אהלן אח יקר, כיף מאוד לקרוא את השיתוף שלך - תודה !

מאוד מאוד התחברתי והזדהיתי...

במיוחד עם החלק של העבודה, ממש ממש מזדהה, חווה את אותו תהליך.
בעבודה הקודמת, בדיוק כמוך, ניסיתי לקדם את זה וזה התהפך עליי, הבנתי שהראש צוות שלי לא מסוגל לקבל ביקורת (רוב החוסר מעש היה בגללו ובגלל החוסר זמינות שלו) ולכן הוא ישר בחר להאשים דווקא אותי ...

האמת שזה דיי ככה בתחום הזה....

אתה עושה שיחה על משהו ואתה ישר נהפך להיות זה שאחראי על לסדר את אותו המשהו, ואם זה תלונה אז אתה נעשה מוקד הבעיה בעצמך... 
אוהבים מאוד הזדהיתי..

אצלי מאז שאני בעבודה עם מחשב ללא חסימה, החלטתי שאני לא נכנס לשום אתר שאינו עבודה או החלמה, אסירות תודה שזה עובד בינתיים בחודשיים האחרונים..
אבל אני כן מוצא את ההתמודדות הזאתי אל מול מבטים על נשים ברחוב.
אני לא מדבר על שוטטויות או מעקבים או פעולה אקטיבית של לצרוך תאווה, אבל מבטים תוך כדי נסיעה או הליכה... לא מצליח לוותר על מבטים *מספיק...
גם אצלי בדיוק כמוך, יש ספירת מפוכחות שמוגדרת כמבט מעל 3 שניות על מישהי, והממוצע הוא גם כן 8 ימים עד שאני נופל שם...
ממשיך לעשות את עבודת הצעדים ומה שאני יכול כלפי המבטים, ומוסר את התוצאות לאלוקים.

מודה לו על כל רגע שזו הפכה להיות ההתמודדות שלי כיום... מתפלל שזה יימשך ככה...

אותי הקטע הדתי (למה זה לא מפריע לי מבחינה דתית) לא כ"כ הטריד... כי עוד לפני הקטע הדתי שזה אסור וכו', זה מרסק לי את החיים וגורם לי לסבל...

הייתי מצפה שהסבל והכאב יגרמו לי לא לרצות את זה הרבה יותר חזק מהאיסור ההלכתי... וכשהבנתי שהסבל והכאב לא עושים את זה, אז מה הפלא שהאיסור ההלכתי לא משחק שם תפקיד...

אני חולה... לא חוטא.. יש לי מחלה... המחלה שלי מתפרצת כשאני רואה מישהי חשופה או קטע לא צנוע איפשהו.. ומשם זה משתלט עליי לגמרי.. וגם כן אחרי שנים על גבי שנים של בריחה לשימוש, זה הפך להיות טבע שלי, המוח שלי הוטבע לעבוד ולחשוב בצורה כזאת... אז אמנם חזרתי בתשובה לפני 7 שנים... אז המוח מבחינת הטבע שלו והחומריות לא חזר בתשובה וממשיך לעבוד באותה צורה שהוא רגיל לעבוד בה שנים... שזה לרצות תאווה...

אסירות תודה שמרגיש שזה לאט לאט משתחרר..

אוהבים אותך אחי והמון הצלחה בדרך !!

תודה רבה אחי על התגובה, על השיתוף וההזדהות!
אוהב אותך.

שלום חברים יקרים! הרבה זמן לא כתבתי פה.
שמתי לעצמי יעד שלפחות לפני היום הולדת או ראש השנה אכתוב איזה סיכום שנה- יום ההולדת עבר אבל לפחות עכשיו אני עושה את זה.

אנסה לשתף אתכם בעידכונים ממה שעברתי בגדול בתקופה האחרונה, גם לעשות איזה סיכום וחשבון נפש וקצת להשלים פערים, מקווה שלא יחפור מידי.

הפעילות שלי בפורום:
אז דבר ראשון אכן קצת נעלמתי מפה והורדתי את הקצב.
בכנות, אני מרגיש שהכניסה שלי לאתר הזה כל פעם היא בעיקר כדי לחפש יחס וצפיות. כן יש בזה גם משהו מחבר, מן חשבון נפש וצעידה עם אחרים אבל האמת שהרגשתי שעיקר מה שקורה איתי פה זה בעיקר חיפוש יחס ותגובות של חברים, שזה לעצמו לא הכי בריא וטהור ומצד שני גם לא הרגשתי שקיבלתי את זה כמו שחיפשתי (תכלס את מי אמור לעניין חפירות על בן אדם שלא מכיר ובא לספר אכלתי ושתיתי... ונראה לי שלא הייתי חסר פה בכלל).
היו לי מחשבות בעבר לשתף כל מיני תובנות על צעדים ודרכי החלמה אבל גם זה דעך בעקבות הדברים, לא יודע אולי בעתיד.
אני כמובן עדיין מידי פעם מציץ או מגיב. 

