ברוכים הבאים, אורח

נושא: חיים פנימיים 15503 צפיות

תגובה: חיים פנימיים לפני 3 שנים, 2 חודשים #102422

כל כך נכון.
לפעמים עצוב לנו ואנחנו לא יודעים למה...
נראה לי שצריך להבחין בין כואב לעצוב, כי כואב זה בסדר, אבל עצוב זה קצת מסוכן, כשאני בעצבות אני כן מנסה לעשות פעולות הפוכות כדי לצאת מעצמי.
לשתף חברים, לדבר עם ה'.

תגובה: חיים פנימיים לפני 3 שנים, 1 חודש #103208

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2012 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 772

שלום אחים צדיקים
מרגיש לאחרונה פחות עצוב בחסדו יתברך של אבי אוהבי, מצליח יותר לשנות את שביכולתי ורואה בחוש איך זה קשור למצב הרוח שלי, ככל שאני מצליח להשקיע בתיקון הדברים שביכולתי לשנותם אני מרגיש יותר טוב גם עם הדברים שאין ביכולתי לשנות. וכשאני נשאר תקוע בתוך הראש שלי עם הרצון לתקן דברים שאני יכול לתקן אבל משום מה מתעצל מלפעול לתיקונם הכל מרגיש לי הרבה יותר כבד ומעיק. תודה אבא על השלווה והאומץ, אנא עזור לי להמשיך ולהחלים את החלקים שקילקלתי, ולהישאר נקי היום. רק להיום. אוהב אותך.
*******************************************************************************************
זה לא סוד שעושר לא מביא אושר, אבל עדיין הופתעתי מאד לקרוא לאחרונה דברים שכתב אחד מהאנשים שהיו אמורים לקפוץ כל בוקר בשמחה מהמיטה עם תחושת אושר מטורפת, בן אדם שהיה לו הכל, והוא עכשיו מודה בפה מלא ששום דבר לא הספיק לו והוא נעזר בחומרים 'משככי תודעה'.. בשביל לסחוב עוד יום ועוד אחד. קוראים לו 'בראד פיט' למי שמכיר, ואביא כמה משפטים מראיון שקראתי שערכו איתו לאחרונה.
זה הזכיר לי שאני אוכל לטבוע בים של תאווה ריגושים וקניינים ועדיין להרגיש עצוב ובודד. שהכל עניין של התבוננות בקיים להודות על מה שיש לי, וכך להיות אסיר תודה על עוד יום של חיים בעולם, עולם שיכול להיות מאד יפה או מאד להפך, והיחיד שיגרום לו להיראות כך או אחרת זה אני. מתפלל להודות היום על מה שיש לי ולראות את העולם בצורה קצת יותר אופטימית ושמחה. אמן.



 "אני לא זוכר יום מאז שסיימתי את הלימודים בו לא שתיתי או עישנתי. הייתי טוב בזה. הייתי מקצוען בזה. 
אני שמח שסיימתי עם כל זה. אני מרגיש שוב את קצות האצבעות. שתיתי יותר מדי וזה הפך לבעיה. אני שמח שכבר חצי שנה זה מאחורי.
התקופה הזו היתה עבורי זמן להסתכל לעומק על החולשות והכישלונות שלי, לקחת אחריות על הצד שלי. 
אני אידיוט כשזה מגיע לצורך הזה לצדק. אני לא יודע מאיפה זה מגיע, המסע הנבוב הזה אחר צדק בתפיסה מסוימת. אני יכול לחפור בזה ימים ושנים. זה לא עשה לי שום דבר טוב. 
זה כזה רעיון מטופש, הרעיון שהעולם הזה הוא הוגן. וזה מגיע מבן אדם שזכה בלוטו – אני מאוד מודע לזה. זכיתי בלוטו, ובכל בכל זאת בזבזתי את זמני על המרדפים הנבובים האלו.
לשבת עם התחושות הנוראיות האלו, ולהצטרך להבין אותם ולשים אותם במקום. בסופו של דבר, אתה מגלה – אני זה הדברים האלו שאני לא אוהב. זה חלק ממני. 
אני לא יכול להכחיש את זה. אני חייב להבין את זה. ולמעשה, אני חייב לקבל את זה. אני צריך להתמודד עם זה ולדאוג לזה. כי כשאני מכחיש את זה, אני מכחיש את עצמי. אני הטעויות האלה. בשבילי, כל טעות היתה צעד בדרך להתגלות, להבנה, לסוג של אושר. 
כן – ההתעלמות מכאב היא טעות אמיתית. זו ההחמצה האמיתית בחיים. 
ואלו הדברים בדיוק שמעצבים אותנו, שמציעים לנו לצמוח, שהופכים את העולם למקום טוב יותר, בצורה מוזרה, אירונית. זה הופך אותנו לטובים יותר".


