כוחה של דמעה.....

דמעה אחת, סוררת
מזוית עיני, ברחה
דמעה אחת, סוללת
לחברותיה, נתיב בריחה

דמעה אחת, זולגת  
סוגר ליבי פתחה
דמעה אחת, שוברת,
חומות של הסתרה

נהר דמעות, אז הופיע,
לי, זה לא הפריע,
כעת מרגיש כבר, ברקיע,
אל-י הטוב עלי תשפיע,

דמעה אחת, מעוררת
נשמתי לשינוי, כמהה.
דמעה אחת, מטהרת 
מנבכי נפשי יצאה

דמעה אחת, עוטפת
מגע של אהבה
דמעה אחת, מלטפת
הבורא מביא חמלה

נהר דמעות אז הופיע
לי, זה לא הפריע
כעת מרגיש כבר ברקיע,
אל-י הטוב עלי תשפיע

בכיתי המון בחיי, דיי, זהו, אני לא רוצה את התאווה הזה יותר, ועד שלא הגעתי לתכנית, לא ידעתי אייך לבכות. מאוד התחברתי לכל שורה בשיר.

אהבתי מאוד.
הלחנתי תוך כדי קריאה.

תודה ענקית לכל המגיבים אפילו רק בלייק.... [תודה פנימה!!!]
אבי תודה! הלב שלך עם הרגש החם שיוצא לקראת השני מעודדני בשעות קשות!!!
טהרני למה לא שיתפת על איזה מנגינה הלחנת........ 
אני הלחנתי על מנגינת הלב....... מנגינה ללא מנגינה!!!
ימים של עצב..... והפלא שדווקא בימים האלו אנשים בסביבתי אומרים לי ואווי אתה מאיר...... אם היו יודעים.....
היום ניגש אל אדם מבוגר ואמר לי יש לך משהו בפנים שאלתי אותו מה? אז אומר לי היה לך יום טוב.... נכון?!  
עניתי לו בכנות.......... תוגתו בלבו...... וצהלתו על פניו...... מבע פניו הוכיח שהוא לא הבין.......
קשה לי להגיע כך בסופ"ש למשפחה שמחכה שבוע...... מה הם אשמים......
אני חי בסתירה..... חי בקונפליקטים........ וכנראה שעדיין מאוד מרמה את עצמי........
ושואל את עצמי למה כל הזמן אני דופק את עצמי למה? לעזאזל למה.............
אבל עדיין מאמין שנמצא במקום הנכון..... ואשתדל... מאוד להחזיק... בכתיבה.... כי היא מחייבת אותי לא לברוח...
דבר שעשיתי שנים וברמה העקרונית אין סיבה שלא אמשיך.... אילולי...
בכל אופן לילה טוב לכולם....... ותודה על ההקשבה
 
 

בשמחה אח יקר
כתיבתך מאוד נוגעת ומזכירה לי רגעים לא פשוטים שעברתי בחיי,
תודה שאתה משתף אותנו בתהומות המוכרות כ"כ למכור כמוני.
ותודה על הנקודות...... מנסה לנחש כל פעם למה התכוון המשורר בהן......

מתפלל בשבילך שתימצא למכאוביך מזור 
ולאט לאט יפציע בחייך הרבה מאד אור, 
לבך הטהור יזכה לחוש דרור
ותמשיך ליהנות אותנו משירתך ללא מעצור.

אוהבים אותך משורר יקר (לפחות אני ו'פנימה'  )
 

שלום אחים!
ימים של מחשבה... ימים של....עננות לעתים קלה ולעתים כבדה....
ואני חושב וחושב וחושב.... אשתף מעט ממחשבותי
מתי הזמנים הקשים? אצלי הם הזמנים ללא הזמנים.....
ואסביר... יש לי המון פרויקטים שאני רוצה לעשות אותם ומייחל לזמן פנוי אבל אם לא הגדרתי לעצמי זמן מוגדר ואני בלי סדר יום של ממש.... ניסיון הנפילה אצלי מתעצם ברמה מפחידה.
בזמני חופשה שיש לי עול מסוים ברור, לא יבואו לי מחשבות טורדניות אבל כשאני מתחיל יום בשאנטי..... מי יודע איך הוא יסתיים.
ואני חופר לעצמי ולא מצליח די הצורך להסביר,
האם בגלל שאני עסוק אז אני מדחיק את הבעיה, וכשאני לא עסוק היא צצה שוב.,
או כשאני עסוק אין בעיה, וכשאני לא מוגדר מספיק אז מתחילה הבעיה, 
האם יש קשר בין סדר יום לנפילותיי?... כן ברור לי.... שאם אהיה משועמם טוטלית אז סביר להניח שאכנס למלכודות מוות,
ואם אהיה עסוק מאוד לא יהיה לי זמן טכנית....... 
אבל איך אסביר לעצמי מציאות שיש לי סדר יום ובאמצע היום פתאום יש לי שעות לא מוגדרות ובהם אני מתחיל להסתבך.....
למה אז זה קורה לי?
טוב מקווה שלא סיבכתי אתכם יותר מדי 
ותודה על שקראתם
אשמח לשמוע את דעתכם
לילה טוב!!!!!!!!   

 

כשאני מכור, תמיד משתבש לי הסדר יום לטובת שימוש, ורק להיום אני ממלא את היום בהחלמה, שמח לראות אותך פה בפורום מגיב ושותף פעיל לתגובות.