מבחינה אישית:
החודש עברתי את גיל 30, קצת כאפה..
האמת שדיי פיספסתי אותו, בדרך כלל אני עושה איזה חשבון נפש או התבודדות אבל הפעם שמתי לב רק ביום למחרת ככה שזה קצת התפספס- מבאס מצד אחד במיוחד בגיל משמעותי כזה ומצד שני יש בזה דבר חיובי בגלל שמחשבות מרובות שם יכולות להוביל אותי להרגשה של דיכאון ובדידות במיוחד בפתיחת מספר כזה וזה שלא תקדמתי בזוגיות וכו'.. 
כן חגגו לי ממש בקטנה, קנו קצת מתנות ואני אסיר תודה לאלוקים.
ממשיך בעבודה מהבית עם עליות וירידות אבל בגדול אסיר תודה על המקום הלא מובן מאליו הזה ועל כל התמיכה שאני מקבל שם מחברים.

חיפוש הזוגיות בעליות וירידות. קצת מעייף, מקום לא פשוט שדורש הרבה אמונה, כח ותקווה, אני חווה הרבה הרבה בילבול (מה הוא רוצה ממני? למה הוא עושה לי את זה? ...) אבל משתדל ומקווה ומתפלל לטוב לפי רצון ה'.

מחינה רוחנית:
אחח חודש אלול! החודש הזה הוא אחד התקופות היפות בחיים שלי, תמיד היה.
יש בו משהו רוחני, גם היום הולדת שלי, גם כל אווירת הסליחות- כל השנה אני קם על הקסקס לתפילה ובחודש הזה כמו פנתר כל יום ב4 הולך לסליחות (האמת עם הרבה חוסרי שינה אבל איכשהו מסתדר עם זה בלי בעיות) מאוד מאוד מתחבר, גם לאחרונה תמיד מעלים אותי חזן חח
חיבור מדהים עם לימוד תורה ותפילה בנץ שאסירות תודה מאוד מחוברת לאלוקים ופותחת לי בוקר נפלא. אני חוזר לבית מוקדם עושה כושר וארוחת בוקר ועוד מתחיל יום עבודה בערך בשעה מוקדם מהרגיל! מדהים. לא מובן מאליו בכלל- כל זה בכלל בגדר התגשמות חלום אצלי ואני ממש אסיר תודה שזה קורה ושאיכשהו השנה אפילו יום לא פיספסתי ומתפלל שזה ימשיך. (למרות שאחרי בד"כ חוזרים לשיגרה)

מבחינת החלמה:
אסיר תודה לבורא עולם.
אני מרגיש התקדמות ב"ה, וכמובן תמיד יש על מה לעבוד.

אם הזכרתי את גיל 30 אז תכלס זה הגיל היחיד בחיים שאני זוכר את עצמי נקי שנה שלימה מאוננות (לפחות מגיל שזה היה קיים), סוגר שנה - מראש השנה לראש השנה בלי שימושים של אוננות וצפייה וכו', ומתפלל שהעשור הזה יהיה חדש ומחובר לאלוקים ללא תאווה בצורה שאוכל לנקות את הקודמים.

לאחרונה אני אפילו חווה רמה חדשה במפוקחות במקרים שלא הכרתי בעבר- קורה לי שאני נתקל בלא מתכוון במושאת תאווה לכל הדיעות, כל הנתונים והפרטים שנחשפים מולי שללא ספק חושפים מולי את המראה ה"אידיאלי" לתאווה עבורי שבעבר היה ישר מטיס אותי לדמיונות, הרגשות ומנת סימום חזקה ישר לווריד- והיום, לא תמיד כמובן ובכלל בכלל לא בשליטתי, יצא שנתקלתי בכמה סיטואציות כאלו שפשוט זה לא עשה לי כלום, במקום לראות אובייקט תאווה ראיתי בת אדם, במקום לעוף לפנטזיות ולקבל מנת סימום ראיתי פשוט אברי גוף של בת אדם, אמא של מישהו, ילדה של מישהו... אסיר תודה לבורא עולם, זה בכלל לא בשליטתי אבל אני רואה פה בחוש איך התפילות בסוף פועלות ואיך הכלים שלימדו אותי להתפלל נכון ("פעולות") אכן הובילו למטרה.

