רק להיום 
אני רוצה לשתף, לדבר, ולפעמים לצעוק,
אבל משום מה כמו מנגנון אוטומטי שפשוט לוקח את כל הקלפים ומערבב לי אותם,
כאילו אני לא מתמודד כאילו מה שאתמול... אופסססס שוב המוח ריק,,,
האם תמיד אחיה בהכחשה או אולי לעצור הכל בפעם הבאה ופשוט לכתוב על הנייר,
לתת לנייר לזכור ולהדחיק
ואני יהיה משוחרר מלסחוב עוד זיכרון שם עמוק עמוק במרתף של המוח
במקום לחיות את העבר עם זכרונות מודחקים "עם משקל כבד" אך לא ברור
פשוט לתת לעט להעביר את כובד המשקל אל הדף
ולתת לי את המקום לחיות את היום באופן משוחרר

רק להיום

זה נראה שיש לך חוש כתיבה,
נשמח לראות עוד

אני מעביר לפה את זה ליומן המסע שלי כי הוא חלק בלתי נפרד מהמסע

רציתי לשתף בביקור פתע של פרופסר תאווה 

ישבתי לי בבית כנסת בתפילת מנחה שבת אחה"צ קריאת התורה ברקע
והנה הוא יושב לידי הפרופסר בכבודו ובעצמו 
אני יושב לי עם כאב ראש שכבר נמשך מספר ימים מרגיש כאילו המוח סתום יחד איתו.
חידוש של הפרופסר:
אני אצטט את לשונו"אולי זה קשור אכשהו לכך שאתה נקי כ"כ הרבה זמן, אתה יודע אתה רגיל לשחרר לפחות פעם ביום לחץ מהמוח, אולי בגלל שאתה לא משתמש כ"כ הרבה זמן זה גורם לכאבי ראש ואתה בכלל יודע אולי זה לא בריא..."
ישבתי שם יותר נכון כבר נעמדתי לשמונה עשרה ושניה לפני עצרתי ופשוט אמרתי את תפילת השלווה...
קודם כל כי זכרתי שכשהייתי מקבל כאב ראש כי השתמשתי יותר מדי פעמים ביום אחד אז לפרופסר היה רק פרצוף מתחסד של נו מה לעשות ידעת שזה התצאה
ודבר שני אני עם פרופסר לא מדבר כי עד רק היה שם בשביל תאווה הוא פעם לא ניסה לעזור לי אז אני איתו לא מדבר!!!

מתפלל לעוד יום נקי "רק להיום"

חברים אשמח עם תשתפו גם אתם קצת מהפגישות שלכם עם פרופסר תאווה (או בכל שם אחר הרב, הרופא, החבר) ואולי יהיה זה לעזר

כייף לקרוא, אתה איתנו כבר שלוש שנים, ועכשיו הגיע הזמן לשאול את עצמך, לאיפוה התקדמת ולאן הגעת בשלוש שנים האלו, ולעשות שיעורי בית להמשך הדרך,
מזמין אותך באופן אישי לקבוצות יכול להיות שזה קשה ומפחיד, אבל לחיות בתאווה זה יותר קשה, תאמין לי,
אשמח להיות איתך בקשר בהמשך הדרך, ואנו לצידך יד ביד בהמשך הדרך.

תודה אבי,
ב"ה אני בקבוצה הטלפונית בצהריים,בקבוצה חיה באזור מגוריי, יש לי ספונסר מדהים וכרגע אני גם משוטט פה
אשמח מאוד להיות בקשר 
לקח לי 3 שנים ויותר להבין שאין לי דרך אחרת רק להשקיע בצעדים 
מצד אחד אני מצר על כל יום שהפסדתי מצד שני כנראה לא הייתי מוכן

אבל אני מאושר שאני פה ושיש פה חברים מדהימים כמוך

יפה לך אצלך זה הפרופסור אצלי סתם תאוה 
סליחה לא סתם אלא התאווה 
בא לביקור כל רגע נתון אומנם עכשיו קצת מפחיתה את ביקוריה ותרוציה
לפני כמה ימים התחילו אצלי געגועים אליה 
זכר לימים שהינו מעבירים ביחד
הזכרתי לה שהרבה תקופות בחיי היו שמחים ונגמרו ואת הנעשה אין להשיב 
זה דומה למפגש חברים שהיה לנו לכבוד גיל ה-40 לקראת סוף המפגש כולם אמרו שצריך לחדש את הקשר ועוד הרבה מעבר לזה 
בסופו של דבר לא נפגשנו יותר אולי לקראת גיל ה-60 ניפגש
מקווה שגם המפגש עם התאווה ידחה לגיל זה בערך 

ביחד אנחנו נעשה את זה ב"ה!!!

הצום הלך עבר לו ואני יושב לי בסלון שעת חצות עברה לה אני נחתי בצהריים בגלל הצום
עכשו הלילה ממני והלאה אני חושב איך רק לפני חודשיים אם היה לי תירוץ טוב ללכת לסלון כשאישתי ישנה ולעשות ככל שהתאווה עליי תצווה 

והיום "רק להיום" הנס כאן אני יושב בזמן שקצבתי לי ומשתף את המסע
והמדהים ביותר בנס הזה שזה לא במלחמה
כשאני כותב את זה אני נזכר בוורט "כי תצא למלחמה על אויבך" כדי להגדיל את הסיכוים לנצח צריך לצאת למלחמה לא לחכות שהיא תבוא אלינו ואני חושב שזה מה שאנחנו עושים בעשיה יום יומית מתמידה שקשורה בהחלמה.

