ברוכים הבאים, אורח

נושא: מסע כזה.. 18860 צפיות

מסע כזה.. לפני 4 שנים #95268

אז אחרי כמעט שבוע שאני כאן, סך הכל די מרוצה, האמת שלא חלמתי שאגיע למצב שבו אני נמצא כיום מבחינת ימי הנקיות והתחושה הכללית.. החלטתי לפתוח יומן שבו אשתף בעליות, בירידות, ומה שביניהם..
את מסע 90 הימים התחלתי די בחשש, וכך גם בכלל את העבודה עם שאר הכלים באתר..
אני משתתף בקבוצה של הצהריים. בהתחלה משהו הרגיש לי שם קצת זר, היה קשה לי להשתתף, להקשיב להזדהות, כ"ש לשתף. לא הייתי סגור על הגדרת היחס שלי אל התאווה, אבל אני זוכר שלא דמיינתי ולו לרגע להגדיר את עצמי "מכור", מבחינתי התמכרות היתה משהו רחוק ממני.. מבחינתי התאווה היתה היה קושי שאולי אני לא מתמודד איתו סתם כי אני חלש ועוד לא מצאתי את הדרך, אבל לא יותר מזה.. עד שהצטרפתי לקבוצה יצא לי לשמוע שיעורים בנושא, שיחות, לקרוא טורים בכל מיני עלונים (שאגב חזרו על עצמם וניסיתי לשמוע מכל מיני סוגים..) ואני זוכר שבשלב כלשהו, כמעט ולא הרגשתי שאני מזדהה עם מה שאני שומע וקורא, הרגיש לי שאצלי ההתמודדות היא שונה, מורכבת יותר ונגיד את ההצטרפות שלי לאתר לא עשיתי כי הבנתי שאני מכור אלא כי ידעתי שזה לא מתקדם לשום מקום, אני כבר לא ילד, אני שונא להיות צבוע דו פרצופי, ולהסתתר מאחורי דמות שאיני, ובקצב הזה לא יודע איך ייראה הבית שאקים בעתיד..
עם אותה ההסתכלות התחלתי את הקבוצה הטלפונית, אבל לאט לאט אחרי ששמעתי עוד שיתופים, ואחרי שעשיתי גם את שיעורי הבית, פתאום הרגשתי שזה המקום, שאלו האנשים, שכאן אני בעצם כן מזדהה, כן מרגיש שמבינים ושיכולים לעזור. אני חושב שזה קרה כי לקח לי די זמן להבין טוב שאני לא כמו עוד אדם שמתמודד עם היצר, לקח לי זמן להבין באמת - שאני מכור.
דווקא אחרי שהבנתי עד הסוף את הבעיה, התחלתי להרגיש טוב יותר. סוף סוף אני יודע מה יש לי, עם מה אני מתמודד, אפשר לומר שהרגשתי הקלה מסוימת, זו תחושה שהיא מצד אחד טובה, אך מצד שני מכה בהלם. "אני מכור? באמת?" קצת מוזר לומר את זה לעצמך, ויותר מוזר כשאתה מבין עד כמה זה נכון. זה יצר אצלי רגשות מעורבים. הרגשתי פחד נורא, "מה יהיה איתי?", "יש דרך חזרה"? הרגשתי עצבות "איך נתתי לעצמי להגיע לזה"? אבל ב״ה תוך זמן קצר, ואני מאמין שזה בזכות שכבר השתתפתי בקבוצה, התעוררה בי תקווה, או כמו הכינוי שלי באתר "אמונה"..
לפעמים כשאני קורא דברים שאנשים כותבים אני נדהם, כי אני נתקל בלבטים, בפחדים, במחשבות שיש לי, כאילו מישהו נכנס אל תוך הראש שלי וכתב את מה שהוא ראה..
ר"ה שלי השנה היה מיוחד. האמת היא שבכל שנה התפילות שלי בר"ה וביום כיפור מרגישות לי מיוחדות, אבל השנה ידעתי מה לבקש מה', על מה בדיוק להתפלל, לא כמו כל שנה שהייתי אומר (בשיא הרצינות הכוונה ועם דמעות אמתיות) "סלח לי, עזור לי להיות טהור, אני לא אותה הדמות שנופלת, זה מישהו אחר, זה לא אני".
השנה ב״ה הרגשתי יותר בוגר, יותר מפוקס וממוקד. ביקשתי מכל הלב בצורה פשוטה "אנא ה', אתה יודע שאני מתאמץ ומשתדל לעשות את שלי, לשנות את מה שביכולתי, כולי תודה על הדרך שעזרת לי לעבור עד עכשיו, עשה את שלך, אל תאכזב ואל תעזוב אותי, תעזור לי להחלים, כדי שבסוף המסע אוכל לעמוד מול עצמי בלי להתבלבל ולהסתפק מי אני באמת, שאוכל לחייך ולומר בלי מסיכות מי אני באמת, שכשאתחתן אוכל לאהוב באמת ולא רק את עצמי". בר"ה הרגשתי שאחרי כאלו תפילות יהיה לי קל להתמודד בזמן הקרוב..
למחרת ר"ה כמעט נפלתי, זה היה הזוי. לא הבנתי איך זה קרה, הרי רק אתמול עמדתי שם, בפינת בית הכנסת עטוף בטלית הצחורה, כשליבי בשמיים ותפילותיי כמו בקעו את כל הרקיעים. איך לעזאזל?? בסוף, לא נפלתי אבל לא זו הנקודה. תמהתי איך יום אחרי כבר התפתיתי, וכי שכחתי את התפילות של יום האתמול, לאן הן הלכו?"מה, הן חזרו ריקם"? היתה לי תחושה נוראה שבפניי נטרקו בחימה כל השערים, כן גם שערי דמעות!
אבל המשכתי, לא יודע איך, אולי בזכותכם? בזכות האוזן הקשבת, השיתופים הכנים, ומה לא..