היום בעיקר אני סובל ממדיה (לא תאווה אלא צריכה מיותרת), גם מתאווה כמובן לא חסין אבל עיקר הקושי מול מדיה.
היום איפסתי אחרי 12 ימים- אני כן מרגיש שאני בהתקדמות שם על פי עצת הספונסר והאידיאל שבניתי שם ובע"ה מקווה שאני עושה שם דרך- הספונסר הדריך בזה להמשיך ולמרות הנפילות לא להתייאש.
אז היום הרגשתי שחציתי את גבולות צריכת המדיה שהגדרתי לעצמי- קצת נבע מעייפות שיעמום וחוסר עמידה על המשמר, זה גם דבר מסוכן לי מאוד, אני חסר שליטה עליו כמו כל החיים ומוסר לאלוקים, איבוד ראש במדיה מוביל אותי לניתוק רוחני וכמובן במהירות גם סוטה יותר ויותר לעבר תאווה ולכן משתדל לתת שם את הכחות, להתפלל ולמסור לאלוקים.

אז אסכם את הצהרת הניקיון שלי עד הפעם הבאה שמי יודע מתי תהיה:
מכור לתאווה, איבדתי שליטה על החיים! לא שולט על מדיה או תאווה וחסר אונים מולם,
אלוקים עזר לי להישאר נקי לא בכוחי רק להיום
שעתיים מפוקח ממדיה,
חודשיים ו13 ימים מפוקח מפעולות אקטיביות או חיפוש תאווה,
למעשה מפוקח ממדיה חזותית של תאווה וצריכה שלה 432 ימים,
נקי מאוננות 485 ימים,
נקי פצריכת פורנ' מפורשת שנתיים חודשיים ו13,
ומתפלל ומתחנן לעוד יום אחד נקחי, מפוקח ומחובר אליו!



בהזדמנות זו רוצה לאחל לכל חברי הפורום היקרים שנה טובה ומתוקה! כתיבה וחתימה טובה לשנה מחוברת לאלוקים ומנותקת מתאווה, שנזכה לחיות לפי רצונו, לעשות רצונו ולהיות לתועלת בעולמו, שנזכה (רווקים ונשואים) לזוגיות מאושרת מלאת אהבה ומציאת חן ביחד עם אלוקים.
אני מתנצל אם איי פעם פגעתי כאן באחד החברים, אני יודע שיש לי נטייה חולה לפעמים להגיד את עמדתי בתקיפות או לנסות לקחת שליטה ואני משתדל לעבוד על עצמי ולהוריד פיגמי אופי כאלה של שליטה וגאווה.

אוהב אתכם.

אוהבים, נתגעגע...

בס''ד 

תודה! חיברת אותי!! 
בהחלט מתגעגע. 

עדכון קל, כי אני כבר פה .

עובר ימים ממש קשים מול תאווה, בימים האחרונים קצת מרגיש שמתייצב אבל הייתי בתקופה של שבועיים+ של טירוף מוחלט, הרגשה שכל רגע ממש אני הולך לחצות את כל הגבולות שלי ולהשתמש בצורה מפורשת.
חסר אונים לגמרי, הראש התמלא במחשבות ופנטזיות אפילו זכרונות מדברים שקיימים רק בפורנ' ואיבדתי את המפוקחות מספר פעמים (היום אני לא בטוח אם נקי כבר 3-4 ימים או שמא גם מה שעשיתי אתמול בחוסר שליטה נחשב כאיפוס מפוקחות).
מצאתי את עצמי נוגע בעצמי במקלחת מספר פעמים ובעיקר במצב של חוסר יכולת ונכונות לוותר בכל פעם שהגיעה לידיי תאווה.
אסירות תודה לא חציתי גבולות, לא התחלתי לעקוב או לחפש תוכן תאווה אבל עדיין כל אחת שנתקלתי בה בלי יכולת ונכונות לוותר ניסיתי ללגום, מדיה של תאווה (לא ברמה מפורטת) שקפצה לי עברה סקירה מסויימת וקרה שנתתי לסרטון אחד או יותר להתנגן פעמיים/שלוש.
לא רציתי להשתמש, לאבד את החיבור, להתנתק מהמציאות באמצע טיול משפחתי, להרוס לספונסיים שלי את כל העבודה הקשה שעשו בזה שאני משתמש ומפרק הכל אבל הרגשתי פשוט רדוף שדים שלא מוכנים לעזוב עד שאשתמש.

