ברוכים הבאים, אורח

ההתמכרות והחיים לצידה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: ההתמכרות והחיים לצידה 1413 צפיות

ההתמכרות והחיים לצידה לפני 2 שנים, 11 חודשים #97530

  • המכור

שלום חברים,
אני המכור,כשמי כן אני מכור למין בצורה קשה והרסנית. הגעתי ל sa לפני 3 שנים והייתי בטוח שתוך זמן קצר מאוד אנצח את ההתמכרות ואחזור לחיות חיים רגילים. 3 שנים הם לא מעט זמן בתוכנית, ביחס לעובדה שאני מכור כמעט 30 שנה!!!
אני יכול לומר לכם בוודאות שאין קיצורי דרך. אני אדם החולה במחלה רוחנית שלוקחת אותי בכל פעם מחדש לברוח לשימושים מיניים כפיתיים ואובססיות מחשבתיות הם חלק בלתי נפרד ממי שאני. אני מרגיש עייף ומיואש מהחיים לחלוטין. לא זאת בלבד שלא התקדמתי בתוכנית לשום מקום, אני יכול לומר בכנות שמצבי ותדירות השימושים שלי התגברו. איני אוהב את מי שאני ואני מלקה את עצמי רבות על כך, הלקאות שבסופו של דבר לוקחים אותי לשימושים קשים, כואבים פיזית ועוד יותר נפשית. איני מצליח לעלות על דרך ולשקם את חיי מהסיבה שהתוכנית אינה פועלת, אלא מהסיבה שאיני כנה וכנוע מספיק, איני עושה שום פעולה אמיתית שהתוכנית מציעה, אני אוהב להרגיש את הסבל הרב שההתמכרות מעניקה לנו. אני אדם הלכוד בין ציפורניה הארוכות ומרושעות של התאווה, אין לי שום יכולת להשתחרר לבדי.

למרות כל מה שאני יודע בתאוריה על ההתמכרות ועל התוכנית, איני מצליח לעלות על ניקיון ולעשות שיפור בחיי. גם את הספונסר שהיה לי שיחררתי ממני כי הגעתי לטובה שהיה בינינו קשר לא בריא, המבוסס על תלות.

בכל יום מחדש כמו רובוט אוטומטי, אני משתמש בעצמי שוב ושוב. לא עוזרת לי ההבנה שהשימושים הם רעל עבורי.
אבדה לי השליטה על חיי ואיני מוכן לשחרר את זה לאלוהים אוהב. כאשר אני מתעקש.

בורא עולם, נמאס לי מהכל, נמאס לי מהשימושים, נמאס לי מהתוכנית הזאת שלך, נמאס לי ממי שאני באמת.

שרצונך יעשה בחיי ולא רצוני. 

תגובה: ההתמכרות והחיים לצידה לפני 2 שנים, 11 חודשים #97532

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1798 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 760

שלום אח יקר
האמת שאין לי כל-כך מה לכתוב לך לצערי, חוץ מהעובדה שאני מתפלל בשבילך שתמצא את השביל המיוחד לך ליציאה לחירות, זה נשמע שאתה זקוק לעזרה מקצועית בהקדם פעם פורסם פה שניסו לבנות מאגר של אנשי מקצוע שהחברים ממליצים לפנות אליהם אולי תנסה לשלוח מייל ל - help@gye.org.il ולבקש הפנייה. ואם התנסית כבר בעזרה מקצועית, לצערנו תמיד יש עוד שלב, עוד תחתית שבעזרתה אולי תגיע יותר כנות אומץ ורצון לבנות את הישועה, אומרים שאין שום ייאוש כלל. אני לפעמים חש אחרת אבל ככה אומרים אנסה להאמין להם היום, רק להיום.

בכל אופן אני חש היום בריכוז וברחמים עצמיים, ולימדו אותי שבשביל להישאר נקי 'רק להיום' עלי לנסות לצאת מעצמי, אז אנסה ברשותך לרשום כמה נקודות שעלו במוחי למקרא דבריך הכאובים מאד. רוב הסיכויים כנראה שלא אחדש כלום ואולי אף אשגה בחלק מדבריי בהתייחס למצבך האישי, ולכן אינני בא לייעץ לך מה עליך לעשות כי אין ביכולתי להושיע אף אחד חוץ מאת עצמי וגם זה בעירבון מוגבל, אך מכיוון שהזדהיתי עם כמה נקודות שהעילית ארשום התייחסות אליהם כתזכורת לעצמי.

מה שדוחף אותי לשימושים זה כאב. אני צריך לטפל בו איכשהו, בעדינות.
לדבר עליו עם מישהו, לכתוב אותו על דף, לבכות אותו לתוך הכרית, לצעוק אותו ביער שכל העולם הדומם כל כך ישמע אותו. ישמע אותי כבר. לעזאזל.
קשה לי להתמודד עם דברים, אפי' קטנים, אני מצליח במוח שלי להפוך כל נמלה לפיל מאיים, להגזים את הקושי ומנגד להקטין כמעט לחלוטין כל הקלה והנאה. כתוצאה מזה אני בורח. לאן? לכל דבר שיעסיק לי את המוח לכמה דקות.
כשאני בורח לדברים שגורמים לי הנאה פיזית אני לאט לאט מפתח תלות בזה, תלות פיזית, תחושה אובססיבית שאני חייב את החומר הזה שאני חייב לחוות את זה ולא מעניין אותי כלום. המחלה שלי בתאווה היא אולי רוחנית אבל היא מתגשמת במוח שלי בצורה מאד ממשית. לי זה עזר להבין את עצמי ואת המנגנון שבגללו לא הצלחתי להפסיק ליפול, הבנתי שאם אצליח להתרחק איכשהו מהחומר הזה יותר ויותר, עם הזמן הרצון האובססיבי ליפול עם התאווה, תיחלש עם הזמן ויגיע יום שבו לא ארגיש צורך כה נואש להשתמש שוב. אשתף שחוויתי ימים עם שחרור מהתאווה אצלי אחרי בערך שלש שנים של נקיות, אצל אחרים זה יכול לקחת יותר או פחות, אבל נראה לי שזה מפתח רציני להתמודדות בהתחלה, ההבנה ש'הכניעה' המאד כואבת ולא קלה שלי מול התאווה זה משהוא זמני זה לא יישאר ככה כל החיים, לפחות לא בעצמה שאני חש בה כרגע.
שאלת מליון הדולר היא איך מתחילים להפסיק ונשארים בהפסקה הזאת למשך תקופה משמעותית ולא נכנעים לגלי הרצון האובססיבי ולתחושת הפיזית שההתרחקות מהסם שלי גורמת לי לחוש? אין לי עדיין מליון דולר.. אבל זה תלוי כנראה ברמת התלותיות שלי בהתנהגות ובסם שלי, אחד יצליח להשתחרר כמעט לבד ואחר יזדקק להתערבות מקצועית או לתקופה במוסד גמילה, וגם אז עדיין בסופו של דבר אין לאף אחד ביטוח על נקיות, ושום תחתית אינה נמוכה מדי למי שהתייאש מלהאמין בנקודה הטובה שבו שלא ניתנת להריסה בשום צורה.

מתפלל שנזכה רק להיום להיזכר שלא משנה מה עשינו או מה עשו לנו אנחנו ילדים אהובים של אבינו הרחום וככה נישאר תמיד. לנצח.

אוהב אותך אח יקר בכל מקום שתהיה.
'פנימה'. 

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.26 שניות

Are you sure?

כן