לסיום שתי תזכורות שמאד נוגעות לכמה פגמי אופי שלי שעלי לתקן בחסדו יתברך עוד קצת היום. לתזכורת גם למחר..
מאת יחיאל הררי.



זה נראה כמו אופנה חדשה. לקדש את העצלות, הנרפות, הרביצה. להאמין שאפשר להצליח מבלי להתאמץ.

אז בשביל הפעם הבאה שתראו פרסום בסגנון: איך לעשות כסף בלי מאמץ, תקראו את השורות הבאות המעובדות מתוך מכתב שמשגר הרבי מלובביץ' לצעיר שמתרשל בלימודיו ועבודתו וכנראה מתגאה בכך:

א. לא יגעת ומצאת? אל תאמין
ב. אין האדם יכול להכריז על עצמו, באופן הפוך לשכל האנושי, שהוא יוצא מהכלל של כל המסתדרים בחיים שעושים זאת על-ידי יגיעה.
ג. רק כשאדם לא יטעה את עצמו ויתייגע על אופני העבודה ודרכיה, הוא יכול לצפות לנסים גלויים בענייני הפרנסה, כהבטחת חכמים – יגעת ומצאת.
ד. עצלות והעדר רצון להתייגע ישפיעו לרעה גם על הממד הרוחני ויגבו מחירים רגשיים כבדים.
ה. 'כל אחד מאיתנו נברא לתכלית מסוימת, ובמילא הליכה אחר רצון עצמו, והרצון הוא שלא להתייגע' תמנע את השגת אותה תכלית שלשמה הוא נברא.



יסוד בעבודת הנפש הוא שאי אפשר לעשות את העבודה בשביל מישהו אחר.
כל אדם צריך ללמוד להלך על רגליו שלו. לכל אדם חופש הבחירה להיכן להטות עצמו.
אולם בהחלט אפשר להשפיע על הזולת, על חברים, ילדים ובני זוג. אפשר לעורר בהם תכונות חיוביות או שליליות.
לדברי פרגון ושבח יש כוח לגלות תכונות חיוביות חבויות, לעוררן ולהביאן לידי ביטוי.


שיהיה לכולנו עוד יום עם הרבה החלמה וחיבור רוחני אמיתי ומחייה. אמן.
אוהב
'פנימה'

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 1 חודש על ידי פנימה.

תגובה: חיים פנימיים לפני 3 שנים, 1 חודש #103254

  • אורי5
  • רצף ניקיון נוכחי: 39 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 47

כל פוסט מושקע במחשבה.
תודה!

תגובה: חיים פנימיים לפני 3 שנים, 1 חודש #103760

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2012 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 772