״חסימת דרך בפני חפצים מורגלים, סיבוב זרמי הנפש לעבר אחר תחת אשר תעו בשטפם, אינה מלאכה כל כך קלה אבל נעימה ומלבבת היא..״ (הראי״ה קוק)

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 5 חודשים על ידי ליבי ער.

תגובה: מסע כזה.. לפני 4 שנים #95309

אהבים מאוד
תמשיך לעדכן אותנו
גאה בך שעמדת בניסיון.. זה רק מראה לי כמה שהתאווה מנותקת ממי שאנחנו באמת, שאנחנו פשוט מכורים 
חיבוק!

"הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק."

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים על ידי גוש פסטר.

תגובה: מסע כזה.. לפני 4 שנים #95367

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4080

לא מזלזל חס וחלילה בכוח של התפילות ובפרט הדתיות, אבל אני מזדהה מאוד עם התחושה מצד אחד אני מרגיש מחובר ורוחני, ושניה אחרי מגיע התאווה ושוכח מהכול, בגלל זה אני צריך חברים וחיבור יום יומי לאלוקים על ידי קשר עם חברים,

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: מסע כזה.. לפני 4 שנים #95384

  • ישורון
  • רצף ניקיון נוכחי: 385 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 108

אבי, לילה טוב.
רציתי לשאול, איך עושים את החיבור עם אלוקים על ידי הקשר עם החברים.
מה החברים גורמים לך שעל ידי זה אתה מחובר לרוחניות, לאלוקות?
אשמח אם תשיב לי.
ישורון

תגובה: מסע כזה.. לפני 4 שנים #95398

  • adam1
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 262

אמנם לא שאלת אותי אבל באלי בכל זאת לענות..
יש משפט מאוד יפה של הרב קוק שעזר לי להגדיר את הנקודה- " הרבה צריך אדם לעמול עד שיצוייר לו כראוי שיש במציאות עולם זולת מציאותו הפרטית של עצמו, ושידע זאת כראוי רק אז יוכל להשיג את בוראו"
ובמילים שלי, כשאני יוצא מהראש שלי, מהריכוז העצמי שלי אלוהים פשוט נמצא שם, והדרך הכי טובה לצאת מריכוז עצמי היא ע"י קשר עם אחרים.

