זה כל יום|? 
זה יכול לסגור לי פינה בימים שאני לא יכול לעלות לקבוצה של 13:30

יש מצב אתה נותן לי פריטים מוסדרים בפרטי או במייל?

כל ערב תשלח לסוד הכניעה מייל וישלח לך 
בהצלחה ממש

יום א בשבוע אני במפגש הוידאו מפגש מחייה ומחבר
נכנס לעבודה עובר לוואי פיי הקו נקטע שוב ושוב אני שומע מגומגם את החברים
קפצה לה התאווה רגע אני דוחק אותה אני באמצע את לא רואה 
והיא ממש לא רואה לא מענין אותה 
ומתחיל ויכוח בן החברים באיזה שהו שלב אני מאבד מי אמר מה ועל מה ומודיע שאני נפרד לשלום 
ולזה היא חיכתה  ישבה יפה בפינה עד לרגע זה היא יודעת שהויכוחים מחיים אותה כמו הטינות של האלכוהוליסטים
אני יוצא מאיפוס והיא מציעה לי כוסית קטנה בפאב המקומי ואני כאילו שכחתי שלא סתם אמרו בנהלי הקבוצה לא חולקים על חבר בקבוצה בדיוק בשביל אנשים כמוני 
יומים זה ניהל אותי ואני סה"כ השתתפתי כמשקיף לא הבעתי את דעתי לשום צד ואפילו ביקשתי מהצדדים בפרטי להרפות ובכל זאת 
אבל קבלתי תובנות אחרי כמה כוסיות בפאב 
אין יותר ויכוחים ביננו ולכן גם לא נדבר על דברים שיכולים לגרום לאי הסכמה ויגררו ויכוחים מיותרים ומחליאים ההפך ממחלימים

אני אהבתי את הוויכוחים...

כמה ימים איני מרגיש בטוב לא קשור לתאווה 
אומנם היא מבקרת אותי די תדיר ובכל זאת 
חוזר הביתה מהעבודה מנחה מעריב עם הילדים חוזרים ושולח אותם לישון מציעה לאשתי לטיל קצת ביחד באוויר הקריר 
תוך דקות ספורות אני מרגיש כאב אז עדין לא מבטל את הטיול הקצר 
ולמרות זאת מבין אחרי עוד דקה או שתים שממש לא ילך היום 
אני אומר לאשתי שאני יוצא למר"מ היא נוהגת ואני די חסר סבלנות לא צועק כמו פעם אבל עדין מעיר ומעיר למרות שברור לי שהיא כולה רוצה בטובתי 
סעי מהר לאט בנוני 
מגיעים זוגתי חונה אני נכנס בודקים אותי ושואלים אם אני רוצה משהו נגד כאבים אני גיבור מה פתאום אחרי חמש דקות אני די רץ לבפנים מתפתל כולי ומקבל זריקה נגד כאבים שעוזרת לי רק אחרי כחצי שעה במהלכה אני ללא מנוחה הולך ימינה שמאלה בקושי נושם אשתי אומרת לי שההרגשה שלי זה כמו צירים בלידה 
לאחר כמה דקות של כאבים אני מתחיל לחשוב כמו פעם מה ה' רוצה לומר לי על מה הוא מעניש אותי
אבל מהר מאוד אני נזכר באבא רחום וחנון ברור שלא מנסה להעניש אותי 
ואז נופל לי האסימון בסיפור על רבי אריה לוין הצדיק הירושלמי שאמר כשלאשתו כאבה הרגל כואבת לנו הרגל הוא ממש הרגיש את הכאב אז בהחלמה אב אוהב רוצה שאוכל להתחבר לאשתי בחבלי הלידה שלה שאדע לאהוב לנחם להשתתף עימה בהרגשה הכה קשה של צירי הלידה 
תודה אבא רחום וחנון על העזרה שנתת לי שאוכל להתחבר לאשתי באמת ובתמים