שלום אחים צדיקים, מה שלומכם?
שלומי בסדר, ברוך ה', נקי רק להיום, לא מובן מאליו בכלל, מרגיש קצת מרוחק מההחלמה שלי וחבל, מתפלל לחזור לעשות פעולות שחיברו אותי בעבר לעצמי ולבוראי הרחום, הנקיות מתחילה להרגיש לי מובנת מאליה וזה סימן בשבילי שאני מזניח אותה, כפי שאני חווה לאחרונה עם התגברות של התאווה בראשי.
מתפלל לעוד יום נקי, ולאומץ לחזור להחלמה יותר משמעותית ושמחה. אמן.
*********************************************************************************************************
בדד אלך. ואשב. ואעבוד. ואחשוב. ובכלל אני טיפוס מאד בודד באופן כללי הרבה מאד שנים בחיי.
מגיל מאד צעיר הייתי מעסיק את עצמי לבד, בונה שעות ב'לגו' לבד, פאזלים, שומע רדיו ומוזיקה באוזניות שעות על גבי שעות, בהמשך רואה סרטים וסדרות ברצף לא הגיוני לפעמים, בדד, זאת התחושה הכי טבעית לי. ומסוכנת.
למה אני אוהב להיות לבד?
נראה לי שאצלי זה שילוב של היותי מופנם באופיי, עם כמה פגמי אופי כמו גאווה ופגיעות יתר, וכמות לא מבוטלת של חוויות שעברתי בחיים והרגשתי חסר אונים מולם, לך תנסה לחנך מבוגרים ולהשכין שלום-בית בבית של ההורים שלך.. כשאתה בן 15 בערך, עם תחושה שאתה גם אשם במצב ויכול לעשות משהוא, בא לי לחזור אחורה בזמן ולחבק את עצמי של אז וללחוש לו באוזן זה לא אתה, זה לא קשור אליך, זאת לא האחריות שלך, זה הם, זה מה שבוראם הטיל עליהם לתקן ולשפר בחייהם, בשבילך יש תכנית אחרת.. תשמור כוחות נפש בשביל העתיד האישי שלך.. יהיה מרתק חכה ותראה..
התרגלתי להיכנס לתוך עצמי פנימה, להישאר שם במשך שבועות וחודשים ושנים, לנסות להירגע ולברוח לכל מקום שאיפשר זאת בלי להסתבך יותר מדאי עם החוק במדינה ובתורה.. וככה לסחוב עוד יום, בבדידות ובתחושות כואבות וקשות מול כל העולם המכאיב והקשה שנשלחתי אליו בעל כורחי, ולצפות כבר לחלק המסיים שגם אמרו לי שיגיע בעל כרחי..
זה תיקון ממש קשה לי, להיפתח ולשתף ולאוורר את תיבת הפנדורה שאישית שלי בפני עצמי ובפני אחרים, תחושה של איבוד זהות, מה אני בלי כמה טון של משקל עודף על כתפיי הצנומות? איך אצליח לסחוב עוד יום אם לא אצטרך לסחוב כלום, אלא רק לחיות. וזהו. איך?
בתחושה שלי שם טמון המפתח להרבה שחרור והחלמה בחיי, היציאה מהמחילה הנוחה מהביצה הטובענית שכה טיפחתי במשך הרבה שנים, האינטראקציה עם עוד בני תמותה כמוני, הדבר הזה שבשביל הרבה אנשים הוא כל כך טריוויאלי ובשבילי הוא תמיד מאבק מחודש, לתקשר עם העולם החיצון. בכנות ובלי ציפייה למשהוא גרנדיוזי ומשחרר שיקרה מזה, פשוט לתקשר.
מתפלל לאבי האוהב שיעזור לי היום, רק להיום, לצאת מעצמי החוצה ולהתחבר. לחיובי. אמן.
יומחובר לכולנו. אמן.
אוהב

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: חיים פנימיים לפני 3 שנים, 1 חודש #103768

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

אמן. יום אחד עוד תהיה - ׳החוצה׳...
חיבוק.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: חיים פנימיים לפני 3 שנים, 1 חודש #103817

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1837

ווואוו פנימה, 
כל הקטע על הבדידות העלה דמעות זכרונות וחוויות כאחד, 

תודה אחי על הנגיעה והתזכורת.
שה' יצליח דרכך, דרכנו

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: חיים פנימיים לפני 3 שנים, 1 חודש #104339

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2012 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 772

איסור-חג שמח אחיי היקרים, איך עבר עליכם החג? מקווה שבטוב,
אצלי היה טוב, טוב מאד לעיתים, וגם קצת פחות ברגעים אחרים שבהם הייתי צריך להתאפק ולא להחזיר מנה אחת אפיים ל...ילד בן שש שהחליט להתעלל מעט להנאתו בבני הקטן, היה לא פשוט, משום מה כשאני רואה שפוגעים בילדיי אני חש אינסטינקט פנימי להגן ולהילחם בחזרה, גם כאשר 'האויב' הוא זאטוט זב חוטם שאולי בכלל עושה זאת כי הוא חושב שככה אמורים לקבל תשומת לב, מתפלל לשלווה מאבי האוהב גם מול כאלה אתגרים. אמן.