אסירות תודה שאני לא מבין איך כל יום עבר בלי שחציתי את גבולות השימוש המפורשים, איבדתי מפוקחות, לאט לאט הבנתי שאני חייב להפסיק להזין את התאווה אז הפסקתי את המגעים ה'שוליים' בעצמי וישר הורגש שיפור, הורדתי מדיה וזה עזר יותר, כמובן הרבה שיחות אבל עדיין כשיש הזדמנות במדיה או ברחוב אני לא מצליח לוותר ועדיין מזדחלות לראש רעיונות ומחשבות לא שפויות וקיצוניות של תאווה.

עדיין לא בטוח למה, אולי הקשר המתרופף עם הספונסר הכמעט לא זמין, אולי הדילול בהגעה לקבוצות, אולי רצף הניקיון, אולי החופש שהיה, אולי מה שנראה כחוסר מילוי ועיניין רוחני שעכשיו מנסה להתמלא חזרה דרך ריגוש של תאווה.
מנסה השבוע לאט לאט לחזור לעיניינים, לקבוצת בית הפיזית, לפגישות עם ספונסר וספונסיים, לפעולות ועוד..
מתפלל לעוד יום נקי ומחובר אליו.

מפוקח רק להיום, נקי מאוננות 521 ימים, מפורנ' מפורש שנה 3 +, הכל בחסד אלוקים גמור ואני חסר אונים ומתפלל לחזור אליו ולהתמלא דרכו בריגוש ורוחניות ולא לחפש את זה בתאווה.

שלום חברים יקרים וחברים ותיקים . 

הרבה זמן לא שיתפתי פה..
הכתיבה פה די נעלמה לי מהשיגרה, היה משהו שהרחיק אותי ומאז התקשיתי לחזור, נעלם לי החשק והעניין כשאת רוב השיתופים והעבודה העברתי למסגרת התוכנית של שיתופים והתכתבויות אישיות, אבל עדיין אני רוצה לעדכן את התהליך אותו אני עובר שזאת הרי הייתה מטרת היומן הזה מלכתחילה.

אפשר לומר שעברתי הרבה בזמן שלא כתבתי פה, גם התפתחויות ואתגרים בתהליך ההחלמה וגם בחיים האישיים, עם זאת במבט כללי לא הרבה השתנה.

אני עדיין רווק מתבגר שמנסה למצוא את הזוגיות הנכונה (וזה סיפור בפני עצמו עם כל הקשיים והסרטים המוזרים וההזויים שאני עובר שם גם לאחרונה).

א.ת על עבודה טובה ודי יציבה גם כמובן עם עליות ומורדות מידי פעם.

מבחינת התוכנית החלפתי את שתי קבוצות הבית שלי לחדשות אחרי מסע פנימי שם (גם שם היו מאורעות שקצת גרמו לי להתרחק מקבוצות מסויימות באופן אישי לחיפוש מטרת החלמה איכותית) והיום אני מחובר לשתי קבוצות בית שבאחת מהם אני גם לוקח תפקיד שירות.
א.ת כבר תקופה ארוכה שהתייצבתי על פעולות התוכנית המקוריות שלי בהתמדה, ספונסיים באו וחלקם הלכו, אני נשארתי עם הספונסר שלי על אף הקושי של הזמינות (והגישה) שלו אבל אני עושה מאמצים לתחזק את הקשר בצורה קבועה.

גם קצת עברתי אתגר וקושי מהספונסר שלי בנוגע לצעד 11 - לחזק את החיבור הרוחני, למצוא השראה רוחנית חזקה וטובה יותר שלדעתו היא הסיבה שאני לא לגמרי מפוקח או בכלל מגיע לתאווה או מתאווה.
הסיפור עדיין לא הושלם ולפעמים זה קשה ומתסכל אבל בסופו של דבר אני מרגיש שמתוך זה דווקא כן הייתה לי צמיחה והתפתחות רוחנית נכון להיום.