הלב מתרונן משמחה על שהגעתי עד לכאן מתפלל לעוד יום נקי "רק להיום" 

חופש חופש בעבודה חופש בבית יציאה מהשיגרה של היום יום שוחקת אותי אין סדר יום עם הבוקר עמוס לא בהכרח שהאחה"צ יהיה כזה ואז אני בא לפה למלאות את הזמן ואז אישתי לא ממש מרוצה מכך שאני נמצא בפורום  שעות
היא רוצה לצאת לצאת לפרק עם הילדים ואז אנחנו מגיעים לפרק ולא עוזר לי כלום כי אחרי תחושת שיעמום לצאת לשדה  מוקשים זה סיוט לאדם בשלב שלי בהחלמה הנשים פה לצערי לא יודעות להתלבש אולי מחסור בכסף לבגדים קימצון בבד לא יודע אבל אני יושב בפרק אם הילדים ואין לי כוח לעשות כלום כי מסביב הכל שורף (אבל איך שאני כותב הבת שלי זורקת לי כזה חיוך שנמסתי) טוב היא הצליחה לשחרר אותי נראה לכמה זמן...

ערב שבת 
עוד שבוע עבר והלך לו אנייושב לכמה דקות של מנוחה עוד שעה מנחה והראש... 

הראש לוקח הפסקה אין לו עכשו כח להכל הוא רוצה מנוחה הוא לא רוצה להיות מרוכז באופן תמידי איפה להסתכל ואיפה לו הוא רוצה חופש פעולה אז מה אם זה בחורה אז מה אם זה מפעיל אצלי מנורות אדומות... תפסיק קצת עם הפאנטיות הזאת תשתחרר תשחרר...

מה מה גורם לי ככה פתאום להיות ברפיון אני לא רוצה את התוצאה היא לא תביא אותי לשום מקום טוב 

אבא אוהב אני רוצה היום להיות נקי ומשוחרר מהתאווה

שבוע טוב
קראתי בשבת על משגיח בישיבה שאמר לקבוצה של בחורים לפני החתונה שיחה...
הוא אמר להם שבעצם כל אחד מהם שונה הולך להקים בית שונה ודלתות תמיד תיהיה פתוחה בשבילם
אבל דבר עצה אחת הוא יכול לתת להם
שלא יפלו במלכודת של "שם"
מה זה "שם"?

כתוב שבמעמד הר סיני הקב"ה כפה על בני ישראל הר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לא "שם" תיהיה קבורתכם...

למה "שם" ולא "פה" הרי הם עומדים מתחת להר?

אלא אמר להם המשגיח שם הכוונה שכשהגענו לחיידר ויום אחד לא הקשבנו אמרנו נו טוב מחר הקשיב אחרי שעברה חצי שנה אמרנו שנה הבאה אחר כך זה היה "שם" בישיבה אחר כך "שם" בישיבה גדולה וכן הלאה עכשו אתם עומדים בעוד מעבר לשם אם תתחילו היום אז יהיה לכם חיים טובים ואם לא אז תמשיכו כל החיים לחכות לשם שיבוא וישנה את הדברים....

וזה תפס אותי בהגדרה שלנו "רק להיום" כי כשאנחנו אומרים רק להיום זה אומר שאני לא מצפה ממחר שיעזור ואני לא דואג ממחר שמפריע לי אני פה בהתמודדות בלי "שם" בלי הצורך למלאות ולדאוג למה יהיה מחר

בסך הכל רוצה לחיות את היום ולעבור אותו במקסימום שלימות שאני יכול, מה יהיה על מחר? נעבור אותו כשהוא יהיה "היום" בנתיים נתרכז ביום של היום

אז זהו אני פה שוב יותר נקי ממפוכח ככה מרגיש לי עכשו...
מרגיש לי בודד מרגיש לי עצוב מרגיש לי יבש מה
מרגיש לי קצת חושך מרגיש לי פחד 
הפחד לוקח אותי ומרים אותי מכל העבודה או אולי יותר נכון העשייה, ומנסה לשים חיץ בינינו הוא מנסה להשתלט עליי ולהשאיר אותי ממרוקן מכל גרגיר של עשיה מכל גרגיר של שפיות לקחת אותי ולהכירח אותי לברוח אל המקום ממנו נסתי, הפחד הזה מנסה לגרום לי לשכוח למה אני פה 
הוא מנסה לבודד אותי למרות שאני מוקף בכל כך הרבה חברים פה הפחד מצליח לגרום לי להגיש לבד, בודד, ויבש...

אני בעצם פה עכשו כי אני מתחיל להכיר בכך שיש לי פגם אופי שהוא "הצורך להיות בשליטה" והחלטתי לנסות לשחרר ובמקומת שהייתי בעבר מנסה לשלוט היום אני מנסה לתת לדברים להתנהל לבד וזה מביא אותי לפחדים...

בסופו של יום אני אסיר תודה על התוכנית כי אם לא הייתי מתרגל להתקשר לחברים אז עכשו לא הייתי פה כנראה...
אני אסיר תודה על חברים שמזכירים לי שיש צעד 4 ואני אסיר תודה על צעד 4 ואני אסיר תודה על הפורם שנותן לי את האפשרות להשתחרר קצת ולשתף חברים במה שאני מרגיש 

זהו עכשו אני מרגיש טיפה יותר משוחרר קצת פחות בודד

מזדה איתך חבר, 

ה' יהיה בעזרך, 

אוהבים אותך.
טוב לראות אותך פה שוב...