במהלך הלילה הקדוש חשתי לכמה רגעים מחובר לאבי האוהב והמיטיב, קראתי קצת דברים מרגשים שכתב הרש"ר הירש על האדם והתמודדותו לתיקון עולמו הפנימי, ותפקידה של התורה המופלאה שנתן לנו אבינו אוהבנו בחג הזה:



"והתורה הזאת ההיא תתייצב כצר ותעצור בעדנו לבלי נשמח בשמחות החיים אף תאסור עלינו כל הנאה שבעולם? 
צא ולמד בתורה הזאת וראה, איזה הנאה טבעית תאסור עלינו , ואם שואלת היא מאתנו להמית בקרבנו כל נטייה טבעית ותשוקה רצויה? 
האם לא תעדן ולא תכשיר כל הנאה טבעית ותקדש כל זאת להשתמש בה בהשכל ודעת למטרה היעודה מאדון עולם? 
...מלחמה לתורה רק נגד אלוקיות הקניין והנאה, בחשבנו אותם כי תכלית חיינו הם - 
אבל להגיע אליהם ולהשתמש בהם בתור אמצעי ובגבול אשר גבלה אותם חכמת ה', לא לבד כי תרשה לנו את ההתחרות להשגתם ושמושנו בהם, כי עוד על פיה, כל אלה חוב קדוש כיתר החובות שעלינו למלאות בתעודת האדם".

הרש"ר הירש, אגרות צפון, אגרת טו


אז כן, יש את השלב בהחלמה שבו אני מרגיש במובן מסוים שאני הורג חלק מעצמי, חלק שיצא מכל פרופורציה והשתלט לי על חיי באופן שאני מוכן להקריב על מזבחו הכל, גם את עצמי ובשרי, וההרגשה הזאת עצמה מוכיחה עד כמה הדבר נחוץ לי, עד כמה היא מושרשת אצלי כמעט בכל מעשה או מחשבה, "שאבדה לי השליטה על חיי", כי מסרתי מרצוני את השליטה על חיי לתאווה, והאמת שרק לאחר שניסיתי בעזרת אבי הרחום קצת להתרחק ממנה קלטתי את גודל ההשפעה שיש לה על חיי בכל השטחים והמישורים, החל מהחוויה הפשוטה של השמש הזורחת על פניי ועד להחלטות חשובות בחיי כמו למשל האם לעזוב את המחשב וללכת לשוחח ולישון באותו זמן עם אשתי היקרה למרות שיש רווח בין המיטות שלנו כרגע..
ועם הזמן אני צריך ללמוד איך להתנהל נכון עם הכוח העצמתי הזה שבוראי הטביע בי, הכוח שנועד להביא את דור ההמשך לעולם, וגם לחיות בזוגיות שמחה ובריאה בעולם המורכב שהוא יצר. עלי ללמוד איך לפעול איתו בתוך מסגרת וחוקים כך שלאט לאט לא ארגיש חנוק או מוגבל מהעדר ההופעה המופרעת שלו שהתרגלתי לחוות בחיי, אלא שמח וחי, חי עם גבולות וכניעה וענווה מול החוק העליון, כנראה שזאת הדרך היחידה להנות פה באמת לאורך כל חיי בעולם המוגבל והחומרי שבוראי המיטיב שלחני אליו.
מטרת החלמתי היא לא להתנזר ולסלק את הכוח הזה מחיי אלא להנות בצורה בריאה ומבוקרת, רק להיום.
מתפלל שאזכה לחוש בשמחה שבתיקון רצוני והכנעתו לרצון האמיתי והנכון שלו יתברך. אמן.
************************************************************************************************************
ואגב הכנעה לרצון העליון, יש בי לפעמים רצון להבין אותו יתברך, למה הוא עשה כך וכך, לקשר מיד סיבה לתוצאה, חטא לעונש, לנסות להכניס אותו לתוך ההבנה המצומצמת מטבעה של הכלים המחשבתיים שלי, עלי להזכיר לעצמי שוב ושוב שזה בלתי אפשרי להכניס אינסוף בתוך מבנה מוגדר, שגם אם יש קשר, ויש, שהרי לימודונו רבותינו שהוא יתברך עובד איתנו במידה כנגד מידה, כדי שנדע מה לתקן, עדיין זה חלק קטן מהסיפור המלא "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם", ע"פ המדרש בועז נפטר למחרת חתונתו עם רות. ושמעתי בשם ראש ישיבה שאמר - בטח כל המרננים על מעשה הייבום הזה שקמו למחרת בבוקר וראו את מודעות האבל אמרו - אתם רואים אמרנו לכם ש.... הנה עובדה, העונש היכה בו מיד. כשבעצם היום אנחנו יודעים שלבועז היה עוד תפקיד לעשות, ליצור עוד חוליה בשרשרת המופלאה של מלכות בית דוד, בתפילה שהצאצא ממנה יבוא ויגאלנו במהרה בימינו. אמן.