לגבי ההחלמה והנקיות הסיפור שלי מורכב..
לנקות קצת את הרושם השלילי שהשארתי- ברור לי שמאז ההודעה האחרונה עם שלל התיאורים שם הייתה לי התקדמות, ללא ספק, לקח לי זמן לצאת מהחוסר יציבות אליו נכנסתי אבל הייתה ירידה (לפחות חלק מהתיאורים הקודמים לא חזרו מאז).
קשה לי ולפעמים מרגיש לי בלתי אפשרי לעמוד בהגדרות הספונסר שלי לנקיות ("מפוקחות"), לפעמים זה מרגיש לי לא משהו בר השגה בכלל (אבל גם כך הרי הרגשתי לגבי אופי ההתמכרות הקודם שלי שבנס וחסד אלוקים נעלם מאז הכניסה לתוכנית).
אז לפי מה שהגדיר לי בעקבות מקרה אחרון הייתי צריך שוב לאפס את המפוקחות (לאחר 3+ חודשים שאולי הכילו כמה מעידות) והיום אני מפוקח 11 ימים באסירות תודה לאלוקים, נקי משז"ל 760 יום ומפורנ' מפורשת מעל שנתיים ו11 חודשים.

מודה שאיפוס המפוקחות האחרון שלי קצת שבר אותי כשבכלל ציפיתי שהספונסר יעודד אותי להעביר ציון דרך וכששאלתי אותו אם נכון הוא לקח את זה למקום ש-הוא מזדהה איתי שאם אני לא באמת מפוקח אז אין לי מה לתת וכו'
הוא כנראה לא התכוון לרעה אבל לי זה גרם ירידה בערך העצמי והרגשה שבכלל כל הנקיות שלי (מאוננות וכו') לא שווה ואין לי בכלל התקדמות, מה שאני מאמין שלא ממש נכון כי יש הרבה ניואנסים שגם אם אנסה להגדיר לא אצליח אבל יש בהם בהחלט התקמות..

בכל מקרה אסיר תודה לאלוקים על עוד יום ומקווה למצוא את החשק וההזדמנויות לכתוב פה מידי פעם.

אוהבים התגעגעתי לכתיבה שלך.
מקווה שתחזור אלינו.
אוהב אותך וצריך אותך.
מקנא בדרך הנפלאה שאתה עושה.

תודה רבה אחי  ד.א שמחתי לפגוש אותך באחת הקבוצות במרכז אם אתה זוכר 

יומנו של רווק #21412
(חפירה כדי להוציא קצת תיסכול)

גיל 30 צועד לקראת 31,
כבר מגיל 22 מנסה, כמות הנשים איתם נפגשתי רק הולכת ומתנפחת עם השנים בלי שזה מקנה לי שום יתרון (שנראה לעין) ואולי אפילו להיפך..
אני כבר מקטלג איזורים בארץ לפי כמות הבחורות שיצאתי איתם שם, שאספתי אותם משם.
או את מוקדי הבילוי שכבר הגעתי אליהם מליון פעם כל פעם עם בחורה אחרת או כמה פעמים עם אותה אחת.
התעייפתי מלהתעייף והתייאשתי מלהתייאש, אני כבר לא רוצה לדבר על יאוש כי עברתי את השלב שבו הרגשתי שהגעתי איתו לקצה אבל משם זה המשיך.
אפילו כבר המלחמה וההצקות מההורים כבר הרימו ידיים ולפחות זה מקנה לי קצת שקט.
אני מנסה.
אני לומד, השקעתי אפילו והלכתי לסדנא ללימוד הנושא כשנסיעה לכל כיוון הייתה מעל 45דק לתוך הלילה, בפועל לא יודע אם נתן או הזיז משהו.
היו לי מקרים הזויים וטיפוסים קיצוניים איתם הייתי צריך להתמודד ואני ממשיך.