תרגיש טוב אחינו היקר
צריכים אותך

מתפלל לרפואתך השלמה במהרה
אוהב

תובנה מדהימה
תודה

יום למחרת טרם אני שוב מתחיל לחוש בכאבים באים לביקור מדי פעם והם קשים
אני מבין שאין מנוס צריך לפנות למיון קופץ למרפאה מקבל הפניה ומבין שזה יכול לקחת הרבה זמן השהות שם לכן מכין ארוחת צהרים לאשתי ולילדים לא יודע מתי נחזור ויוצא איתם אני כאוב מאוד אשתי נוהגת ואני מרגיש איך ההחלמה לוקחת אותי למחוזות אחרים מהמחוזות הישנים אשתי נוהגת מהר יותר ממני זה נתון אוביקטיבי ולדעתי פחות חלק ממני זה פרשנות שלי פעם הייתי מאיר יותר נכון מעיר לה על ימין ועל שמאן תזהרי מזה איך לא ראית את ההוא ויותר מהר יותר לאט עכשיו בנוני 
ובכל זאת הפעם אני שקט כאוב מאוד ורוצה בכל מעודי להעיר כמובן על מנת שהיא תשתפר אבל לא אני לא מאיר אני מבקש מאבא אהוב שיתן לי שלווה ורוגע אנחנו מגיעים למיון אני נכנס ואשתי ממשיכה למכרים שם הילדים הקטנים יהיו עד שנדע מה קורה 
נכנס למיון ברגיעות מופנה לאחות אחר כך לוקחים לי דם לבדיקה אני יכול ללגום שם בבדיקה יש שם ויסקי משובח תוצרת חו"ל אבל בחסדי ה' לא לוגם לא מתקרב ממש למרות שהפיתוי גדול עד מאוד
נכנס לרופאה לבדיקה ממש בחסדי אב רחום הכל זורם כמו שהוא רוצה גם בדיקה שאמרו שרוב הסיכויים שלא נקבל אנחנו נשלחים אליה אני כבר עם אשתי שתחיה 
בזמן ההמתנה בין תור למשנהו אני יושב עם זוגתי וזה מדהים פעם כל אחד בעניניו והפעם הרבה יותר חיבור יש מחלוקות מדי פעם במיוחד על דרכי הפעולה זוגתי חושבת שעדיף מדי פעם לזרז אותם ואני חושב שעדיף פחות על פניו נראה בסוף שאשתי צדקה כי הרופאה השניה שכחה לומר לנו שיש לי אבן בכליה ורק שאשתי שאלה מה קורה אז היא הבינה שלא אמרו לנו ואמרה ושיחררה אותנו לביתנו אני בכל זאת חשבתי שבלי הלחץ כנראה הבורא היה גורם לה לא לשכוח אבל באמת אי אפשר לדעת 
לפני השיחרור הרופא אומרת לנו שהכאבים של האבן זה אפילו יותר מהכאבים בצירי לידה בטח בעלה קרא את הפוסט הקודם בשמור עיניך 
אנחנו יוצאים ואשתי שואלת מה אני חושב ואני מספר לה על הפוסט הקודם 
שהפעם בלידה אני ארגיש ממש את כאב הצירים ועל זה תודתי לבורא עולם 
שבת שלום חברים אהובים
וריגש אותי ממש הדרישה בשלומי 

איזה יופי לקרוא את זה...
אוהבים. שבת שלום.

לא יאומן, איזה עין טוב, כמה אופטימיות.