המשך קיץ בריא ומחלים לכולנו
אוהב
'פנימה'

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 1 חודש על ידי פנימה.

תגובה: חיים פנימיים לפני 3 שנים, 1 חודש #104374

  • לא לבד
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 157

תודה על זה. ממש התחברתי.
אהבתי במיוחד את הוורט על בועז.. 

תגובה: חיים פנימיים לפני 3 שנים #104439

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

איזה יופי, גמאני אהבתי את הווארט על בועז. 
בשבת שמעתי מחבר ׳ותיק׳ שאנחנו מנפחים את עצמינו ואז לא מבינים מיליון דברים, וכמובן שמפתח בגודל של פיל לא נכנס למנעול... כשאני יוצא מעצמי אני אוחז שאני מפתח קטן ולא פיל ואז אני נכנס למנעול, ואז הכל מסתדר. 
אלוקים יודע מה הוא עושה, אנחנו צריכים לתת לו לנהל. 
אוהבים. 

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: חיים פנימיים לפני 2 שנים, 11 חודשים #105969

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2012 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 772

שלום אחים אהובים
יותר ויותר אני מבין שאין באמת מציאות אובייקטיבית סביבי.
כלומר יש משהו שאני רואה וחווה אבל באותה מידה שאני מרגיש שמשהו מפריע לי בדרך, אני יכול לחוות אותו כההפך הגמור, כההזדמנות לצמיחה ולא כהפרעה. ולא רק בהפרעות עסקינן אלא בהכל.
האם 'נכון' להיות מאמין או כופר?
אופטימי או פסימי?
ימני או שמאלני?
בעד או נגד?
הכל תלוי בנקודת המבט, בפרשנות, בהכרעה השכלית שנובעת בעצם מהרגש שלי, מהמידות שלי אלו התקינות והטעונות עוד שיפור רב.
נראה לי שהאדם שהשפיע עלי הכי הרבה בעולם הוא אבא שלי, הביולוגי, כילד אני זוכר שאהבתי אותו מאד, הוא עבד מאד קשה אבל  היה קונה לי הרבה צעצועים כפיצוי, הוא היה קשוח איתנו, מרביץ לא מעט, אבל גם היה לוקח אותנו לחופשות וחוויות משפחתיות, הוא היה כועס ומתעצבן בבית לא מעט, אבל ידע גם לנחם ולחבק אותנו.
התמונה עדיין לא ברורה אצלי לחלוטין אבל יש לו משהו נפשי שאיתו הוא מתמודד בחייו, אינני יודע אם זה משהו שהתפתח לאט לאט כתוצאה מהלחץ הכלכלי או שזה משהו ביולוגי, אבל המשהו הזה התפרץ אצלו לפני יותר מעשור, ומאז הוא לא ממש אותו בן אדם שהיכרתי. אחד הרגעים היותר קשים שלי היו כשבאתי לנחם אותו כשאימו - סבתא שלי ז"ל, נפטרה. אני זוכר שבאותו ערב ישבתי איתו בחדר צדדי והוא היה נראה מבולבל, דיבר על כל מיני דברים שונים במקביל, אך בהמשך הלילה זה הפך לסוג של התמוטטות עצבים שהתרחשה מול עייני, הוא התחיל לדבר מאד בכעס כלפי שכנים שלנו שבאו לנחם אותו, הוא טען בתוקף שהם רודפים אותו, 'לא מדובשך ולא מעוקצך' זה היה משפט המפתח שהוא חזר עליו שוב ושוב כאחד שנטרפה עליו דעתו, אני זוכר את עצמי עומד מולו בהלם ולא מבין מי זה הבן אדם הזה שמולי, הבן אדם שאהבתי כל כך כילד, פתאום מדבר שטויות, מוציא חצאי משפטים, זועם ללא סיבה, מדבר כאחד שאין לו קשר עם המציאות, זאת הייתה חוויה ממש מזעזעת. זה אבא שלי. והוא נעלם לי פתאום מול העיניים. השפיות שלו נעלמה, ההיגיון התעוות אצלו, הוא פשוט השתגע לכמה שעות. הייתי בישיבה גדולה ולא אשכח את עצמי יוצא מהדירה מוצף בהלם ובדמעות הולך את כל רחוב ר' עקיבא בבני-ברק, בקושי רואה את המדרכה תחתיי מרוב הלם ודמעות,, תוחב בקופת צדקה את השטר של ה100 ש"ח שהדוד שלי נתן לי כדי שאקנה לי משהו טעים בדרך לישיבה וארגע מהחוויה שחוויתי שם, ונכנס לאיזה קיוסק, מתיישב, בטוח שאבא שלי נעלם לי ללא שוב. הרגשתי יתום מפוחד.