תגובה: מסע כזה.. לפני 4 שנים #95482

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4080
adam1 כתב on 14 אוק' 2016 06:41:

ובמילים שלי, כשאני יוצא מהראש שלי, מהריכוז העצמי שלי אלוהים פשוט נמצא שם, והדרך הכי טובה לצאת מריכוז עצמי היא ע"י קשר עם אחרים.


זה התשובה אמיתית.
אין לי מה להוסיף.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: מסע כזה.. לפני 3 שנים, 11 חודשים #96587

שבוע טוב אנשים.. ב״ה היום השנים עשר במסע מגיע לסופו, בתחושת ניצחון משהו, בזכות הרבה עבודה ועם קשיים בדרך..

היתה שבת טובה, הרבה אור ושמחה מיד עם אמירת לכו נרננה במנגינה שאני כל כך אוהב, לימוד עד השעות המאוחרות של הלילה ולמחרת תפילת ותיקין מרוממת.. אי שם בין המילים ״וירא אליו״ ל ״ויהי אחר הדברים האלה״ התחיל קושי. הראש התחיל לרחף, ומפה לשם מצאתי את עצמי בפנטזיות ובהרהורים של רציתי בהם כלל ושהיו אולי מובילות אותי אח״כ לנפילה. זה לא מוזר לי ששניה אחת אני מרגיש רוחני ומחובר וששניה אחכ מרגיש קרוב לנפילה. ניסיתי בכ״ז לעקוב בחומש, להיות עם כולם אבל זה לא עזר. זה חזק ממני, מה לעשות..

הזכרתי לעצמי שאני חולה, שיש לי בעיה ושעליי להיכנע, לא להלחם כמו פעם, זה גל, ואם רק תוריד את הראש הוא יישבר מעליך. אז יצאתי שניה לנשום אויר וביקשתי להישאר נקי, מפוקס, אבל רק להיום. אז אני אסיר תודה על עוד יום שעבר בנקיות, על עוד יום בסופו אפשר לחייך באמת, לי זה לא מובן מאליו. 

שבוע טוב ויום נקי שיהיה לנו, מחכה לשמוע אתכם מחר בקבוצה:)

״חסימת דרך בפני חפצים מורגלים, סיבוב זרמי הנפש לעבר אחר תחת אשר תעו בשטפם, אינה מלאכה כל כך קלה אבל נעימה ומלבבת היא..״ (הראי״ה קוק)

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 11 חודשים על ידי ליבי ער.

תגובה: מסע כזה.. לפני 3 שנים, 11 חודשים #96617

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 709 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1261
שבוע טוב

המשך שבוע נקי

תגובה: מסע כזה.. לפני 3 שנים, 11 חודשים #96641

ויהי ערב ויהי בוקר - יום 13. עם הרבה אסירות תודה, פעולות ושיתוף חברים יום 13 נגמר בתחושת נצחון ובנקיות. הבוקר עשיתי ריצה (לא ״כפסק זמן״) ואני חושב שזה עזר לי מאד. מצב הרוח שלי היה טוב לאורך כל היום והמחשבות היו די צלולות
לילה טוב ונקי לכולם!

״חסימת דרך בפני חפצים מורגלים, סיבוב זרמי הנפש לעבר אחר תחת אשר תעו בשטפם, אינה מלאכה כל כך קלה אבל נעימה ומלבבת היא..״ (הראי״ה קוק)

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 8 חודשים על ידי ליבי ער.

