מאד קשה לי מכל מיני סיבות... 
שלחתי לכלה שלו את כל התמונות מהחגיגות שעושים לו והייתי צריך לכתוב לה מה שהוא אומר לי... לא קל... אני לא מספר את זה להצדיק את השימוש שלי, אבל זה גדול עלי – כנראה ואני מנסה להתכחש... 
אני רוצה גם לזכור שאני לא יכול להצטדק – שעדיף לאונן ולא להיות באובססיה יום שלם אחרי תאוה [כמו שקרה לי שבוע שעבר]. 
אני כאן נותן לעצמי לצעוק: די, נמאס לי, לא מסוגל ככה, לא מסתדר לי, המזג אוויר, הכל חרתא, לא מאמין באף אחד, המצב בכי רע.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 1 שבוע #143190

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1863

קראתי אתמול כתבה על צעירה מאנגליה בת ה-27, אשר היא אלרגית לרגשות. היא חשפה את התופעה הנדירה ממנה היא סובלת: "כל שינוי בסטטוס קוו של הגוף שלי, בין אם אני צוחקת, בוכה, עצובה או לחוצה, יכול לגרום לתגובה כימית", אמרה.

בת ה-27 נזכרה במקרה אחד בו כמעט מתה מצחוק, ותיארה: "יצאנו כמה חברים, צחקתי עד שלפתע הלשון והגרון שלי החלו להתנפח. חבר אחד התקשר לאמבולנס בזמן שחבר אחר עזר לי להזריק אפיפן כדי שלא אאבד את ההכרה".

האמת שזה מזכיר לי את עצמי, אסירות תודה שאני יכול לצחוק הרבה, אבל אם אני פועל על רגשות של כאב, ריקנות, חוסר ערך עצמי, טינה, פחד, חרדה, זה יכול להביא אותי לאסון, לגרום להשתמש בצורה כזו או אחרת, שזה כואב לי מאד.

אני לומד שאני חסר אונים מול המצב, אבל יש כח שיכול להחזיר אותי לשפיות ואני מוסר לו את החיים שלי, את המצבים הרגשיים שלי, אני עושה חשבון נפש מדוע אני כועס או פוחד. אני גם שם בפרופורציות את הפגמי אופי שלי כמו פרפקציוניזם, חוסר ערך עצמי. אני מדבר על זה, מספר את זה, מבקש נכונות להתפלל לאלוקים למסור לו את ושישחרר אותי מהפגמים האלה.

היום אני יושב במדרש, וחושב לעצמי כבר כמה שנים אני כאן, מה אני עושה כאן, כל החברים נשואים, חלק מהם עם ילדים, אני כאן תקוע וסוחב את עצמי, אני עכשיו מפסיק להכחיש שעברתי הרבה מאד פגיעות מיניות בחיים שלי בכל מיני דרגות, ופשוט העדפתי להכחיש ולהגיד שלא, העדפתי להאשים את עצמי, ולהיכנס לקורבנות.

אסירות תודה שאני שפוי, מחייך, יש לי עבודה, יש לי מקום מאד טוב בחיים שלי, אני לומד, אני חכם, יודע לכתוב, יודע לערוך, לנהל פרויקטים שהיה קשה לאנשים אחרים לנהל. יש לי הרבה סיפוק מדברים שאני עושה, שאני צריך להתמקד בהם, למרות שלא הכל הולך כפי החליל, אני צריך לשחרר שליטה.

אני בהזדמנות זאת רוצה למסור את החיים שלי לאלוקים, לזכור שאני לא יכול לבד ואתו אני יכול, אני צריך עזרה מאחרים, למרות שהאגו לא מרשה לי, אני מוסר לו את כל הקושי והתסכול, הכאב, הבדידות, האובססיה, הפגיעות שפגעו בי מכל הסוגים. למרות שהסיפור של החיים שלי אומר לי שהחיים מסובך ואני התסבכתי עם החיים ועזוב אותך... אבל אני מחזיק חזק, רוקד לפי הקצב של אלוהים ואוהב אותו, שאני חושב על העולם הגדול והצבעוני שלו וכמה הוא רוצה שיהיה טוב...

רוצה למסור פגמי אופי: רצוי, תלות – כלפי ההורים שלי, אני רוצה להשתחרר ממחשבות שאנשים חושבים עלי, לזכור שאלוהים רוצה שאני אחיה עם התחושות של ריקנות, חוסר סיפוק, בדידות, שאני אדע לחיות עם זה. זה בסדר.

זמן ליצירת דף: 2.08 שניות

Are you sure?

כן