מאז לא דיברתי עם אבא שלי על מה שקרה שם, ובכלל הרגשתי פגוע ומפוחד לדבר איתו בכלל, מי יודע מה יקרה עכשיו שוב מול עייני, והמשכתי לסחוב איכשהו את חיי עם התאווה בת ליוויתי הנאמנה. 
הוא התאושש מאז, פחות או יותר, וכנראה שזה באמת הייתה סוג של התמוטטות עצבים זמנית, ועדיין כעסתי עליו מאד, ופחדתי - מה זה אומר עלי? האם שפיותי נתונה בספק? האם גם אני אאבד אותה ח"ו פתאום יום אחד. לא הייתי מסוגל להתמודד עם מערבולת הפחדים הללו. וברחתי לכל מקום שיכולתי להרשות לעצמי.
פעם אחת אני זוכר באמצע הלילה הייתי ער והוא קם ונפגשנו במסדרון בחושך, הוא חיבק אותי בחוזקה ופרץ בבכי, תסלח לי בבקשה אמר לי אני לא יודע מה קרה לי שם, אני סולח אמרתי לו, זה בסדר, אני מבין, אמרתי לו, מופתע מפרץ הרגשות החמים הלא אופייני לו. אבל זה לא היה בסדר, ולא באמת סלחתי לו עד הסוף. כאב לי עדיין, ופחדתי.
אני זוכר שבטיפול הפסיכולוגי שעברתי אחת הנקודות שהפתיעו אותי הייתה כשהפסיכולוג אמר לי ללכת ולבר עם אבא שלי. לשאול אותו מה שלומו, איך עבר עליו היום, מה הוא חושב על המצב הביטחוני בארץ, וכדומה, עניתי למטפל שאני מוכן למרות הקושי והפחד לנסות ולדבר איתו, אבל נראה לי שהוא לא ישיב לי לעניין, הוא לא שפוי הרי, ככה הרגשתי. לא נורא הוא ענה לי, גם אם אבא שלך היה עכשיו במצב קטטוני והוא לא היה מגיב כלל, הייתי אומר לך ללכת ולדבר איתו. לך תדבר, בשבילך, לא בשבילו.
והלכתי. שאלתי והתעניינתי בשלומו, ובאורח פלא הוא ענה לעניין. רוב הפעמים. וגם כשהמחשבה שלו קפצה למשהו אחר באמצע, זה לא היה נורא, קיבלתי אותו כמו שהוא, ניסיתי לתת לו את המרחב שלו, שידבר איך שהוא רוצה, באתי בשבילי בשביל הילד הקטן שעדיין אוהב את אבא שלו, ולמרות שהוא לא מובן לו לעיתים, עדיין יש הרבה חיובי בו, הרבה מהדברים שלו כן ברורים ומובנים ואפי' עם חכמת חיים, ולאט לאט אני מרגיש יותר ויותר שיש לי שוב אבא. שפוי יותר או פחות, מובן לי יותר או פחות, לא מאד משנה לי, יש לי אבא. וזה מספיק.
תודה אבא.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הרב יובל שרלו - "ריקוד בין עובדות לפרשנות":
..אך בעיקר מיוחדת העין הרע למידתו של בלעם הרשע, המנוגדת למבט עינו של אברהם אבינו ע"ה: 
"כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלושה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע: 
עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה - מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע" (אבות ה, יט).

אפיונו של בלעם הרשע כבעל העין הרעה מאפשר לנו להבין טוב יותר מהי הדרך הישרה שצריך לדבוק בה. 
אפשר היה להסתכל על עם ישראל בשתי דרכים. 
דרך אחת היא הדרך שבה כפה הקב"ה את בלעם לומר: עם שאוהליו מסודרים, שתרועת מלך בו, שהוא שוכן לבדו ואינו נכנס בחשבון הגויים, שאין בו אוון ועמל וכדומה. 
זהו המבט האלוקי על עם ישראל, וזה מה שבלעם נאלץ לומר נגד רצונו. 
אפשר ללמוד מדברים אלה מה הוא רצה לומר, שכן הקב"ה הפך לנו את הקללה לברכה. 
הוא כנראה התכוון לומר שמדובר בעם של עבדים, ערב רב שנמלט מאדונו, בלי צבא מנוסה ובלי שלטון, ושאין בו את הכוח והעוצמה לרשת את הארץ.