תגובה: מסע כזה.. לפני 3 שנים, 11 חודשים #96678

עם הרבה פעולות, שיתוף חברים, כתיבה ובעיקר בעיקר אסירות תודה, סוגר שבועיים.

לא מובן מאליו בכלל, מי היה מאמין?

מרגיש קשיים אבל בעזרתכם מצליח יפה להתגבר.

הייתי ממשיך לכתוב עוד ועוד על מה שהיה עד עכשיו, על מה שיושב לי כרגע בלב ועל מה שאני מרגיש אבל אני עייף וצריך לקום מוקדם, אולי אשתף מחר בקבוצה:)

לילה טוב ונקי לכולם ושוב תודה רבה לכל מי שכותב, מגיב, עונה לטלפון ומה לא..

״חסימת דרך בפני חפצים מורגלים, סיבוב זרמי הנפש לעבר אחר תחת אשר תעו בשטפם, אינה מלאכה כל כך קלה אבל נעימה ומלבבת היא..״ (הראי״ה קוק)

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 11 חודשים על ידי ליבי ער.

איזה יום עובר עליי!! לפני 3 שנים, 11 חודשים #96699

יש ימים טובים פחות..
ימים של עצב, של חוסר רצון לכלום, של יובש ועייפות פנימית, אלה הם הימים שהתאווה כל כך אוהבת. בדרך כלל ימים כאלה יגיעו אחרי יום או מספר ימים שהיו טובים כל כך. ימים שהכל הלך כמו שצריך ובאמת אתמול היה יום מעולה,אתמול סגרתי שבועיים(!)
מרגיש צורך עז לשתף.. קמתי היום על רגל שמאל. והרגשתי את זה ברגע שפתחתי את העיניים. אמרתי מודה אני בחטף, ״אוף. למה התעוררתי?? היה עדיף להתעורר רק עוד כמה שעות..״ האמת היא שלא ביקשתי מה׳ שיעביר ממני את התחושה הזו ושפתאום הכל ייראה יפה וטוב. ביקשתי ממנו שיעזור לי להתמודד בצורה הכי טובה, אמרתי אבל לא הרגשתי שיש מי ששומע. לכל יום יש סוג התמודדות שונה. ימים טובים מקנים התמודדות יותר פשוטה אבל ימים כאלה...
קמתי מוקדם כי קבעתי לצאת לריצה אבל זה לא קרה, לא היה לי חשק לכלום פשוט רציתי להמשיך לישון. אחרי התפילה שהיה שנדמה שנמשכה שנים, היה לי קושי עצום, הרגשתי שאני ממש רוצה ליפול. היתה דילמה לא פשוטה. מצד אחד לא שכחתי לרגע את מה שהשגתי עד עכשיו ולא בקלות אבל מצד שני ממש רציתי, הגוף שלי דרש את זה בתוקף. אז התחילו ״לגימות״ אבל הפעם לא שכנעתי את עצמי בשקר הידוע ״רק 5 דקות..״ הפנמתי שאני חולה ושאם זה יתחיל ב5 דקות זה ייגמר בנפילה. בכ״ז לקחתי לגימה ראשונה אבל משהו לא נתן לי להמשיך יותר מדי ואני חושב שזו העבודה הגדולה שאני זוכה לעשות פה. השיתופים והפעולות הכ״כ חשובות צצו לי בתודעה. אז אחרי התחבטות פנימית גדולה יצאתי שנייה לנשום אוויר, חזרתי והלכתי לישון וכך הגל עבר מעליי, גם הפעם..
לא קל לי בכלל אבל אני מאמין ורואה איך עשיית פעולות היא שלב קריטי להחלמה ובגלל זה אני משתדל להקדיש זמן רב לפעולות ולשיתופים..
אסירות תודה גדולה לאלהים שעזר לי ושבלעדיו לא הייתי נשאר נקי, לא מובן מאליו בכלל.
בדיעבד, אני חושב שאם הייתי מרים טלפון לחבר זה היה חוסך ממני את כל הבלאגן הזה, היה מחזיר אותי לשפיות. חבל שלא הייתי חזק מספיק כדי להרים טלפון..
אני חושב שצריך להיות מוכן לימים כאלה. לדעת מראש שביום כזה אני לא מתמודד כמו ביום רגיל כי היום לא התמודדתי כמו שצריך, זו תחושתי, אשמח לשמוע עצות..
רק להיום, אעשה את כל שביכולתי כדי להישאר נקי. אשתדל יותר כי היום הזה ממשיך להיות גרוע!