שתהיה רפואה שלימה

חג השבועות חלף לו אך לפני כמה רגעים
ובכל זאת היה חג מדהים
בדרך כלל כל שנה אני הולך לישון לפני החג כך אהיה ער ביותר קלות 
אבל השנה נכנסתי למיטה הבנתי שלא ארדם בקלות ולכן החלטתי לצאת פתחתי את הגמרא ושלחתי לחבר חג שמח שנמשך אי אלו דקות זוגתי הגיע צריך לחג גם בלינצ'ס גם בורקסים אני חושב שכבר הכנו מספיק אוכל ובכל זאת קם לתת שרות מכין בלינצ'ס מדליק תנור ומבין שהגמרא נשארת לה בקרן זווית  
החג נכנס חלק מילדי בישיבות אני עם הילדים הקטנים 
ארוחת החג עברה לה בשימחה בלי הלחצים של פעם ובלי 'אמרתי לך' כשראיתי שחוץ ממני אף אחד לא אכל את הבלינצ'ס שהכנתי ולא כי לא היה טעים להפך בערב החג זוגתי כבר טעמה 2 ואמרה שטעים ממש גם לא אכלו את המעדנים שקנינו את הענבים שכחנו להגיש בקיצור המקרר נשאר עמוס בכל טוב 
הילדים יוצאים לשיעור הראשון אני מנמנם יותר נכון נרדם על הספה 
הילדים חוזרים הבן הגדול בקטנים חוזר ללמוד בבית הכנסת אני החלטתי שאני השנה לומ בבית לא מרשים אף אחד בלימוד או בחוסר לימוד שלי לא לומד בשביל הרושם 
הבן הקטן יותר מציע לי ללמוד אני אומר לו שיתחיל ללמוד בחומש ונרדם תוך כדי מתעורר אחרי עוד כמה שעות הבן נרדם לידי בספה ליד אני מצטער בשבילו שהייתי עייף ולא למדתי אייתו השעה בערך 4 לפנות בוקר אני קם נוטל ידים ומתחיל ללמוד את הגמרא אתמול הפסקתי באמצע הראש חוזר לשם ומתקדם לאט אני חושב האם אפסיק באמצע הלימוד לוותיקין או אמשיך ללמוד אחרי כחצי שעה הבן שלי מתעורר אני מזמין אותו ללמוד מבין שאת הגמרא אני מניח בצד כרגע ומתפנה להיות עם הבן לכתחילה ולא בדיעבד חיבור לא מובן מאליו רוצה ללמוד איתו ספר יהושוע אני זוכר את שבועות לפני קרוב ל-40 שנה אני מגיע לבית הכנסת ליל שבועות מאוחר בלילה לא זוכר בדיוק את השעה ולומד עם אבא שלי את ספר יהושוע המרגלים נכנסים מתחבאים מבטיחים לרחב שיצילו את משפחתה חוויה שנכרת עמוק בזכרוני ובדרך כלל פעם ראשונה של כל ילד בחג השבועות אנחנו לומדים יהושוע אני לא מוצא תנ"ך גדול והבן בוחר ללמוד בראשית כל אחד והחומש שלו הוא קורא לאט התחיל ללמוד קריאה רק השנה אנחנו בסוף פרשת בראשית כל אחד חי קרוב לאלף שנה אחר כך מתחילים פרשת נח לומדים על בניו שם חם ויפת אני מסביר לו שאנחנו הבנים של שם והוא שואל אבל נח היה יהודי ואני עונה אברהם התחיל את עם ישראל וכך אנחנו ממשיכים ללמוד שחרית התחילה מזמן הקטן מתעורר אני עולה אליו ומשיחה עם אשתי מחליט ללכת עם הבן לתפילה 
אנחנו מתפללים ובהמשך הבן הגדול נכנס מהמניין השני ואומר שהולך לישון אחרי חצי שעה גם הקטן חוזר הביתה לישון
התפילה מסתיימת ואני נשאר ללמוד הרי ישנתי רוב הלילה 
והלימוד זורם נפלא 
חוזר הביתה ושומע את הבן מספר בגאווה סיימנו פרשת בראשית והתחלנו פרשת נח
ואני חושב לעצמי איזה חג שבועות מחובר היה 
העברת התורה מדור לדור

אין הודעות שמרגשות אותי כמו הודעות כאלה,
ההחלמה משליכה על המשפחה, כמה אמפתיה יש לי פתאום אם הילד,,,, וכמה רגש מתעורר מלדמיין חווית ילד הלומד עם אביו,
תודה