לאמור, המציאות אינה אובייקטיבית. 
לעולם מבט על המציאות הוא מעין ריקוד בין העובדות ובין עיני המתבונן. 
הרבה מאוד תלוי לא רק בדברים שניתנים למדידה ולנוסחה אוניברסלית, כי אם בהכרעה הפנימית האנושית.

חז"ל הדריכו אותנו להסתכל בעין טובה על המציאות. 
אף שלא ביארו באופן ממוקד מפני מה זהו המבט הנכון, ומדוע בחר אברהם אבינו להיות בעל עין טובה, אנו מסוגלים לשער מה הם מקורות היניקה של מבט זה. 
הוא נובע מאמונה עמוקה בטוב, ובכך שביסודו של דבר עשה ריבונו של עולם את האדם ישר וטוב; 
הוא נובע מהכרה כי בשל העובדה שכל מבט אינו רק מבט פרשני אלא הוא גם מבט יוצר – 
טוב לו לאדם ליצור את הטוב ואת האהוב, מאשר להיות מי שמביט בעין רעה על המציאות ומטפח את העוינות לה; 
ובעיקר – העין הטובה היא תכונת נפש פנימית, שגם אם אין סיבה מציאותית לדבוק בה, יש לה השפעה ניכרת על העולם הרוחני פנימה, ועל הטוב שהיא יוצרת לאדם עצמו.

פרשתנו מהווה אפוא הזדמנות לחזור לצומת המאפשר את שני המבטים, למאוס בדרכו של בלעם הרשע ולדבוק במבט הטוב והמאיר, 
שהוא גם פרשן מכוון יותר, גם כוח יוצר שיש בידו לעצב את העולם וגם מידה טובה שראוי לדבוק בה.
------------------------------------------------------------------------------------------------
ואגב לגבי מאמין או כופר,
שמעתי שלשום בהספד על איש יקר - מדוע המשנה מדגישה לגבי תלמידיו של אברהם אבינו את המידות "עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה", הרי אברהם אבינו התייחד בכל אמונה שלו שהוא חידש בעולם, למה את זה לא מדגישים בתלמידיו?
מוכח מכאן שהאמונה לא צומחת לבד משום מקום, בשביל לזכות באמונה חייבים לעבוד על המידות שבהם התייחד אבינו גומל החסדים, הבסיס לאמונה זה "עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה".

שאזכה לעוד טיפה שיפור במידות הללו אצלי. אמן.
אוהב
'פנימה'

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים, 11 חודשים על ידי פנימה.

תגובה: חיים פנימיים לפני 2 שנים, 11 חודשים #105970

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4038
קראתי, וכל מילה פנינה. פנימה.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: חיים פנימיים לפני 2 שנים, 9 חודשים #108049

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2012 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 772

שלום אחים יקרים
הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שהתראינו, האמת שקצת התגעגעתי, מקווה שאתם חשים בטוב בכל מצב צבירה החלמתי שבו אתם נתונים כרגע, וגם אם אור ההחלמה עדיין לא שוכן דרך קבע במעונכם לעניות דעתי הקטנה כל מי שמחובר למקום הקדוש הזה גם כקורא אנונימי מהצד יכול וצריך לשמוח ולהודות לבוראו שאוהב אותו עד כדי כך שגילה לו את חלקת ההחלמה הקטנה והמקסימה הזאת, שנתנה לי מעל ומעבר בכל תחומי חיי.
קרו בחיי כמה שינויים, חיוביים בדיעבד, שגרמו לכך שיש לי פחות פניות לכתוב פה, למשל החליטו בעבודה שלי שאני צריך לעבור מקום לחדר עם עוד כמה אנשים מה שיוצר מצב שאני מוכרח להשקיע יותר בעבודה שלי ופחות במסיחי דעת אחרים..
כנראה ששוב אני נוכח לדעת שבשביל להפסיק התנהגות מסוימת עלי להפסיק להאמין ולרצות להשתנות, אלא להכניס את עצמי לתוך סביבה שתגרום לשינוי שלי לקרות, גם אם זה לא נעים כל-כך, מוכר לי מהיכנשהו..

