ברוכים הבאים, אורח

החל..מה?. צועד בדרך אל האו(ש)ר !
(0 צופה) 

נושא: החל..מה?. צועד בדרך אל האו(ש)ר ! 15957 צפיות

תגובה: החל..מה?. צועד בדרך אל האו(ש)ר ! לפני 5 שנים, 11 חודשים #93335

  • איפה האור
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 70

כשראיתי את הכנות שלך, שאלתי את עצמי 'אז איפה החושך'?!


תודה ישראל.
אהבתי את הרעיון של  "איפה החושך".
אולי כנות תביא אותי בהמשך להחלמה ולאור אך כרגע אני עדיין מרגיש שחשוך וקר בסביבה שלי

נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 11 חודשים על ידי איפה האור.

תגובה: החל..מה?. צועד בדרך אל האו(ש)ר ! לפני 5 שנים, 11 חודשים #93336

  • איפה האור
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 70

בחסד עליון מתחיל יום שני של נקיות, מתפלל להשאר נקי רק להיום.

להתחמק מה"הקונצ' " לפני 5 שנים, 11 חודשים #93337

  • איפה האור
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 70

בצעירותי שמעתי על אחד מגדולי האדמורים שאמרו לו שזה לא קונצ' (לא חוכמה) שהוא רבי גדול, שהרי הוא לעולם לא יוצא לשוק וממילא אין לו תאוות, וקל לו להיות רבי, ענה להם אותו אדמו"ר שבמלחמה לא מחפשים קונצ'ים, מחפשים להתרחק מהסכנה - ולא מנסים להתקרב אליה כדי להקרא גיבור.
אני מסכים איתו מאוד, כי גם אם אני לא פותח את המחשב על מנת ......., מספיק לי לצאת לרחוב ורק להרים את הראש כדי לבדוק מתי האוטבוס מגיע, והופס, בנות ישראל בעירי היקרה מזכירות את אדם וחוה קודם החטא.
מה עושים ?, אולי הקוטב הצפוני הוא הפיתרון ? 

תגובה: תרשה לי להקצין קצת. לפני 5 שנים, 11 חודשים #93338

  • ישראל לרר
  • רצף ניקיון נוכחי: 410 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 60

נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 11 חודשים על ידי ישראל לרר.

תגו תרשה לי להקצין קצת. לפני 5 שנים, 11 חודשים #93339

  • ישראל לרר
  • רצף ניקיון נוכחי: 410 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 60
איפה האור כתב on 31 אוג' 2016 06:45:

בצעירותי שמעתי על אחד מגדולי האדמורים שאמרו לו שזה לא קונצ' (לא חוכמה) שהוא רבי גדול, שהרי הוא לעולם לא יוצא לשוק וממילא אין לו תאוות, וקל לו להיות רבי, ענה להם אותו אדמו"ר שבמלחמה לא מחפשים קונצ'ים, מחפשים להתרחק מהסכנה - ולא מנסים להתקרב אליה כדי להקרא גיבור.
אני מסכים איתו מאוד, כי גם אם אני לא פותח את המחשב על מנת ......., מספיק לי לצאת לרחוב ורק להרים את הראש כדי לבדוק מתי האוטבוס מגיע, והופס, בנות ישראל בעירי היקרה מזכירות את אדם וחוה קודם החטא.
מה עושים ?, אולי הקוטב הצפוני הוא הפיתרון ? 


אולי לדעתך הפתרון הוא סירוס?
מה דעתך?
אני משער שדעתך שזה לא פתרון, כמו שמוות ל"ע הוא לא פתרון.
אז כל עוד שהאפשרות של לגור בקוטב הצפוני או הדרומי אינה רלוונטית, עזוב את העיסוק בזה, וממילא בכל מה שהוא לא פתרון, ותנסה להתמקד בפתרון שנמצא כאן ועכשיו.
בנות ישראל נמצאות כאן זה נתון, לחכות לאוטובוס כנראה אתה חייב זה גם נתון, להרים את העיניים ולא ללכת איתם כבושות בקרקע זה אולי אפשרי ויש כאלו אוחזים שם, אבל לרוץ יש ממסך מחשב מלא פורנו לעצימת עיניים זה גם בלתי מציאותי, לכן בא נצא מכאן לדבך ונחשוב לאור הנתונים הללו ולאור מה שעומד לפנינו איך מסתדרים.
בהצלחה אוהבים אותך.
:pinch: אזהרה: ספוילר!