גם הסיפור האחרון הכיל מקרה מעניין, אותו אספר קצת בהרחבה כדי להשתחרר-
יצאתי עם מישהי מאותה סדנא אליה הלכתי, היה איזה קטע שהקשר נגמר ואחר כך החלטנו להמשיך.
לא שלם, לא נמשך למראה או לתוכן אבל כמו תמיד מנסה כמה שאני יכול.
תוך ניסיון לשיפור צעדי 11 שלי (הקשר לאלוקים) אדם מסויים מהבית כנסת (שבעצמו גרוש, וסוג של חסידי/ברסלב/רוחני בהגזמה כזה [תמיד מחייך מוגזם]) המליץ לי מאוד לדבר עם איזה רב שיעזור לי עם העניין של השידוכים- אני אפילו לא ביקשתי, הוא פנה אליי.
לאחר איזה שבועיים הרמתי אליו טלפון הוא שאל לשמי, לשם אמא שלי ולשם אותה אחת איתה אני יוצא.
היו כמה רגעים של שקט כל פעם בהם הוא נשמע כאילו בודק משהו ואמר לי שאיתי הכל טוב, בדק שוב ואמר לי "משמיים מאוד שמחים על הזיווג הזה וזה מתאים". "שניכם ממידת השמחה" או משהו כזה.. וכששאל את דעתי עליה אמרתי בכנות שהיא מרגישה לי כבויה כזאת. הוא ישר ענה שזה לא העיניין, שאנחנו באמת מתאימים אבל יש לה 'בעייה ריגשית' ואם אני מעוניין הוא יכול לטפל בזה. לא הבנתי ולאחר רגע ששאלתי שוב הוא חזר על זה ואמר שיש לה בעייה ריגשית ואם אני רוצה הוא יכול לטפל בזה ואז אני אראה איך פתאום אני נמשך אליה והיא מוצאת חן בעיני. אז שאלתי שוב "ומה זה דורש?" הוא ענה שזה 300ש"ח והוא יכול לטפל בה מרחוק גם בלי שהיא יודעת בזמן שהיא יושנת בלי שתרגיש.
הרגיש לי מוזר מידי ואמרתי לו שאני אחשוב על זה ומאז לא חזרתי אליו חח.
כשסיפרתי לאותו אדם בבית כנסת הוא דווקא תמך בזה ואמר לי שהוא רב צדיק ועוזר להרבה אנשים גם הוא בעצמו עשה דבר כזה.
החלטתי פחות להאמין. זה עירער אותי ואפילו גרם לי לחלום הזוי (ומוחשי) על זה בלילה שבילבל וגרם לי לאבד אובייקטיביות.
לאחר התיעצות עם חברים, הספונסר ואבא שלי קיבלתי יותר ביטחון לא להתעסק עם זה, אני בכלל לא בטוח שרוצה אותה, העניין נשע מאוד מפוקפק, גם אם נכון מי יודע למה יכול להוביל התערבות בעיניינים כאלו (יכול לפגוע פתאום במשהו אחר?) ובכלל זה לא נששמע תקין להשפיע על אדם אחר ללא ידיעתו.
אני מספר את זה עכשיו כי אני מרגיש שאני כבר לא יכול להמשיך עם זה.
יצאתי איתה מספר פעמים, החיצוניות שלה לא מושכת אותי בשום צורה (אולי עם עבודה עצמית אוכל עם הזמן להתעלם ממה שמפריע) גם הפנימיות ממש לא לטעמי, ומבחינה טכנית וערכים עקרוניים גם לא לגמרי עונה על הדרישות (למרות שאין משהו קיצוני ואף אחת לא תהיה מושלמת..).
השיחות טלפון והתכתבות איתה מאוד נעימות אבל לא מעבר, אני מרגיש שהיא בעניין להמשיך (למרות שבפגישות נותנת תחושה הפוכה לגמרי) אבל אני מזמן כבר לא אבל פשוט לא מסוגר לחתוך.
היום אני צריך לדבר איתה ומקווה בתוכי שזה יסתיים (למרות חוסר ביטחון והחלטיות שעדיין קיים), מרגיש שזה כבר נמרח בחוסר טעם.

יחד עם זה יש לי קושי. עד היום לא מרגיש שהצלחתי למצוא מישהי שתמשוך אותי מבחינה פנימית או חיצונית, קצת מפחד שזה לא יגיע, שיש אצלי בעייה (למרות שבדקתי את עצמי והתייעצתי טיפה עם אנשים ואני דיי מתכחש לזה) שאולי כבר אף פעם לא אמצא.

עם הזמן גם אני מזדקן וצובר שיער לבן, מאמין שגם המנייה של אישתי לעתיד לא מטפסת וזה לפעמים מכביד..
בשבת הייתה לי פנטזיה שבשלב מסויים כבר הראש שלי טען שאם כבר אין סיכוי שזה יקרה לפחות אני יכול לפנטז שאני מוצא מישהי שאני אוהב ושמוצאת חן בעיניי ושתאהב אותי.. אבל גם פנטזיות כאלו כנראה לא הכי בריאות.


רוצה להאמין ולבטוח באלוקים שיהיה טוב. חיזוק מידת הביטחון.
צריך לכתוב שיתוף כזה על מצבי בהחלמה שלא הכי מזהיר ומקווה בהמשך.

תודה גידי על השיתוף. לא מובן מאליו. אתה מתייסר את ייסורי הדור, וזו זכות גדולה. (שולח לך תגובה יותר אישית בהודעות)..