רציתי לשתף שהפסקתי ללכת לקבוצות החיות, לצערי לא לקחתי על עצמי את עבודת הצעדים ברצינות במשך יותר משנה, בגלל כמה סיבות, כנראה שגם בגלל זה הרגשתי פחות חיבור שם והחלטתי לעצור ולעשות עם עצמי בירור איך אני רוצה להתקדם ולשפר את הרוחניות והחיבור שלי לאבי האוהב, אינני שולל את החזרה שלי לקבוצות ממקום יותר שלם והחלטי בעתיד, מתפלל לא לאבד את כל המתנות שקיבלתי שם, ולקבל סיוע והדרכה ממנו יתברך מה הדרך שהכי נכונה בשבילי להתקדם ולהידבק בו יותר, ולהישאר על המסלול העולה רק להיום. אמן.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
אחד השמות של ה' בחסידות זה "אין-סוף ברוך הוא"
בשביל להבין עד כמה אנחנו (לא) מבינים אותו יתברך, שמעתי בשם הרב אריה קפלן ז"ל משל ליתוש שמסתובב מסביב לראש של מתמטיקאי, כמה היתוש מבין מה הולך בתוך הראש של המתמטיקאי? כנראה שכמעט כלום.
שמעתי שר' משה שפירא זצ"ל שנפטרה לו בת בנערותה, אמר בלוויה שלה: "כתוב ששלשה שותפים יש באדם, אז איך ה' עשה מעשה בלי להתייעץ עם שאר השותפים? אלא מוכח מפה שזה לטובה, וממילא זכין לאדם שלא בפניו". 
אין לי מילים.

אגב אינסוף יש משהו מדהים במתמטיקה שקשור לאינסוף, ככל הנראה הנוסחה הכי מטורפת שנתקלתי בה נקראת "טור המספרים הטבעיים" והיא אומרת כך:
אם ניקח את כל המספרים הטבעיים (1,2,3 וכו') ונחבר אותם 1+2+3+... ונמשיך לחבר אותם עד אינסוף, לכמה הטור הזה יהיה שווה? כלומר:      =...+ 1+2+3
התשובה המדהימה היא: 1/12- ובמילים: "מינוס אחד חלקי שתים עשרה". באמת.
זה כל כך לא הגיוני שזה נשמע שטויות, הרי אם נעצור בכל רגע נתון את הסכימה של הטור הזה נקבל מספר חיובי כל שהוא נכון? אז איך הגענו למספר שהוא גם שבר וגם שלילי? התשובה המוזרה היא (ויש לה הוכחות מתמטיות שניתן למצוא לרוב בחיפוש באינטרנט) שהטור הזה מדבר על טור שאף פעם לא נעצר, הוא אינסופי, ולכן הסכום שלו יכול להיות שבר שלילי.
כשמשהו הוא אינסופי הוא לא מתנהג בצורה מובנת לנו, גם במתמטיקה.
מה כל זה אומר בשבילי? הרי אני לא מתחיל להתקרב לדרגה של קבלת ייסורין של ר' משה שפירא, ואינני מתמטיקאי מדופלם.. זה רק מזכיר לי לפני מי אני עומד, מי מנהל את החיים שלי, מזכיר לי שלא הכל אני יכול להבין גם אם מאד ארצה, שיש דברים נשגבים מבינתי. רק שלא אף פעם אשכח שהכל בסופו של דבר לטובה.

גמר חתימה טובה ושנה עם המון החלמה לנו ולכל בית ישראל.
אוהב אתכם תמיד
פנימה.

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: חיים פנימיים לפני 2 שנים, 9 חודשים #108057

תודה לך פנימה, התגעגענו.

שמעתי פעם מחבר, משפט שנחרת לי עמוק בלב, מי שנמצא בקומה 2 לא מתלונן למה הוא לא רואה דברים שרואים רק מקומה 20, מה לעשות, מקומה 2 לא רואים הכל.  

תגובה: חיים פנימיים לפני 2 שנים, 9 חודשים #108072

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4038
אוהבים אותך, מקווה לפחות שבכנסים נראה אותך,
אח שאוהב.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: חיים פנימיים לפני 2 שנים, 9 חודשים #108090

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1837

תודה רבה פנימה, 
שנה טובה

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

זמן ליצירת דף: 0.94 שניות

Are you sure?

כן