>גם

 כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי►

תגובה: להתחמק מה לפני 5 שנים, 11 חודשים #93344

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2701 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
איפה האור כתב on 31 אוג' 2016 06:45:

בצעירותי שמעתי על אחד מגדולי האדמורים שאמרו לו שזה לא קונצ' (לא חוכמה) שהוא רבי גדול, שהרי הוא לעולם לא יוצא לשוק וממילא אין לו תאוות, וקל לו להיות רבי, ענה להם אותו אדמו"ר שבמלחמה לא מחפשים קונצ'ים, מחפשים להתרחק מהסכנה - ולא מנסים להתקרב אליה כדי להקרא גיבור.
אני מסכים איתו מאוד, כי גם אם אני לא פותח את המחשב על מנת ......., מספיק לי לצאת לרחוב ורק להרים את הראש כדי לבדוק מתי האוטבוס מגיע, והופס, בנות ישראל בעירי היקרה מזכירות את אדם וחוה קודם החטא.
מה עושים ?, אולי הקוטב הצפוני הוא הפיתרון ? 


אוהבים אותך איפה האור היקר
מזדהה מאד עם תחושת התסכול מהסובבות אותי, שמעתי על רב אחד שהתבטא בחריפות במילה "הטרדה" בהתייחסו לדרך שבה חלק מבנות חווה מתלבשות היום, אז מה אומר אזוב קיר כמוני.
אני מכיר את הסיפור שהבאת בגרסה טיפה שונה ועל מישהוא אחר שחי לפני שלש מאות שנה בערך, אינני ראוי להסביר את דרכם של קדושי עמנו, אני יודע על עצמי שאני כרגע במקום אחר, אני נמצא במקום שדורש ממני להתהלך ברחובות ולתקשר על בסיס יומיומי עם הסובבות אותי, וההבנה שאני בונה לעצמי סיפורים ופנטזיות בראש, הייתה אחת הסיבות לכך שאני פה מנסה לשפר את המצב הזה במוחי, וזה בחסדו יתברך קורה לאט לאט, ככל שאני מצליח בחסד בוראי החנון לזכות לעוד יום נקי אני מצליח להסתכל עליהן בצורה יותר נורמלית ולא כמשאבות הנאה למוח המכור שלי.
עלי לזכור שהפתרון לכל הקשיים שלי הוא תמיד אני ומה שקורה בתוכי פנימה, אני מנסה להאמין שאם נשלחתי לעולם בזמנים הללו ע"י בוראו הרחום בעל כורחי, זה בשביל לחיות בו ולא בשביל לברוח ממנו, כנראה שהוא מאמין בי וביכולתי להישאר שפוי למרות כל הסיבות המוצדקות לחלוטין לצאת מדעתי.

וזה בהחלט אחד האתגרים הכי קשים בהחלמתי להצליח להחלים למרות שאני בקשר רציף עם פוטניצאל הרסני.
מה שעוזר לי לפעמים להתעודד זה להיזכר במה שקראתי פעם מהרב קוק שהדרגה הכי גבוהה של הבריאה - דרגת קודש-קודשים קורית כאשר הקודש והחול הולכים בשלום יחדיו:



"הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל יַחְדָּו שְׁנֵי יְסוֹדוֹת שֶׁל חַיִּים הֵם לָנוּ. שְׁנֵיהֶם דּוֹרְשִׁים מֵאִתָּנוּ פִּתּוּחַ וְהַעֲרָכָה נְכוֹנָה, טִפּוּל וְהַשְׁגָּחָה, וְהַמְּזִיגָה הַיָּפָה שֶׁל שְׁנֵיהֶם, בְּיִפּוּיָם וְשִׁפּוּרָם, תְּעַלֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָם לָעֶרֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדְרַת עֹז קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים.
אִם יֹאמַר הַחֹל לְהִנָּתֵק מִן הַקֹּדֶשׁ וּלְהַפְקִירוֹ, שׁוֹלֵחַ הַחֹל בְּעַצְמוֹ בָּזֶה יָד בְּנַפְשׁוֹ. וְאִם יֹאמַר הַקֹּדֶשׁ לַעֲזֹב אֶת הַחֹל, הֲרֵי הוּא מְדַלְדֵּל בָּזֶה אֶת כָּל עֵרֶךְ הַחַיִּים וְכָל עֵרֶךְ הַמִּפְעָל וְהַהַשְׁפָּעָה שֶׁלּוֹ, לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת הָעוֹלָם. הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל אַחִים הֵמָּה, יָד בְּיָד מְחֻיָּבִים הֵם לָלֶכֶת כָּל אֶחָד בִּמְסִלָּתוֹ, עַל דֶּרֶךְ הַחַיִּים". (מאמרי הראיה ב, הקודש והחול, א).



