תקופה מוזרה של נתק לא יודע על מה ולמה, שום סיבה הגיונית לא עולה בינתיים.. לא עושה שום דבר שקשור לתוכנית. לא מתקשר כל כך  ולא עונה בכלל. לא כותב ולא קורא. לא מדבר ואפילו גם לא חושב יותר מדי.. בחלק מהזמן היתה סיבה חיובית של עשייה וחוסר זמן אפילו לדברים הקטנים.. אבל אחרי זה, סתם.. בלי סיבה..
מתישהו גם הפלאפון התייאש והפסיק לשלוח התראות על מיילים והודעות מהאתר וכך היום, אחרי שהחלטתי לגרור את עצמי ולהכנס למייל שלי, נחתו עליי בערך 30 מיילים חדשים ״חיזוק יומי״ כך נרשם בכותרתם.. מוכר לי מאיפשהו.. נבהלתי מהמספר..
איזשהו פחד תקף אותי כשהתחלתי לחשוב על הזמן הזה שעובר. מה שהכי הדאיג אותי הוא שאין לי הסבר לזה, חוסר וודאות שמשגע אותי.. טלפון אחד היום בלילה החזיר אותי קצת לעצמי. הובהר לי שהלב הזה עוד פועם בי.. הבנתי שלא צריך להבהל ובטח לא להלקות על הנתק הזה, אלא לחזור בנחת, בשמחה..
אז אני כאן.. שוב. כיף, שלו..
כותב בשביל לזכור..
וכמו תמיד כל פעם מחדש, הדף החדש בשרשור תמיד מתחיל בעיתוי הנכון!

כל יום רק להיום. לאט לאט, פרה פרה. 
יש בך את הכח. אתה תעשה את שלך ואלוקים יעשה את שלו. 
אוהב וצריך. 

סוגר יום נקי.. במוצאי שבת כבר התחיל קושי.. השתדלתי להשאר צלול ומחושב, והצבתי את הגבולות בתחומים בהם אני שולט ואחראי.. את השאר עזבתי. זה לא ענייני.
״רק להיום״ שיננתי והפנמתי. ב״ה זה נגמר טוב!
תודה על יום נקי, על משוכה שהצלחתי לעבור, ועל זה שאני כותב כאן.. לצערי זה נעשה דבר שאינו מובן מאליו..
לילה נקי!

שונא לומר לאחרים שאני מצפה מהם משהו "מצפה שתכתוב כאן יותר" כי בדרך כלל לי זה עושה רע צפייה של מישהו ממני, 
אבל אני כן אומר, שחשבתי שאראה אותך יותר כאן בשבוע שחלף, 
ולו רק בגלל שיש לך כתיבה מעניינת....

בהצלחה

שמחים לראות אותך כאן איתנו. 
חיבוק. 

ערב טוב חברים! הרבה לכתוב אין לי. ואולי דווקא יש לי וזו הסיבה שאני מוצא את עצמי כבר רבע שעה כותב ומוחק ושוב כותב ושוב מוחק. לא משנה...
בכל אופן לשמחתי סיימתי את היום הזה נקי. ״לא לבד״ לחשתי לעצמי בשעת קושי ופעלתי.. ״רק להיום״ התמקדתי וזה עבד. כיף..

כיף לראות שיתופים ממך שוב, 
בהצלחה חבר יקר

שמחים לשמוע. אוהבים.

עוד יום חלף.. התחיל טוב ונמשך בעליות ומורדות.
התחיל טוב אחרי שיחה טובה עם חבר תכנית, המשיך טוב עם מצב רוח מרומם, עשייה, ועמידה במשימות כמו גם האזנה לקבוצה הטלפונית ..
אבל בערב איזה מישהו זרק לי מילה ספק בכוונה ספק מבלי משים. משהו שגרם לי להמון רעש, חששות, עלבון, ולבסוף הלקאה. הוא אמר לי משהו שהוא חושב עליי. משהו די נכון, משהו שאני בתוך תוכי יודע אותו ולא שמח בו. ב״ה אין לי עליו כעס כי גם אין סיבה לכך.. אחרי שעתיים שזה לא נתן לי מנוח החלטתי לחשוב על מה שהוא אמר בצורה נקייה מרגשות ולראות איפה זה יכול לעזור לי אז כתבתי 2 נקודות לגבי עצמי, 2 דברים שאותם אני רוצה לזכור ושילוו אותי, שאולי אשתפר בזכות זה. זה עדיין מדאיג אותי, ואני לא מצליח להתנער. אני לא רגיל לשמוע כאלה דברים. אני אולי אומר דברים רעים על עצמי אבל לשמוע את זה מבחוץ זה לא אותו הדבר.. מקווה להתנער מזה ושאולי אוכל לישון מתוך שמחה והשלמה עם מצבי ועם כך שאני רוצה ומסוגל להתקדם.. ליל נקיות!
רוצה לשתף שנוסף לי טריגר חדש.. משהו שעוד אין לי בשבילו פיתרון. מתפלל לה׳ שייתן לי כוחות להתמודד מול זה ולא להתפתות ללגימה ולו הכי קטנה מתוך הבנה שאני חסר אונים, לא מסוגל להתגבר על זה לבד, זה גדול מדי..