רציתי לכתוב על משהו אחר אבל טהרני כתב על ליצ'י-פסיפלורה והייתי חייב לשתף חוויה דומה
לפני מעט יותר מחצי שנה היתי בשבת בארוע משפחתי 
הקדמה קלה אני לא שמן קצת מלא 
הגענו בערב שבת כבדו אותנו בעוגות ושאר מיני מתיקה
סעודת ערב שבת אני אוכל ממלא כרסי בשס ופוסקים סליחה במיני מטעמים 
סעודת שבת אני נכנס לארוחה יש 3 סוגי בשרים אני טועם את שלושתם ולא טעים לי ממש כך לא טעים ובכל זאת אני חוזר ובודק שוב את שלושתם והפלא ופלא שוב לא טעים לי ממש כך אבל אני מסיים את הצלחת כפי שחונכתי בבית הורי שאת הצלחת מסימים וחוזר חלילה שוב אני רק בודק את סוגי הבשר ושוב מגלה שהם ממש לא טעימים לי כמובן לשאר האורחים היו טעימים להפליא
הייתי כבר בהחלמה באותה תקופה ובמוצ"ש בלי לשקול את עצמי הבנתי שהגזמתי מילא לאכול משהו שטעים אבל סתם ממש סתם
החלטתי שאני מתחיל דיאטה, לא מפסיק לאכול אלא נשאר בהפסקה השתמשתי בתוכנית למנוף וירדתי די הרבה החלפתי בשמחה את בגדי בכמה מידות ונכון להיום אני השלתי יותר מ-12 ק"ג 
כן עוד דבר קטן שההחלמה נתנה לי

היום לקראת סיום בשעה זו בדרך כלל אני עמוק במיטה 
היום היה שונה אמרתי לזוגתי אני סוג של נהג האמת נהג שרות ונותן שרות בשמחה 
הייתי צריך להקפיץ את בני לאבחון מרחק נסיעה בלי פקקים חצי שעה לא לוקח סיכון מכין את עצמי ליציאה לפני הזמן אבל אוי כוסית אחת ואני יוצא 
ואתם יודעים זה תמיד מתחיל בכוסית אף פעם לא בבקבוק של ויסקי מזוקק תצורת חו"ל כמובן איכותי וכוסית רודפת לה כוסית אני יוצא באיחור קל 
אבא אוהב בכל זאת מסדר שאגיע בזמן לבני אני ממתין לו בעבר כבר הלב היה מתמלא על גדותיו בכעס וחימה איך אני מחכה ךו ולא הוא לי איזה חוצפה אבל היום אני בהחלמה ויותר מזה עם חבר בשיחה של חיבור שולח הודעה וממשיך בשיחה ברגיעות הבן מגיע כמה דקות אחר כך ואנחנו יוצאים לדרך התיכנון שאני אמתין לו כשעתים בחוץ חבל על זמן הנסיעה הלוך וחזור הבאתי איתי את הגמרא ואני מתלבט עם עצמי לימוד או חיבור עם חברים אנחנו מקדימים כמעט בחצי שעה וזוגתי מבקשת שאחזור חבל לחכות שעתים וחצי אני בודק עם בני שזה המקום ויוצא אחרי כ'5 דקות המאבחנת ממתקשרת ואומרת לי שתסיים בעוד כשעה וחצי כלומר חצי שעה הביתה חצי שעה בבית וחצי שעה נסיעה 
לא מתייעץ עם זוגתי ויוצא הביתה מגיע ארוחת ערב לגדולים תוך כדי ישור העוגה שזוגתי הכינה באסירות תודה מסיים מקלחת לקטן לא שוכח לצחצח לו שיניים הוא מעדיף להמשיך לשחק באמבט ואני יורד להמשך ארוחה עם הקטנים גדולים שוטף מספר מועט של כלים מחזיר לפמוטים את הזכוכיות של הנרונים מדרבן את הקטנים לעלות למקלחת ויושב לשיחה קצרה עם זוגתי בסופה מחתל את הקטן ויוצא לדרך שוב חיבור עם חבר לתוכנית מחזחר אותו הביתה ומספיק לקרא עם הקטן את הקריאה של השב ג פעמים בדוק ומנוסה ויוצא שוב ושוב חיבור לעוד 2 חברים
מה רבו מעשך ה' 
לא ברור כמה דברים נוספו בהחלמה אבל העמדה הנפשית הרצון הזריזות השתנו לגמרי