מתפלל לעזרה וסיוע מהכח העליון שלי להצליח למזג את הקודש בחול. אמן.

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: להתחמק מה לפני 5 שנים, 11 חודשים #93362

  • איפה האור
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 70

תודה פנימה על הדברים המיוחדים והפנימיים שהעלית כאן.
אני חושב הרבה לאחרונה, שהקושי העיקרי שלי שהביא אותי להתמכרות - ושמקשה עלי את תהליך ההחלמה, זה הרצון להגיע ליעד (חיים  טהורים של קדושה ופרישות) בלי להתמודד עם המסלול הקשה (מאתגר) שבדרך.
כשאני נופל אין לי חשק (באותו הרגע) להשתמש בתאווה ואז בא לי בטוב להתחזק, ברגע שזה מתחיל להיות עלי לעול אני מתייאש, ואז הדרך חזור לתאוה קצרה ביותר.
תמיד שוויתי בנפשי שעבודת ד' שלי צריכה להיות כזו שתביא אותי למצב שבו יום אחד לא יהיה לי קשה, לא עם התאוה ולא עם שום דבר גשמי אחר, כלומר מסלול עוקף קשיים תסכולים וכו', אני מנסה לעלות באותו מעלה דמיוני שבראשי וכשאני רואה שהדרך הזו רק מעוררת בי את כל הקשיים והתסכולים הרדומים להם אי שם, אני מחליט לחזור לאותו מקום בטוח ורגוע שבו אין תסכולים (עד הרגע שזה נגמר).
אני מבין היום שמה שראיתי כל השנים כעבודת ד' (פרישות טהרה וכו') הייתה בעצם עבודת עצמי כי לא את ד' ניסיתי לעבוד אלא את עצמי - את החיים הוורודים אליהם שאפתי להגיע, וכאשר לא הצלחתי לברוח מהקושי (התאוה), בדרך לעצמי, אז ברחתי לעצמי דרך הקושי (התאוה)

נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 11 חודשים על ידי איפה האור.

תגובה: החל..מה?. צועד בדרך אל האו(ש)ר ! לפני 5 שנים, 11 חודשים #93366

  • ישראל לרר
  • רצף ניקיון נוכחי: 410 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 60

מר איפה האור, נהניתי מהדברים שלך.
שמתי לב שהההה שאיפה שלך הההפסגה שהינך רואה בחיים היא, להגיע אל חיי פרישות וכו' וכו'.
זה יפה, זו דרגה, נראה לי הקטן בעניותי מתוך מיטת חוליי חולי התאווה, שההההשאיפה שלי בחיים והמקום שאני רוצה להגיע אליו הוא להיות 'אדם' להיות 'נורמלי' כרגע אני חולה בחולי הבהמיות ששולט בי שלטון בלי מיצרים- אני רוצה להיות נורמלי, להיות קודם כל אדם! הולך על שתים מושלם- אח"כ אני ינסה אולי לחשוב מה עושים הלאה.
מיימי לא ראיתי חתול שרוצה להיות מלאך. מיימי לא ראיתי כלב שרוצה לעוף כמו ציפור, מיימי לא ראיתי פרה שרוצה להיות זבוב.- טבע הוא שטבע אלוקינו בבריאה שהחיים טוב להם עם מקומם, החולי שלנו הוא חיפוש מחוץ להגדרת החיים שלנו- הלואי ונזכה להגדיר את מטרת חיינו כאנשים בצורה בריאה וטובה, אח"כ אם תרצה נפגש נחפש בגוגל אולי יש פורום של אנשים שחפצים להיות מלאכים!!!!
הי' שלו' ורוב ברכה.

נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 11 חודשים על ידי ישראל לרר. סיבה: שיפור הכתיבה

תגובה: החל..מה?. צועד בדרך אל האו(ש)ר ! לפני 5 שנים, 11 חודשים #93390

  • איפה האור
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 70

מתכונן לשינה.
בחסד עליון מסכם יומיים נקיים. אסירות תודה.
לילה טוב ונקי לכולם

תגובה: החל..מה?. צועד בדרך אל האו(ש)ר ! לפני 5 שנים, 11 חודשים #93421

  • איפה האור
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 70

לקראת סיומו של היום השלישי לנקיות.
לא נעים לי על ההתבכיינות, אבל אני מתוסכל (הכי מודגש שיכול להיות). אני באמצע איזה פרויקט אומנותי גדול מאוד (משהו עם גילוף וחריטה), שהשקעתי בו הרבה אנרגיות, ומתברר שלא אמדתי נכון כמה דברים, כרגע אני לא מוצא פתרון וכנראה שהעסק הולך לזבל. התסכול הענק הזה שגואה בי ברגעים אלו מאיים להפיל אותי לקרשים.
עזרו לי כי לבד אני לא יכול

תגובה: החל..מה?. צועד בדרך אל האו(ש)ר ! לפני 5 שנים, 11 חודשים #93426

מתפלל.

תגובה: החל..מה?. צועד בדרך אל האו(ש)ר ! לפני 5 שנים, 11 חודשים #93432

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4240

הנה אנחנו איתך יד ביד, מוזמן תמיד להתקשר אלי 24/6 תזכור שלבד נכשלנו.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: הלגימה האחרונה ! לפני 5 שנים, 11 חודשים #93467

  • איפה האור
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 70

 אך לא, זוהי לגימת התאווה האחרונה שלי (רק להיום)


לא יודע מה חשבתי לעצמי באותו הרגע שכתבתי את המשפט הזה, אך עכשיו אני ב"דודה" רצינית, ואין לי שמץ של מושג ירוק איך אני עובר את זה ונשאר נקי.
תודה על אוזן קשבת. שבת שלום

תגובה: החל..מה?. צועד בדרך אל האו(ש)ר !- לדים!!! לפני 5 שנים, 11 חודשים #93471

  • ישראל לרר
  • רצף ניקיון נוכחי: 410 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 60

מר איפה האור היקר מאד,
יש לי רעיון בהקשר למה שכתבת:
חשבתי שאולי אתה מחפש את האור וזה בסדר, אבל במקום לחפש נורת ליבון כדאי שתתחיל לחפש את האור בלדים!
ההבדל בין לדים לתאורה רגילה שהלד מאיר במקומו! התאורה האחרת מפיצה זורקת אור.
תחפש את האור, אבל כאן ועכשיו במקום. תחפש את הלד!!
איפה הלד!

תגובה: להתחמק מה לפני 5 שנים, 11 חודשים #93544

  • יוסיפונוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 160 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 360
פנימה כתב on 31 אוג' 2016 08:46:

... איפה האור היקר


אהבתי איך שזה נשמע...
'איפה האור היקר', 'אוהבים' אותך!

חבר סיפר לי שקרא על כך שהחלמה אמיתית מתחילה רק אחרי 5 שנים. הוי אומר: ההחלמה היא בראש שלנו ולא במעשים. כמובן שיש צורך להתחיל במעשים כדי להשפיע על הראש, אבל חושבני שלפעמים מעשים יכולים להיות לאו דווקא הימנעות אלא פעולות שתוכנית הצעדים מציעה, ואו אז תבוא הגאולה וההשפעה על כלי המעשה ובסופו של דבר גם על הראש. כך אני מרגיש כרגע במצב הנוכחי שלי.

אוהב אותך אח יקר

מסביבי יש דיבור כזה נגוע/שאני צבוע/ ומה פתאום חזרנו לדבר

רק אתה רואה ת'לב שלי ויודע/כשאני דומע/ אותך לא יכולתי לשקר

איך הסתכלתי רק על מה שאין/ הולך ומתרוקן/ איבדתי את הדרך

מה שקלקלתי תן לי לתקן/ מתחנן/ כמו בן/ רק תפתח לי דלת.(חנן בן ארי, אדון הסליחות)
זמן ליצירת דף: 0.70 שניות

Are you sure?

כן