לילה טוב חבר.
בהצלחה באתגרים

אחי היקר, אני לא זוכר את שם הפרק, ואין לי כרגע את הספר בנמצא,
אבל לבחור להרגיש טוב, זאת התשובה בדיוק לדברים כאלה
בהצלחה

או פשוט לעשות צעד 4 ולתת לאלוקים לעשות את השאר...

עוד יום.. מתקדמים.. ככה ככה..
ב״ה נקי גם היום, אבל משהו אצלי לא שלם. אני מלא בספקות, חששות, פחדים, תחושת נסיגה אולי? נראה לי חוסר וודאות. אני לא יודע מה אני כן צריך לעשות ולמה, אפשר לומר שאני אולי קצת סוחב מהתנופה שקיבלתי, לא משהו יותר מדי עמיד. לא מומלץ לסמוך על זה.. וזה בעיקר בקשר המסע שלי כאן. אין לי מושג למה, הרי די חזרתי לשגרה. אני מתקשר לשני חברים ביום, מאזין וגם משתף בקבוצה אבל עדיין מרגיש פיזור משהו. יכול להיות שזה מהלחץ להצליח. ואולי זה עוד רגש ומחשבה מטעים ואולי לא..
מה שכן אני יודע שחסרה לי כנות.. ביני לבין עצמי וביני לבין אחרים. חבל..
בכל אופן אודה על יום נקי שלא היה מובן מאליו ואצעד לכיוון היום הבא..

ספיקות, אין שמחה כהתרתם, 
הכי חשוב בעיני לפחות, 
זה להשאר כאן, גם אם תקופה אתה לא עובד, גם אם אתה בגל נפילות, תבוא, תדפדף....
לא קרה כלום, החיים הם אוסף של ירידות ועליות 
הנה לך משהו שכתבתי ליפני חצי שנה, לא ערכתי את זה בכלל.... נסה לקחת נקודות... אולי זה יתן קצת פורפורציה,
בהצלחה חבר יקר לי מאד!!!! אה, ומהכרות איתך, ממליץ לשמוע פותח לב של יונתן רזאל... אני הסכמתי לעצמי לבכות ששמעתיו
==============================================================================
ברוך ה',
בספר הישר לרבינו תם מובא (במילים שלי) שישנם ימי קירוב וישנם ימי ריחוק
בימי הקרבה האדם מרגיש שמח, שליו, כאילו בכל פעולה הוא בכבודו ובעצמו מקרב את הגאולה וגואל את העולם.
הכל הולך, הלימוד מתוק, התפילה מכוונת, האכילה בשביל הברכות, חסד זה מושג של נתינה לאחר, וכל אדם נברא בצלם. כל כולו בשיותי ה' לנגדי תמיד.

ימי הריחוק... ה' ישמור, אדם מדוכדך, כלום לא הולך, הלימוד לא מעניין, התפילה שתיגמר, הברכות בחטף, החסד הוא כדי שייתנו לי, וכל אדם נברא בצלם חוץ מ..           וה'... חס ושלום נגדי.
חובה על כל אדם לעבור ימי קירבה, וימי חיזוק
ימי קירבה להיטען בכוחות, ימי ריחוק שהם התקופה בה אדם מגלה דעתו כי הוא עבד ה' ולא רודף אחרי הרגלי ילדות/ או עובד את הכרס שלו (מה שכיף לו) 
מטרת האדם, בימי הקירוב להתקדם, בימי הריחוק לשמור על מה שהשיג.
ככו שאדם יתקדם בימי הקירוב, וישמור עצמו בימי הריחוק, כך ה' יתב' יסיר מעליו ימי ריחוק, וימי הקירוב יהפכו להיות דבר שבשגרה, והריחוק? יגיע לדקות ספורות מידי פעם. עכת"ד אולי בחינת "עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה"

אחרי תקופה של ימי ריחוק, נראה לי שבעזרת ה' אני נכנס לימי קירוב!!!

בחסד ה' יום 2