״חסימת דרך בפני חפצים מורגלים, סיבוב זרמי הנפש לעבר אחר תחת אשר תעו בשטפם, אינה מלאכה כל כך קלה אבל נעימה ומלבבת היא..״ (הראי״ה קוק)

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 11 חודשים על ידי ליבי ער.

נפילה.. לפני 3 שנים, 11 חודשים #96714

היה לי יום כל כך קשה, יום מבאס. לא התמודדתי איתו כמו שצריך ולא שיתפתי כשראיתי שאני נתקף ברצון ליפול. ועכשיו, אחרי 14 ימים מצויינים - נפלתי..

״חסימת דרך בפני חפצים מורגלים, סיבוב זרמי הנפש לעבר אחר תחת אשר תעו בשטפם, אינה מלאכה כל כך קלה אבל נעימה ומלבבת היא..״ (הראי״ה קוק)

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 11 חודשים על ידי ליבי ער.

תגובה: נפילה.. לפני 3 שנים, 11 חודשים #96715

  • ישורון_
  • רצף ניקיון נוכחי: 709 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 357
"התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך"
"להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות"
אמונה 60 ערב טוב.
אני יודע מה הרגשתך עכשיו, חושך, לילה.
ודוקא בזמן הזה אני חושב שהכינוי שלך הוא מוצלח כדי שתזכור משהו שטבוע בך עמוק עמוק.
משהו שהוא ורק הוא יכול להביא אותך למצב של התנערות מהעפר אליו נפלת, רק הוא ילביש אותך בבגדי תפארתך.
האמונה - היא באה בלילות, כשנראה שהכל אבוד, זהו, אני בודאי לא יכול.
אז באה האמונה ואומרת לך, אתה לא יכול, אבל תאמין גם תאמין, כי אלוקים הכל יכול, יכול הכל.
תקום, תתנער, תתלבש, תמשיך לשתף אותנו
בהצלחה, חבר יקר
אפס בלתך גואלינו, ואין דומה לך מושיענו
מקבל את המציאות של החיים כמות שהיא

תגובה: נפילה.. לפני 3 שנים, 11 חודשים #96717

ישורון היקר! תודה רבה על התגובה שלך, מילים טובות ואמיתית כל כך, בזמן הנכון..
בעז״ה נקום מחר ליום חדש, אחר, טוב יותר עם מוטיבציה לעלות עוד ועוד

״חסימת דרך בפני חפצים מורגלים, סיבוב זרמי הנפש לעבר אחר תחת אשר תעו בשטפם, אינה מלאכה כל כך קלה אבל נעימה ומלבבת היא..״ (הראי״ה קוק)

תגובה: מסע כזה.. לפני 3 שנים, 11 חודשים #96727

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1848

חבר יקר, 
מן הסתם אתה יודע את מה שאכתוב, אבל בכל זאת

שמחתי לקרוא שנלחמת ושמרת על עצמך. גם אם אחרי זמן נפלת, 

גבורה היא איננה הניצחון, גבורה היא הכיבוש, וכבשתה את עצמך מלהיות כ"סוס כפרד" 

בהצלחה בהתחדשות, אל תחכה למחר שיהיה טוב, תבחר לראות את הטוב כבר עכשיו

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

זמן ליצירת דף: 0.75 שניות

Are you sure?

כן